|
הבל הבלים
נתחיל בזה שבכוונה פתחתי משתמש חדש, כי אני רוצה להתבטא בחופשיות בלי להיראות שחצן או משהו כזה, כי חשוב לי שמי שירצה להגיב יראה את התמונה בשלמותה בלי שהיא תעבור סינון מקדים בגלל שאני קצת מוכר בפורום ולא רוצה לשים את כל הקלפים על השולחן.
וכדאי לכם לקרוא עד הסוף, זה סיפור על הכיפאק.
טוב אז ככה,
כל החיים שלי היו כמו שתכננתי עד לפני איזה חודשיים,
יש לי חברים אמיתיים, אני משרת ביחידה מעולה, יש לי חברה יפהפיה שאני אוהב והכל הולך כמו שצריך.
אני והחברה כבר בערך שנה ביחד,
כשלפניה היו לי רק סטוצים.
בקיצור, הבלאגן התחיל כשפגשתי איזו בחורה מהתיכון שפעם ממש רציתי והיה לה חבר,
קיצר היא היתה עם חברה שלי באותה סוכנות דוגמנות והם היו חברות אבל ממש לא קרובות,
לא יודע מה עבר לי בראש, אתם יודעים איך זה פנטזיות שפתאום מתגשמות.
פשוט פעם בבצפר לא הייתי בטוח בעצמי עד כדי כך שאני אתחיל עם בנות כמוה, ובשלב הזה של החיים שלי יש לי את הביטחון הזה.
התחלתי איתה, שכבנו יום אחרי, כששנינו יודעים שזה הולך להיות בלאגן (היא ידעה שיש לי חברה)
ואז הרגשתי בן זונה, כי אני בחור אידיאולוג עם עקרונות בדר"כ, ולא יודע איך זה קרה לי,
חברים שלי היו בשוק,
אני והיא היינו באיזשהו קשר שבוע כי קצת נדלקנו אחד על השני (היא גם היתה בחורה יחסית איכותית), ואז חתכנו כי זה סתם בלאגן.
החלטתי שאני נפרד מחברה שלי אבל לא מספר לה על הבגידה כדי שלא תאבד את האמון שלה בגברים,
קיצר היא לא רצתה להיפרד, ואיכשהו המשכנו הלאה בלי שהיא יודעת,
ומאותו רגע, פשוט התחלתי לשים זין על הכל,
התלהבתי מזה שהולך לי בלי בעיה גם עם הבנות הכי הכי שיש,
ופשוט זרמתי עם המצבים האלה.
יש לי איזשהו קטע עם בנות, שאני מגיע איתם למצבים אינטימיים ממש מהר ולא דווקא בקטע מיני,
כשזה סטוץ אז זה תקין,
אבל כשזה קשר רציני, אין לי מושג איך זה קורה,
אבל תמיד בסוף הערב אנחנו מחובקים במיטה (שוב - לא קשור לסקס) ואומרים אחד לשני כמה אנחנו לא מסוגלים להוריד את הידיים אחד מהשני, וכמה זה לא קרה לה אף פעם, ומה זה החיבור הזה..
השתיים האחרונות אמרו שיש בי משהו סוחף כזה, ואני לקחתי את זה בתור מחמאה,
אבל מהזווית שאני מסתכל על זה,
מה שבעצם קורה זה שהן נפתחות יותר מדי,
ובוקר אחרי זה קמות מבוהלות לגמרי כי זה לא טבעי להרגיש דברים כאלה אחרי פגישה אחת,
ואז יוצאים קשרים שמתחילים בספרינט וקשה לשמור על קשר ככה,
אם זה היה סטוץ אז למי אכפת, אבל כשזה לא סטוץ זה בעייתי.
אז פשוט התחלתי לפלרטט עם כל מיני דוגמניות וסלב מקומיות כאלה, וסתם נהניתי מזה שאני יודע שהייתי יכול עכשיו לעשות מה שאני רוצה ושהם יזרמו, אבל פשוט לא ראיתי בזה טעם.
הם היו נדלקות מכל הקטע של הסיירת, ומהקטע שאני פשוט לא סופר אותן ושהן רגילות רק לילדים ולהומואים ולפחדנים, אז הייתי זורק כמה משפטים חצי חכמים חצי מסתוריים (ובעיקר מטומטמים), ומחייך ואז לא הייתי מתקשר כי לא היה אכפת לי, ואז הן היו מתקשרות, ואני הייתי מתלהב כמו ילד, אבל יודע (או לפחות חושב) שאני בוגר בשביל כל החרא הזה.
והיו כמה מצבים אינטימיים אבל לא ממש בגדתי שוב בחברה שלי.
ואז הגיע שבוע שהיום בסופו אני אומר לכם שהמצב פשוט לא נורמלי.
הכרתי מישהי באוטובוס - נטלי,
שהיא באמת יפהפיה אמיתית, לא יכלתי להוריד ממנה את העיניים,
יש ממש מעט בחורות כאלה,
שמחייכות את החיוך הכי יפה בעולם לכל אחד, וכל אחד חושב שהיא מחייכת אותו רק אליו.
ברגע שראיתי אותה ידעתי שאני לא נרגע עד שאנחנו נצא.
היא היתה בחורה מסוג שונה,
אחת כזאת שמעורבבת בעיר ויוצאת עם חבר'ה גדולים ממנה, אבל כזאת שלא נותנת לאף אחד להתקרב באמת.
והיא הכי פוזה בעולם והכי משחקת משחקים, אבל היא גם הכי סקסית ומעניינת שיש.
קיצר המסלול הרגיל,
אני ניגשתי,
היא שיחקה אותה קשה להשגה (והיא ככה באמת - היה לה אחד לפני)
בסוף יצאנו, כשכל הלילה אני מוקסם מהחיוכים שלה.
גמרנו את הערב בנשיקות וחיבוקים על המיטה שלי,
וככה היה עוד פעם - פעמיים,
ואז היתה שבת אחת מטורפת,
שבבוקר שכבתי עם מישהי שהכרתי בשישי, בצהריים יצאתי עם נטלי, ובלילה עם החברה.
ונטלי עם כל המשחקים שלה קלטה שאני לא רציני (לא היתה בינינו שום מחויבות והיא היתה משחקת משחקים אז גם אני לא שמרתי לה אמונים), אבל זרמה עם זה ושיחקה איתי משחקים משל עצמה.
עד שעשיתי טעות אדירה,
יש לה חברה יפהפיה לא פחות,
שכנראה נדלקה עליי כשנטלי הכירה לי אותה (לפני שהיינו ביחד), וכמו מטומטם פלירטטתי גם איתה (היא לא ידעה שאני ונטלי בקטע). קראו לה נופר ונפגשנו בספונטניות לא משהו מתוכנן, והיתה פגישה לא משהו עם מתח לא נעים באוויר.
נטלי ידעה שנפגשנו והיא שיחקה אותה שלא אכפת לה כי אין בינינו עדיין מחויבות, אבל נראה לי שהיה מאוד מפריע לה אם נגיד נופר היתה אומרת לה שהיא לא בעניין שלי.
איכשהו יצא שכנראה נופר, יצאה בהרגשה לא ממש נעימה מהפגישה, כל שניה קראתי לה בטעות נטלי ועוד כמה דברים כאלה.
עכשיו יכול להיות שהיא אמרה לנטלי משהו רע עליי או שלא.
שורה תחתונה הם החברות הכי טובות ואני סתם אחד שהכיר אותה לפני שבועיים.
נכנסתי לסרטים, וכמה שאני אחד שיודע כמה חשוב לא להתחיל לחשוב מחשבות שליליות,
פשוט דמיינתי איך נטלי ונופר יושבות ביחד וחושבות שעשיתי צחוק משתיהן.
ופשוט דמיינתי איך היא מתחילה לסנן אותי.
עכשיו נטלי כמו נבואה שמגשימה את עצמה, החליטה שהיא מתרחקת קצת,
אני התעצבנתי מהרמזים והמשחקים ואמרתי לה שהיא יודעת איפה למצוא אותי כשהיא נסגרת על עצמה.
אני חושב על נטלי, כועס על עצמי על הקטע עם נופר,
וחושב על החברה המדהימה שלי שהיא הבחורה הכי טובה שהכרתי בעולם הזה שרק סובלת מכל הסיפור.
