שבס"ד



הסיפור הבא מתאר את עוצמת רגשותיו של אחד מגדולי הדור זצ"ל לגבי חיוב קדוש זה.



לאחר פטירתו של האדמור מקלויזנבורג,הגאון הצדיק רבי יקותיאל יהודה הלברשטם זצ"ל,הגיעה אשה לבית המשפחה בימי השבעה,ובידיה זוג גרבים שחורים. בפיה היה הסיפור הבא

זמן קצר לאחר שנסתיימה מלחמת העולם השניה, שהה הרבי מקלויזנבורג במחנה עקורים בגרמניה. יום אחד, בעוברו ברחוב הבחין בנערה יהודיה המסתובבת בחוצות וניכר היה כי רגליה אינן מכוסות .

פנה אליה הרבי ושאל: בתי! כיצד יתכן שנערה יהודיה מסתובבת ללא גרביים?

רבי! השיבה הנערה, מה אעשה פשוט אין לי.

התכופף הרבי , חלץ נעליו והחל מסיר את גרביו מעליו.ואמר לנערה, הנה אתן לך את שלי! לי מותר ללכת ללא גרביים , אך בת ישראל – התורה צוותה עליה לכסות את רגליה! הנערה היתה אותה אישה שהגיעה לנחם בבית הרבי בימי השבעה. היא שמרה על הגרביים במשך 50 שנה, ועתה הביאה אותה עמה, להראות למשפחה את גודל צדקותו של אביהם גם בתנאים הקשים ביותר.



הבה נקוה כי נשותינו ובנותינו, שלא עברו את שבעת מדורי הגיהנום של לפני 50 שנה , וזכו לחיים טובים ושלוים, תקחנה סיפור זה לליבן ותקפדנה הלכה למעשה על צניעות הרגליים, במלוא המשמעות.