|
27-05-2009, 13:25
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
נמ"ר - נגמ"ש כבד לחי"ר מבוסס על טנק המרכבה
נגמ"ש כבד לחי"ר מבוסס על טנק המרכבה הוא כבר עובדה מבצעית חיה, קיימת ונושמת. אבק. בטח שאבק.
בשבוע שעבר הייתי בשטח, אכלתי את האבק והפודרה, טיפסתי על הכלים ויצאתי לסיבוב. חזרתי עם ערימה של חוויות, עשרות תמונות, אלפי מילים כתובות ומוקלטות והרבה מאד תשובות טובות לשאלות
מלפנים נראה מערך ממוגן ששולט היטב על סביבתו באש ובתצפית, מוקף בתעלות נגד טנקים וסוללות עפר גבוהות. האוייב נערך במערך הגנה מבוצר ואיתן. הם היו מוכנים. כשכוחותינו החלו בהתקפה הם מיד שיגרו את טילי הנ"ט שלהם לעבר הנגמ"שים של הפלוגה הרובאית מגדוד 13 של גולני. הנגמ"שים המשיכו לשעוט קדימה. הנהגים לא התבלבלו ולחצו על הגז. הטילים התנפצו על החומה של מערכת ההגנה האקטיבית. גם הטילים שהצליחו לעבור את מערכת ההגנה לא חדרו את המיגון הכבד של הנגמ"ש הממוגן בעולם, הנמ"ר.
חוליות הנ"ט המשיכו לירות, מנסות לעצור את מחלקות 1 ו-3 שמסתערות עליהן. טיל ועוד טיל שוגר חושף את מיקום החוליה לתצפית של צה"ל. המ"פ שלף את הקלף המנצח: מחלקה 2 עלתה אל הרתק וירתה על חוליות הנ"ט במקלעים כבדים ומקלעי רימונים. האוויר התמלא רסיסים, עשן וקולות נפץ. חוליות הנ"ט שותקו. ברד"ם אוייב שצץ לפתע, בקו רכס הביניים, חושב להתערב בקרב, הושמד מיד.
תפקידה של מחלקת הרתק הסתיים עכשיו גם היא יכולה לצאת להתקפה באיגוף. המחלקות האחרות נכנסו ליעדים וטיהרו אותם משאריות ההתנגדות. מוצבי האוייב הוקפו בתעלות נגד טנקים וסוללות גבוהות. אין אף נגמ"ש בעולם שיכול לעבור מכשול כזה כולם צריכים לעקוף את המכשול או לחכות לכלים הנדסיים שיפרצו אותו, לא הפעם. הנמ"ר דילג בקלילות מעל לתעלה, טיפס את הסוללה, עבר אותה, נחת בחצר המוצב ופתח את הכבש האחורי. לוחמי החי"ר פרקו רגלית דרך הכבש וטיהרו את התעלות והמיבנים.
הלוחמים היו רעננים לאחר הנסיעה הנוחה, ללא טלטולים, בתוך הנגמ"ש הממוזג. לאורך כל הדרך הם התעדכנו בתמונת הקרב דרך המענ"ק (מערכת ניהול קרב) והמצלמות ההיקפיות שלימדו אותם מה קורה מסביב לנמ"ר שלהם. כל אחד מהחיילים יכול לשמוע את מה שקורה ברשת הקשר ולהתעדכן.
התיאום היה מושלם, אך אף הגה לא נשמע בקשר, כאילו שהפקודות משודרות אל המפקדים בגלי מוח. מחלקה 2 ירתה במקלעים מטרים ספורים לפני הזחלים של מחלקה 3. כל אחד ידע את משימתו, היכן בדיוק הוא נמצא, היכן נמצאים חבריו ואת מסתרי האוייב.
^רגע הפריקה, שימו לב ללוחמים שרצים מצד ימין ולכבש הפתוח. תנו כבוד, התמונה צולמה מ1,400 מטרים!
הלוחמים סיימו לכבוש את המוצבים בתוך דקות. לא היה קשה להשתלט על חיילי האוייב המבוהלים והמותשים מלחימה ארוכה כנגד הנמ"רים שלא נתנו להם רגע למנוחה מאז תחילת ההתקפה.
נשמע דמיוני? בדיוני? יקרה רק בעוד 10 או 20 שנה?
את כל הנ"ל, (חוץ מאוייב שיורה בחזרה ומערכת מיגון אקטיבי) ראיתי קורה הבוקר בתרגיל בדרום הארץ.
