השבוע לפני שבע שנים יצאה ישראל למבצע חומת מגן בתגובה לפיגוע מלון פארק בנתניה. צה"ל כבש אז את מרבית ערי הגדה שנפלו בזו אחר זו כמעט ללא קרב, אבל ג'נין - הייתה עניין אחר. ב-9 באפריל התרחש אחד הקרבות המרים ביותר בתוך מחנה הפליטים בעיר. 13 חיילי צה"ל נהרגו בקרב הזה. כעת אנחנו מביאים בפעם הראשונה את תמונות המארב והקרב כפי שצולמו כל העת מן האוויר. תיעוד נדיר ומצמרר של נחישות וגבורה

לינק לסרט
http://news.nana10.co.il/Article/?A...=627946&sid=126

מה היא ההתנהגות הנכונה במצב כזה ?

הסיטואציה שבה חצי מחלקה שוכבת פגועה וכל מי שנכנס נפגע גם הוא.

האם לא נכון להפסיק את הריצה פנימה אפלו במחיר נורא של איבוד חלק מהפצועים ?

אני כל הזמן בהרגשה שלקחנו צעד אחד רחוק מדי ארכים מסוימים על חשבון ערכים אחרים.

מה דעתכם ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kakon מה היא ההתנהגות הנכונה במצב כזה ? הסיטואציה שבה חצי מחלקה שוכבת פגועה וכל מי שנכנס נפגע גם הוא. האם לא נכון להפסיק את הריצה פנימה אפלו במחיר נורא של איבוד חלק מהפצועים ? אני כל הזמן בהרגשה שלקחנו צעד אחד רחוק מדי ארכים מסוימים על חשבון ערכים אחרים. מה דעתכם ?

אם אני לא טועה הכניסו אותם לשם במקום לשטח את המקום עם דחפורים כדי שלא ימותו אזרחים
כמו בבינת גבייל

דחפורים דווקא היו - ע"ע דובי כורדי ו"עשיתי להם איצטדיון טדי"

אבל ככה זה, צה"ל מפשל ומאשים את ההומניסטים שתקעו לו סכין בגב...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

מסכים.
ברמה צבאית, ניתן היה לבצע תכנון טוב ונכון יותר של הכניסה לאזור התקרית.
בנוסף, בזמן אמת היו שם ליקויים או אפילו תקלות באופן שבו גופי איסוף המודיעין הקרבי התחברו אל הלקוחות שלהם.

לדעתי האישית אחרי שנכחתי בהצגה פנים צה"לית של תחקיר האירוע (אינני זוכר אם ב-2003 או 2004) המסקנה הראשונה היא שבצבא היבשה לא ידעו איך לבצע תחקיר שיועיל לבא שיתקל במצב שמתוחקר וגם שבצבא היבשה לא יודעים להחזיק מילואימניקים עם התאמה כלשהי בין רמת הביצועים שלהם לרמת הציפיות מהם.
אבל אני צעיר ודביל, מה אני יודע על מלחמות וגנרלים.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

כמדומני השימוש בדחפורים התרחב ונעשה משמעותי רק לאחר המארב בו נפלו 13 המילואמיניקים. בכל מקרה איני זוכר כבר את התחקירים ואין לי דרך לקרוא אותם שוב.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לפני המארב הקטלני בו נפלו 13 לוחמים, ה-D9 הופעלו על "אש קטנה", בעיקר לנקות מטענים ומעט מאוד להריסת בתים.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

עשה את מלאכתו ההומנית היטב והציל חיי אדם.

לי קצת הפריעו הדברים שלו אח"כ, ששתה וויסקי כדי להישאר ער ושהוריד בתים בלי לתת אזהרות, שהוריד בתים שלא הוגדרו לו. יחד עם דגל בית"ר שתלה על הדובי, הוא יצר מעין תדמית לא ממש טובה לחיילים שלנו, פה ובחו"ל.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

המרצה שלי למשפט ציבורי עשה מהראיון שלו (7 ימים) מטעמים, כאשר אחת ההרצאות עסקה בסרט ג'נין ג'נין.
אני בתגובה הבאתי קטעי עיתונות מתקופת חומת מגן, וחוות דעת משפטית של YGH על הסרט.
אה, וגם צעקתי על המרצה שהוא מלעיט אותנו בשקרים, תוך התעלמות מהעובדה שבאותה תקופה הייתה לי השעיה על תנאי...

אבל, אני קצת חורג מתחומי הענין של הפורום, אז אפסיק כאן.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אז אם נחזור לתחומי העניין של הפורום, חייל מילואים שמתראיין ומתגאה ששתה אלכוהול בתוך הקאבינה, יחד עם התדמית (ואני לא טוען שהיא מוצדקת או לא) של אוהד בית"ר, גורם לנו נזק בראיונות כאלו.

אה כן, מקווה שהפסקת לתלות דגלים...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

למרות שאותו מילואימניק, משה נסים שמו, התנצל אחר כך והודה שהגזים כאשר התפאר במעלליו.

לקריאת הכתבה:
http://zope.gush-shalom.org/home/he...hive/1156603871
מצטער, לא מצאתי את הכתבה בשום מקום אחר ברשת. בבקשה אל תתייחסו לאתר שבו הועלתה הכתבה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

המשפט שלו שמסכם הכל: "ולי כאב על ה-13. אם היינו נכנסים לבניין של המארב, היינו קוברים את כל הפלסטינים האלה חיים.".

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

התאורים למן הוויסקי ועד דגל בית"ר היו סטראוטיפיים ונראה כאילו גויסו מראש בכדי להטיל דופי בפעולת דחפורים בשטח בנוי.

פעילות 'דובים' בשטח בנוי מצילה חיי חיילים ולכן מדובר בפעילות הומאניטרית ממדרגה ראשונה. גם ראיון קלוקל עדיין אינו בגדר 'סכין בגב' ואינה צריכה להרתיעע משימוש בם. אני מניח כי ספור הוויסקי נחקר ולכן או שנענש החייל או שנסתבר כי 'עורבא פרח' כפי שפרחו מספר עורבים אך לאחרונה. לגבי דגל בית"ר - מבחינתי הוא יכול לשים גם את דגל בני סכנין והפועל ת"א כל זמן שיפעל עפ"י כללי החיילות, ישמע להוראות מפקדיו ויעניק לחיל על הקרקע את הסיוע הדרוש.

סתם קומץ.
הקומץ שמושך באף אומה שלמה.
ישראלה.

הם 'קומץ' ולא יותר. איני יודע אם הם רואים עצמם כמתפרנסים, שליחים או מובילי מדינה אך למרבה המזל ההליך הדמוקרטי אינו מאפשר להם 'להוביל מדינה באף'. לכל היותר לבזות כמה לוחמים.

מאחר וזהו פורום א-פוליטי חשוב להדגיש כי גם אם העיתונאים או אלו העושים שימוש בדבריהם הינם 'קומץ' הרי חשוב לתת להם לעשות את מלאכתם מתוך בטחון כי מעשיהם לא ישפיעו על השיקולים המקצועיים של הצבא ואיש לא יסכן חיי חילים רק בכדי לחמוק מכתבה רעה כי מישהו ידובב חימושניק/מוהנדס/מכינצ'יק ושאר נערים יפי עיניים ומאוהבים.

אם אתה חייל בשטח וזה קורה מה עושים? ולא משנה מי שלח ולמה, זה עכשיו המצב וצריך לפעול.
זה די מזכיר בתוצאות את "ציר המתפללים" מחברון. גם שמה הייתה הדילמה הזו.

אולי מותר בעדינות לנסות להיאחז בעקרון הצבאי הישן שאמר "אין לך מה לחלץ כשאתה בנחיתות מלאה, כי הדבר יוביל לכך שגם אתה תזדקק לחילוץ בעצמך".
או לחילופין- "לא מתעסקים בטיפול בפצועים כל עוד יש לחימה בשטח שמשפיע על הפצועים".

