11-05-2009, 07:35
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
אפשר לא לאהוב את המילה, אבל אין ספק שהיא מבטאת במדוייק את שאירע
היה שם גירוש או עקירה - אבל פינוי בהחלט לא היה שם. גם לגבי עניין החוקיות והכשרות של העקירה
התיאור שלך מ-א-ו-ד רחוק מהמציאות. העקירה הייתה יוזמה של כמה אחשדרפנים שלחשו על אוזנו של
ראש ממשלה מושחת עד לשד עצמותיו, שהחקירות הפליליות החלו סוגרות עליו מכל הצדדים. מלבד
הרצון בהסרת ענן החקירות מעליו, לא הייתה כל מטרה נוספת ליוזמי המהלך, וחובה לציין שמהבחינה
הזו העקירה נחלה הצלחה מוחלטת - החקירות נגדו הוקפאו, ולא חודשו מעולם.
בעקירה תמכו אנשים לא היו מיוזמיה, והם תמכו בה מתוך התנגדות לעצם ישיבת בשטחי איו"ש. כל
הספינים כאילו לעקירה יש משמעות דמוגרפית או בטחונית, הצליחו לשכנע רק את מי שבין כה לא יכולים
למצוא את רצועת עזה על המפה (ולא יודעים מה זה דמוגרפיה, מעבר לאמירת כמה משפטי מפתח על
"רוב לא יהודי ממערב לירדן", עליהם קראו אצל שמעון שיפר ונחום ברנע...), ולא שינו מאומה לאלה
שהיו תומכים בגירוש גם לו ידעו שהוא יביא לירי מוגבר על שדרות (שכן שדרות מעניינת אותם בדיוק כפי
שעניין אותם גוש קטיף, וכפי שמעניין אותם צפון ישראל, כפי שהוכיחו לנו 4 השנים האחרונות...).
אתה שואל האם ננחיל לילדינו את סיפור הגירוש, והתשובה היא שעלינו להנחיל לילדינו את כל תולדותינו
בארץ - כולל הרגעים המבישים ביותר, והגירוש היה רגע מביש ביותר (רק הטיפול במגורשים היה גרוע
יותר מהגירוש עצמו - סע למחנה הפליטים בניצן, ותבין לבד שגם בלי "להנחיל לילדינו את סיפור
הגירוש", הם סופגים אותו בעצמם כשם גדלים במחנות פליטים עשויים קרטון.
לפני שאתה מתמרמר על תחושת המגורשים - אנא הבט בתמונות שצילמתי לפני ארבעה חודשים,
למעלה משלוש וחצי שנים אחרי הגירוש (בדובאי הרימו איים מתוך הים ואכלסו אותם בפחות זמן...)
הנה התכנית היפהפיה של מחנה הפליטים:
הנה "גן משחקים" בשכונה שקלטה את עקורי ניסנית ורפיח-ים
הנה מרפאת שיניים (כן, המשאית...) ובית כנסת יביל:
הנה מכולות שבעבר שימשו לצורך אחסון ציוד המגורשים, וכעת בגלל חוסר מקום בחראווילות,
משמשות בתוספות בניייה מאולתרות (כן, כמו במחנות פליטים אורגינליים...) :
צר לי לבשר לך אבל אין מה להתפעל מכך שאתה מבשר שאתה מודע לכך שהמהלך היה שגוי (צריך
להיות ממשפחת שרון, שיכור, שקרן או שטוף שנאה לכל מתיישב באשר הוא, כדי לחשוב ה-י-ו-ם
שהמהלך לא היה שגוי...). מה שחשוב יותר הוא להסתכל בתוצאות הטראגיות של מהלך מושחת מאין
כמותו, ולהישבע שיותר לא יחזרו על מהלכים כאלה שקורעים לגזרים את המדינה הזו. לא כינוי
הטרגדיה הזו בשם "גירוש" היא מה שקורע את העם הזה - אלא ב-י-צ-ו-ע המהלך הזה, ומה שבא
אחריו, הם שקרעו את העם.
מי שמלא בטענות ליוצאי גוש קטיף ושומרון ותומכיהם על כך שהם מכנים את המעשה הזה בשם
"גירוש", ראוי שייסע לניצן או ליד בנימין או ליד חנה, ויסתכל לאנשים הללו בעיניים בשעה שהוא
מאשים אותם בקרע בעם - ויהיה נחמד אם ייתן להם את המפתחות לביתו, ויעבור לגור במקומם באחת
הקרטוניות לפרק זמן כלשהו, ובכך יוסיף מעט משקל לטענות המתחסדות כנגד המגורשים "שאשמים
בגורלם", ולו רק הקשיבו למגרשים, הרי שתוך יומיים היו נפתרות הבעיות (אותם חבר'ה צריכים
לנסוע למושב מבקיעים ולשאול את מגורשי פאת שדה, שהתפנו מרצונם לפני הגירוש הגדול, האם זה
סייע להם, ולו במילימטר, בקידום הגעתם למבני קבע...).
|