אחד הדברים המדהימים ביותר בתרגיל היה התיאום המושלם והמדוייק ולמרות זאת אף מילה לא נאמרה ברשת הקשר ולא נשלחו סימנים בדגלונים. בנוסף, המ"פ נע בין המחלקות השונות כשבכל פעם הוא נמצא במקום הקריטי ביותר בקרב.
הכל תודות למענ"ק. המשואה ומענ"ק (מערכת ניהול קרב) מתוצרת אלביט הן חלק מפרוייקט צי"ד - צבא יבשה דיגיטאלי - בכל כלי נמצא מסך מגע מוקשח דק ושטוח שמציג מפות, צילומי אוויר משולבים במפות עם הגדלה מותאמת למשתמש ועליהם מסומנים: מיקומו של הכלי, מיקומם של שאר הכלים במסגרת היחידה שלו ויחידות אחרות, זיהויים של האוייב, צירים, גבולות גזרה, מידע מודיעיני ועוד. המענ"ק פועלת בגדודי הטנקים הסדירים של צה"ל מזה חודשים והציגה תוצאות מרשימות במבצע עופרת יצוקה.
האירוע הכאוב ביותר במהלך מבצע עופרת יצוקה התרחש באותו גדוד 13 של חטיבת גולני כשטנק מרכבה סימן 3 מחטיבה 188 ירה פגז אל בית בו שהו חפ"ק מח"ט גולני ומפקד הגדוד. שלושה חיילים נהרגו ועשרים ושלושה חיילים נפצעו בהם גם המח"ט, אבי פלד, והמג" ד, אורן כהן.
למרות שהיו גבולות גזרה ברורים בין הגדודים (ראו תרשים), אחד הטנקים מתוך צמד בפיקוד מפקד המחלקה שהיו ת"פ גדוד ההנדסה 605 ירה לתוך גזרת גדוד 13. גדודים 13 ו605 היו בשטח. גדוד 51 עדיין לא נכנס. הטנק זיהה מטווח 770 מטר חמושים ודאית בבית שנראה לו מצפון לציר האנכי, מזרח-מערב, כלומר בגזרת גדוד 51 שכוחותינו לא נמצאים בה.
הטנק שירה היה חלק מכוח הנדסה שלא מפעיל מענ"ק ולכן לא העביר נתונים אל המערכת שבטנק. גם כוח גולני היה ללא מענ"ק. הטנק זיהה אנשים חמושים סמוך מאד לגבול הגזרה בין כוח ההנדסה לכוח גולני. הוא ביקש אישור לירי גם מכוח ההנדסה וגם מכוח גולני. היה תיאום שנמשך כחצי שעה שבו מג"ד 13 וידא מה הטנק מזהה. אחרי שכולם היו בטוחים שהטנק מזהה מחבלים בבית אחר נתנו, המפקדים מגולני, את האישור לבצע ירי, הטנק ירה והפגז פגע בבית שבו הם שהו.
אמנם לטנקים הייתה מערכת מענ"ק אך לא היה מי שיכניס אליה נתונים מאחר שהם עבדו ת"פ גדוד ההנדסה. מכיוון שכך על המפה במענ"ק מופיעים רק הנתונים שצוותי הטנקים מכניסים אליהם. בניגוד לאימונים במסגרת גדוד שריון שמפקדת הגדוד/פלוגה מזינה את המפה. הפעם המפה הייתה חלקה למעט תמונות ושמות הצירים.
אירוע זה המחיש, יותר מכל, את חשיבות השימוש במענ"ק גם ע"י החי"ר וההנדסה. כאמור מהפיצוץ נפגעו חיילי גולני והתוצאות קשות. בנמ"ר זה לא היה קורה."כבר בעופרת יצוקה" מספר רס"ן שלומי בן-לולו, ראש מדור נמ"ר במקחצ"ר, "היה לי את הכבוד לפקד על שני נמ"רים עם שבעה לוחמים שעברו הכשרה להפעיל אותם ולפעול מהם בתור פיילוט מחלקתי. עבדנו איתם מצויין והפעלנו מהם בעיקר חפ"קים. כולל שימוש במענ"ק, כמו ניווט חלוקת והקצאת גזרות ומשימות, קיבלנו החלטות ועוד. הכלי הזה הוא פשוט מהפיכה."
בכלל כל מי שקצת מכיר את הנמ"ר מדבר על מהפיכה. מהפיכה תפיסתית. מהפיכה חשיבתית. מהפיכה בתו"ל. מהפיכה, מהפיכה, מהפיכה. המושג השני שחוזר על עצמו זו המהירות של הפיתוח.
"הנמ"ר זו מהפכה תפיסתית ביחס לנגמ"שים בצה"ל. קצב ההתקדמות בפרוייקט הזה הוא מדהים. כשנכנסתי לתפקיד היה רק כלי אחד, היום אנחנו כבר עומדים עם פלוגה שמבצעת תרגיל ורצים עוד קדימה". אומר אל"מ ברוך מצליח ראש רפ"ט (הרשות לפיתוח הטנק בחיל החימוש), "עד היום פרוייקט המרכבה סיפק לצה"ל טנקים, מרכבות, סימן אחד, סימן שתיים, שלוש וארבע..."
רגע, רגע, רגע... מהיר?!
מאז מלחמת ששת הימים מדברים בצה"ל על הקרב המשולב. הלקח הזה התחזק במלחמת יום הכיפורים וקיבל משנה תוקף בעין זחלתא ובכפר סיל בלבנון ב1982. טנקי המרכבה אפשרו נשיאה ופריקה של חי"ר בצורה ממוגנת מאחור כשמוותרים על חלק מכמות הפגזים. בשנת 1996 יצא לי להשתתף כטנקיסט בתרגיל שת"פ עם חי"ר. כפלוגת טנקים היינו צריכים לוותר בכל טנק על כמעט חצי מהתחמושת ולהכניס במקומה שלושה לוחמים וכך פלוגת טנקים יכלה לשאת מחלקת חי"ר אחת.
היום, בכל נמ"ר נכנסים שבעה לוחמים, מפקד(מפקד המחלקה, הסמל או מפקד הכיתה), נהג ומנמ"ר (מפקד נמ"ר) כך ששלושה נמ"רים הם מחלקת חי"ר.
מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שהטנקים ממוגנים היטב גם כנגד הנ"ט האכזרי ביותר שקיים בעולם, מצד אחד, ומצד שני, שהחי"ר לא מסוגל להזדחל בתנועתו האיטית ולעכב את התנועה המהירה של הטנקים. שלא לציטוט או לייחוס הסכימו איתי קצינים בכירים ששני אנשים הם שתרמו יותר מכולם לביצוע פרוייקט הנמ"ר: אולמרט ונסראללה.
"מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שגם החי"ר צריך נגמ"ש כבד עם כל היכולות" מסביר ראש רפ"ט, "עבירות- שמוקנית ע"י מזקו"ם של מרכבה סימן 4, חטיבת כח של מרכבה סימן שלוש ומשקל מופחת. הנמ"ר קל יותר מהטנקים, הרי הסרנו את הצריח. הנמ"ר מסוגל להתמודד עם כל תוואי שטח כמו הטנקים ואפילו טוב יותר מהטנקים. בטח שעם שטח קשה יותר מזה שאנחנו רואים כאן היום בתרגיל".
"יכולת נוספת היא המיגון. אני לא אגזים אם אומר שהנמ"ר הוא הנגמ"ש הממוגן בעולם. בנוסף למיגוןהשריון המשופר שזהה למיגון בטנקים המתקדמים ביותר, תתוקן על הנמ"ר מערכתהגנה אקטיבית, כנגד כל סוגי האיומים, שגם היא חלק מהפרויקט".
אל"מ מצליח רומז לכך שעל פי התכנון, כרגע, על הנמ"ר תותקן מערכת "חץ-דורבן" (IRON FIST) של תע"ש שמגינה גם כנגד איומים של מטען חלול וגם כנגד חודרנים קינטיים.
"יכולות נוספות שנתנות לנמר" ממשיך מצליח, "הן יכולת אש, לייצר אש, להילחם מתוך הכלי, בלי להיחשף. ובמקביל יכולת להוביל חי"ר בצורה נוחה אל היעד תוך כדי שהם שוהים תקופה ארוכה בתוך הכלי, כשבחוץ יש תנאים קשים, ולהם בפנים יש את הנוחות המקסימאלית: כיסא מרופד ונוח, מיזוג אוויר שמוריד את הטמפרטורה ומאזן את הלחות, מרחב אישי לא צפוף, הם צופים היקפית סביב לכלי באמצעות שמונה מצלמות ולא צריכים להוציא ראש החוצה כדי להתעדכן.
"הלחימה האחרונה בעופרת יצוקה ובלבנון השנייה לימדה אותנו שלפעמים צריך להישאר בתוך הכלי גם 48 שעות ויותר. הנמ"ר יאפשר את זה הכי טוב".
מחוף אומהה לריביירה ובחזרה, ברגל
בראשית החי"רניק רץ ברגל. אח"כ הגיעו הכרכרות עם הסוסים, הפילים, היענים וכו'. המנוע הופיע לפני לא כל כך הרבה זמן ומיד גוייס לצבא. אולם נגמ"שים ראשונים הופיעו רק במלחמת העולם השנייה. עם מיגון מסויים ועם מקום לעשרה עד שניים-עשר חיילים. אבל, היי, זה היה יותר טוב מלנסוע במשאית פתוחה ובטח שיותר טוב מללכת ברגל מצרפת דרך גרמניה ועד לבלקן ובחזרה. כשהופיעה התחמושת חודרת השריון הראשונה החיילים כבר רצו לברוח מהנגמ"שים שהפכו למלכודות בוערות.
בצה"ל הנגמ"שים הראשונים היו בכלל זחל"מים, "זחל למחצה", משאית שבמקום גלגלים אחוריים הורכב לה מנגנון זחלי שהגביר את העבירות שלה. הזחל"ם הפך לזחל"ד כשהמנוע הוסב לדיזל. המיגון של הזחל"ם... נו, טוב, בעצם לא היה לו ממש מיגון. לא הרבה יותר מאשר למאזדה שלכם. ומעל לכל לא היה כלום מעל לכל. לא היה לו גג ורסיסי הארטילריה היו עושים שמות בחיילים שהצטופפו בתוך הזחלמ"ים
קצת לפני מלחמת יום כיפור הופיעו נגמ"שי הM113 האמריקאיים ומיד קיבלו שמות חיבה כמו "זלדה" ו"ברדלס". היה להם מיגון אלומיניום קליל שהגן עליהם מפני הנק"ל הנפוץ בגזרה ומפני רסיסי ארטילריה ומעל הכל... כן, היה להם גג. ועוד דבר היה להם. היה להם מנוע שהטיס אותם על הדיונות של סיני כמו היו ג'יפ מרוץ בראלי פריז-דקאר.
במלחמת יו"כ התברר שהמיגון הזה אולי היה טוב בששת הימים, לפני הטילים והמרנ"טים האישיים. חליפות מיגון שונות פותחו לאלפי הזלדות. כשהנגמ"ש התפתח הוא הוסיף מיגון שריון ומנגד התפתח האיום חודר השריון במטענים ובטילים ושוב היה צריך להגביר ולעבות את המיגון. כך הלך המיגון והתעבה והנגמ"שים הלכו ותפחו והשמינו. המנועים נדרשו לסחוב יותר מיגון ויותר נשק עד שכמעט פקעו.
דבר אחד קצת נשכח, המשקל של חליפת המיגון העיק על המנוע והפך את הנגמ"ש מברדלס מרוץ לזלדה זקנה ומקרטעת עם מקל הליכה.
גם תו"ל זכינו שיפותח עבור החי"ר שילחם מהברדלס. משהו שמאד דומה ללחימה של טנקים: עליה לקו עמדות זיהוי והשמדת המטרות הקשות, השמטת רתק ויציאה להתקפה, הסתערות אל היעד, פתיחת הכבש יציאה של הלוחמים וטיפוס שלהם על הסוללות, כניסה של הלוחמים אל מוצב האוייב, כיבושו וטיהורו.
יכול להיות שהתו"ל הזה עבד יפה מאד בספרי הלימוד ובתרגילים על מטרות דמות מקרטון. הוא לא עבד מי-יודע-מה על מטרות שגם משיבות אש. בפעם האחרונה שעשו בו שימוש נכנסו חיילי גדוד חרוב ב"אירועי המנהרה" בספטמבר 1996 אל קבר יוסף הנצור בשכם כשהם עומדים צפופים בנגמ"שים, הראשים בחוץ והידיים על האקדח של המאג. שישה חיילים נהרגו והחילוץ נמשך שעות.
^ חיילי צה"ל מחפשים את חלקי גופות חברי צוות המנהרות שנהרגו בפיצוץ הנגמ"ש שלהם בציר פילדלפי. לאחר הפיצוץ הזה הופסק כליל השימוש בנגמ"שים
במבצע "חומת-מגן" זכינו להכיר את ה"נגמחול" והתביישנו. ב2004 התפוצצו בזה אחר זה שני נגמ"שי M113 של צוות המנהרות ושל גדס"ר גבעתי כשהם מפזרים חלקיקי גופות לכל עבר. בעקבות ארועים אלו הופסק כליל השימוש בנגמ"שים ממין זה, מלבד באימונים. כוחות חי"ר שנכנסו לרצועת עזה קיבלו אכזריות ונגמחונים שבמקור השתייכו לחטיבות הכשרה (ביסלמ"ח) לחטיבות מילואים ולחטיבות מרחביות בגבוול הצפון והמערכת נכנסה לייצור מוגבר כדי לספק את הצורך. במלחמת לבנון השנייה הנגמ"שים הושארו בחוץ והחי"ר הלכו ברגל או הוסעו בבטנים של טנקי המרכבה (על רקע זה מעניין לציין כי במבצע "עופרת יצוקה" נכנסו לרצועה מספר קטן של נגמ"שי M113)
^נגמ"ש M113 מגדוד שקד של גבעתי ברצועת עזה במהלך מבצע עופרת יצוקה
הובהר מעבר לכל ספק כי החי"ר של צה"ל זקוק לנגמ"ש לחימה כבד, מהיר וממוגן.
ב"תקופת הבט"ש" של סוף שנות השמונים ובמהלך ה90 התפתחו הנגמ"כים הנגמ"שים הכבדים מבוססי הטנקים. הנגמשוט, הפומ"ה, הנקפדון ונגמחון מבוססי השוט (צנטוריון) והאכזרית המבוססת על הT54. הכלים שהתבססו על השוט סבלו מחוסר בפתח לפריקה מהירה, אפשרות הפריקה היחידה הייתה מגג הנגמ"ך מה שהפך לחיסרון ונקודת תורפה בטיחותית ומבצעית בפני עצמה. מי שלא ראה חייל תלוי על זיז של נקפדון בגובה שני מטר מעל לאדמה ומסביב יהום הסער וקליעים שורקים לא ראה מחזה אבסורדי ועצוב כאחד מימיו. לאכזרית היה פתח לפריקה מהירה מאחור, "המעליה" אך הוא צר מאד, צפוף ולא נוח. למרות שמהטנק הורד משקל הצריח הוסיפו לו כ"כ הרבה משקל עד שהאכזרית שוקלת כעשרה טון יותר מאשר הטנק שממנו היא נבראה. המשקל העודף גורם לבעיות קשות למזקו"ם של האכזריות ומוטות הפיתול שלה פוקעים בזה אחר זה מהעומס והמנוע שלה נושא אותה בקושי רב. הגירסא האחרונה של האכזרית היתה הנגמ"ך הממוגן ביותר בעולם, אך היא אפילו לא מתקרבת לעוצמת המיגון של הנמ"ר.
המיגון של הנמ"ר, גם אם לא נתחשב במיגון האקטיבי שיורכב עליו בעתיד הקרוב, מקנה לו עמידות בפני רוב האיומים הקיימים כרגע בידי מחבלי חמאס, חיזבאללה וצבאות ערב. המיגון מקביל למיגון שמורכב על המרכבה סימן 4 שהוכיח את עצמו במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.
כבר ארבע פסקאות שלא הזכרנו את המילה מהפכה... "הנמ"ר מהווה מהפכה בתימרון היבשתי", אומר סא"ל ערן גרניט, ראש פרויקט הנמ"ר בזרוע היבשה, "הוא מאפשר לנו את היכולת של ההתמודדות של התמרון היבשתי, קרב משולב של ממש. שריון, הנדסה וחיל-רגלים, יחד, כתף אל כתף על היעד. השרידות בשדה הקרב גבוהה מאד ומאפשרת לנו לא רק להסיע את הלוחמים אל הקרב אלא בתוך הקרב"
הנגמ"ש מפסיק להיות "מונית להסעת הלוחמים והופך להיות רכב לחימה מוגן שיורה משמיד וכובש וכשצריך הלוחמים יורדים ממנו ונלחמים רגלית.
"זהו פרויקט פיתוח טלסקופי" ממשיך סא"ל גרניט, "הטכנולוגיות מתפתחות תוך כדי השימוש וחלקן יבשילו רק בעתיד למרות שאנחנו כבר עושים הכנה לקליטה שלהן כבר היום. הכל נבנה מראש כדי לקלוט אותן כשהן יהיו מוכנות. הנמ"ר נבנה על-פי הדרישות המבצעיות שעולות מהחי"ר תוך שימוש בטכנולוגיות שצמחו בפרויקט המרכבה בדגש על המרכבה סימן 4".
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|