רוצים עוד נקודה?
במערכות הרפואה האזרחיות מלמדים את הסכמה לטיפול בנפגע טראומה. פעם זה היה ABC,
AIRWAY, BREATHING, CIRCULATION
כבר מעל חמש שנים (ויתקן אותי מי שיודע באמת ולא חובבן כמוני) שהוסיפו S של SAFETY לפני ה-A הראשון.
ולמה זה? משום שהאמריקאים והאירופים, קרי לב שחיים לפי סטטיסטיקות יבשות, גילו שמרוב התלהבות לטפל לפי הסכמה נפגעים להם צוותים כי מטפלים בפצוע תאונה באמצע הכביש בלי להזיז אותו ונפגעים מרכב חולף (כביש או לא?)

עכשיו בהשוואה למלחמה עם יריות בכוונה תחילה זה נראה לפתע הגיוני לחלוטין ליצור קודם תנאים של אבטחה (גם אם מוגבלת, על ה"איך" המדויק מוצדק להתדיין) לפני שהבחור עם הפקל"ח הכבד רץ פנימה נעול ונחוש אל הפצוע שאיתו הוא מתכוון להתחיל, וחוטף מלמעלה או מהצד.

אז זה ההגיון הפנימי שלי, להערכתי אין לי שום יכולת להבטיח שעם מוח מוצף אדרנלין והיכרות אישית עם החבר'ה ששוכבים שם אחרי שחטפו אני באמת אדע לפעול כמו שכתוב מכיסא נוח לפני מחשב בחדר חמים עם מוסיקה טובה.

"והעיקר לא לפחד כלל"
"עדיף לפחד מאשר להיבהל"

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני חושב שלחכות עד שתוכל לחלץ פצוע בבטחה מבלי להפגע זה רעיון טוב, רק שאני דיי בטוח שלא יהיה קל לשכנע מישהו שרואה את חבר שלו שוכב 5 מטר ממנו, צורח לעזרה ובוכה מכאבים עם דימום רציני שאפשר לראות אפילו בחושך, ויודע שכל שניה שחברו לא בטיפול היא מה שתבדיל בין חיים למוות. נראה אותך עכשיו עוצר אותו מלרוץ פנימה ולהציל את חבר שלו.
עד כמה שאני חושש לחיי החיילים (ואני בינהם), לא הייתי רוצה שחייל ימנע מלרוץ תחת אש להציל את חברו הפצוע. אני רוצה להאמין שהצבא עדיין מחנך לערכים של לעזור לחבר פצוע - גם תחת אש וכנגד כל הסיכויים. סיפורי גבורה קוראים לזה, אבל לצערי זה לפעמים גם נגמר בטרגדיות. בכל אופן אני חושב שעדיף להשאיר את ההדרכה במצבים אלה בצבא כמו שהם - לא לגעת. להשאיר את השיקול הזה לידי החיילים שבשטח, שיחליט אם הוא פועל לפי הלב או לפי שיקולים מקצועיים...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

זה תחום שיותר לנוח לדון בו במימד התיאורטי, אז אני מחזיר לך תשובה.

הקרב הזה מדגים מצב שבו יחידה קטנה נכנסת למצב נחיתות, לוחמיה מעדיפים את שיקול הדעת שאתה מציג כאן ונהרגים.
במבחן ביצוע המשימה הצבא לא עמד, כי היחידה חדלה לתפקד לפני שבצעה את משימתה הצבאית המוגדרת.
במבחן שימור הכוח הצבא נכשל כי לוחמי היחידה האמינו שיש הגיון בחילוץ או כניסה "שוב ושוב" על מנת "להתגבר" על הנחיתות שנוצרה.
במבחן הרעות והסיוע לחבר- סיפור היחידה יזין מור"קים אודות רעות והקרבה, אך גיבורי הסיפור הזה רצו להיות במקום ההפוך לכך בדיוק.
במבחן המערכתי, זה שמעמיד שאלה כוללת- למה בכלל נשלחה יחידה זו אל הקרב? התשובה היא- להרוג או לעצור מחבלים, לתפוס כלי מלחמה. גם במבחן זה נכשל הצבא.

עכשיו צא ולמד מה במצב הזה דומה לכל מיני כשלונות מערכתיים או מסגרתיים מהעבר בצה"ל אשר הפכו למערכי שיעור מורשת קרב.

