20-08-2009, 09:34
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
|
אשכול טיפה שונה, לאנשים טיפה שונים
האמת שחשבתי לעשות כזה דבר כבר לפני הרבה זמן, כשנודע לי שהיה פה בעבר פורום גאווה (או משהו עם קשת בכל מקרה). אחרי הרצח בת"א חשבתי שלא יזיק אם יהיה עוד מקום שבו יוכלו אנשים להתייעץ.
אז האשכול הזה מוקדש לכם- המתלבטים, החוששים, אלה שמוכנים לצאת ואלה שכבר יצאו מהארון. אלה שמפחדים לספר להורים, ואלה שכבר סיפרו והתמודדו עם זה.
אתם מוזמנים לשאול, לספר, להתלבט ביחד.
אני אספר מעט על עצמי, כדי לעשות סיפתח 
שמי סיון, אני בת 27 מהצפון. בגיל 18 (בשירות הצבאי) התנסיתי בפעם הראשונה ביחסים לסביים- גרתי אז עם מישהי ששירתה איתי באותו תפקיד, והיחסים בינינו התקרבו ממש. ערב אחד התנשקנו- וזה הרגיש הכי טבעי שיש (ואפשר לומר- טבעי יותר מגבר). מאז ובמשך השנה וחצי הבאות היינו יחד, כזוג לכל דבר.
להורים סיפרתי אחרי ארבעה חודשים. אצלי זה הלך חלק ממש- אף אחד לא התרגש יותר מדי ובגדול די נתנו לי להבין שכל עוד אני מאושרת- מאושרים בשבילי.
זה, כמובן, לא עובד תמיד ככה. לבת הזוג שלי עשו "חיים קשים"- היא באה ממשפחה דתית, והיחידות שידעו אז (או ככה חשבנו) היו אחותה ואמא שלה, שנתנו לה להבין שקשר כזה לא יתקבל במשפחה בשום אופן. היום היא נשואה עם ילד (נשואה לגבר, כמובן) ולדעתי מאושרת מאוד. אני שמחה בשבילה שהיתה מסוגלת לעשות את זה ושטוב לה.
הקשר הרציני הבא שלי נמשך חמש שנים. גם כאן, לבת הזוג שלי היו קשיים רציניים עם המשפחה. היא הגיעה ממשפחה מסורתית, מאוד מאוד שמרנית ולא פתוחה. ההבדל היה שפה נתנו לה לעשות מה שהתחשק לה, גם אם לא אהבו את זה.
הקשר בינינו נגמר לפני שנה לערך, ביוזמתי, כשהבנתי שאלו לא החיים שמתאימים לי (איתה). אני מודה בכל רגע על זה שאזרתי אומץ ופירקתי את מערכת היחסים הזו (לפרק קשר של חמש שנים זה כמעט כמו לפרק נישואין, מינוס הילדים).
ועכשיו- אושר גדול. אני חיה עם בת זוג שהיתה החברה הכי טובה שלי משך שבע השנים האחרונות. בתחילת הקשר שלנו (לפני שבע שנים לערך) היינו יחד למשך חצי שנה, ונפרדנו, אבל המשכנו להיות בקשר צמוד מאוד. לפני עשרה חודשים הקליק הזה קרה שוב, ומאז אנחנו יחד. שוכרות דירה ומתכוונות גם להתחתן בעתיד הלא רחוק בכלל.
המשפחה שלה מקבלת אותי בחיבוק חם, אני מרגישה שם בבית ועושה לי טוב להיות שם. החיים נראים מחייכים מאי פעם
ועכשיו- תורכם.
אם יש מישהו שמתבייש לכתוב באופן פומבי באשכול הזה, הוא מוזמן לשלוח לי פרטית או מייל, ואני אפרסם את זה כאן כדי שגולשים אחרים יוכלו להעזר גם הם, או שניתן לכתוב באופן אנונימי, ובעניין הזה מומלץ לפנות למנהלי הפורום.
זהו, אני מקווה שתהיה היענות, למרות שגם אם לא- לפחות זה כאן, אם מישהו ירצה
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
