הלילה זה קורה

חומות בטון יפרצו הלילה, כן אני מרגיש
סיוט ארוך שנמשך כל הלילה, כזה שרוצים להכחיש
די זה נגמר, או בעצם רק מתחיל
מן התעוררות מאוחרת מחלום מבהיל

אני זבוב בתוך צנצנת רפאים
כלוא בתוך בועה מטאפורית,
מחכה שיגמר לי האויר הדמיוני
ואז אני אחנק אל החופש
אתעורר מחדש...

שערי ברזל יפתחו הלילה, כן אני יודע
חשבתי שהבוקר לא יגיע לעולם, היום אני נוגע
אור שמש מלטף את פניי, סימן של עידן חדש
מרגיש חום של בוקר וכבר לא איש קש

אני זבוב בתוך צנצנת רפאים
כלוא בתוך בועה מטאפורית,
מחכה שיגמר לי האויר הדמיוני
ואז אני אחנק אל החופש
אתעורר מחדש...

השמים השחורים יפלו הלילה, כמעט וזה קורה
אני מרגיש והפעם גם יודע, הפעם אני לא הוזה
מרגיש את הרוח על פניי, סיומו של מאבק
עוד רגע ואני פה ואז גם אסיר את האבק

עוד רגע,
ועוד שניה,
ואני נחנק...



מזמן לא כתבתי...
פתאום חזרה לי המוזה

ברוך שובך!

אני אוהב את החריזה בשיר- קשה ליצור חריזה זורמת אך אצלך היא דווקא מתנגנת יפה.
המסר שאתה מנסה להעביר הוא מעניין והציור של חומות ושערים הנפרצים לאחר שכלאו אותך והיציאה לחופש ולאור מושכת את הקורא. אולם אני חייב לציין שהפזמן שחוזר (זה עם הזבוב) מרגיש קצת תלוש ואולי לא מספיק מתוחכם. אולי כדאי לחשוב על מטאפורה קצת יותר מתקדמת בשביל להדגיש את רעיון הכליאה.

מקווה שהמוזה תשאר עוד הרבה זמן,
הקרדינל.

נ.ב- חג שבועות שמח!

תודה רבה
גם אני שמח שחזרתי...

אני שמח שאהבת את השיר...
אבל תוכל יותר לדייק בקשר לפזמון.. למה הוא תלוש?
מבחינת התוכן או המבנה? או אולי בכלל בגלל המטאפורה של הזבוב?

שוב תודה
=]

ותודה גם לך RoniDahan...
אני שמח שאהבת

הבעיה בפזמון היא התוכן והצורה בה מטאפורת הזבוב מבוטאת.

ציטוט:

אני זבוב בתוך צנצנת רפאים כלוא בתוך בועה מטאפורית, מחכה שיגמר לי האויר הדמיוני ואז אני אחנק אל החופש אתעורר מחדש...

השורה הראשונה היא עוד בסדר: אתה מדמה את עצמך לזבוב הכלוא בצנצנת (אפשרי להיפטר מהרפאים). ואז מגיעה השורה השנייה עם "הבועה המטאפורית"- מדוע לציין שמדובר בבועה מטאפורית? השורה הזאת אינה מוסיפה דבר, אלא רק נראת כמו ניסיון לתת לשיר "תחכום". לבסוף, אנחנו מקבלים את "האוויר הדמיוני". שוב, הקורא יודע שמדובר במטאפורה ולכן הדמיוני מרגיש מיותר ואף מוציא את הקורא מתוך הדימוי משום שהוא כל הזמן מזכיר לו שזה רק בדמיון.
מהיכרות שלי עם יצירות קודמות שלך אתה מסוגל להרבה יותר מזה ואני בטוח שאתה יכול לשכלל את מטאפורת הזבוב בתוך צנצנת .

בקריאה שנית ושלישית השורה השנייה בהחלט מיותרת...

הצנצנת היא צנצנת רפאים מכיוון שהייתי כלוא בלא כלום... מעין כלא פסיכולוגי...
אם אני מוציא את השורה השנייה.. השורה הראשונה מתחברת לשלישית בצורה טובה יותר...

וזה יצא ככה:

אני זבוב בתוך צנצנת רפאים,
מחכה שיגמר לי האויר הדמיוני
ואז אני אחנק אל החופש
אתעורר מחדש...

מה אתה אומר?
(לי קצת קשה לקבוע כי אני נעצר בקריאה מתוך הרגל למבנה המקורי)

הרבה יותר טוב, למרות שאני עדיין חושב ש"אוויר דמיוני" הוא תיאור מיותר אולם זו כבר ירידה ממש לפרטים הקטנים .

זה מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!