והיא באמת מלאך אמיתי, מחכה לי כשאני חוזר מהצבא, אכפת לה ממני יותר ממה שאכפת לה מעצמה, היא זוכרת שאני במשך שנה הייתי הבנאדם הכי קרוב אליה בעולם, ולא משנה כמה מצבים היו לי לבגוד בה והיא ידעה על זה, אני הייתי הכי נאמן לה בעולם, שמרתי על הכבוד שלה ואהבתי אותה עד כדי כך שלא יכלתי לתפקד לידה מרוב שהתגעגעתי אליה אחרי כמה שבועות בצבא.
הייתי מסתכל עליה ולא מאמין, לא מאמין איך הבחורה הכי יפה בעולם והכי טובה בעולם מאוהבת בי לגמרי, בלי שום סייג, ולא מאמינה שהחבר שלה שוכב עם אחרות כשהיא סוגרת שבת.
מה שעצוב, שאני לא יכול להפסיק עם זה, ואני גם לא יכול להיפרד ממנה,
ואני מרגיש כזה קטן שכל מה שאכפת לי עכשיו זה שנטלי תתקשר אליי ותרצה שניפגש...
בואו נוסיף את הקטע שההורים התעצבנו עליי,
על זה שמגיעות בחורות בלילה שהם לא החברות שלי,
ואחים שלי רואים,
והם בכלל אוהבים את חברה שלי ולא נעים להם שאחר כך היא באה אליי לבית והם צריכים להתנהג כאילו הכל כרגיל,
אז הפסקתי להביא אותה הביתה.
אני מסתכל על הבחורות האחרונות שלי ולא מאמין, איך עיברתי את כל העולם המחורבן הזה,
איך הגעתי למצב הזה,
וחברים שלי מנסים לעזור אבל מצד שני הם אומרים שעל הזדמנויות עם בחורות כאלה יפהפיות אי אפשר לוותר.
ואני שונא את התדמית החדשה הזאת, עד לפני שבועיים לא היה אחד שיעיד עליי שאכפת לי רק מעצמי, ופתאום הפכתי להיות - בנאדם טוב וחבר טוב, אבל בוגד.
פעם הערכתי את עצמי יותר, היו לי שאיפות והיו לי עקרונות וידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות בכל שלב, ועכשיו אני כועס על עצמי,
וחושב שזנחתי את כל הקטע של האמון שחינכו אותי לפיו, ושאני לא כזה גבר כמו שאני חושב,
כי שורה תחתונה אולי הייתי עם בחורות יפהפיות, ואולי כלפי חוץ אני נראה מאושר ונראה כאילו החיים שלי מליון דולר,
אבל מבפנים, הכל רקוב, הכל מלוכלך,
שמרתי על כל העקרונות שלי בתחומים האחרים, אני עדיין חבר טוב, בן טוב, חייל טוב, לא הפכתי לשקרן ולא הפכתי לסוציומט,
אבל כשזה מגיע לקטע עם הבנות, אני מרגיש שאין לי גבולות (חוץ מלרצות בחורה על חשבון חבר, שזה משהו שאני בחיים לא אעשה).
אני רק מבקש, אני יושב על זה שעה ורבע, תקדישו דקה וחצי של מחשבה לפני שאתם כותבים תגובה רצינית.
אה והקטע של הכותרת:
יש איזשהו פרק בתנ"כ, שדוד המלך יושב וחושב על משמעות העולם, והבריאה, ולמה צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו.
חושב לו כל מיני מחשבות שייקספיריות בסגנון, מי אני ומה תפקידי בעולם.
ובסוף אחרי שישב וחשב תקופה ארוכה,
הוא מסכם את הכל במשפט:
"הבל הבלים, כה אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל, דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"
קיצר, ככה אני מרגיש לגבי מה שאני מתעסק בו בחודש האחרון - הבל הבלים
ואם יש לכם כח להיכנס גם לויכוח פילוסופי קטן,
אז אני חושב שהגישה של דוד די מוטעית, באמת הכל הבל, אבל רק כי איבדנו את דרכינו, איפשהו בפנים מסתתרת האמת של כולנו. אבל זה לנושא אחר.
יאללה תגיבו.
נערך לאחרונה ע"י BarLevin בתאריך 09-04-2009 בשעה 02:13.
|
ראשי
צ'אט
09-04-2009, 02:08
מצב כלאיים
