הסדירים של ימינו מכירים את דגמי העוזי הקצרים בלבד, הנמצאים בשימוש יחידות מיוחדות. אשמח לשמוע את חוויות ותיקי הפורום שהשתמשו בעוזי הרגיל בתור נשק אישי, אי-שם בשנות ה-70/60. מי השתמש בו? איך הוא תיפקד בקרב? האם וכמה סבל באותם ימים מהבעיות והתקלות שאפיינו אותו בשנות ה-90?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

העוזי היה נשק אישי שלי בשנות ה-80 (בסדיר ובשנים הראשונות של המילואים) כמובן שלא הייתי בתפקיד קרבי והירי היחידי היה במטווחים (גם מסודרים וגם מאולתרים בשטח) ובכל השירות לא נתקלתי במקרה של תקלה בעוזי - לא מעצורים ולא פליטות, גם אחרי שהייה של תקופה בשטח ללא תחזוקה.

היתרון הגדול שלו היה הגודל - נוח לשאת אותו, להיכנס ולצאת מקרונות ציוד כך שבשטח היה צמוד אליי רוב הזמן וכשלא רציתי שיראו אותו - פשוט דחפתי אותו לתרמיל...

בשלב מסויים במהלך המילואים החליפו לנו את הנשק ל-M16 ארוך וזה כבר סיפור אחר לגמריי - רוב הזמן היה תקוע בצ'ימידן (מפורק לשניים וארוז בניילון).

מעניין באמת לשמוע חוויות מהותיקים שאכן השתמשו בו בלחימה.

מה שרציתי להוסיף שלנשיאה רגילה כמובן שהעדפתי את הקת המתקפלת אבל למטווחים השתדלתי לארגן עוזי עם קת עץ - לא נוח להצמיד את הלחי לפס הפלדה של הקת המתקפלת.

אם יש לך גישה לספרים שעוסקים בפשיטה על נוקייב, או האי גרין, אתה תראה שם ביקורת על ירי פזרני של הכוחות. הלקח הוא "ירי מהמותן בצרורות קצרים" - קרי ירי אוטומטי אופקי ולא מכוון

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בעוד שלרוב היו רובים. הוא מספר שלא הייתה התייחסות אליו כיותר מאשר "מרסס" ואפילו את תפוח הדריכה שלו ריפדו בסרט דביק (כדי שלא יפצע את היד הדורכת) בלי שום דאגה מכך שסידור כזה מסתיר את הכוונות. מדובר על סוף שנות ה-60 ותחילת ה-70.

.

חלודה
חלודה
חלודה
בועט
מרסס הצידה
הרגשה של "ברזל" נטו.
פירוק והרכבה + יכולות אחזקה, מעולים.

היה לי רומ"ט והיה לי קלאצ, אבל את העוזי אהבתי יותר מכל.
כבזוקאי ואח"כ ארפיגיסט היה לי עוזי כנשק אישי
דווקא בגלל מימדיו הקטנים , אי דיוקו ותחמושתו החלשה יחסית אהבתי להפיק את המירב ע"י ירי רב ביישור מקורב וקליעה אינסטיקטיבית.בטווחים קצרים היה לא רע בכלל.
נכון שמבחינה מבצעית פרופר אין להשוות בינו לבין רוס"ר ברוב השימושים אבל מי מתווכח עם אהבה....

לי היה עוזי כנשק אישי בסוף שנות השישים.
העוזי היה מהדגמים הראשונים, ללא הריצ'רץ בכפתור הדריכה.

באחד המקרים, נסענו במשאית לשדה התעופה באל-עריש,
מי שמכיר את הכביש, הכביש חוצה מספר רב של פעמים, פסי רכבת.

אחד החברה החזיק את העוזי כאשר הקת (מעץ) הייתה שעונה על הספסל.
באחד המעברים מעל פסי הרכבת. הרכב ניתר והעוזי נדרך, ופלט כדור שפגע בחבר שלו שישב מולו.
הכדור חדר מעל ללב,
בשניה הראשונה, כולנו היינו בהלם, כולל הבחור שנפגע,
לאחר מספר שנייות החלו צעקות והחובש, טיפל בפצוע שפונה במסוק לבית החלוים,

בשלב מאוחר יותר, התקינו את הריצ'רץ אשר מנע את התופעה שהסדן יחזור למקומו, אם לא בוצעה דריכה מלאה.

לראשונה השתמשתי (מבצעית) בעוזי בזמן מלחמת 6 הימים... כאשר היינו על הציר ליד אלעריש וכמו כל ג'ובניק היו לנו עוזים. היינו בגל השני-שלישי לאחר כוחות הלוחמים אשר פרצו את הדרך. מסביב הכל בער וריח המוות היה מסביב. לפתע נתחה עלינו אש וכדורים עברו בשריקה מעלינו.
זיהינו קבוצת חיילי קומנדו מצריים (ידענו על קיומם באיזור). אנו השבנו באש עם העוזים וראינו לתדהמתנו שהכדורים נופלים הרבה לפני המצרים....
לאחר כמה רגעים חיילי הקומנדו הבינו עם מי יש להם כאן עסק, הם הורידו מכנסיים ועשו כל מיני תנועות מגונות לכווננו והצחוק נשמע מסביב .על אף מראות המוות ומבלי לשכוח שזה אויב המבקש את נפשך.
כאשר היינו צריכים לחזור לאחור וידעתי שעדיין הקומדו נמצא באיזור מצאתי, רובה אנגלי (לא יודע מאיזה מלחמה - לדעתי זה היה ממלחמת העולם הראשונה עם כדורים ענקיים)
כאשר עברנו שוב פעם "באיזור הקומנדו" התסריט חזר על עצמו. אך הפעם כאשר פתחנו באש מהרובים. ראינו שהכדורים מגיעם עד הקומנדו והם הסתתרו בחול.
לאחר כמה שעות באו הצנחנים וטיהרו את האיזור והיתר זאת כבר הסטוריה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

אנו השבנו באש עם העוזים וראינו לתדהמתנו שהכדורים נופלים הרבה לפני המצרים.... לאחר כמה רגעים חיילי הקומנדו הבינו עם מי יש להם כאן עסק, הם הורידו מכנסיים ועשו כל מיני תנועות מגונות לכווננו והצחוק נשמע מסביב.

מצד אחד אני מבין שמדובר בטווח מגע של כמה עשרות מטרים לפחות, אבל להגדרתך הכדורים נפלו הרבה לפני המצרים וזה ממש לא מסתדר לי עם הטווח היעיל של התחמושת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כ- 400 - 600 מטר. ממש היה מייאש לראות איפה נופלים הכדורים שלנו. היינו ברכבים רכים ואף אחד לא חשב שאי פעם נצרך להשתמש בעוזי. פלא בכלל שהם ירו...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

גן אבל ברמת הגולן בשוחות, העוזי גבר.
היה הרבה יותר קל לתמרן התכוונות איתו

יצא לי להשתמש בעוזי (הדגם ה"רגיל") גם בצבא כנשק אישי במשך תקופה קצרה (אחרי שהמקוצרים שלי ושל חייל נוסף הושבת בשטח, השתמשנו בעוזי ובקלאצ' המחלקתיים בתורנות - כולל יציאות הביתה ). יצא לי לבצע אתו כמה תרגילי שטח פתוח והרושם שנותר אצלי הוא שמדובר בנשק שלחלוטין לא מתאים ללחימה מסוג זה: הוא לא מדויק בטווחים שמעל לקצרצרים לא נוח לירי תו"כ הסתערות והקת המתקפלת לא מסתדרת עם אפוד החי"ר..

לאחר השירות, יצא לי להשתמש בו (ואח"כ באחיו הקצרים יותר) בתפקידי אבטחה שונים - ודוקא שם התרשמתי ממנו לטובה. נראה לי שבלחימה המכונה במקומותנו "לוט"ר", הכלי הזה מצוין.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בשנת 1993 או 94 חה"ן נח"ל ישבו באחד המוצבים בגזרה מרכזית של דרום לבנון (דלעת או בופור), ובמהלך תו"ס שמו לב שמתצפתים עליהם מאחד הבתים. הסיפור חזר על עצמו כמה פעמים, ולמרות שהעניין דווח הלאה כלום לא קרה. בשלב מסויים הוחלט לטפל בענין בצורה פרטית - בדרך כלשהיא הועלו למוצב עשרה עוזים, ובפהם הבאה שיצא תו"ס הם הוכנסו לפאוץ' גב של הפאודים. כשעברו ליד הבית הופקד אחד הצעירים על שמירת הנשקים הארוכים, בזמן שהצוות הסתער על הבית. למיטב זכרני התצפיתן הספיק לברוח, אבל הם אספו כמות יפה של חומר מודיעיני שהספיק כדי לסלוח להם על התעלול הפיראטי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

המיני ומיקרו הם כבר אופרה אחרת לגמרי, ולדעת המשתמשים גם הרבה יותר מוצלחת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

העוזי היה כלי מצוין להכל...........חוץ מלחימה
הוא היה גם מאד נוח לצלילה לקראת תקיפה
התחמושת עמדה במים העמוקים יחסית והוא ירה מייד עם היציאה
היו לו הרבה תקיעות מחול גלי החוף...הרבה יותר מקלאץ'
בקיצור היה טוב מאד ללחימת יעד מבוצר ולש''ב איום ונורא בלחימת שטח פתוח
אחרי מלחמת יוה''כ כשהיה קל מאד להשיג קלאצ'ים אשללו העוזים נעלמו מהיחידה

רגע לפני יציאה.....עבדכם הנאמן כשהיה צעיר ויפה (ובלונדיני)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

נעים להכיר - אבל מי מהם הוא אדוני "הבולנדיני" ?

במרכז עם הזקן מפקד היחידה שאול סלע



וכאן יום קודם בדרך למפרץ סואץ

הו - וגם ה"סופר-פרלון" של אותם הזמנים....

באיזה שנה צולמה התמונה ? (אני רואה שצריך לתחקר את אדוני שלב, שלב...)

נדמה לי שלקראת סוף 1967 או 1968 אני לא ממש סגור על זה........

הפרלון צבוע עדיין בסכימת שני הצבעים של כחול וחום שהייתה עד מלחמת ההתשה נהוגה בח"א

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

לפני התחלתה הרשמית של מלחמת ההתשה
ונדמה לי שאפילו לפני הטבעת האילת ז''ל
יצאנו פה למבצע מטומטם בתור התולעת שבקצה וו החכה
נדמה לי שכתבתי על זה כאן פעם

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amirsgv הפרלון צבוע עדיין בסכימת שני הצבעים של כחול וחום

הי אמיר
הסופר פרלונים לעולם לא נצבעו בסכימת כחול חום, שים לב גם בתמונה, אמנם ש/ל, אבל ניתן לראות שהצבעים הם בהירים, אם היה כחול חום הצבעים היו כהים, הסכימה היא של חול/אופוויט וירוק קקי.

http://www.ipmsisrael.org/knemida/30/K30DT.html

אפרורפו עוזי, יצא לי לטווח עימו בטירונות, דווקא במטווח לילה היו לי פגיעות יפות עם העוזי במטרה לעומת ה- M-16 והגליל.

שקדי בוקר טוב, חשבתי שאת הקלאצ' גנבו לך ב"אביב נעורים"........

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ראשית הוא לא היה שלי אלא שקיבלתי אותו בקצח''ר
ובהמשך אחרי מלחמת יום הכיפורים הצבא המצרי תרם לנו כמה וכמה......

עבדך רץ, קיפץ, זחל, ירה וישן.... איתו. או וגם פתח בקבוקי משקה בעזרתה הנדיבה של המחסנית שלו..
אכן היו לו לעוזי בעיות רבות חלקן תוארו כאן באשכול ע"י אחרים.

אחת הבעיות ה"מפחידות" היתה אכן דריכת סדן בלתי רצויה ובלתי מבוקרת כתוצאה מחבטה בבסיס הכת. אני זוכר בין היתר שניתן היה לדרוך אותו ע"י זעזוע במכה אנכית כלפי מעלה ומטה כששתי הידים אוחזות בו... לימים הוחלף קפיץ הדריכה של הסדן בקפיץ קשיח יותר, אולם לא היה בזה פתרון ממשי ויעיל לגמרי לבעייה.

יעילותו של ה"עוזי" היתה יותר במובן של "אקדח אוטומאטי מתקדם" מאשר של תמ"ק טוב.

לא היתה "חברותא של ממש" בינו לבין חול או בוץ. וזאת בלשון המעטה.

הקרביים השתמשו (השתמשנו...) בדגם בעל הכת המתקפלת - עימה ניתן היה לפתוח בקבוקי משקה גם כן.... ה"ג'ובניקים נשאו את ה"עוזי" בעל כת העץ. הרבה מהם, בצאתם לבתיהם היו מורידים את כת העץ, וקושרים את ריתמת הנשיאה לחלקו האחורי של גוף העוזי.

בשל גודלו היה נוח מאד (בהשוואה לכלים אחרים באותן התקופות) לצניחה (כת מתקפלת כמובן).

אגב - היה בשימוש זרקור שניתלה מתחת לקנה. קוטר הזרקור אני מעריך מזכרוני היה כ- 12 ס"מ. היה בשימוש יחידות מיוחדות וכן ברשות משמר בגבול. אלומת אור רגילה אם כי חזקה. אינני זוכר שום פילטרים לזרקור הזה. אם בידי מישהו כאן תמונות של ההתקן הזה אנא - שתפו אותנו....

הונפקו שני סוגי מחסניות - וכאן זכרוני מתחיל לבגוד בי... אחת דומני היתה ל- 25 והארוכה יותר כללה 30 כדורי 9 מ"מ (נא לתקן אותי אם טעיתי). בשלב מסוים הנפיק צה"ל מתפסים קפיציים פשוטים, שאיפשרו "להצליב" שתי מחסניות בצורת האות L אולם אם לא חיזקת את המבנה בסרטי דבק או בחוטים, היה ההרכב הזה נפתח ומחסנית אחת היתה אובדת בקלות יתרה.

ועוד אנקדוטה - היה קל יותר לתפוס "טרמפ" ברכב אזרחי כשנשאת עוזי מאשר אם נשאת קלץ', FN או מקלעון FN, או רחמנא ליצלן - הצ'כי של הג'ובניקים. הסיבה היתה פשוטה - חשש (נכון) של בעל הרכב מפגיעה בריפוד או בתקרת המכונית בנושאך כלים גדולים יותר.

וזכרונות ה"עוזי" מובילים אותנו למילות שיר ה"גששים": "....עוזי, עוזי.... עוזי.... דפקו אותי...אותי.... מסדר נוסף...נוסף..." וגו'

א. זכור לי המקרה שחייל עייף לאחר השמירה זרק את העוזי על המיטה הפנויה ונפלטו 2 כדורים שפגעו בקיר. מב"ס במשך שנים לא תיקן את הנזק וכל חייל חדש אשר היה מגיע לבסיס "נאלץ" לעבור דרך החדר ולשנן שאין לזרוק עוזי טעון...
ב. פעם אספתי חייל טרפיסט (לא זוכר מאיזה חיל) אשר באמת עשה לי חור בריפוד של התקרה.
לא כעסתי במיוחד (רכב צמוד של החברה) והחייל היה כל כך מבוהל שהתחיל לבכות.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הכלל החשוב ביותר שלמדתי לגבי בטיחות בעוזי הוא שאין בו מצב "הכנס" - דורכים, נוצרים ומכניסים מחסנית רק כשמתכוננים לירי. מצב של מחסנית בהכנס מועד לפורענות בגלל שאם הסדן גורף כדור מסיבה כלשהי, הוא ירוץ קדימה ויבצע נקירה בגלל הנוקר הקבוע - פליטת כדור "על בטוח"

התופעה של ירי צרורות במצב "בודד" נובעת כנראה מדוקרנים שחוקים של ההדק. העוזים ביחידה שלי היו כנראה במצב טוב - לא ירו הרבה ולכן לא נתקלנו בתקלות.

עוד דברים שנזכרתי בהם לגבי העוזי הוא הפאוץ' למחסניות שלו שהיה לנו תקופה מסויימת - פאוץ' שטוח ל-4 או 5 מחסניות אחת על יד השנייה והצולבת שהיו חיילים שתקעו אותה בתוך הרצועה (היתה רצועה צרה עם פד רחב שהתלבש עליה והצולבת נכנסה בין הפד לרצועה) על צולבת חתמנו רק כשלקחנו עוזי ליציאה מהבסיס - לשמירות חתמנו על חגור.

סמח"ט גולני רובק'ה אליעז ז"ל עם עוזי ויראור

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

יפה ! - שנים רבות חלפו מאז ראיתי לאחרונה (וגם השתמשתי בו מספר פעמים) ב"יראור" הזה. ולא זכור לי כלל מיקום הסוללות ?

אגב - דומני שלבחור -סמח"ט הזה צמוד גם את-חפירה על גבי הפק"ל.... עוד צעצוע לשעשוע בשדה....

קת...

מתנצל - "קת ולא "כת"..... יותר מדי "דת" מסביבי....

תודה על ההערה הנכונה !!!!!

העוזי בעל הקת המתקפלת ליווה אותי החל מן הצמפ ,בחטיבה 7, בשנת 74. העוזי היה נוח כנשק אישי לשיריונאים,וכמטק צעיר, היה נחמד לגמור מחסניות , בתרגולת בזוקה למשל. לשוט קל היו בחזית התובה חוליות זחל חלופיות, אשר חוברו בברגים. היה זה מקום אידאלי להנחת העוזי בזמן חניות מנהלתיות. הבעייה ,שלא אחת נשכח הנל במיתקון המאולתר, ואז לך חפש אותו בחולות של סיני, או של סינדיאנה.

ציטוט:

אגב - היה בשימוש זרקור שניתלה מתחת לקנה. קוטר הזרקור אני מעריך מזכרוני היה כ- 12 ס"מ. היה בשימוש יחידות מיוחדות וכן ברשות משמר בגבול. אלומת אור רגילה אם כי חזקה. אינני זוכר שום פילטרים לזרקור הזה. אם בידי מישהו כאן תמונות של ההתקן הזה אנא - שתפו אותנו...

.
לדעתי יש לי, אני אחפש מחר.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לעומת ה M-16, העוזי היה מצחיק.
הכוונה- יצא לי לירות עם עוזי במטווח.
יריתי שהנשק מכוון על בודדת, אבל אחרי כל 2-3 יריות, יצא צרור.

עם ה M-16 כבר לא היה הקטע הזה, שיורים בבודדת ופתאום יוצא צרור.
היתרון של העוזי היה בזה שהיה קצר- לעומת ה M-16 הארוך ולחייל היה יותר נוח להסתובב איתו- בעיקר במקומות צפופים.

פעם ראיתי תוכנית על מלחמת יום כיפור.
דובר שם על לוחמה של חיילים בתוך בונקרים ברמת הגולן.
היתרון של החיילים שלנו עם העוזי- לעומת החיילים הסורים עם הקלצניקוב,
שבתוך מחילות הבונקרים, היה יותר נוח לחיילינו לכוון את העוזי, לעומת הקלצניקוב הארוך, שהיה קשה להסתובב ולכוון אותו בצפיפות שבבונקרים.

העוזי נוצר בישראל, אבל נמכר למדינות רבות,
וזה נחמד לראות סרטים מחו"ל שהשחקנים משתמשים שם במקלע עוזי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tal44 פעם ראיתי תוכנית על מלחמת יום כיפור. דובר שם על לוחמה של חיילים בתוך בונקרים ברמת הגולן. היתרון של החיילים שלנו עם העוזי- לעומת החיילים הסורים עם הקלצניקוב, שבתוך מחילות הבונקרים, היה יותר נוח לחיילינו לכוון את העוזי, לעומת הקלצניקוב הארוך, שהיה קשה להסתובב ולכוון אותו בצפיפות שבבונקרים.

יותר סביר שזה היה ממלחמת ששת הימים

קת עץ -עוזי נגרים
ומפליא אותי ששכחו לצין כאן עוד יתרון בולט לעוזי : היה מתלבש פיקס בין ידיות האחיזה של מושבי האוטובוס הישנים.

קבל נקודות !!!! - אכן נכון !!!!

ציטוט:

הונפקו שני סוגי מחסניות - וכאן זכרוני מתחיל לבגוד בי... אחת דומני היתה ל- 25 והארוכה יותר כללה 30 כדורי 9 מ"מ (נא לתקן אותי אם טעיתי). בשלב מסוים הנפיק צה"ל מתפסים קפיציים פשוטים, שאיפשרו "להצליב" שתי מחסניות בצורת האות L אולם אם לא חיזקת את המבנה בסרטי דבק או בחוטים, היה ההרכב הזה נפתח ומחסנית אחת היתה אובדת בקלות יתרה.

בצה"ל היו בשימוש שני סוגי מחסניות 25 כדור ו32 כדור אים כי הרוב היו 25 .

ציטוט:

יפה ! - שנים רבות חלפו מאז ראיתי לאחרונה (וגם השתמשתי בו מספר פעמים) ב"יראור" הזה. ולא זכור לי כלל מיקום הסוללות ?

הסוללות ממוקמות בתוך המתקוף הקדמי שמאחורי היראור (תוכל לראות בתמונה בכתבה שהעלתי )

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

בזמן השירות הסדיר הרצה בפנינו קצין צנחנים (דומני שהיה קצין, לא בטוח במאה אחוז) וותיק שזכה בעיטור בקרב המיתלה. ההרצאה הייתה משעשעת למדי שכן המרצה התייחס בביטול לכל סיפורי הגבורה כולל אלו שלו עצמו וכולל אלו המפורסמים ביותר. בהתייחס לשאלה על קן דרור, הוא הפטיר ש"היה לו רישיון נהיגה". הוא ציין כי העוזים היו נחותים מאוד בקרב מול המיצרים שירו על החיילים מעמדות רחוקות יחסית. לדבריו, היו להם גם רובים "צ'כיים" (מאוזרים, כמובן) שדווקא היו יעילים לפגיעה באויב, אבל כאלו היו רק מעטים ורוב הלוחמים היו מצוידים בעוזי שהיה, לדבריו, חסר תועלת במתאר הלחימה ההיא.

עוזי עם מדוכה כנשק מחלקתי (לעיתים), יריתי מאות כדורים עם ראש לבן (או תכלת כבר לא מבדיל),
נשק אמין ללא תקלות טוב לטווחים קצרים עד 30 מטר מעבר לזה חלש, בלש"ב לוט"ר מקבצים נאים.

נשק לוט"ר ריאו פקמ"ז, אלפי כדורים ללא תקלות מקבצים נאים עד 50 מטר בירי שלשות.
גם כשאני נזכר בו היום שורש בוהן ימין כואבת מהלחיצה המתמדת על המשבת.

עד שהוחלף בM16 קצר.

העוזי שימש אותי כנשק אישי בתחילת שנות השיבעים. זה היה נשק תקני למפעילי קרגו, מגיסטים, מכי"ם ונהגי נגמ"ש.
בהחלט נשק נוח, אמין מאוד ולטווחים קצרים גם טוב. לרובנו היתה קת מתקפלת, קת עץ היתה רק במפקדה.

במלחמת יום הכיפורים נקלעתי למצב של צורך בירי על חיילי "אויב" בטווח 300 מטרים לערך וקללתי את הרגע שאני עם עוזי ולא עם רומט. מאידך אי הירי שלי בגלל בעיות טווח גם הציל כמה חיילי צה"ל שזוהו על ידינו כחיילי אוייב בטעות.

אחרי המלחמה קבלנו M16 בקרטונים מארה"ב (עם הוראות ניקוי באנגלית המנחות אותנו להכנס אתם למקלחת...).
בהמשך בבהד 1 חי"ר כבר קבלנו גלילים עם דרגלים (לכולם) ולאחר מכן חזרנו שוב לרוסרים M16.

אלמלא טווח הירי המוגבל הייתי זכור אותו כנשק אמין וטוב.

אגב, ממציאו עוזי גל קיבל את צלש הרמטכל על המצאתו, ראו קישור מאתר הגבורה
http://www.gvura.org/?l=he&a=5189

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אמנם השתמשתי בו רק ב02-03 ולא בשנות ה60-70 אבל עדיין .
דבר אחד זכור לי ממנו לרעה :
חלודה ,חלודה ,חלודה .
העוזי היה מחליד ברמות מטורפות והקנה שלו במיוחד ,היינו מעבירים חוטר ומשמנים אותו כמו משוגעים וכמה ימים לאחר מכן הקנה כבר היה מלא חלודה , מסדרים נפלו אצלנו על ימין ועל שמאל בגללו .

