עיניים פקוחות לרווחה

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../09/06/1101.htm

יום שישי, כ' בסיון התשס"ט, 12 ביוני 2009, 10:30

הן מתצפתות על הים 24 שעות ביממה וערות לכל אירוע יוצא דופן בצידו הצפוני של גבול ישראל. כתב אתר צה"ל הצטרף לתצפיתניות הימיות במרכז השליטה האיזורי בראש הנקרה וראה כיצד מסוכלים אירועי פח"ע על-ידי חיילות בעלות ריכוז גבוה במיוחד. העיניים של המדינה - גרסת חיל הים



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/9D8BEFF2-E732-40F0-AB55-5AEFDAD985DB/0/ITA_0078s_cropped_big.jpg]


"תשמע, מי שומר היום על המדינה?", פונה אלי רב-סרן מיכאל סלוצקי, מפקד מרכז השליטה האיזורי (מש"א) בראש הנקרה כשבפיו כבר שגורה התשובה. "ישנו המשפט: 'לא ינום ולא יישן שומר ישראל'? צריך לעדכן אותו. בחיל האוויר עושות את זה בנות ביב"א (יחידת בקרה אווירית), בים עושות את זה בקריות שליטה, ובחוף עושות את זה תצפיתניות חי"ר. זו כוננות של 24 שעות ביממה, יותר נכון לומר 'לא תנום ולא תישן שומרת ישראל', מפני שאנחנו כבנים נמצאים בכוננות תגובה לאירוע, אבל מי שבאמת שומרות על הגבולות המדינה אלו הן התצפיתניות. אין ערך גבוה מכך".

מרכז השליטה האיזורי בראש הנקרה הוא מעבר הגבול היחידי ללבנון כיום, והוא שולט על הגזרה הצפונית. במרכז נמצאים כוחות חיל הים, כוחות חי"ר, משטרה, או"ם ומכס. במרכזו נמצא תורן תצפית, שגובהו כ-200 מטרים מעל פני הים. הנוף מרשים ביותר: ביום טוב ניתן לראות את הערים הלבנוניות צור וביאדה מצפון, ומדרום ניתן לראות עד חיפה. הים, מלמעלה, מרשים בצורותיו ובצבעיו. ספינות דיג לבנוניות שטות באיזור, שתי ספינות דבור של חיל הים גם הן שם. לפתע יוצאת ספינת משמר של צבא לבנון. בבת אחת כל ספינות הדיג הלבנונית נסות חזרה לשטח הימי של לבנון, כשספינת דיג אחת אף נעצרת על ידי ספינת המשמר הלבנונית. "אפשרויות הפח"ע (פעילות חבלנית עוינת) עולות על כל דמיון", מספר רס"ן סלוצקי. "יש מכל הסוגים, ביניהם סירות תופת. יש גם הרבה פעילות למניעת צלילה באיזור. לא היו אירועי פח"ע מאז המלחמה, אך כל הזמן יש ספינות דיג, שיכולות לאסוף מידע ולתצפת עלינו. בשביל זה אנחנו פה", הוא מדגיש, "כדי לסכל את הניסיונות".

על כל המרחב הגדול הזה, שכולל כמובן גם עשרות מיילים בים, אחראיות בקריות השליטה הימית, הן התצפיתניות הימיות. הן מאיישות את החמ"ל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ועיניהן לא זזות מהמסכים. לרשותן עומדים מכ"מים ובחמ"ל גם נמצאת עמדת בקרה של כוחות יבשה וחיל אוויר, על-מנת לספק תמונת מצב מושלמת מכל כיוון. בידי הבנות האלו כוח עצום ואחריות גדולה מאוד. "אחראית משמרת מנחה מפקד דבורה, קצין בן 25, כיצד לנהל את המשימה, וזה לא דבר ברור כל-כך עבור נערה בת 19".

