02-06-2005, 07:00
|
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
|
|
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,997
|
|
עקרון הביות של "רוכבי הקרן"...
להלן מתוארת שיטת הביות של רוב "רוכבי הקרן" בעולם וכן דיון קצר בנושא. לא מובאים פרמטרים ופרטים שעלולים לגלות סודות כלשהם. זהו הסבר כללי של השיטה בעולם (לא בארץ זו או אחרת).
עקרון הפעולה הינו בהפעלת קרן לייזר סורקת וממותגת גם יחד. נא לא לסגור את המחשב.... - אנסה לפשט את ההסבר...
משדר הלייזר הנמצא באמצעי התצפית (יום או לילה) של החייל המשלח, מקרין קרן לייזר בלתי נראית לעין, לא לנקודה מסוימת, אלא באופן שסורק (כאילו צובע) את המרחב שלפניו מצד לצד ובהדרגתיות מלמעלה למטה וחוזר חלילה. מי שמכיר את עקרון הפעולה של הקרן שיוצרת את תמונת הטלויזיה בבית, יבין מייד. הפעולה גם דומה לזו שבמופעי לייזרים שבהם ניראת קרן אדומה או ירוקה (או בצבע שונה) מקרינה אותיות במרחב. מהתרשים שאיירתי כאן אפשר להבין את פעולת הקרן גם כן.
נדמיין לרגע שבין החייל המשגר את הטיל לבין המטרה חילקנו את "משפך התצפית" למשבצות דמיוניות שיוצרות מעין רשת דמיונית (כמו הטבלה המופיעה על המסך בתוכנת ה- EXCEL). במרכז אנו רואים את צלב המטרה. להלן האיור (במציאות, המסגרת של כל הרשת הזו הינה עגולה אולם לשם פשטות ההסבר נניח כרגע שהיא מרובעת):
סריקת קרן הלייזר - קרן הלייזר שתארנו לעיל מתחילה "לצבוע" או בלשון יותר מקצועית - "לסרוק" מהקצה הימני העליון לכוון שמאל (את כל השורה הראשונה בראש ה"טבלה הדמיונית הזו") וכשהיא מגיעה למשבצת השמאלית בשורה העליונה היא קופצת לצד ימין, לשורה השנייה וסורקת אותה גם כן לכוון שמאל (אגב "משמאל" ל"לימין" אין לזה חשיבות - אפשר כך או כך).
כשהקרן מגיעה למשבצת התחתונה השמאלית שבטבלה הדמיונית, היא "מוקפצת" חזרה למשבצת הראשונה שבשורה העליונה, והסריקה מתחילה מחדש. וחוזר חלילה. להלן איור המתאר את "ריצת קרן הלייזר במרחב":
מיתוג קרן הלייזר - וכאן ה"טריק"... - בזמן הסריקה במרחב המערכת המקרינה ממתגת את הקרן הזו בחלקיקי זמן קצרצרים (מידע רגיש...) ON ו - OFF . כמו באותות מורס. כל משבצת דמיונית כזו במרחב מקבלת "כתובת" ממותגת (דיגיטאלית) שונה מכל האחרות. אבל חשוב לציין שכל פעם שהקרן מגיעה מחדש למשבצת המסוימת הזו היא ממותגת באותה "כתובית". כך למשל המשבצת שמימין למטרה מקבלת (בדוגמא שלנו בלבד !) כתובת של 1000 בכל פעם שהקרן עוברת דרכה. ונניח לצורך ההסבר שהכתובת במשבצת צלב המטרה תהיה 0000.
החייל המכוון - כל מה שהבחור אמור לעשות זה להכניס את המטרה לצלב האמצעי ולשמור עליה שם מרגע השגור עד "הבר מינן לנמצאים בתוכה..." . אם המטרה נעה או טסה, עליו לנסות לשמור אותה בצלב המרכזי.
ירי הטיל והביות - לאחר שהמטרה "הושבה" במרכז, משלח החייל את הטיל. בדרך כלל וכדי למנוע הפרעה מיידית בקו הראייה ע"י הגזים הנפלטים מהטיל, הטיל הזה נורה כלפי מעלה. המתכננים ידעו זאת כמובן... ולכן סריקת כל הטבלה הזאת בתחילת מעוף הטיל הינה רחבה ביותר כדי להכניס את הטיל כמה שיותר מהר לטבלה הדמיונית הזו.
בחלקו האחורי של הטיל קיים חישן הרגיש לקרן הלייזר של המערכת ששיגרה אותו. החישן הזה מעביר את האותות שהוא קולט למעבד קטן במערכת הביות של הטיל. זו האחרונה יודעת לתרגם את האותות הללו ל"כתובות" המקוריות בטבלה במרחב. על כן היא גם יודעת היכן במרחב "טבלה" נמצא הטיל בכל רגע של מעופו.... היא גם יודעת שהיא רוצה להיות במשבצת המרכזית ("0000" - זוכרים ...?). המערכת מוסרת הוראות כוונון לכנפוני הטיל (יש גם טילים שמכוונים עצמם שלא בעזרת הכנפונים - אין זה משנה כרגע) ולמעשה אומרת לו "היי חבוב אתה רחוק מהצלב, אני רוצה שתרד 4 משבצות ואגב גם תפנה שמאלה 2..."