אבל הכל התגמד בנסיעות באוטובוס שעה שבעלי "מקל הסליחות" עברו במעבר וובעלי העוזי היו עוברים בניחותא .

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אחוול אמנם השתמשתי בו רק ב02-03 ולא בשנות ה60-70 אבל עדיין . דבר אחד זכור לי ממנו לרעה : חלודה ,חלודה ,חלודה . העוזי היה מחליד ברמות מטורפות והקנה שלו במיוחד ,היינו מעבירים חוטר ומשמנים אותו כמו משוגעים וכמה ימים לאחר מכן הקנה כבר היה מלא חלודה , מסדרים נפלו אצלנו על ימין ועל שמאל בגללו . אבל הכל התגמד בנסיעות באוטובוס שעה שבעלי "מקל הסליחות" עברו במעבר וובעלי העוזי היו עוברים בניחותא .

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

לעומת שני כלי נשק אחרים בהם השתמשתי - M16 על דגמיו וגלילון, לעניות דעתי (וגם לעניות דעתו של המ"פ שהיה מפיל מסדרים על זה ) יש הבדל ברור .

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

ציטוט:

השתמשתי בו רק ב02-03

ברכותי!
ב- 2002 סיימתי תפקיד שטח ועברתי לקריה. ההוראות דאז חייבו קצינים ונגדים לשאת נשק אישי, ולא בא לי לרכוש אקדח ממשכורת החובה שלי. לכן הסתובבתי מספר חודשים עם עוזי. חיברתי את שני קצוות הרצועה לחח האחורי, גומי הפעלה לחץ את המחסנית לחלק התחתון של המתפסים, וסה"כ קיבלתי כלי נוח מאוד לנשיאה, אם גם כבד מעט.
עד עכשייו השתעשעתי במחשבה שאני אחד הבנים האחרונים שהסתובב עם הכלי

זכור לי ככלי נחמד. כלי נוח לנשיאה וכמעט ואינו סובל מבעיות תחזוקה ו/או תפעול. גם סובלנותו ללכלוך עלתה על זו של אחיו הגדול- הרומט. היתה איתו בעיה אחת עיקרית, והיא בעית הפליטות. על כן היה צורך בנקיטת אמצעי זהירות והקפדה על כללי הבטיחות כגון המנעות ממצב "הכנס" שלא לצורך.. אני אישית לא נתקלתי בשום בעיה של פליטה מקרית של כדור. העוזי בעל הקת המתקפלת היה נשקי האישי בין השנים 71-73 בסדיר, ועד שנת 75 במילואים שאז הוחלף ברוס"ר ארוך- ששימש ביחידות לפחות עד שלהי שנות ה-90. בקורס מ"כים וקורס קצינים, שימש העוזי, בעל קת העץ יחד עם הרומ"ט,ככלי נשק אישי, כאשר בכל צוות חומשו בו מספר חיילים, כולל כל בעלי הנשק המחלקתי למינהו.
העוזי לא הוכיח עצמו כנשק חי"ר, עקב טווחו הקצר, אולם עד 100 מ' ניתן היה לפגוע באמצעותו. בכך לא היה העוזי שונה מכל התמ"קים שראו שימוש בכל צבאות העולם של אותם ימים, והיה אף עדיף על רוב האחרים. עובדה שצבאות רבים בעולם הצטיידו בו.
כל הסיפורים על חלודה הינם סיפורי סבתות של כאלה שלא ידעו לטפל בכלי. הכלי סבל מחלודה כמו כל כלי אחר בן דורו ולא יותר. טיפול ראוי ושימון דק, מנעו הופעת כתמי חלודה. הכלי גם לא סבל מתקלות טכניות מרובות. אני למשל, מעולם לא נתקלתי בירי אוטומטי במצב בודדת. נראה, כי תקלות אלה החלו להופיע עם הזדקנות הכלי ותחזוקה לקויה שלו.
בקיצור: מדובר בכלי חביב, נוח לנשיאה, נוח לתפעול, אמין אך בעל טווח קצר, כיאה לכלי מסוגו. אף תמ"ק אחר בעולם של אותו דור, לא מיועד היה לשימוש לטווח גדול יותר.

ולסיום אנקדוטה ממלחמת יום כיפור: פעמיים מצאתי עצמי בשטח כאשר מעלי חגו מטוסי אוייב, כאשר רק העוזי בידי. בהעדר יכולת פעולה כל שהיא, וכנראה כדי לעודד את עצמי, יריתי באחת הפעמים את כל המחסנית לכיוון מיג 17. אני מניח שהטייס צחק, אבל אני את שלי עשיתי. בפעם השניה נצמדתי לצלע הר (ג'ניפה) והמתנתי להתקרבות המטוסים. למזלם הם לא התקרבו, כך שהם ניצלו מקליעי ה- 9 מ"מ.

.

בנוגע לחלודה ממש לא סיפורי סבתא .
אמנם אני לא משווה אותו לנשקים כמו הרומט אלא לנשקים מודרניים יותר כפי שציינתי אשר אינם בני דורו לפי הבנתי ומניסיוני האישי על אף טיפול ושימון באופן קבוע הנשק היה מחליד באופן קבוע .

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

אוי! זה כל כל זועק לשמיים!
נשק מנקים כל יום!
נשק שלא מנקים כל יום הופך לנשק לא תקין.
תזרוק על הנשק שלך והוא יזרוק עליך בדיוק כשתצרך אותו.

בתקופות ארוכות היה לי גליל או גלילון בארון ועוזי על הכתף. העוזי קיבל טיפול יומיומי במסדר שימון שמירה (גם אם לא היה מפקד שיבדוק) לפני השינה, וניקוי יסודי בבוקר, בעוזי עם הפירוק והחלקים המאד גסים זה כ"כ קל. הרבה יותר קל לעומת נגיד, M16, או תבור. שוב, גם הפירוק והניקוי בבוקר לא הצריך מפקד שיבדוק.
פעם בשבוע שבועיים עוזי ואני היינו מבקרים במטווח (לפעמים עם החברים גליל/M16 ויריחו) ויורים לפחות מחסנית. בד"כ הרבה הרבה יותר.
בטווחים הקרובים עוזי היה מציג תוצאות נפלאות. ביציאה הביתה הוא היה עדיף אפילו על פני הגלילון כשהקת מקופלת.
פעם אחת ויחידה נתקלתי בפליטה. היא נגרמה בשל משחק בנשק. אני כבר הכרתי עוזי עם משבת, "ריצ'רץ'" מתחת לתפוח הדריכה, קפיץ קשה ודוקרנים מוגבהים. קשה מאד לפלוט ככה. אפילו כשלוחצים על המשבת קשה לדרוך את העוזי בניעור שלו בשתי ידיים או במכה על הריצפה. הרבה יותר קל לדרוך M16 או גליל באותה השיטה או בסיבוב מסביב לראש (כשהניצרה פתוחה).
אגב משחקים, היינו מוציאים את המחלק, מראים לחייל שדרכנו, הניצרה פתוחה במצב אוטומט והתריס ריק (כי הרי אין שם כלום, מלבד מחסנית מלאה בכדורים מנצנצים) מכוונים עליו את הנשק ולוחצים על ההדק. אם הוא עוד היה בסביבה הוא היה חוזר בריצה כדי לדפוק מכות לחייל שאוחז את העוזי ללא המחלק.
משחקים של ילדים מפגרים. דומה מידי למשחק איציק רק הרבה הרבה פחות מסוכן.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון אגב משחקים, היינו מוציאים את המחלק, מראים לחייל שדרכנו, הניצרה פתוחה במצב אוטומט והתריס ריק (כי הרי אין שם כלום, מלבד מחסנית מלאה בכדורים מנצנצים) מכוונים עליו את הנשק ולוחצים על ההדק. אם הוא עוד היה בסביבה הוא היה חוזר בריצה כדי לדפוק מכות לחייל שאוחז את העוזי ללא המחלק. משחקים של ילדים מפגרים. דומה מידי למשחק איציק רק הרבה הרבה פחות מסוכן.

לא מתאים אפילו להזכיר כאן משחקים בנשק (שלא לדבר על הוראות הפעלה...)

