בין שני שעוני גרעין

איך להסביר את הפער בהערכות ארגוני המודיעין של ישראל וארה"ב בשאלה מתי תהיה לאיראן פצצה גרעינית ? על ראש המלמ"ב לשעבר, חיים כרמון, שמת בשבוע שעבר

מאת יוסי מלמן

שני שעונים מתקתקים, אחד בירושלים השני בוואשינגטון. אלה הם שעוני הספירה לאחור עד לפצצה האיראנית. לכאורה השעונים אינם מראים את אותה השעה. כך לפחות יכלו להתרשם מי שקראו את הדיווחים על הערכות המודיעין הישראלי והאמריקאי.

ראש אמ"ן, אלוף עמוס ידלין, אמר בישיבת הממשלה לפני פחות משבועיים, כי איראן "חצתה את הסף הטכנולוגי". מנהל המודיעין הלאומי בארה"ב, אדמירל דניס בלייר, אמר יומיים לאחר מכן לוועדת השירותים המזוינים של הסנאט, ש"איראן לא החליטה אם היא רוצה נשק גרעיני כראש קרבי על טיל בליסטי".

בביטוי "סף טכנולוגי" התכוון ידלין לומר, שלאיראן יש כבר הידע, הטכנולוגיה, הציוד והחומרים שבעזרתם תוכל, אם תרצה, לייצר פצצת גרעין ראשונה. ראש אמ"ן שם את הדגש על היכולת הטכנולוגית של איראן, שמקדמת אותה אל ייצור נשק גרעיני, ולא התייחס כלל לכוונות של ההנהגה. לרוב המעריכים הלאומיים של ישראל, שידלין הוא אחד מהם, ברור שמשטר האיאתוללות חותר להשיג נשק גרעיני.

ראש המודיעין האמריקאי דיבר יותר במושגים של כוונות. לא ברור לנו, בעצם אמר, לאן הנהגת איראן חותרת. האם פניה לנשק גרעיני, או רק לשליטה בטכנולוגיה הגרעינית: מה שאפשר לכנות "להימצא במרחק סיבוב בורג מהרכבת פצצה".

מכאן גם נגזרות ההערכות הזמן השונות. לדידה של ישראל יידרשו לאיראן לא יותר מכמה חודשים, אולי שנה ויותר, כדי להרכיב את המתקן הגרעיני הראשון. על פי הערכות ארה"ב, לעומת זאת, גם אם תקבל איראן את ההחלטה הפוליטית להרכיב פצצה, היא תהיה מוכנה רק ב-2013, ואולי אף ב-2015.

לאיראן יש כיום יותר מטונה אורניום שהעשירה בדרגת העשרה נמוכה במתקן בנאתנז, הנמצא בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). האורניום במצבו הנוכחי (העשרה של כ-4%) אינו יכול לשמש לנשק גרעיני. על פי הצהרות איראן, הוא נועד לשמש דלק לכור גרעיני להפקת חשמל שרוסיה בנתה בבושהר ויתחיל לפעול השנה. אך למעשה מדובר בכמות זניחה יחסית למה שדרוש לכור כזה; מה גם, שרוסיה התחייבה לספק את הדלק הגרעיני הדרוש.

לכן מתעורר החשד, שהכוונות של איראן אחרות. היא יכולה ליטול את טונה האורניום, להזין בו שוב את הסרכזות בנאתנז, להריץ אותן במהירות גבוהה הרבה יותר, ולייצר כ-20-25 קילוגרמים של אורניום בדרגת העשרה של 90% - חומר בקיע לפצצת גרעין.

היא יכולה לעשות זאת בתוך כמה חודשים עד שנה, אך אז הדבר יתגלה בידי הפקחים. איראן יכולה אמנם לסלק את הפקחים, אך פעולה כזו פירושה משבר בינלאומי חריף כולל עימות עם רוסיה, שעלולה להפסיק את שתוף הפעולה הגרעיני שלה אתה.

