|
18-03-2009, 22:43
|
|
|
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 1,234
|
|
עדויות מעוררות מחלוקת באשר למישור הערכי של פעילות צה"ל בעופרת יצוקה
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1072036.html
מישהו מכיר דברים כאלה? יכול להיות בצה"ל?
הכתבות של הארץ וערוץ 10 הובאו ע"י יוסיפון:
לצפיה בכתבה בחדשות ערוץ 10 (שימו לב שזה רק פרומו לכתבה שעוד תשודר)
עופרת יצוקה | עדויות החיילים נחשפות: הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכוש
מאת עמוס הראל [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif] פורסם ב - 19:43 18/03/09 עדכון אחרון - 08:10 19/03/09
חשיפת "הארץ": עדויות ראשונות של לוחמים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, חושפות תמונה חמורה, השונה בתכלית מטענת צה"ל על מוסר לחימה גבוה
הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכושם - זו תמונת המצב של מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, כפי שעולה מעדויות ראשונות של קצינים וחיילים שהשתתפו בלחימה, בכנס שהתקיים בחודש שעבר. עדויות אלה נחשפו אתמול באתר "הארץ".
כנס הלוחמים התקיים ב-13 בפברואר השנה במכינה הקדם-צבאית ע"ש יצחק רבין באורנים, ליד טבעון. נטלו בו חלק עשרות מבוגרי המכינה, המשרתים בתפקידים קרביים והשתתפו באופן פעיל במבצע ברצועה. העדויות שלהם מהשטח, רחוקות מרחק רב מטענות צה"ל כאילו הכוחות הקפידו בכל הגזרות על מוסר לחימה גבוה במבצע. הסטנוגרמה של הכנס מתפרסמת בעלון בוגרי המכינה, "בריזה", שיצא לאור השבוע.
בין העדויות הקשות בכנס - תיאורו של מ"כ על תקרית שבה הרג קלע של צה"ל בשוגג אם פלסטינית ושני ילדיה. "היה בית אחד שהיתה בו משפחה... שמנו אותם באיזה חדר. אחר כך עזבנו את הבית ונכנסה אליו מחלקה אחרת וכמה ימים אחרי שנכנסו היתה הוראה לשחרר את המשפחות. הקימו למעלה עמדות. זו היתה עמדת קלעים על הגג ומפקד המחלקה שחרר את המשפחה ואמר להם לקחת ימינה. אמא אחת ושני ילדים לא הבינו ולקחו שמאלה. ושכחו להודיע לקלע שעל הגג ששיחררו אותם וזה תקין וזה בסדר ולנצור את האש והוא, אפשר להגיד שהוא פעל כמו שצריך, כמו שנתנו את ההוראות.
"הקלע רואה אשה וילדים מתקרבים אליו מעבר לקווים שמשם אמרו לו שאף אחד לא מתקרב. הוא ירה בהם ישר. בכל אופן מה שקרה הוא שבסופו של דבר הוא הרג אותם".
המ"כ הוסיף כי "הם התקדמו ופתאום הוא ראה אותם, אנשים שמסתובבים בשטח שאסור להם להסתובב. אני לא חושב שהוא הרגיש יותר מדי רע עם זה, כי בסך הכל הוא מבחינתו עשה את העבודה שלו לפי הפקודות שנתנו לו. והאווירה באופן כללי היתה של רוב האנשים שלי יצא לדבר אתם... לא יודע איך להגדיר את זה... החיים של הפלסטינים זה בואו נגיד דבר הרבה הרבה פחות חשוב מהחיים של החיילים שלנו, אז מבחינתם הם מצדיקים את זה ככה".
שאלה מהקהל: "לא היה נוהל של לבקש אישור ירי?" המ"כ השיב: "לא. אין. זה קווים, מעבר לקו מסוים. הרעיון הוא שאתה מפחד שהם יברחו לך. אם מתקרב מחבל והוא קרוב מדי, הוא יכול להתפוצץ על הבית או משהו כזה".
מ"כ נוסף סיפר: "אחד הקצינים, מ"פ שאחראי על 100 חיילים, ראה מישהי עוברת על איזה ציר, טווח די רחוק, אבל מספיק כדי שתוכל להוריד (להרוג, ע") את מי שאתה מזהה שם... עברה על הציר זקנה מבוגרת. אם היא חשודה, לא חשודה, לא יודע. מה שהוא עשה בסוף זה להעלות אנשים לגג וביחד עם הקלעים להוריד אותה. אני הרגשתי מהתיאור הזה: פשוט רצח בדם קר".