את ההכשרה לתפקיד מתחילות הבנות בקורס בבסיס ההדרכה של חיל הים, אולם את ההכשרה האמיתית ואת ההסכמה הן מקבלות במש"א. המשימה איננה פשוטה כלל: לשבת מול המכ"מים, לסרוק ולגלות מטרות מבלי להזיז את הראש והעיניים משך שעות ארוכות. עליהן מפקדות אחראית משמרת ונגדת המש"א. שתיהן סמלות בדרגתן. "אני מטפלת במישור המקצועי כדוגמת הקורסים ובניהול כוח אדם. זו עבודה לא פשוטה", אומרת סמל הילה אזולאי, נגדת המש"א ומצטיינת נשיא המדינה של חיל הים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/B9BBD850-CA37-4AC8-A004-B721AF331F79/0/ITA_0013s.jpg]

"אני מנהלת את המשמרת על כל המשתמע מכך", סמל מור שלף.

לתפקיד אחראית המשמרת קודמה סמל מור שלף לאחר שלושה חודשים כבקרית שליטה. "אנחנו מסווגות את כל המטרות, מסבירות מה כל מטרה מסמלת במערכת השליטה והבקרה ואז כל הזירה רואה את זה", היא מסבירה על תפקידה. "אנחנו מנהלות את האירועים, את המשמרת, אחראיות על הבנות שיסתכלו תמיד ויהיו ערניות. לי אין אמצעים, אני מנהלת את המשמרת על כל המשתמע מכך". סמל שלף אומרת כי זה קידום להיות אחמ"שית והבדל עצום, במיוחד כי אפשר להזיז את הראש. "מצד שני זה מדובר בתפקיד בעל אחריות גדולה יותר וכבדה יותר".

"רמת הריכוז של התצפיתניות גבוהה מאוד וכך גם המשמעת העצמית שלהן", אומר רס"ן סלוצקי ומוסיף כי העבודה התובענית דורשת גם מקסימום מוטיבציה: "רמת השחיקה גבוהה ולכן צריך לשמור על הרעל. אין ספק שהן יודעות איך לעשות את זה". לדבריו, אין הבדל בין הגזרות השונות מבחינת השקט שלא שורר שם, והוא לא שוכח למנות כמה וכמה סיכולים משנים עברו, הודות לערנותן של בקריות השליטה. "מבחינתי השגרה הזו של 24 שעות בהן מטרות מתקרבות לגבול זה פח"ע, וזה קורה כל הזמן", הוא אומר. "הבנות מבינות את זה, ויודעות שהאיזור הנפיץ יכול להתפתח מהר מאוד", הוא מצהיר. "ככל שנהיה יותר ערניים ונראה שאירוע חורג מהשגרה הרגילה, נהיה יותר מוכנים להגיב".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/D9189999-7346-4B9D-BFFB-AA9C1B08FC4B/0/ITA_0026s.jpg]

רב-סרן מיכאל סלוצקי, מפקד מרכז השליטה האיזורי.

הן יושבות שעות עם העיניים צמודות למסך, מכירות כל כלי שיט, יודעות להזניק את הכוחות הנכונים ואחראיות לסיכול פיגועים והברחות נשק לישראל. שי לוי הצטרף לבק"שיות במוצב השליטה הימי של זירת אשדוד וגילה חיילות שלא היו מחליפות את התפקיד בשום דבר אחר. "מי שבאה לפה צריכה לדעת שהיא פה כדי לעבוד קשה אבל זה שווה כל רגע"

http://www.mako.co.il/pzm-units/nav...&pId=1322891199

גם בתקופת פעילות מוצב רותם ז''ל
מוצב התצפית בראש הנקרה היה התצפית העיקרית והחשובה
וכמובן שלתצפית ברותם היה תפקיד חשוב מאד בהתראה מוקדמת לחבלנים פחע''ייים למיניהם

[ברור שהכתבה באה לקראת מחזור גיוס כלשהו, כדי להגביר את ההתנדבות לשירות הקשה הזה]
בתור אחד שעשה הרבה שעות כמפקד תורן בראש הנקרה ובשאר התחנות של הצפון אני יכול להעיד על האחריות העצומה שמונחת על כתפי הבנות, הבק"שיות אבל בעיקר האחמ"שיות, שעם פז"מ של שנה וחצי מחזיקות את כל הגזרה על כתפיהן הצרות. לדעתי אחד התפקידים האחראיים ביותר שמש"קית יכולה לעשות היום בצבא, אם לא ה-.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)