22-07-2009, 20:28
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.07
הודעות: 136
|
|
הפסנתרן (קטע קצר)
הפסנתרן (הפסנתר הכתום)
(הפסנתר הכתום, בכלל צבוע לקה שחורה
תוצרת יפנית, מוצמד אל הקיר.)
"קונצ'רטו ?" הוא נשאל בתמיהה
"אחד אחרון" הוא משיב-חוזר, מתחנן.
"בעצם מרש" .
שהיה מרש, אבל אתה משלם,
אנחנו באנו לפה לעבוד !" - נענע.
אצבעותיו מדלגות על הקלידים- סטקאטו ,
לא קליל כמו ליבו.
כשהוא מסיים הסבלים כבר חסרי סבלנות.
"יאללה תעמיסו" אומר, "אבל בזהירות!"
כשמזיזים אותו
מתגלה חוברת תווים
שירים חסידים –בודאי נשכחה שם מזמן.
כמו שכבת האבק.
*
בקרווילה אין מקום לפסנתר
משאיר אותו בחוץ עטוף ברזנט.
ולפעמים, ניתן לשמוע פטיש מכה מיתר-
(קונצ'רטינה? סימפוניה? משהו זר?)
ובפורטה חזק מנסה להתגבר על אוושת הגלים
והים.
*
עכשיו את הכיפה חובש
רק כשמנגן.
מנסה לשלוח תו ללמעלה.
(שוב) בפורטה. ושוכח – אפשר גם בפיאנו.
(אשמח לתגובות)
_____________________________________
"ואני אומר - ששנים דרושים למשחק!"
נערך לאחרונה ע"י dodush בתאריך 22-07-2009 בשעה 20:34.
|