30-04-2009, 23:12
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
|
|
אותה גברת בשינוי אדרת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי JCPA שמתחילה ב "המכשול שמציבה רוסיה בפני המדיניות האמריקאית כלפי איראן"
אם נסתמך על הניתוח של המאמר נווכח כי בעצם אנו מקבלים את אותה רוסיה המוכרת לנו משנות השישים והמדיניות הדו-קוטבית שלה במזרח התיכון. מצד אחד תמיכה בלתי מסוייגת באיראן להשגת יכולות גרעיניות ובאליסטיות ומהצד האחר משחק דיפלומטי מול מעצמות המערב.
לא בטוח שהמשחק מיועד לפילוג בין ארה'ב לבין אירופה, זוהי מחשבה יומרנית מדי ולא נראה לי שמישהו בקרמלין חושב שאכן הם מסוגלים להפריד בין בני הברית המסורתית (גם אם לפעמים נשמעת ביקורת מצד אירופה על ארה'ב).
באותן שנים בני הברית היו מצרים וסוריה שחומשו בלי אבחנה בכל סוגי הנשק המתקדם הסובייטי. ההימור היה גרוע ביותר ואת סופו ראינו, הן במלחמות נגדנו והן בתפנית של מצרים שבצורה פרגמטית הבינה שאין לה מה לחפש יותר אצל הסובייטים שהפכו אותם במקרים רבים לשדה הניסויים של הנשק שלהם.
הפעם ההימור הוא על "הסוס האיראני", אבל הפעם לא מדובר בנשק קונבנציונלי המסופק לאחת מהמדינות המסוכנות ביותר בעולם.
הבדל נוסף היה שבשנות השבעים היה שלטון אמריקאי שונה מזה של היום עם מזכיר מדינה כריזמאטי בעוד שהיום ממשל שאת מאת הימים הראשונים של שלטונו בזבז על מדיניות חסרת סיכוי.
השאלה, מעבר להצהרות המתלהמות שלנו, האם באמת אנו מתכוונים לעשות משהו, או להמשיך ולצאת בהצהרות שלא בטוח שיש להן כיסוי.
|