לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום כתיבה וספרות!!! והשורה הנעה - נוע תנוע! אוסף ביקורות הספרים של כל הזמנים אוסף אתגרי הכתיבהלכתיבה הציטוט הנבחר: 'הסופר, כמו הילד, אוהב לשחק משחקים, אבל יודע להציב את הגבול בין האמת לבדיון' מאת פרויד. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > תרבות ואמנות > כתיבה וספרות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 25-03-2009, 22:02
  lood lood אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.07.05
הודעות: 558
סוף החדר,תחילת הפרוסדור

סוף החדר,תחילת הפרוסדור

אנשים מפחדים מהחושך,אבל לא באמת מהחושך.
אנשים מפחדים ממה שהחושך מייצג.
אי-וודעות,חוסר הידיעה מעביר צמרמורת בגופם.

החלטתי לצאת מן החדר המואר,הנקודה הבטוחה שלי.
לכוון הפרוסדור,שאת סופו לא ניתן לראות מרוב חשיכה.
הלכתי אט אט,בצעדים גדולים ומלאי ביטחון,אך עם כל צעד
שהתרחקתי מן החדר, קטנו צעדי, וירד ביטחוני.
לא הפסקתי ללכת,לא יכלתי להפסיק.
עד שהגעתי אל סוף הפרוסדור,זה היה כל כך רחוק מהחדר.
עד כי לא יכלתי לראות את האור המבצבץ ממנו.
הסתכלתי מלפני,בקושי רואה מתוך העלטה האופפת אותי.
ואז ראיתי אותו,יצור קטן,מסתכל עלי,מתבונן,חוקר.
והיצור הקטן הזה היה רעב,רעב לפחדים שלי, לחרדות שלי, ולאי-הוודעות שלי.
ואני, אני ישבתי לידו, והאכלתי אותו.
נתתי לו עוד ועוד,והוא לא הפסיק לקחת.
ופעם אחת, כאשר הלכתי שוב אל היצור שלי.
גיליתי שהוא כבר לא יצור קטן.

אנשים מפחדים מהחושך.
אני מפחד מעצמי.



אלעד (:
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

חזרה לפורום
  #2  
ישן 25-03-2009, 23:46
  משתמש זכר Mnemosyne Mnemosyne אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.01.07
הודעות: 3,397
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי lood שמתחילה ב "סוף החדר,תחילת הפרוסדור"

אני חייב לומר לך שהקטע מאזוכסטי,מלא בסתירות, פואנטה חזקהמאפיינת אותו, ז'אנר שאשפר לקרוא לו רשימה,אף על פי השבחים (שהם לא פחות מהאמת), ישכמה וכמה מילים שצריך להחליף אותם, וכמה שלא מתאימות, לרשותך ערכתי מעט את הטקסט
מקווה שאהבתה את השינוי (שחלק ממנו הכרחי)



ציטוט:
במקור נכתב על ידי lood




סוף החדר,תחילת הפרוזדור



אנשים מפחדים מהחושך,אבל לא באמת מהחושך.(פה כבר גילתה את הפואנטה של הקטע, אבל הצורה מסתורית שהורסת, כאילואתה אומר:"תשמעו זה לא זהABC זה XYZ" ובסוף אתה אומר XYZ=123)

אנשים מפחדים ממה שהחושך מייצג.

אי-וודאות,חוסר הידיעה,שמעביר צמרמורת בגופם(בנפשם,מחשוביהם...).



החלטתי לצאתמהחדר המואר,נקודתיהבטוחה,(עכב שזה קטע כתיבה, אינניחושב שיש מונח הפסיחה, לכן עדיף שתסיים פסיק בהתחלה או להפך, תתחיל את המשפט הבאבצורה אחרת)

לכיווןהפרוזדור,שאת סופו לא ניתןלראות מרוב חשיכה.

הלכתי אט אט,בצעדים גדולים ומלאי ביטחון,אך עם כל צעד(יש קצת סטירה "צעד גדול"="רועש", אבל אם נתייחס לזהכמטאפורה, אז הדבר יפה, בכול זאת רק רציתי להעיר[img]file:///C:/Users/BC94~1/AppData/Local/Temp/msohtmlclip1/01/clip_image001.gif[/img])

אךכשהתרחקתימהחדר, קטנו צעדי, וירד(דעך,נשמע יותרטוב)ביטחוני.

לא חדלתי מלכתי,לא יכולתילהפסיק.

עד שהגעתי אל סוף הפרוזדור,זה היה כל כך רחוק מהחדר.(מהחדר נשמע מאולץ,ומביע כפילות, עדיף להסיר)

עד כי לא יכולתי לראות את האור המבצבץ(מציץ) ממנו.

הסתכלתי מלפני(מה הכיוון? זה לא מובןכולך,אולי מתכוון ל"הסתכלתי קדימה"?),בקושי רואה מתוך העלטה האופפתאותי.

ואז ראיתי אותו,יצור קטן,רובץ את מבטובי,מתבונן,חוקר.

היצור הקטן הזה היה רעב,רעב לפחדי, לחרדותיי, ולאי-הוודאותשלי.

ואני, אני ישבתי לידו, והאכלתי אותו.

נתתי לו עוד ועוד,והוא לא שבע.

ופעם אחת, כאשר הלכתי שוב אל היצור שלי.

גיליתי שהוא כבר לא קטן.



אנשים מפחדים מהחושך.

ואני מפחדמעצמי.





אלעד (:




גרסה אחרי שינוים:



ציטוט:
במקור נכתב על ידי lood


סוף החדר,תחילתהפרוזדור

אנשים מפחדים מהחושך,אבל לא באמתמהחושך.(

אנשים מפחדים ממה שהחושךמייצג.

אי-וודאות,חוסר הידיעה,שמעביר צמרמורתבנפשם.

החלטתי לצאת מהחדר המואר,נקודתיהבטוחה,

לכיוון הפרוזדור,שאת סופו לא ניתן לראותמרוב חשיכה.

הלכתי אט אט,בצעדים גדולים ומלאי ביטחון,

אך כשהתרחקתי מהחדר, קטנו צעדי, ודעךביטחוני.

לא חדלתי מלכתי,לא יכולתילהפסיק.

עד שהגעתי אל סוף הפרוזדור,זה היה כל כךרחוק.

עד כי לא יכולתי לראות את האור המציץממנו.

הסתכלתי קדימה,בקושי רואה מתוך העלטההאופפת אותי.

ואז ראיתי אותו,יצור קטן,רובץ את מבטובי,מתבונן,חוקר.

היצור הקטן הזה היה רעב,רעב לפחדי, לחרדותיי, ולאי-הוודאות שלי.

ואני, אני ישבתי לידו, והאכלתיאותו.

נתתי לו עוד ועוד,והוא לאשבע.

ופעם אחת, כאשר הלכתי שוב אל היצורשלי.

גיליתי שהוא כבר לא קטן.

אנשים מפחדים מהחושך.

ואני מפחדמעצמי.

אלעד (:




אני מקווה שהשינוי מצא חן בעיניך, אל תיקח את זה כהעלבה, אלא כניסיון להשתפר ולכתוב עוד ועוד ברמה יותר גדולה , וברוךהבא לפורום שלנו.



שיהיה לכולם יום נעים.

אמיל .
חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 19:27

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר