אז אחרי האשכול המאלף על גבולות תל אביב החלטתי לקחת את המצלמה ולצאת באחר צהריים לוהט במיוחד לסיור בגבול הצפון מזרחי של תל אביב ב-1937.

התחלתי את הסיור בתל גריסה. לא טיפסתי עליו והסתפקתי בתמונות מזוויות שונות סביבו.


עוד לפני שהתקדמתי פנימה, שמתי לב לאיזור מוזר ממש בתחילת התל, ליד רחוב יואב 3. המקום
היה מגודר ונזכרתי שעל פי אחת המפות שהועלו באשכול זה האזור שבו שכן סליק של ההגנה. מה דעתכם?


מזרחית לתל ישנו אזור מוזנח, מלא דקלים, ובו שביל ישן ומרוצף. אני מניח שזה חלק מחצר גולדברג



וכמה תמונות של החווה החקלאית ששוכנת באזור היום:



לאחר מכן הבחנתי בעוד דבר מעניין: על פי המפות הישנות היה אפיק שלם של נחל איילון שנעלם.
להפתעתי, כשצעעדתי עוד יותר מזרחה, לכיוון המגדל של פיבקו, גיליתי בקיעים באדמה. אני לא בטוח
שזה אכן אפיק הנחל הנעלם. זה יכול להיות גם תעלות הגנה של הבריטים.



לאחר מכן הגעתי עד למגדל של פיבקו. הדרך אליו עוברת בחורשת אקליפטוסים עבותה.



ושם נגלה לעיניי נחל איילון, כשהוא בוקע מתוך מנהרה.



מן הצד השני - קאנטרי דקל ונתיבי איילון. רחוק יותר לכיוון דרום אפשר לראות את גבעת עמל, הלא היא ג'מוסין.



מהגבעה הזאת יש אחלה תצפית על האזור:



וניתן לראות ממנה את העיקול של נחל איילון, לקראת החיבור שלו עם הירקון





בשלב הזה קפצתי לבקר בשבע טחנות



האם זהו פתח בסכר שנסתם מתישהו?



ומה זה?



המשכתי לכיוון נקודת החיבור של שני הנחלים. זה המקום בו הירקון עובר ממש מתחת לנתיבי איילון.



והנה, סוף סוף - נקודת החיבור.



בית קפה שנמצא ממש ליד נקודת החיבור. האם כאן שכן קפה הוואי המיתולוגי?



עד כאן הסיור שלי. חזרתי הבייתה עייף אך מרוצה!

בשבע תחנות תיעדת במקרה גם את הברווזים של משפחת אלפרון, מין פולש שהוצג לגדות הירקון על ידי אנשים מצוינים שכמובן יש לי לומר עליהם רק מילים טובות.

ובאחת מהתמונות תפסת משהו שכדאי לצנזר.

חוצמזה, אחלה סיור. הקאנטריסייד שבלב הג'ונגל האורבני ממש.

היה כדאי להוריד מחשש שמא זורקין יגלה.

למיטב ידיעתי לא שכן במקטע שצילמת, אלא צמוד לדרך נמיר של היום בגדה הצפונית של הירקון, ממזרח לדרך נמיר - יש שם כיום כמה עצים עתיקים אבל אין שילוט כלשהו על ההיסטוריה של האתר.

צודק. מבירור שערכתי התגלה שעל חורבותיו של "גן הוואי" הוקם המיני גולף (שגם הוא בקרוב יהייה חורבות..)

והוא גם מסביר את תצורת סיפוח השטח גזלת תל נפוליאון מעיר הגנים שבניה יסדו היפודרום למרוצי סוסים לרגליו והפרדס שבטרם רמת גן צמוד לו והעברתו לעיר שלחלק השני של שמה ולנפוליאון לא היו יחסי אחווה מן המשופרים!! [שערוריה! ]

צורת הפיתול מביאה את התחום המוניציפלי של ת"א לצידי התל והגיוני כי מחלקת העתיקות הבריטית לא תכננה בניה באיזור והעדיפה כי ישמר בעזרת העברת קו קטנה בתחומה של עיר 'מסודרת'...

נכון הוא הדבר ש3000-5000 שנים הן מספיק זמן לנחל לשנות את מסלולו אך בכל זאת קל יותר להבין את המתגוררים בתל אם רק נדמיין את הנחל צמוד כל כך.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

המיני גולף צפוני לאתר גן הוואי, הגן היה יותר צמוד לגדתו הצפונית של הירקון.

ומאוחר יותר קראו למקום "מועדון החתול העצבני"

בטח התמונות מוכרות לחלק גדול מכם. בכל זאת, נחמד להשוות את הסיור העכשווי ל-1917-1918.
הצילומים: מתוך אוסף Imperial War Museum

שבע תחנות, בימים יפים של תכלת ברקיע (אני מניח שמבט לכיוון גבעתיים של ימינו)




תצפית מהגדה הדרומית של הירקון לרכס שעליו יושבת שייח' מואניס (הקו המתלכסן משמאל-למטה לימין-למעלה מזכיר לי את השיפוע של העלייה לכיוון האוניברסיטה)




גשר הגלילים מודל 1917 - אחת משלוש נקודות הצליחה של הירקון, שוב מהגדה הדרומית לכיוון שייח' מואניס.