כשאתה פועל מהלב בתוך חבורה שיש לה משימה שאיננה מהלב בכלל, יכול להיות שלפעולתך תהיה השפעה מעבר למשקל הסגולי שלך כחייל בודד.
בצד החיובי ניתן להראות כדוגמה קיצונית את פועלו של סגן (אז) צביקה גרינגולד.
בצד השלילי ניתן להראות את פועלו של אלוף אברהם אדן כמפקד אוגדה בחזית המצרית ביום כיפור כאשר צבא ההגנה וממשלת ישראל חשבו שהוא מבצע התקפה אוגדתית על המצרים, ובפועל שלח גדוד יחיד להתרסק על מערך דרוך וסדור של הצבא המצרי.

אני מקצין בכוונה, אבל גם טננבאום חשב שהוא רק "קופץ" רגע לעשות איזו עסקה ומה בסך הכל כבר יקרה, הוא אדם פרטי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

רגב, לא הבנת (אולי קצת באשמתי) - אני איתך בדעה. אבל עדיין, אתה ואני יודעים טוב מאוד שבשדה הקרב דברים נראים שונים בצורה קיצונית עד מאוד, ממה שהם נראים מהבית על הכיסא מול המחשב...
הייתי רוצה שהחיילים יתחשבו במשימה מעל הכל, אבל מצד שני - במיוחד אצל מילואימניקים, שרואים את חבר שלהם שרק אתמול בערב הם יצאו איתו ועם אישתו שבהיריון שוכב ומדמם למוות - אני חושב שהרגשות גוברות על ההגיון ו(לפעמים) טוב שכך. זה מה שמבדיל אותנו מהרבה צבאות ואירגונים אחרים בעולם...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

די ברור שאין שום ערך נקודתי לכניסה של חייל לשטח כמעט ודאי לצורך חילוץ פצוע.
אבל קביעה זו נכונה רק לאחר שאנו כבר יודעים שהמחלץ נפגע. כל משימה קרבית המוטלת על חייל (ולפי הרשימה שלעיל- תפיסת כלי מלחמה/תפיסת שטח/פגיעה בכוחו של האויב) ולא רק הצלת פצועים, כרוכה בסכנת חיים. אני מניח שכל מי שרץ אל תוך האש שם ובמקומות אחרים, במטרה לחלץ פצועים, האמין כי הוא משרת את המטרה הכוללת וכי חילוץ הפצועים נדרש לצורך עמידה במשימות (במובן הכי רחב ולא משימה נקודתית).
אני לא מאמין שחייל (גם קצין) כל עוד הוא נמצא בתוך התופת יוכל להפעיל שיקול דעת שתוצאתו תהיה החלטה קרה האם יש להציל פצוע או שזה מסוכן מדי- לכן לא נראה שכדאי לפעול בכיוון כזה. דרג ממונה הנמצא מחוץ לשדה הקרב, המקבל דיווח מלא, אולי יוכל לתת פקודה כזו. האם יישמעו לו? האם יעמידו לדין קצין זוטר כי הפר פקודה ובחר להציל פצועים? לא יודע.

נקודה נוספת: לאור החשש (בלוחמה הזעירה) מחטיפות חיילים/גופות והמחיר הנורא שלהם בכח או בפועל, אני חושב שאבטחת אזור החילוץ הופכת להיות חשובה כמו החילוץ עצמו.

אפילו מול המקלדת קשה לקבל החלטה נכונה.

ברק

אם הבנתי אותך נכון, אז דבריך מייצגים יפה גם את דעתי.
לחימה לפני טיפול בפצועים.
אגב, המטוס שצפה והקליט את הקרב ראה גם את גודל כוח המחבלים הנסוג. מספר המחבלים היה כמעט כמספר ההרוגים. תוסיף לכך תנאי נחיתות טקטיים ואת העובדה שהכוח שלנו נכנס למארב, למעשה, בשטח בנוי (שונה מאוד מביצוע התקפה מסודרת על מתחם בו ידוע שיש חיילי אויב) והנה הסבר סביר לתוצאה הקשה.
אני מקבל שבקרב עלול להיות מצב של יתרון לאויב. הרי גם הם משתדלים מאוד להצליח.