הטיל מנותב אם כך לכוון המרכז. גם אם הוא עובר את המרכז, המעבד יודע מייד לכוונו חזרה. בזכרון המעבד נמצאת הטבלה הזו עם כל כתובותיה והוא משווה את מקומו אליה בכל רגע ורגע. עד הפגיעה.
משפך הביות - כפי שהסברנו לעיל, המערכת אמורה "ללכוד" את הטיל עם שיגורו. לשם כך, הטבלה הזו - ה"משפך" הזה - בתחילת מעוף הטיל רחבים וגבוהים מאד. לאחר שהטיל עשה כבר כמחצית הדרך למטרה, מקרן הלייזר מקטין (מצר) את זווית הפתיחה של ה"משפך" הדמיוני הזה באופן אוטומטי שכן הטיל המתרחק משוטט כבר במשבצות המרכזיות ואין צורך להקרין במרחב גדול כפי שנעשה בתחילת המעוף. יותר מכך, יש צורך לרכז יותר אנרגית לייזר על משטח החישן שבטיל שכן הוא כבר התרחק מאד מהמשגר. ריכוז הקרן עוזר לכן לחישן "לחוש" אולם הקרן "משרטטת" עדיין כתוביות במרחב, אלא שעתה הטבלה יותר מרוכזת סביב המטרה והטיל משוטט כבר במשבצות המרכזיות...
גילוי רוכבי הקרן - חלק מהטילים הללו משוגרים מטווחים גדולים יחסית. 8 ק"מ טווח שיגור ואף מעבר לזה יש בין היתר אצל הרוסקים והצ"יניסים. משום כך, ובשל העובדה שבתחילת השיגור קרן הלייזר משוטטת במרחב גדול, מעט מאד אנרגיה מגיעה למטרה ולמגל"זים שעליה. מכיון שמרגע השיגור כל שנייה חשובה במידה ורוצים להגיב (בעשן) ו/או בתזוזה, חשוב מאד גילוי מוקדם ככל שאפשר. חשוב מאד גם שיהיה אמין וידע במדויק מאיזה כוון מגיעה קרן הלייזר ה"משוטטת". למרות טענות יצרני מגל"זים בעולם (ומעטים מהם טוענים ליכולת כזו ל"תפישת" רוכבי קרן), מעטים מצליחים בזה. צבא ארה"ב השקיע מיליוני דולרים וכ- 10 שנות פיתוח למערכות מדויקות ואמינות הן למסוקים והן לטנקים ולספינות (כאן הבעייה אגב חמורה אף יותר). שתי החברות המובילות בעולם בתחום הזה ("גילוי רוכבי הקרן") הן BAE וחברת GOODRICH שתיהן בארה"ב. קיימות גם חברות אחרות בעולם כולל בארץ הטוענות לאיכות שווה או טובה יותר. אין לכך הוכחות חד משמעיות שכן כל יצרן מגן על "חולשותיו" - ובחינה השואתית זה בסמוך לזה אינה מקובלת בעולם...
קיים קושי נוסף הנובע מאופן תיפעול שונה מעט של צלב המטרה בצורה שבה קשה מאד לקלוט את אנרגית הלייזר עד הרגעים האחרונים לפני הפגיעה. לא נכנס לזה כדי לא לסבך את ההסבר הכללי כאן.
בכל מקרה - גילוי מוקדם, אמין ומדויק הינו תנאי להשרדות מול המערכת הזו. פיזור עשן סמיך בזמן הינו יעיל אם הוא מלווה בתנועה. אחרת החייל המשגר פשוט מניח שהמטרה יושבת על הצלב כל העת. חשוב גם מרחק פיזור העשן מהמטרה. ככל שהעשן קרוב יותר למשגר(ורחוק מהמטרה) - ייטב שכן הטיל יצתרך לעשות דרך רבה יותר ללא ביות מהחישן שבאחוריו בשל חסימת קו הראיה של החישן ע"י העשן.
למערכות הללו גם חולשות בתנאי מזג אויר משובשים (שלג, גשם, לחות, אבק כמו סערת חול למשל) וכן תוואי קרקע כמו עצים ובנינים. לכל מערכת יתרונות וחסרונות.
בשיגור לילי הטווח מתקצר שכן היורה חייב לראות את המטרה בדרך כלל בעזרת - FLIR. טווח קצר מאפשר למגלי הלייזר לחוש את אנרגית הלייזר ולהתריע על כך.
כפי שאפשר להווכח - שיטת הביות כאן שונה לגמרי מזו של "מציין הלייזר" שם אכן יושבת קרן ממותגת כל העת על המטרה. אין טבלאות מרחביות ואין משבצות. קיים גם שוני רב משיטת הביות של "רוכבי הקרן" המכ"מים נגד מטוסים כפי שהערתי ל - Desertowl במסר אחר באשכול הזה.
ובא לציון גואל....
נערך לאחרונה ע"י מיקיטל בתאריך 02-06-2005 בשעה 07:21.
|