ראש המכינה, דני זמיר, התערב: "לא הבנתי. למה הוא ירה בה?" החייל השיב: "זה מה שיפה בעזה, כביכול - אתה רואה בן אדם עובר על שביל. לא חייב להיות עם נשק. אתה יכול פשוט לירות בו. אצלנו זו היתה אשה מבוגרת שאני לא זיהיתי עליה נשק כשהסתכלתי לשם. הפקודה היתה להוריד את הבן אדם, את האשה הזו, ברגע שאתה רואה. תמיד יש התרעות, תמיד יש אמירה: יכול להיות שהוא מחבל מתאבד. מה שאני הרגשתי זה המון צמא לדם. כי לא הותקלנו. לגדוד שלנו לפחות היה מספר מאוד מצומצם של פעמים שנתקלנו במחבלים".
אותו מפקד סיפר על אירוע אחר. "מה שהכי זכור לי זה הדבר שהכי עצבן אותי בכל המבצע - לקראת סוף המבצע היה תכנון להיכנס לאזור בתוך עזה עצמה, אזור צפוף מאוד עם שדרות שדרות של בתים ובתדריכים התחילו לדבר איתנו לגבי מה נהלי פתיחה באש בתוך העיר, כי כמו שאתם יודעים הפעילו המון המון אש והרגו המון המון אנשים בדרך כדי שאנחנו לא ניפצע וכדי שלא יירו עלינו.
"אז בהתחלה ההגדרה היתה להיכנס לתוך בית, היינו אמורים להיכנס עם איזה רכב משוריין שנקרא אכזרית, לפרוץ לתוך הדלת התחתונה, להתחיל לירות בפנים ואז פשוט לעלות קומה קומה ו... אני קורא לזה לרצוח... בעצם לעלות קומה קומה וכל בן אדם שאנחנו מזהים לירות בו. זה דבר שבהתחלה אמרתי לעצמי: איך זה הגיוני? גורמים מלמעלה אמרו שמותר כי כל מי שנשאר בגזרה ובתוך העיר עזה הוא בעצם מופלל, הוא מחבל, כי הם לא ברחו. ואני לא ממש הבנתי: אין להם ממש לאן לברוח מצד אחד, אבל מצד שני אומרים לנו שהם לא ברחו אז זו אשמתם... אני גם ניסיתי להשפיע כמה שאפשר לשנות את זה. בסוף ההגדרה היתה שנכנסים לתוך בית, מפעילים רמקולים, אומרים להם קדימה כולם לברוח. יש לכם חמש דקות לצאת מהבית, מי שלא יוצא - הורגים אותו.
"באתי לחיילים שלנו ואמרתי: תקשיבו, הפקודה השתנתה... ואז הגיע רגע מאוד מעצבן שאני זוכר אותו טוב: חייל שלי בא אלי ואומר לי - ?למה?' אמרתי לו: ?מה לא ברור? אנחנו לא רוצים להרוג אזרחים חפים מפשע'. הוא עושה לי: כל מי שנמצא שם הוא מחבל, זה ידוע. ואז חברים שלו מצטרפים: ?אנחנו צריכים לרצוח כל בן אדם שנמצא שם, כל בן אדם שנמצא שם הוא מחבל, טרוריסט'.
"ניסיתי להסביר לו למה אנחנו צריכים לחכות, לתת להם לצאת ורק אז להיכנס לתוך הבתים. זה לא ממש עזר. החיילים באמת לא מבינים את זה. וזה ממש תסכל להבין שבתוך עזה מותר לך לעשות מה שאתה רוצה. לשבור דלתות של בתים סתם כי זה נחמד. ואם תבוא לחייל ותגיד לו: למה אתה שובר את התמונה של המשפחה? זה לא מפריע לנו. זה לא מבצעי. אין סיבה. הוא יגיד לך: כי הם ערבים.
"אתה לא מרגיש מהקצינים שיש היגיון לזה, אבל הם לא יגידו כלום. לכתוב משפטים על הקירות של מוות לערבים, לקחת תמונות של המשפחה ולירוק עליהן, לשרוף כל דבר שמזכיר את המשפחה שיש שם, סתם כי אפשר. אני חושב שזה היה הדבר הכי מרכזי: להבין כמה צה"ל נופל בקטע הערכי, באמת. כמה שנדבר שצה"ל הוא צבא ערכי, בוא נגיד שזה לא בשטח, לא ברמת הגדוד. זה הדבר שאני הכי אזכור".