ברמת המפקד של הכוח הקטן בתוך הקרב, יש לו לדעתי אינטרס חזק מאוד להצליח להגיע לסיום לחימה בתא השטח שבו יש לו נפגעים, על מנת שיוכל לטפל בהם בהלכה עם מאמץ מרוכז של יחידתו, תוך שהוא מאובטח (לא חשוב איך ועד כמה בדיוק) מפני התקלה של הכוח המטפל בפצועים.

אין ערך לתחילת תנועה עם פצוע מיוצב וקשור אם אחרי 20 מטר סוחבי האלונקה מותקלים ונפגעים והחילוץ נפסק.
בחלק מהמקרים פעולות נכונות מייד לאחר ההיפגעות הראשונה יכולות למנוע מצבים כאלה.
אני הייתי שמח להפוך מפצוע להרוג אם בכך יינצלו שני החברה שאמורים היו לסחוב אותי. למרות שאני יודע שאשתי ואמא שלי יחשבו אחרת.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אחרי הכל. ולחשוב שטרטרו את האוגדה של שרון הלוך ושוב לטובת התקפה שלא היתה.
איזה בזבוז.
זה רק ממחיש כמה חשוב שלצד המממשלה, לצד רמטכ"ל, יהיו מפקדים בכירים או יועצים בעלי נסיון קרבי, שייצרו עבורו את תמונת הקרב או ישלימו אותה, ושלא ייפלו על נקלה למלכודות כאלו. אנשים שידעו להפעיל מקורות ואמצעים משלהם על מנת להצליב את דיווחי המפקדים מהשטח עם המציאות.
אורי מילשטיין כתב על זה לא מעט. אבל לא זכור לי שהדבר נשתרש ונהפך ל"דיעה מקובלת" שאנשים מצטטים בפורומים.

מותר לשאול מה מקור הידע שלך בנושא זה?

הספר "התקדשות" של יוסי בלום הלוי,
אזכורים בפורום זה של PSHAHAR ועוד גולשים, קריאה בהזדמנויות שונות של תיאורים שונים המבקרים את ההיסטוריה של אוגדה 162 כפי שתוארה בפרסומים הרשמיים של צה"ל בעשור וחצי שלאחר המלחמה עצמה.

נדמה לי שבספר של אל"מ ד"ר עמנואל ולד זכרו לברכה "קללת הכלים השבורים" מופיע תיאור תמציתי אך קורע של נושא "פערים בדיווח תמונת מצב לאחור" (או דיווחי שקר- תלוי במי שמתבונן) באוגדה זו.

חיפוש בגוגל יניב הרבה מידע שאותו ניתן להצליב ולהבין ממנו את מהות הביקורת על תפקוד "ברן" כמאו"ג. נדמה לי שהיתה גם כתבה בעיתון לפני כעשר שנים בנושא.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

לעשות דברים שהם כנגד הטבע האנושי.
אם יפסיקו לעשות אידאליזיה מגילוי גבורה כאלו (ואני אומר זאת בלי טיפת ציניות הם גיבורים) ויתאמנו פעם ועוד פעם על מקרים ותגובות וידגישו מה צריך לעשות במצב מסובך שכזה יכול להיות שיהיה אפשר להתנהג אחרת במצב שכזה.

למען הדיון ולא כי אני חושב שהדיון הזה ישנה הרבה למי שנמצא במצב בשטח.

אני רוצה לפצל את זה לשתי אפשרויות :
באחת החייל הכשיר נמצא בקרב , יש מולו אוייב , והוא מנהל קרב . במצב הזה אסור לו לעשות שום דבר חוץ מלהמשיך להילחם , בכך הוא גם מעלה את סיכוייו של חברו הפצוע להיחלץ משם אחרי שיוכרע האיום.

בשניה , יש ירי על הכוח אבל החייל הכשיר לא יעיל ולא יכול למנוע את המשך הירי או להילחם ( שטח נחות , ירי מתוך ביצור או מרחוק ) במצב הזה כן יהיה נכון מצד החייל לסכן עצמו ,כי בכך הוא מעלה את סיכויי חברו להינצל .

כמובן שכל זה תאוריות, בשטח הכל נראה אחרת .

