הנה תשובה קצרה (לִכשאחזור הביתה אחפש בִּספריי):
נפתלי גוטמן, בעל הבלוג (או "יוֹמַן רֶשֶׁת") "על קצה הלשון" עורך השוואה בין המלים:

ציטוט:

אז מה הקשר בין לוואי שהוא צורה של לוּ ל"לוואי" התחבירי. הלוואי השני הוא מהפועל ל-ו-ה מדובר במשהו שהוא נוסף מתלווה. הוא אינו קשור לפועל ל-ו-ה שממנו נגדרת המילה הלוואה.

(מתוך: http://www.tapuz.co.il/blog/viewent...entryid=1495119)
(לגבי המשפט האחון, חיזוק אפשר למצוא פה)
עריכה: בעצם, הוא לא ענה על השאלה .

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

הוא לא ענה על השאלה כי כנראה אין על מה לענות..
ככל הנראה אין קשר אטימולוגי בין 2 המשמעויות של המילה "לוואי", שתיהן הגיעו ממקורות שונים

אגב, הלינק האחרון שנתת לא עובד

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

נכון
http://learn.snunit.k12.il/snunit/l...t/tahabir5.html

ציטוט:

הלוואי, כשמו כן הוא, "אוהב" להתלוות לכל שם ולכן הוא משמש בן לוויה נאמן לנושא, משום שהנושא הוא תמיד שם כלשהו.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

שלחתי מכתב למר רוביק רוזנטל, מחבר פינת־הלשון המוכרת "הזירה המילולית".
הנה תשובתו:

ציטוט:

הלוואי והלוואי אור כותב: "אני מנהל פורום שפות ובלשנות באתר פרֶש. באחד הדיונים שאל עלם חביב האם ישנו קשר בין "לוואי" (מעולם התחביר) ובין "הלוואי" (לו יהי, מי יתן). תהיתי האם תוכל לשפוך אור על העניין". השאלה יפה עד מאוד, התשובה פשוטה וקצת מאכזבת. אין כל קשר, מדובר בצירוף מקרים. "הלוואי" (בועז שרעבי, וגם התלמוד), "לוואי" וכן "ולוואי" במשמעות של ציפייה לדבר מה שיתרחש, הן גלגול של מילת התנאי 'לו'. "לוואי" במשמעות של קשר, תוצאה או זיקה מופיעה בתחום הדקדוק, ובעניינים רבים אחרים: "טעם לוואי" (באוכל), "תופעות לוואי" (ברפואה) וכדומה. היא קשורה לשורש לו"ה, שממנו נגזרו גם מלווה מלכה, גם הלוויין וגם נערת הליווי. האטימולוג ארנסט קליין קושר את השורש ללוייתן, אך ספק אם הקישור הזה תקף. גם לוואי א' וגם לוואי ב' אינן קשורות לשורש לו"ה נוסף, שעניינו מלווים בריבית והלוואות בבנקים.

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/926/518.html

רוזנטל, אם אתה קורא פה, תודה רבה לך התשובה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

תשובה יפה עד מאוד