מצטער אבל בנשקים אחרים לא הורגלתי כך ולא מצאתי לנכון את הצורך לעשות זאת .
אם הייתי בתנאים קשים הרי שבוודאי שהייתי נוהג כפי שציינת (ובמצבים שכאלה כך נהגתי) אך כאשר אתה לא נמצא בשטח והנשק לא סופג חול ואבק הרי שמיותר לנקות אותו כל יום .
יכול להיות שהורגלתי לנשקים מודרנים לפני העוזי ולכן לא התאמתי את הדרישות של העוזי למצב הקיים כי בנשקים אחרים לא הייתה בעיה הזו באופן וודאי ולא רק אצלי אלא אצל כל מי שהכרתי ביחידה .

גם מי שמחזיק אקדח ברישיון לא מנקה אותו כל יום נכון ? העוזי היה מיושן ולפי מה שהבנתי מהנשק אצלנו ביחידה המתכת שממנה בנוי היה העוזי הייתה ברמה ירודה ומיושנת וייתכן שזה היה הגורם לנושא.

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

חיילים שנושאים אקדח או נשק מנקים אותם לפני ואחרי כל מטווח: הסרת פיח ואבק והעברת חוטר (בטח שמעבירים חוטר בין מקצה למקצה, זו כבר בטיחות, לא קשור לנקיון)!
וכן כל יום:
בבוקר מפרקים ומנקים מאבק מפיח וחלודה, מעבירים חוטר ומשמנים שימון דק. בערב מנקים חלודה משמנים מקומות רגישים בשימון דק ומעבירים חוטר.

אזרח שנמצא בסיכון מנקה אחת לשבוע: אבק פיח וחלודה, "אבקת תחתונים", שימון מסילות ומסלול הנוקר והפטיש, חוטר וייבוש הקנה, שימון דק נגד חלודה.
אזרח שנושא את האקדח כל יום מנקה אחת לשבוע.
אזרח שנושא יום כן יום לא מנקה אחת לשבועיים
מי שנושא פחות מנקה אחת לחודש.

כל מי שעושה פחות מכך אינו קרבי ומזלזל בנשק שלו.
כל מי שעושה פחות מכך יש סיכוי גדול מאד שכשיגיע להתקלות הנשק שלו לא יתפקד.
כל מי שעושה פחות מכך יתלונן על:
מעצורים
נשק יורה בבודדת במקום באוטומט או להפך
קצב אש נמוך מידי/מהיר מידי
פיצוץ בקנה/בית הבליעה.
לא מסוג הדברים שהיית רוצה שיקרו לך כשאתה פוגש מחבל שיורה מולך. ממש לא.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון חיילים שנושאים אקדח או נשק מנקים אותם לפני ואחרי כל מטווח: הסרת פיח ואבק והעברת חוטר (בטח שמעבירים חוטר בין מקצה למקצה, זו כבר בטיחות, לא קשור לנקיון)! וכן כל יום: בבוקר מפרקים ומנקים מאבק מפיח וחלודה, מעבירים חוטר ומשמנים שימון דק. בערב מנקים חלודה משמנים מקומות רגישים בשימון דק ומעבירים חוטר. אזרח שנמצא בסיכון מנקה אחת לשבוע: אבק פיח וחלודה, "אבקת תחתונים", שימון מסילות ומסלול הנוקר והפטיש, חוטר וייבוש הקנה, שימון דק נגד חלודה. אזרח שנושא את האקדח כל יום מנקה אחת לשבוע. אזרח שנושא יום כן יום לא מנקה אחת לשבועיים מי שנושא פחות מנקה אחת לחודש. כל מי שעושה פחות מכך אינו קרבי ומזלזל בנשק שלו. כל מי שעושה פחות מכך יש סיכוי גדול מאד שכשיגיע להתקלות הנשק שלו לא יתפקד. כל מי שעושה פחות מכך יתלונן על: מעצורים נשק יורה בבודדת במקום באוטומט או להפך קצב אש נמוך מידי/מהיר מידי פיצוץ בקנה/בית הבליעה. לא מסוג הדברים שהיית רוצה שיקרו לך כשאתה פוגש מחבל שיורה מולך. ממש לא.

מה ההבדל בין אזרח לבין חייל בנושא ניקיון הנשק ?
הנשק מבדיל מי מחזיק אותו ?
קצת מוגזם לנקות אותו כל יום בייחוד כאשר הוא לא בא במגע עם חול\אבק ומצוי במקום נקי .
אחת לשבוע היה הסטנדרט אצלנו ביחידה (אלא אם כן הנשק היה חשוף למפגעים ואז נדרש יותר)
הן בתקופת העוזי והן בתקופת ה M16 והגלילונים ,ההבדל הוא שהעוזי היה מתמלא חלודה בתקופה זו ואילו האחרים לא .

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

ההבדל בין אזרח לחייל הוא פשוט: לחייל מוגדר בכל בוקר זמן למסדר בוקר ובכל ערב זמן למסדר שימון שמירה. לאזרח לא.
אם ביחידה שלך לא הוגדר זמן כזה זה בגלל שלא דווח לך על כך שהוא הוגדר. אין יחידה בצה"ל, פתוחה או סגורה, שלא מוגדר בה זמן למסדר בוקר.

אם ניקת את הנשק רק פעם בשבוע - פגעת בכוננות. בדיוק כאילו שנשאת את הנשק ללא מחסניות או ללא נוקר.
אם איפשרת לנשק להגיע למצב שהוא חלוד - אפילו אם ניקית אותו בבוקר - פגעת בכוננות. כנ"ל.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ואם בעל מקצוע (נשק) מוסר לי שאין בכך צורך ?
לאחר שהופיעו הפקודות בנוגע לנשיאת נשק או יוצר נכון אי נשיאת נשק כל אנשי היחידה הפקידו את נשקם בנשקייה ובעת תורנות חתמו עליו ,בנשקייה כך נמסר לי לא ניקו ולא שימנו אותו כלל למעט טיפול תקופתי .
אז גם הנשקים לא יודעים לטפל בנשק ?
פירוק והרכבה של מכלולים וחלקים לאורך זמן ובמידה מיותרת פוגעת גם בתפקוד הנשק .

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

"בקבלך ומוסרך נשק פורקהו ונצרהו"
זוהי הוראת הבטיחות מספר אחת הנוגעת לנשק.
ההוראה הזו היא אבסורד מוחלט. הרי אם חייל א' מוסר נשק לחייל ב' ולפני המסירה הוא פורק אותו למול עיניו של חייל ב', למה צריך חייל ב' לפרוק אותו מחדש?
התשובה פשוטה: כי זה נשק!
עד שאתה לא פרקת בעצמך, מבחינתך, הנשק לא פרוק.
עד שלא ניקית בעצמך הנשק לא נקי. כלומר הוא מסוכן, הוא לא בטוח לשימוש, הוא לא מבצעי.
איך אפשר לקחת נשק מהנשקיה, לזרוק על הכתף וללכת לשמירה???
אתה רוצה להגיד לי שאחרי תקופה ארוכה לקחתם את הרובה מהכנה ויצאתם לשטח? בלי לטווח בו קודם? בלי להחזיר איפוס?
ואם החזרתם איפוס... הרי לפני ואחרי מטווח חייבים לנקות את הנשק!
איזו צורה יש לתורנות שלכם אם אתם מבצעים אותה עם בזנ"ט כמו הקרבין של המשא"ז שנשלף מהכספת לא מאופס, לא מנוקה אולי אפילו בלי נוקר?!

נקיון נשק מאבק, פיח וחלודה. וידוא קדח קנה יבש ולא סתום או שיש בו גופים זרים ("פילים") זה כוננות, זה מבצעיות, זה בטיחות.
אם לא תנקה את הנשק שלך לא תכיר את התקלות שלו. אני אומר את זה אחרי שהתפוצץ לי נשק בפרצוף (התרעתי על תקלה במנגנון שזיהיתי במהלך הפירוק לניקוי אך סירבו לשלוח נַשָק או להחליף את הרובה).
אם לא תנקה את הנשק שלך יהיו לך מעצורים בדיוק כשתצטרך אותו (אנחנו מכירים מקרים של חיילים שהפסידו בקרב בשל מעצורים).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון "בקבלך ומוסרך נשק פורקהו ונצרהו" זוהי הוראת הבטיחות מספר אחת הנוגעת לנשק. ההוראה הזו היא אבסורד מוחלט. הרי אם חייל א' מוסר נשק לחייל ב' ולפני המסירה הוא פורק אותו למול עיניו של חייל ב', למה צריך חייל ב' לפרוק אותו מחדש? התשובה פשוטה: כי זה נשק! עד שאתה לא פרקת בעצמך, מבחינתך, הנשק לא פרוק. עד שלא ניקית בעצמך הנשק לא נקי. כלומר הוא מסוכן, הוא לא בטוח לשימוש, הוא לא מבצעי. איך אפשר לקחת נשק מהנשקיה, לזרוק על הכתף וללכת לשמירה??? איך ? למפקדים הפתרונים,מהרגע בו החליטו בצה"ל שאין סיבה שחיילים ינשאו סתם כך נשק הונחתו עלינו הפקודות ,יש לציין שלא שירתתי ביחידה לוחמת אבל כך היו הפקודות . אתה רוצה להגיד לי שאחרי תקופה ארוכה לקחתם את הרובה מהכנה ויצאתם לשטח? בלי לטווח בו קודם? בלי להחזיר איפוס? מטווח ? הלוואי והיה, פעם ב 3 חודשים (ע"פ הפקודות נאמר) וגם אז ירי של 5 כדורים למטרת דמות ללא בדיקת מטרות ! נשק לקחנו מהנשקייה לאחת משתי מ 3 מטרות : 1. תורנות אבטחה,אין מצב לנקות את הנשק (הסבר בהמשך) 2. מטווח,מנקים את הנשק 3. תפקיד מחוץ לבסיס ,אישית הייתי מנקה את הנשק אבל הייתי בין החריגים כי היו לי תורנויות רבות שכאלה ,לא יודע מה עשו השאר בייחוד לאור העובדה שלא הייתה פקודה של ניקוי . לפני תקופת ההפקדה בנשקייה ,כאשר הנשק היה ברשותי ולא הייתי בפעילות איתו אז היה סגור ומאובטח ומנוקה אחת לשבוע בלבד . ואם החזרתם איפוס... הרי לפני ואחרי מטווח חייבים לנקות את הנשק! לפני ואחרי מטווח אכן ניקינו את הנשק , לא היה לנו מטווח איפוס בתקופה של לפחות שנתיים + מפאת מחסור בתחמושת (התירוץ התורן) ,כשיכולתי והקצין שהעביר את המטווח היה במצב רוח טוב ,היינו מבקשים אני וכמה חברים לבדוק את המטרות לבצע איפוס ולבקש מקצה נוסף אם נשארה תחמושת ,אך ככל המטווח לא הוגדר למטרת איפוס אלא למטרת "ריענון" (מה שזה לא אומר...) . איזו צורה יש לתורנות שלכם אם אתם מבצעים אותה עם בזנ"ט כמו הקרבין של המשא"ז שנשלף מהכספת לא מאופס, לא מנוקה אולי אפילו בלי נוקר?! ככשאלתי פעם את המפקדים שלנו שאלה דומה ,התשובה שניתנה לי הייתה בסגנון של "עזוב אותך משטויות אנחנו לא באזור מסוכן וכלום לא קרה פה וכלום לא יקרה פה... " ,ששאלתי אם כן אז מודע בכלל טורחים לתת לנו נשק ולבצע תורנות אבטחה קיבלתי פרצוף כועס בתור תשובה . ההיגיון שלי אמר שאם נותנים נשק אז יש לזה סיבה אבל כאשר רוצים לחפף הסיבה נעלמת ... מה שהכי מפליא בתיק האבטחה של הבסיס עבר איכשהו אישור של רמ"ט הפיקוד לפי מה שהבנתי וכל ביקורת "פתע" שהייתה עברה בצורה חלקה על אף הליקויים . בסוף כבר התרגלתי אחרי שהבנתי שזה לא רק בתחום הזה ולא רק אצלינו בבסיס ובכל שאר הצבא זה ככה ,לבסוף החלטתי שאני אהיה כמה שיותר בסדר ומוכן לתפקיד ואגיע לתורנות ע"פ הפקודות ואקווה לנס ששאר החיילים יגיעו גם כן . נקיון נשק מאבק, פיח וחלודה. וידוא קדח קנה יבש ולא סתום או שיש בו גופים זרים ("פילים") זה כוננות, זה מבצעיות, זה בטיחות. אם לא תנקה את הנשק שלך לא תכיר את התקלות שלו. אני אומר את זה אחרי שהתפוצץ לי נשק בפרצוף (התרעתי על תקלה במנגנון שזיהיתי במהלך הפירוק לניקוי אך סירבו לשלוח נַשָק או להחליף את הרובה). אם לא תנקה את הנשק שלך יהיו לך מעצורים בדיוק כשתצטרך אותו (אנחנו מכירים מקרים של חיילים שהפסידו בקרב בשל מעצורים). מסכים איתך לחלוטין בייחוד כאשר הנשק לא היה נמצא אצלי ותחת השגחתי אלא בנשקייה ,אבל מה לעשות שהחליט מי שהחליט שאת הנשק לוקחים 5 דקות לפני עליית המשמר ? תסכים איתי שלנקות את הנשק כשאתה כבר בעמדת השמירה זה לא רעיון כל כך טוב ?

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

לכל בסיס תיק אבטחה החייב להיות חתום ע"י קצין אגמי ומפקד הבסיס.

עד שלא יעמידו מב"ס לדין ישללו את דרגותיו.
וישפטו אותו ל בגידה - לא יבוא שינוי.
אבטחת בסיסים מסוימים היא רעה חולה.

ומי שחושב שאני קיצוני צודק ! (בעניין הזה)

צבא הוא צבא - לובש מדים הוא חייל !!!

אפשר שסדנאות מסוימות או משרדים מסוימים יהיו במסגרת שרות לאומי ואו שהמשרתים בהם ילבשו מדים רק בשעת המשמרת !!!

אך מרגע שחייל עוסק במשימות שמירה הוא לוחם וחייב לבצע את משימתו ללא דופי !!!

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb לכל בסיס תיק אבטחה החייב להיות חתום ע"י קצין אגמי ומפקד הבסיס. עד שלא יעמידו מב"ס לדין ישללו את דרגותיו. וישפטו אותו ל בגידה - לא יבוא שינוי. אבטחת בסיסים מסוימים היא רעה חולה. ומי שחושב שאני קיצוני צודק ! (בעניין הזה) צבא הוא צבא - לובש מדים הוא חייל !!! אפשר שסדנאות מסוימות או משרדים מסוימים יהיו במסגרת שרות לאומי ואו שהמשרתים בהם ילבשו מדים רק בשעת המשמרת !!! אך מרגע שחייל עוסק במשימות שמירה הוא לוחם וחייב לבצע את משימתו ללא דופי !!!

אם זה עיצבן אותך מה תגיד על העובדה שמב"ס לא היה לנו ? והכל כמובן משיקולי אגו וכבוד בין מפקדים בכירים וותיקים .
וממה שראיתי לפחות אצלינו עוד שמרו עם נשק ותחמושת ,יש בסיסים....

Assumption is The Mother of All Fuckups

Kill Them All, Let God Sort Them Out

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אחוול אם זה עיצבן אותך מה תגיד על העובדה שמב"ס לא היה לנו ? והכל כמובן משיקולי אגו וכבוד בין מפקדים בכירים וותיקים . וממה שראיתי לפחות אצלינו עוד שמרו עם נשק ותחמושת ,יש בסיסים....

זה שאני רועם בכתב ודופק על השולחן שיבינו עד כמה אני רציני,
עוד לא עושה אותי "מתעצבן" - אסרטיבי כן.

יש לי אישור מהד"ר שאם אני רוצה לחיות טוב - אסור לי להתעצבן.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אם נחזור לנושא האשכול (העוזי):

במשך השנים האחרונות לשירותו, כשהעוזי שימש בעיקר חיילות, נראה שמערך ההדרכה לגביו התדרדר לסיפורי אימה על הסכנה שבו. כששירתתי בקריה והעברתי מטווחים, היה הבדל בולט בין חיילים (שידעו לפחות לירות ב- M16) לחיילות (שפחדו לעשות איזושהיא פעולה איתו- מי יודע, הרי הוא עלול לפלוט!).

ציטוט:

איך אפשר לקחת נשק מהנשקיה, לזרוק על הכתף וללכת לשמירה???

בדיוק כמו שאתה יכול ללכת למטווח אים נשק שברור לך שהוא לא תקין ואפילו מסוכן !
אתה לומד כבר ביום השני בטירונות שאם תיכנס ראש בראש עם המערכת לך זה יכאב יותר .

ציטוט:

אתה רוצה להגיד לי שאחרי תקופה ארוכה לקחתם את הרובה מהכנה ויצאתם לשטח? בלי לטווח בו קודם? בלי להחזיר איפוס?

אני חייב לציין שלפחות אצלי ביחידה הנשקים היו מאופסים בעזרת מכשיר "אלירז" אז נכון שזה לא תחליף לאיפוס בירי אבל מצד בכל הנשקים שהגיעו לידי לא היתה סטיה בנפ"מ של יותר מ2 ס"מ
ב50 מטר .
אני לא חושב שסטיה כזאת מפריעה בצורה ממשית כאשר המשימה של החייל היא לפגוע במטרת
חצי דמות ב200 מטר לכל היותר .
(ועם ביצועי הירי של רוב היחידה שלי ,הלוואי וסטית הנפ"מ היתה הבעיה )

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אחוול ואם בעל מקצוע (נשק) מוסר לי שאין בכך צורך ? לאחר שהופיעו הפקודות בנוגע לנשיאת נשק או יוצר נכון אי נשיאת נשק כל אנשי היחידה הפקידו את נשקם בנשקייה ובעת תורנות חתמו עליו ,בנשקייה כך נמסר לי לא ניקו ולא שימנו אותו כלל למעט טיפול תקופתי . אז גם הנשקים לא יודעים לטפל בנשק ? פירוק והרכבה של מכלולים וחלקים לאורך זמן ובמידה מיותרת פוגעת גם בתפקוד הנשק .

אוי ואבוי
חתימה על נשק לפני תורנות היא רעה חולה. הערתי עליה לא פעם.
תאר לך אבסורד שחייל לוחם היה חותם על נשק כלשהוא רק לפני היציאה לסיור או לפעולה ?
הוא לא היה מוכן - מפקדו לא היה מוכן.
בבסיסי עורף או שתבוצע שמירה כראוי - או ע"י חברות שרותי שמירה שתנאי העסקתם : יוצאי צבא רובאי 5 ומעלה - בתנאי תעסוקה של עבודה מועדפת. יותר בטוח לכולם.
תנאי נוסף הוא התמקצעות. תאום כוונות באלירז.
בקורת נשק הכוללת ירי. (לא רק "משחקי נשק" שערכם הבטיחותי רב אך אינם שלמים) ומטווח תקופתי של האוחזים בנשק. בעת הירי ירשם הנשק בו טווח החייל, ואם פגע כראוי זה הנשק שיקבל לשמירה.
פירוק ווהרכבה ראשוני אינם פוגעים בנשק בוודאות - פירוק מיותר ומשחקים לא ראויים כן.


אצלנו בגזרה באימוני משא"ז או מתנ"א כך הדבר מתבצע :
בדיקת תקינות כולל בירי - עבדכם הנאמן.
איפוס ל 50 מ' (כנ"ל)
מטווח תקופתי באחריותי. (בו נרשם מספר הנשק בו ירה המתאמן - אני מוודא שבכל אימון כזה יורה המתנדב בשני כלים)
מספרי הכלים רשומים באקסל לצד יתר הפרטים. כאשר מכינים דף תדרוך משמרת נרשמים מספרי הכלים הרלוונטיים על הדף. ואת אחד משני הכלים הוא לוקח. (אגב מתנדבים ותיקים כבר ירו אצלנו בכל הכלים או כמעט בכולם)

עוד הערה חשובה :

בתדריך נאמר את הנשק במשמרת ישא המנוסה והבקיא יותר בתפעולו.

שלא נצטרך - אבל אם וכאשר.................


אגב לא מכל היחס לנשק אני מרוצה אך לא מפסיק לנסות לשפר. מדי פעם כשיש תחמושת עורך אימוני אקסטרא למעונינים.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

בדיוק כמו אקדחי זיג זאוור מסויימים (228 ו 226), שגם הם היו בשירות צה"ל. כאשר חלודה "נדבקת" למתכת כזאת פעם אחת, קשה מאוד למנוע ממנה לחזור שוב, אפילו אחרי חשיפה קצרה מאוד ללחות/זיעה. המשטח של המתכת מפתח חיספוס, או מין נקבוביות, והחלודה חוגגת עליו: אתה יכול לגרד עם צמר פלדה עד מחר: החלודה תחזור.

או במילים אחרות: יש הבדל בין עוזי שהיה שמור מן הרגע שיצא מן המפעל, ובין כלי שחוק ו"אכול" שהגיע לחייל, גם אם האחרון מאוד ממושמע. לא הכל "לא רוצה", למרות הקלישאה, יש גם "לא יכול".

בנשקיית היחידה שבה שירתתי שנה היו עשרה עוזים ששכנו שם לאיזה צורך של כוננות הגמ"ר או משהו כזה: נשק היחידה, שהיה נגד ותיק ומקצועי, בשלב מסויים כ"כ התייאש מלשמר אותם, שהוא פשוט הוציא את הקנים והיה מאחסן אותם קבוע בדלי עם תערובת שימון. בכל תסריט אחר הם פשוט היו מחלידים תוך כמה ימים מבפנים ומבחוץ ומצריכים טיפול אגרסיבי מאוד כדי שיעברו ביקורת תקופתית.

.

בכוונה להגיב לכל התת שירשור .

חברים נשק מנקים כאשר הוא מלוכלך ,זאת לא מצווה שהזמן גרמה !!
אם אנחנו מדברים על נשק "אזרחי" אין דומה שבוע של עובד מחצבה לשבוע של פקיד במשרד
אין דומה אקדח שנישא בתיק לאקדח שנישא בנרתיק פנימי ,הבעלים מזיעים בקצב שונה ויש נשקים
רגישים יותר ללחות וכאלו הרגישים פחות .

מניסיוני האישי -כאשר רכשתי לראשונה אקדח כמובן כמו כל מחזיק נשק "רציני" הקפדתי לנקות את
האקדח לפחות פעם בשבוע ומה גיליתי ?
שתכלס כל מה שאני עושה זה ליבש את השמן הישן רק כדי לשים שמן חדש אז עברתי לפעם בשבועים
ואז לפעם בחודש עם ניקוי חיצוני +קנה באמצע .

הצבא כמו שאתם הוא מסגרת שבלונית קשה שמתעקשת תמיד לרבע את העיגול במקום לקבל את זה שזה עיגול ולא ריבוע ולכן לכל ציוד צריך להיות דרג אחזקה מא' עד ד' וטיפול יומי -שבועי-חודשי .....,גם אים תכלס זה מיותר אוו אפילו גורם נזק .
בנוסף לזה כל סמל טירונים מתחיל ידע להסביר להם שניקוי הנשק הוא לא כדי שנשק יהיה נקי אלה
כדי לחנך את החייל למשמעת של נקיון הנשק ולכן יש לעשות את זה גם אים זה מזיק לנשק .
בדיוק כמו שצריך לצבוע עצים ואבני שפה בלבן וקירות בצבעי היחידה ,למה?? ככה??
כי גם הסמל בטורו צבע וזאת התשובה שנתנו לו כאשר הוא שאל .
וניקוי היתר הזה שמקובל בצבא אכן רק גורם יותר נזק ושוחק ופוגע בכלים יותר מאשר מסיע לשימורם אוו לתפקודם התקין .
למשל כל המלחמה הזאת אים הקוטש' על כל נקודת חלודה לא רק שאינו פותר את הבעיה עמו שנאמר פה אלה רק מחריף אותה בכך שהוא מוריד את הציפוי בעוד מקומות וחושף אותם להמשך
התפשטות החלודה ואז במקום נקודה נהיה כתם ושוב משפשפים וחוזר חלילה עד שכל הנשק נהיה
בבזנט אחד גדול .
כל המשחקים עם הטסטר בחלקי הנשק מקלף ציפוי מגן וחושף את הכלי לאירוזיה מוקדמת
המלחמה האין סופית עם החוטר על הקנה פוגע לבסוף בכתר הקנה מה שפוגע בדיוק הכלי
ושוחק את ציפוי הכרום (שנכון הוא קשיח יותר מהחוטר אבל גם מים קשיחים פחות מסלע
והתוצאה לאורך זמן ידוע ) מה שגורם לאירוזיה מהירה יותר בקנה שמקצרת את חיי הקנה
כנ"ל פגיעה מכנית בסלילים .....
שלא לדבר על טונות השמן שנשפכים על כל כלי כדי שהסמל יראה שהכלי משומן ולמעשה
לא רק שלא תורמים לעבודה תקינה של הנשק אלה גם הופכים אותו למגנט לאבק וחול והתוצאה
ברורה -מעצור !

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

תחזוקה לא צריכה להתבצע באופן אוטומטי אלא בתלות בציוד ובסביבה. יותר מדיי התעסקות רק גורמת לנזק.

הנשק הפרטי שלי צמוד אליי 12 ויותר שעות ביום והתחזוקה שהוא מקבל זה ניקוי יבש של "אבק התחתונים" מדיי פעם ושימון פנימי דק - לא צריך יותר מזה.

אני לא זוכר בדיוק מה היה היחס. בצוות של כ-12 איש היו שלושה עד חמישה עוזים. מקלעון אחד, וכל היתר רומטים. בעלי העוזי נשאו גם מרנ"ט, מאג ומרגמה 52 מ"מ. למפק"ץ (מ"כ) היה גם כן עוזי.

.

לא הייתי אז בסביבה (או קיים) אבל לפי מה שקראתי היה עוזי בהגדרה למ"כ, לקשר ולחובש.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ולנושאי פק"ל כבד.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

על נקודה אחת קטנה - בוץ וחול. כאן יש לנו נסיון שונה במעט. מעצורים בשל חדירת חול ואבק היוו כאב ראש לא קטן. חדירת גרגירי חול למחסנית וממנה לבית הבליעה זכורה לי כבעייה "רגילה" בהחלט. אמנם גם ברומ"טים ובמקלעונים חווינו בעיות דומות ואולי אף רבות יותר, אולם אינני עורך השוואות אלא מדבר על ה"עוזי" ו"מורשתו" שלו בלבד.

דומני שאיש כאן לא הזכיר את תצורת נשיאת העוזי שלא ב"היכון", תצורה שהיתה נוחה למסעות מפרכים ולנשיאת אלונקות. מדובר על השחלת העוזי לרוחב החזה בגובה הבטן מאחורי שתי רתמות החגור הקדמיות (ביניהן לגוף החייל הנושא). הדבר איפשר שחרור הידיים להליכה או לריצה במידת מה.
אם למישהו תמונות המראות תצורה כזאת - אנא פרסמו.

זכרון אחר הנוגע ל"עוזי" הינו האפשרות להחליף את הקנה בקנה ארוך יותר שכמדומני נתן יתרון מסוים בטווח ובדיוקי הפגיעה. ושוב - תמונות יעזרו לקהל כאן.

ועוד אנקדוטה - לכל אחינו גיבורי התהילה, בתכיפות רבה פורסמו אז תמונות של חיילות נאות מראה אם בדפיו האחוריים של עיתון "מעריב" ו/או בעיתון "ידיעות אחרונות" - ואינני זוכר שום תמונת חיילת מחייכת נושאת רומ"ט FN או רובים אחרים בשרות צה"ל אלא את ..... העוזי... עוזי... ולתפארת מדינת ישראל.
כך גם בכרטיסי הברכה לראש השנה, אגב
(כן - היו גם תמונות יוצאות מן הכלל הזה....)

.

הזכרת נשכחות - בטירונות בה"ד 4 1979 בשעור עוזי הראו לנו איך לשאת את הנשק (שהגיע בלי רצועה) בחזית החגור.

לגבי הקנה הארוך - ידוע לי על "עוזי קרבין" עם קנה ארוך שנמכר בארה"ב לדוגמה זה:



אבל לא ידעתי שהיה קיים בצה"ל.

לא הייתה איזו בעיה בסוף עם המכירות שלו בגלל הקלות היחסית של הסבה לירי באוטומט?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

לא נראה לי
לפני כמה שנים הזדמנתי ליריד נשק במיאמי, המוני אדם גדשו את היריד ויצאו עם שלל כלי נשק בידיהם, העוזי היה בין הכלים הבולטים שנמכרו.
שאלתי את אחד המוכרים את סוגית ההסבה לאוטומאט בעוזי( מותר למכור רק נשק אוט, מוגבל לבודדת) והוא השיב שהרבה יותר קל לעשות זאת עם MAK 11 ואף הראה לי איך עושים זאת

הקנה הארוך יועד לשיווק בארה"ב בלבד בגלל תקנה פדרלית של ה ATF - להקטין את אפשרות ההסתרה של הכלי מתחת לביגוד ארוך. גם תמ"ק סטרלינג הבריטי נמכר לשוק האזרחי בארה"ב עם קנה ארוך במיוחד.
הגרסה האזרחית-אמריקנית היא בעלת מכנס סגור בניגוד לדגם הצבאי הרגיל שהוא בעל מכנס פתוח. מכנס סגור קשה יותר להסב לירי אוטומט. המיני-עוזי הצבאי גם הוא יורה ממכנס פתוח ואילו המיקרו ממכנס סגור.

סליחה, אבל העוזים שראיתי בארה"ב היו בהחלט בעלי מכנס פתוח.
באשר לקנה כנראה שאתה צודק -לכולם היה קנה ארוך.

To all the veterns, thanks for sharing your experiences with the Uzi. Interesting to read about your first hand experience with this historical weapon

For anyone interested in user experience with it's contemporary "big brother", look at this old discussion http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...8&highlight=fal

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

יצא לי לירות כמה מאות כדורים עם עוזון מושתק {תחמושת SUB-SONIC}
אז נכון שזה לא העוזי המסורתי...אבל היה ממש בסדר.
נשק זה נשק- לא ממש מתלהב מזה.

המשתיק של חברת "גמטק" - והתמונה רק להמחשה...{זה שפגשתי היה שונה -יותר שמן...}

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gem-tech.com/Images/mossadL.jpg]

נתרם ע"י גולש באילום שם

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הקת לא בגובה הקנה .. ככה אי אפשר לסחוט את הלחי.. והכוונות לא קופצות ישר לעיניים.
מתי התחילו עם קת בגובה קנה?

זה מהמונות של ש'. זה אוסף שלי, לא גולש בעילום שם...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

וזה לא מהאוסף שלך

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אהוד ברק כרמטכ"ל הסתובב תמיד עם מיקרו-עוזי.

עשיתי סדיר בחציו הראשון עם גליל (כולל דורגלים) ובחציו השני M16 קצר. מיד לאחר מכן עבדתי שלוש שנים באבטחה ממלכתית-למחצה עם עוזי רגיל (קת מתקפלת), משמרות ארוכות שלושה-חמישה ימים בשבוע (ממש שס"ן). אני לא זוכר אף פליטה או חלודה, להיפך, במתאר שלנו שכלל אימוני לוז"ר/לוט"ר בטווחים של עד 50 מ' הכלי תפקד בצורה מעולה.
משיחות שהיו לי עם רבים הדעה שהתגבשה שהגרסה המצלחת ביותר היא המיני-עוזי.

ואיי ואיי ואיי
המשתיק השמן הזה, עם דיסקיות הלבד הזכיר לי נשכחות.
לפני המון שנים קיבלתי כזה בפעם הראשונה לפני תרגיל שהיה אמור להתחיל בלילה.
במנוחת הצהרים של אותו יום לא התאפקתי וההיתי "מוכרח " לנסות אותו.
מהחלון כמובן (אף אחד לא ישמע, זה הרי משתיק.)
כדור בודד שנורה העיר את כולם והמחיר ששילמתי זה כבר סיפור אחר.

רק שכאן הוא מותקן על ה UZI PISTOL אבל זה זה...

עוזי פיסטול:
ללא אפשרות ירי באוט'

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

בתור אקדח נראה סתם גדול ומגושם.

אמנם האקדח עוזי לא ממש שייך לכאן אבל בצירוף מקרים מעניין היתה כתבה ביומן של ערוץ 1 על אבטחת שרים וכמובן שדיברו על המקרה של גנדי - והביאו קטע שהוא מציג את הנשק האישי שלו - אקדח עוזי, מעניין שגם לרפול היה אחד כזה - שאפילא נשא אותו בנרתיק חיצוני...
באותה כתבה גם הציגו מאבטחים של אחד השרים שמשתמשים בתמ"ק עוזי "רגיל" וגם קטעים מאימוני מאבטחים במיני עוזי כך שהכלי עדיין חי ובועט...