12-05-2009, 21:29
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
מזכיר לי שאחרי קו בלבנון נשלחנו לשמור על בונקר בצמוד לגדוד אחר בחטיבה (שעלה הוא להחליף אותנו בלבנון) במחנה נשארו חיילים בודדים, הרס"ר והקשר"ג בתור קצינתו ניצחי.
בערב הקשר"ג עשה הקפצת אבטחת מחנה. קפצנו מהמיטות וסגרנו את הגיזרה שלנו. אח"כ הקשר"ג הודיע בכריזה להגיע לרחבת הדגל. הגענו הוא ביקש שניסתדר למסדר כוננות. והתחיל להטיף לנו (לכל החיילים) על הזמנים שלקח עד שקפצנו ושאם מחבלים היו תוקפים את המחנה כבר מזמן כולנחו היינו נהרגים.
אחרי הנאום הוא עבר אחד אחד לקח שם ומספר אישי ורשם ריג'קטים על הופעה: פה כפתור פתוח ושם נעל לא רכוסה. כשהגיע אלינו לא היו לו מילים. היינו יחפים, עם תחתונים ורק אפודים, שכפצים קסדות ונשק לגופינו.
כמובן שקיבלנו שטיפה שככה לא נראה לוחם בצה"ל. אני הייתי אז עם פז"ם של שנה ובמבה אבל כבר הספקתי לחוות קצת לחימה והוא רק טייל בין בה"ד 7 לבה"ד 1. שאר הצוות שלי הספיק לעשות כבר שני קווים בלבנון, לפחות.
בדרך חזרה לחדר, לישון, המט"ק שלי תיקן לנו את הפקודות: אם יש הקפצת אמת, אנחנו נוטשים את הגיזרה שהוגדרה לנו וקופצים על הטנק הכי קרוב (בבוקר אפילו עשינו עליו טא"ת מלא!), ואם בדרך פוגשים את הקצינתו... יורים בו בלי להסס.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|