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

הייתי רוצה להאמין שברגע האמת אדע לעשות את הדבר הנכון ביותר ולהמשיך במשימה ולא לסכן אותי ואת הכוח שאיתי בניסיונות חילוץ הירואים שעלולים לגרום לפגיעה בי ובכך לסכן את המשימה - ואף על פי כן אני מקווה שהייתי רץ תחת אש להציל חבר. אני מודע לניגוד בדברי, אבל פאק איט - ככה זה בחיים...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

התפקיד של חיילים זה לרוץ קדימה ולעזור לחבר'ה. התפקיד של המפקדים הוא לעצור את זה כשאין לזה תוחלת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בהתמודדות עם אירועים מסוג זה האמריקאים טבעו מושג the blue colar line
הדוגמה הקלאסית היא אירוע של דליפת גז.
כאשר קיים השילוב המנצח של העדר מחשבה ועודף מוטיבציה, הגבול בין המקום הנגוע בגז הרעיל לבין השטח הנקי מתגלה לפי הצווארון של השוטר המת האחרון.
כאשר אנו מדריכים אנשים ברפואה דחופה במתאר טרום אשפוזי/ PHTLS
אנו מדגישים בפניהם שגיבורים מתים טובים רק לכתבות בעיתונים ביום שלמחרת. אין תועלת אמיתית באדם טוב מלא מוטיבציה, שניגש להגיש עזרה ראשונה באמצע כביש שואן ונדרס למוות.
היחיד שנהנה ממעשהו הוא עורך העיתון ביום למחרת...

מצד, שני שדה קרב במהותו הוא מקום נעדר היגיון. (למה לעזאזל אתם יורים אחד על השני יש דברים טובים יותר לעשות באחר צהריים אביבי שכזה?!?) ובשל העדר ההיגיון יש כנראה יותר מקום להרואיות חסרת היגיון.

תיאורטית, לנתק מגע מהר ולהוריד באש מהאוויר. זה הרי מה שעשו בעופרת יצוקה, ובהצלחה.
הבעיה היא שנראה שכאן חטפו כל כך מהר וכל כך חזק שלא הבינו בכלל מה קורה, וכשהבינו היתה כבר בעיה להוריד מהאוויר כי הכח היה נפגע גם כן. זה מה שאני מבין מהוידאו. פחד אלוהים רק לראות את זה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כפי שאמרת - הכוח היה עמוק בעניינים. לא היתה שום אפשרות לנתק מגע. מעבר לזה, הכוח האוירי היחיד שהוקצה לסיוע, היה מסק"ר, שכמעט חיסל כוח אחר מאותה פלוגה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כאילו עברו כמה דקות, ובה בעת כאילו עברו מאה שנים.

מתא התותחן בטנק שחבר לכח החי"ר יכלתי רק לשמוע את הנאמר ברשת הקשר, ויש משפטים שלא יעזבו אותי כל חיי. אנחנו הצוות יכלנו רק לקבל את דברי מפקד הטנק שאין לנו יכולת לסייע כל אותן שעות ארוכות, שהתכווצו לדקות בתודעתנו. מצילומי המזל"ט אני יכול עכשיו לראות עד כמה אכן זה היה בלתי אפשרי. ואף על פי כן, סליחה, אחינו גיבורי התהילה, על שלא יכלנו לבוא לעזרתכם.

רב סרן במיל' עודד גולומב בן 32 מניר דוד,
סרן במיל' יעקב אזולאי בן 30 ממגדל העמק,
סגן במיל' דרור בר בן 28 מקיבוץ עינת,
סגן במיל' אייל יואל בן 28 סטודנט בבאר שבע שגדל ברמת רחל,
רב סמל ראשון במיל' יורם לוי בן 33 מאלעד,
רב סמל ראשון במיל' טירן ארזי בן 33 מחדרה,
רב סמל ראשון במיל' אבנר יסקוב בן 34 מבאר שבע,
רב סמל במיל' מנשה חבה בן 23 מכפר סבא,
רב סמל במיל' אייל צימרמן בן 22 מרעננה,
רס"ר במיל' רונן אל-שוחט בן 27 מרמלה,
רב-סמל במיל' שמואל דני מייזליש בן 27 ממושב חמד,
רב-סמל במיל' עמית בוסידן בן 22 מבת ים,
רב סמל אייל עזורי בן 27 מרמת גן.

אחינו גיבורי התהילה, אתם אינכם, אך גבורתכם- נצחית.
תנצב"ה.

בכתבה מדברים על בחור שהגיע ושאל מה לעשות, איך אפשר לעזור. אותו בחור לבש וסט של המשטרה. אחרי מספר דקות הבחור חזר על אלונקה.
אני מעריך שמדובר בסרן יעקב אזולאי, ששירת בכקצין (פקד) ביס"מ העמקים, והתנדב לשירות המילואים בחומת מגן על אף שלא היה חייב בכך.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1825410,00.html

לעולם אשא דגלך בגאווה

שסרן (מיל') רני גרינברג ביכה על חבריו בזמן שהראה לאוהד חמו את האלבום תמונות שלהם ביחד.

לראות את השידור מהמזל"ט ולדמיין את הטבח שהתחולל שם למטה זה .. אין מילים...קשה..

וגם קשה היה לשמוע את הצופים מלמעלה תוהים מי אלה האנשים למטה 'שלנו' או 'שלהם'.
יש בעייה בזיהוי? יש בעייה לסמן את החיילים במכשיר קטן או נצנץ או כל אמצעי זיהוי אחר כדי שהטייס או מפעיל מזלט יידע מי למטה?
אזלת היד היא שהביאה לדמעות.

פשוט חלם הנושא הזה. אב בשביל מה מלכתחילה להכניס מסק"ר וכטב"מ לגזרה אם החיילים לא מסומנים?
ויש הרבה שיטות סימון גם בלי נצנצים.

"הדברים הגדולים באמת נעשים הרחק מהעין"

"הכשלון האמיתי הוא לא לנסות"

ואני בכלל שואל: נוב' 06 - מתי נקבל כבוד?

לו היית יודע איך התנהל הקרב ועם אילו אמצעים נכנס הכוח ללחימה, לא היית אומר את זה. מעבר לזה, לא מדובר בכטב"מ.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

דווקא נראה כתמונת כטב"מ, ולו בגלל שבשלב מסויים הזווית היא כמעט ניצבת, ואני מסופק האם זה אפשרי בכלים אחרים, בוודאי לגבי מסק"רים.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

במקרה הזה לא מדובר בכטב"מ.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

זה לא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

רות, מעניין.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

Do you know if the force had any AT weapons like LAWs or M203s, and if there was any attempt to use these against the enemy positions above them
?

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

כן, אבל בכמויות לא גדולות, וללא אימון ורענון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס בכמויות לא גדולות, וללא אימון ורענון.

That will probably also be true in any future conflict

But do you know if they actually tried to use them to destroy or suppress the enemy positions firing on them from above
?

PS Chag Samach

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

הם בכלל לא ידעו מהיכן יורים עליהם, והכוח עצמו ביצע מעט מאוד ירי. ההתדרדרות לקרב חילוץ נבעה, בחלקה, ממותו של המ"פ

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

למה לא משתמשיםבמצלמות רוולוציה גבוהה?

מדובר על לפני שבע שנים, עוד לא התפתח כל כך הענין של הרזולוציה..

סבא שלי היה רב.. עצי משפחה של רבנים

יש כיום מצלמות תרמיות ברזולוציה גבוהה משמעותית.?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בזמנו שמעתי שסרן גילי טובול שתיפקד כסמ"פ של כוח מקביל. לכוח שנפגע . סרב פקודה באותו קרב והציל בכך את חייליו. .
לפני שהכוח של אזולאי. נכנס לסמטה התבקש טובול ע"י המג"ד להכניס את הכוח שלו לטיהור הסימטה
טובול סרב לפקודה . וטען שזה יהיה מטווח ברווזים . ושאין שום הגיון בזה ואז המג"ד פנה אל מ"פ הפלוגה השניה והנה לכם תוצאות נוראות
אשמח לשמוע פרטים נוספים

החכמים הוגים את הרעיונות החדשים, והטיפשים מפיצים אותם ה. ה.

למיטב ידיעתי, אין בזה ולו שמץ של אמת. הסימטה היתה באמצע הגזרה של הפלוגה שחטפה והיתה בציר ההתקדמות שלה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -