תכתוב לי משהו שמח הוא אמר,
תכתוב לי ותפסיק לשאול,
בשביל מה לפקוח עינייך בבוקר,
ולו בשביל את הזריחה לראות..

ואמרתי לו שכבר ראיתי את אור הזריחה,
והיא נראית בדיוק כמו אתמול,
ואני לא מצליח לכתוב שירים שמחים,
וחיוך מאולץ מכסה את העול..

אז אולי תנגן לי משהו שמח הוא אמר,
עם גיטרה יבשה מדמעות,
משהו קליל בלי מפוחית ברקע,
את העצב תשאיר מאחור..

אמרתי לו שלצערי אני לא יכול,
כשאותו הצער יורד אל קצות האצבעות,
והייתי רוצה לנגן שיר שמח סוף סוף,
ולהפסיק מהסבל לסחוט..

אני מתייאש מעצבותך הוא אמר,
נראה לי שלא הותרת ברירות,
אני אקום ואלך עכשיו,
אמצא מישהו לשמוע על הטוב..

ואנשים בורחים מהעצב,
אשר נגלה אצל אנשים בודדים,
ובעודי כותב שיר שאינו שמח,
אני מקווה שאהיה באחד הימים.

הדפיוצר שלי בבמה חדשה:

http://stage.co.il/Authors/68901

האומנות מרככת את המציאות. לפעמים שירה עצובה היא הדרך לגלות מחדש שמחה .