יש עוד אפשרות: שאיראן הקימה אתר נוסף, סודי, להעשרת אורניום, ובו היא כבר מעשירה את החומר בדרגת העשרה גבוהה.

בכל מקרה, הבדלי ההערכות בין ישראל ארה"ב אינם גדולים כפי שאפשר להתרשם. הן נובעות בעיקר מהקרבה הגיאוגרפית. לישראל החשה מאוימת על ידי איראן, יש יותר סיבות לדאגה מאשר לארה"ב.

ועוד משהו: הערכת ידלין יכולה גם להתפרש כחבטה קלה בכנפו של ראש המוסד מאיר דגן (אם לא ממש סטירת לחי). דגן הבטיח לבכירי ארגונו, לקהילת המודיעין ולדרג המדיני שיסכל את תוכנית הגרעין של איראן. עד כה הוא לא הצליח בכך, כפי שבעצם קובע עתה גם ראש אמ"ן.

ממציא המלמ"ב
ביום חמישי שעבר הובא לקבורה בבית העלמין בהרצליה חיים כרמון, מאושיות משרד הביטחון. הוא האיש שלדבריו המציא את התואר "מלמ"ב", ראשי תיבות של "הממונה על הביטחון במערכת הביטחון".

חבריו הוותיקים, כולל כמה בכירים לשעבר, באו להלוויה. נעדרו ממנה לא מעטים מראשי המדינה, כמו הנשיא שמעון פרס, שהכירו היטב את כרמון. מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, הסתפק במברק אבל לקוני.

כרמון נולד בשם חיים וינריך בלודז' שבפולין ב-1927. כנער לחם במרד גטו ורשה, שרד את מחנה ההשמדה מיידנק ועלה לפלשתינה-א"י ב-1946. כאן הצטרף להגנה ולחם במלחמת העצמאות בשורות חטיבת קרייתי ולאחר מכן שימש כשומר ראשו של ראש הממשלה דוד בן גוריון.

אחר כך הצטרף למשרד הביטחון בתפקיד קצין ביטחון, תחתיו ולצדו של בנימין בלומברג (שהיה הקב"ט הראשי), עד שב-1974 ירש אותו. אז קיבל את התואר מלמ"ב, והיה אחראי על שמירת הסודות הביטחוניים והאסטרטגיים הגדולים ביותר של ישראל, כולל הכור הגרעיני בדימונה, רפא"ל, המכון הביולוגי בנס ציונה, ועל פי פרסומים זרים קשרי הנשק והגרעין עם דרום אפריקה ומכירות הנשק לאיראן בשנות ה-80 (אירנגייט). ב-1992 פרש, או בלשונו, "עזרו לי לפרוש", כשבין ה"עוזרים" היה גם בן טיפוחיו, יחיאל חורב, שהחליף אותו בתפקיד.

בשיאו היה כרמון אחד האנשים החזקים במערכת הביטחון ורבים יראו מפניו. כך לדוגמה, הוא מנע פעם אחת לפני רבע מאה את כניסתו של כותב שורות אלה לתעשייה האווירית. אך גם כשהתעמת עם יריבים או ידידים תמיד נותר, כפי שמעידים עליו רבים "מענטש".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1072160.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

ועוד משהו: הערכת ידלין יכולה גם להתפרש כחבטה קלה בכנפו של ראש המוסד מאיר דגן (אם לא ממש סטירת לחי). דגן הבטיח לבכירי ארגונו, לקהילת המודיעין ולדרג המדיני שיסכל את תוכנית הגרעין של איראן. עד כה הוא לא הצליח בכך, כפי שבעצם קובע עתה גם ראש אמ"ן.

יש לי תחושה שכל המאמר נכתב בגלל המשפט הזה.
ראש המוסד לא יכול ובטוח שלא הבטיח דברים מסוג המתואר והשאלה היא למה יוסי מלמן כותב דיברי הבל על ראש המוסד.

כלומר לשיטתך, בקרב ראשי קהילת המודיעין אין משחקי אגו?...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby