|
ארבע עדויות של יונאים לשעבר בשירות הפלמ"ח וצה"ל,
יונה לוחמת - ה-"מייל" של תחילת המאה ה-20ארבע עדויות של יונאים לשעבר בשירות הפלמ"ח וצה"ל, המספרים על התפקיד שלימים ימלאו המחשבים ומערכות התקשורת - העברת מסרים בהקדם האפשרי סימונה ברונפמן, מערכת ThePeople, DailyMaily
משחר ההיסטוריה האנושית, ידועה היכולת הטבעית והמיוחדת של יוני הדואר לחזור אל שובך המוצא שלהן. יכולת טבעית זו הפכה את יונת הדואר לאמצעי להעברת מידע, מימי קדם ועד שנות החמישים של המאה העשרים - הרבה לפני המחשבים והאינטרנט. התשדורות שנשאו עימן יוני הדואר נכתבו על נייר דק, הוכנסו לגליל קטן בשם טוטף, והוצמדו לרגלי היונה. תשדורות אלה זכו לכינוי "יונוגרמות" (מלשון טלגרמות).
בישוב היהודי בארץ ישראל ידוע על שימוש ביוני דואר כבר מתחילת המאה העשרים, במסגרת שירותי הריגול של מחתרת ניל"י, בתקופת המנדט הבריטי - ב-"שירות הקשר" של ה-"הגנה", במלחמת העצמאות ובשירות חיל הקשר של צה"ל - לאחר קום המדינה.
להלן כמה עדויות מפיהם של יונאים ששירתו בתקופות הפלמ"ח וחיל הקשר - עד לפירוק יחידת היונאים בשנת 1957 - המתארות ממרחק של יותר מ-60 שנה את הפעילות של האנשים המיוחדים האלה, שאפשרו לכוחות הלוחמים להעביר מסרים במהלך המשימות המבצעיות, למרות היעדר מכשירי הקשר.
שאול ספיר
ספיר (82), שהתגייס לפלמ"ח בגיל 14 וחצי, עלה ארצה מסוריה בגיל שנתיים ואת ילדותו בילה בחיפה. את היונים הוא הכיר היטב עוד בילדותו, בזכות אביו, שאהב בעלי כנף וגידל אותם בחצר ביתו. את הטירונות בפלמ"ח עשה ספיר בקיבוץ איילת השחר ולאחר מכן נשלח לקורס מסתערבים בקיבוץ אלונים. במסגרת שירותו הצבאי השתתף ספיר במבצעים נועזים מאחורי קווי האויב, סייע בהברחת יהודים מסוריה ולבנון לארץ ישראל, ושימש גם כיונאי של המחלקה.
"העיסוק ביונים לא היה תפקיד בפני עצמו במחלקה שלנו", מסביר ספיר. "בנוסף לתפקידים המבצעיים שלי, עסקתי גם באימון וטיפול בשני זוגות יוני דואר שקיבלתי מקיבוץ גבעת חיים. הטיפול ביונים התבצע בחשאיות גמורה ואסור היה להתגלות על ידי הבריטים".
לדבריו, היונים המאומנות צורפו לכל מסעות הפלמ"ח - למדבר יהודה, למצדה, לעקבה וכו' - על מנת שיישלחו על ידי החיילים במקרה של מצוקה כלשהי. במלחמת העצמאות ירד ספיר למשמר הנגב עם הרזרבה החיפאית ולחם במסגרת "חיות הנגב", ולאחר זמן קצר התבקש על ידי מפקד חטיבת הנגב להקים שובכים של יוני דואר באזור. במהלך מלחמת העצמאות המשיך ספיר לאמן יונים במשמר הנגב, ועד סוף המלחמה, יוני הדואר שהוא גידל הופרחו במסגרת משימות מבצעיות מיוחדות.
שאול ספיר
אחד המבצעים החשובים ביותר בהם חיילי הפלמ"ח השתמשו בהפרחת יוני דואר היה "ליל הגשרים", כאשר אחרי הפצצת הגשרים בגבולות ארץ ישראל, הצליחו חלק מראשי הישוב להודיע על תוצאות המבצע באמצעות יוני הדואר, לפני שנעצרו על ידי הבריטים. ספיר עצמו נשלח לפוצץ את גשר אל-חמה, נתפס ונכלא בבית המעצר בלטרון.
בהזדמנות נוספת, נזכר ספיר, חיילים שנשלחו למשימה והותקפו על ידי בדואים, הודיעו על האירוע באמצעות יוני הדואר, וכתוצאה מכך קיבלו סיוע וניצלו.
לאחר שחרורו מצה"ל, ב-1951, סיים ספיר לימודי הנדסאות מכונות בטכניון והיום הוא עומד בראש חברה לאספקת ציוד לחברות גז, אותה הוא הקים לפני עשרות שנים. ספיר פעיל בקהילה ומתנדב כאוצר התמונות שבמוזיאון הפלמ"ח ברמת אביב.
רחל סבוראי
סבוראי (82) נולדה בקיבוץ עין חרוד והיא בת להורים בני העלייה השנייה. את אהבתה ליונים רכשה עוד בפינת החי של קיבוצה. סבוראי התגייסה לפלמ"ח ב-1944 ושירתה בו כשנתיים וחצי. את הטירונות עשתה ברמת רחל ולאחר מכן נשלחה לקורס של יומיים לגידול יונים בקיבוץ גבעת ברנר. בסיום הקורס היא חזרה לטפל בשובך שהוקם בינתיים ברמת רחל. סבוראי החלה לאמן במרץ ובמסירות שני זוגות יוני דואר, אותם הביאה בקיבוץ רמת מנחם, אבל זמן קצר לאחר מכן נאלצה להיפרד מהן בגלל שנשלחה על ידי הפלמ"ח למלא תפקיד חדש בקיבוץ שריד. בשריד סירבה סבוראי לטפל בשובך של היונים, אבל נטלה עימה יונים בכל פעם שיצאה למשימות המבצעיות.
רחל סבוראי מתגוררת עד היום בקיבוץ עין חרוד. היא מגדלת יונים בחצר ביתה, מטפלת במטע העצים שבבית הקברות של הקיבוץ ומסייעת בטיפול בילדים בגיל הרך.
אסתר קנטור
קנטור היא פלמ"חניקית שטיפלה בשובך יוני הדואר ביגור. במכתב הנמצא במוזיאון הפלמ"ח, היא מתייחסת לשאלה שעלתה לא פעם במהלך מלחמת העצמאות ובשנים שקדמו לה: "האם היונים הסגירו את הלוחמים?". על פי סיפורה, שני לילות לפני "ליל הגשרים" התבקשה קנטור על ידי נחמיה שיין, אשר פיקד על פיצוץ גשר אכזיב, להכין לו זוג יוני דואר. היא הכינה שתיים מהיונים המאומנות ביותר, ושמה אותן בתרמיל מיוחד למטרה זו.
בעקבות מאורעות "ליל הגשרים", היונים לא חזרו. כעבור מספר ימים, היא משחזרת, קרא אחד המפקדים בעיתון שהמשטרה הבריטית לכדה תרמיל עם יוני דואר. עברו יום או יומיים נוספים, ואחת היונים חזרה לשובך, בלי מכתב. במהלך שיחה עם מפקדיה במטה הגדוד בשער העמקים, נודע לקנטור שבידיהם מידע על פיו הבריטים שלחו יונה אחת וקשרו לה רימון עשן על מנת שיוכלו לעקוב אחריה ולגלות את הבסיס ממנו נשלחה. היו להם גם ידיעות שבימים הקרובים עומדים הבריטים לערוך חיפוש ביגור והיו סבורים שהיונה היא זו שהובילה אותם לקיבוץ.
"המפקדים ציוו עלי להשמיד לאלתר את השובך עם היונים", מספרת קנטור. "פרצתי בבכי, כי היה לי קשר נפשי אל היונים, הכרתי כל אחת מהן והן הכירו אותי, והודעתי להם שאינני מסוגלת להרוג גוזלים. לאחר הפצרות ותחנונים רבים המפקדים הסכימו שאעביר את יוני הדואר לקיבוץ גבת".
"לאחר שהעברתי את היונים", ממשיכה קנטור, "ניתנה פקודה להרוס את השובך ולא להשאיר ממנו עקבות. גם הפעם התנגדתי וניסיתי להציל את השובך. הסברתי להם שהיונים מאומנות לחזור לשובך הזה - הוא הבית שלהן. גם הפעם הסכימו המפקדים ועיכבו את ההריסה".
למחרת הלילה פרצו הבריטים למשק והתחילו להפוך בו כל אבן, ולכולם במשק, כולל לפלמ"חניקים, היה ברור שהם הגיעו ליגור רק בגלל היונים. הפעם לא הייתה ברירה ובחסות החשיכה הרסו את השובך בפטישים ובגרזנים ואת הקרשים החביאו בוואדי. בבוקר, הבריטים פנו אל המקום ממנו נשמעו הרעשים בלילה, חיפשו בקפידה, ולא מצאו כלום.
אהרון לנדסמן
לנדסמן (73) החל לטפל ביונים עוד בילדותו, בקיבוץ גבעת ברנר, בו היה אחד השובכים המרכזיים בתקופת הפלמ"ח. לנדסמן התגייס לצה"ל ב-1953 ונשלח באופן טבעי ליחידת היונאים שהוקמה בינתיים בחיל הקשר. לדבריו, בזמן שירותו הצבאי נעשו ניסיונות רבים לשלב יוני דואר בפעילות המבצעית של צה"ל, כולל ניסיון של הקמת שובך דו-צדדי, אבל ההצלחות היו מעטות. במקביל, חיל הקשר החל להצטייד במכשור מתקדם והצורך ביוני הדואר הלך ופחת.
ב-1957, מספר לנדסמן, "ביום בו השתחררתי מצה"ל, פורקה גם יחידת היונאים ובמקומה הוקמה אנדרטה ליונה האלמונית. במהלך השנים האנדרטה נעלמה ויחד איתה העדות האחרונה לתרומת היונאים ולמקומם בספר ההיסטוריה של המדינה".
בימים אלה מתגבש פרויקט חדש, יוזמה משותפת של המועצה לשימור אתרי מורשת, נציגי קיבוץ גבעת ברנר, נציגי חיל הקשר והתקשוב, מוזיאון הפלמ"ח והקרן הקיימת לישראל, להקמת אתר שימור בקיבוץ גבעת ברנר, שיספר את סיפור יוני הדואר והיונאים, במקום בו עדיין נמצאים שרידי השובכים המרכזיים של הפלמ"ח, ולאחר מכן, של חיל הקשר. |
ראשי
צ'אט
28-04-2009, 10:53
מצב כלאיים
