19-05-2009, 20:35
|
|
|
חבר מתאריך: 25.01.06
הודעות: 1,492
|
|
פרשת במדבר
אנחנו השבוע בשבת קוראים את פרשת במדבר שפותחת את הספר באותו השם
והוא החומש השלישי מבין חמישה חומשי תורה.
(בראשית,שמות,במדבר,ויקרא,דברים).- בראשית - בריאת העולם והירקמותו של עם ישראל.
- שמות - יציאת מצרים, מתן תורה ובנין המשכן - עיצוב תרבותי של עם ישראל
- ויקרא - מוקדש בעיקר לדיני הכהנים והמקדש
- במדבר - סיפור מסעות ישראל במדבר לעבר ארץ ישראל.
- דברים - חזרה כללית של נאומי משה על הספרים הקודמים.
בפרשה מסופר על המפקד שנערך לכל השבטים:
(ט) כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה מְאַת אֶלֶף וּשְׁמֹנִים אֶלֶף וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת לְצִבְאֹתָם רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ:
(ט) רש"י :ראשנה יסעו - כשרואין הענן מסתלק, תוקעין הכהנים בחצוצרות ונוסע מחנה יהודה תחלה, וכשהולכין הולכין כדרך חנייתן, הלוים והעגלות באמצע, דגל יהודה במזרח, ושל ראובן בדרום, ושל אפרים במערב, ושל דן בצפון:
ללימוד והרחבה :
כ"ק הרבי מלובביץ' על הפרשה מתוך אתר צעירי חב"ד.
על-ידי שהקב"ה ציווה למנות את עם-ישראל, הוא החדיר את ייחודו של העם
אל תוך-תוכו של העולם הגשמי, וחיזק את כוחם של בני-ישראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.chabad.org.il/_Pics/Pixel.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.chabad.org.il/_Pics/Pixel.gif]
שאו את ראש כל עדת בני-ישראל (במדבר א,ב)
קיומו של העם היהודי לאורך שנים כה רבות נחשב חידה בלתי-מובנת. מאז היותנו לעם משולים אנו ל"כבשה בין שבעים זאבים".1 כל אומות-העולם רדפו את העם היהודי ומעצמות רבות ניסו להשמידו, ובכל זאת אין עם-ישראל אובד בין העמים ונשאר חי וקיים. מהו הכוח שעומד מאחורי סוד זה?
בספר השל"ה2 נאמר, כי כוח-הקיום הבלתי-מוגבל של העם היהודי רמוז בציווי של הקב"ה למנות את עם-ישראל במדבר. כשסופרים דבר-מה, גורמים לו להיות "דבר שבמניין", ועל כך ישנו הכלל בגמרא3: "דבר שבמניין לא בטל". הספירה מעניקה לו חשיבות שאינה מאפשרת לו להתבטל. על-ידי שהקב"ה מנה את העם, נעשו בני-ישראל "דבר שבמניין", ועל-כן אין הם יכולים להתבטל לעולם.
(המשך בקישור )
דגם מחנה ישראל פסיפס
מקור:אוסניס מיכאל קדומים
יוצרהצילום ונטורה
מתוך: ויקיפדיה.
גליון נחמה ליבוביץ' לפרשת במדבר(לחץ למאמר המלא)
ד"ה "ונתת אותו על עבודת אהל מועד": למדת שנצטווה למנותם בתחילת נדבת המשכן אחר מעשה העגל מפני שנכנס בהם מגפה כמ"ש (שמות ל"ב) ויגוף ה' את העם. משל לצאן החביבה על בעליה שנפל בה דבר ומשפסק אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם להודיע שהיא חביבה עליו.
נערך לאחרונה ע"י roeis01 בתאריך 19-05-2009 בשעה 20:44.
|