אפשר גם אחרת
קצין מחטיבת חי"ר ששהה עם הפלוגה שלו סמוך לגדר המקיפה את הרצועה, הבהיר כי יש גם סיפורים אחרים: "עם תום הלחימה היתה הגדרה של 300 מטר קו אדום מהגדר - זאת אומרת כל בן אדם שמתקרב 300 מטר ומטה לגדר מתחילים נוהל מעצר חשוד, שהוא מאוד מתירני. זה אומר כדור אחד לאוויר, כדור שני לרגליים כדור שלישי לאוויר של הריאות מה שנקרא. ומה לעשות, האוכלוסייה באזור הזה היא בעיקר חקלאית, ומה שנשאר מהשדות שם אחרי המבצע היה זרוע ויוצאים לך אנשים בני 60-70 עם סלים, נשים גם, לאסוף את הירקות.
"עכשיו מתחילים לדבר איתך - ?שמע, אני מזהה 250 מטר מהגדר שני הולכים על שניים שהולכים, מניחים משהו, מרימים אותו, מניחים אותו' - מי שחושב טיפה מבין שזה סל שמניחים, שמים בו עגבניות, מרימים וממשיכים ללכת, אבל עדיין אתה מחויב לקפוץ לאזור. אני, יחד עם הסיור והקלע שלי, מגיעים לאזור ובאמת מזהים שזה חקלאי זקן בן 70, לא שום דבר מטורף. הקלע מרים קנה, מסתכל, אומר ?אני יודע שזה חקלאי', אני אומר ?סבבה'. מתחילים נוהל מעצר חשוד לפי ההנחיות ויורה כדור לאוויר.
"אותו חקלאי זקן חי בעזה כבר 70 שנה הוא יודע שיורים כמה עשרות פעמים ביום, זה כנראה לא מזיז לו יותר מדי. הסתכלנו אני והקלע אחד על השני ופשוט הבנו שאף אחד לא הולך להמשיך את זה עכשיו. אף אחד מאיתנו לא רוצה חקלאי על המצפון שלו. אמרתי לו יאללה, נכנסים לרכב, נוסעים. פשוט השארנו אותו שם, מי שחושב שפגעתי בביטחון ישראל מוזמן לדבר איתי אחר כך".
תגובות צה"ל והמכינה
"נבדוק ונתחקר במידת הצורך"
תגובת דובר צה"ל: "לצה"ל אין כל ידיעות תומכות או קודמות לאירועים המדוברים. צה"ל יבדוק את אמיתותם ויתחקר במידת הצורך. עוד יצוין, כי ראש המכינה התבקש להעביר לצה"ל כל מידע שיש בידו על מנת שנוכל להתייחס ולתחקרו לעומק.
"בעקבות פניה של ראש מכינת רבין, מר דני זמיר, ללשכת הרמטכ"ל, נערכה פגישה בינו ובין קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר. קצין חינוך ראשי תיאר בפני ראש המכינה את תהליכי התחקורים המבצעיים והערכיים המתקיימים בצה"ל ובמפקדת קצין חינוך ראשי בכל הרמות ואת הפעולות שנעשו טרם המבצע, במהלכו ולאחריו על מנת להטמיע בחיילים ובמפקדים את ההיבטים הערכיים שבלחימה. עוד הבהיר תא"ל שרמייסטר, כי צה"ל עורך בימים אלה תחקירים מעמיקים ויסודיים וכי המפקדים מעודדים שיח בנושאים אלו".
ראש המכינה, דני זמיר, אמר ל"הארץ" כי לא ידע מראש מה יספרו החיילים בכנס וכי תוכן הדברים "היכה אותנו בהלם". לדבריו, הוא פנה לרמטכ"ל גבי אשכנזי והזהירו מפני חשש לכשל ערכי חמור בצה"ל, בעקבות הדברים. לבקשת לשכת הרמטכ"ל, העביר לה זמיר את תמליל הכנס. זמיר מתרשם כי הצבא מתכוון לטפל בדברים ברצינות. "הם לא מתכוונים להתחמק מכך", אמר.
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 19-03-2009 בשעה 09:50.
|
|