http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEnt...4881&passok=yes

מאיר שפירא כתב בעבר בנושא ומענין מה הפתרון לחידה?

ועוד בנושא בפורום 'אוספים ואספנות' ו'ידיעת הארץ' בתפוז http://sf.tapuz.co.il/shirshur-485-109666294.htmhttp://sf.tapuz.co.il/shirshur-683-127284479.htm

בצילום השמאלי לוח השיש הישן (צולם 1978) להערכתי אם מזהים את ההבדלים אפשר לנחש מה מקור הבלבול בין 28 ל-29 אגב גם לוח השיש החדש יותר עבר לאחרונה שינוי קל.

הניחוש שלי הוא שהמצודה נקראה מצודת כ"ח עוד לפני האנדרטה. החליפו בטעות בין אנקלביץ לאלקבץ, והוסיפו אותו יותר מאוחר כשגילו את הטעות.
בן בשט ובן נבט נוספו כנראה גם הם בשלב מאוחר, כי הם לא בסדר האלפביתי. התאריך היה שגוי ותוקן באנדרטה החדשה. מרגע שנקבע הסדר (גם שאינו אלפביתי ולא לפי זמן הנפילה) לא שינו אותו כדי לא לפגוע באף משפחה שכולה, והוא נשמר בלוח החדש.

אז מה

אני גם חושב שהניחוש של salak כנראה קרוב להתרחשות המקרים.
בשלט החדש שהוצב, כנראה רק לאחרונה, יש תיקון של שמו של גוטמן ליוסף שזה השם הנכון.
מספר הערות : חוץ מהשם של אנקלביץ שהוא לא לפי סדר הא'-ב' ולא לפי סדר התאריכיכים כל שאר השמות רשומים נכון . רק אצל השניים האחרונים בן נבט ובן בסת משום מה בלוח החדש נרשם תאריך מותם שגוי. (הוא רשום נכון בלוחות הקודמים)
היו שלוש התקפות על מצודת יושע בתש"ח:
ו' ניסן - 15.4.48
י"א ניס ן - 20.4.48
ח' אייר - 17.5.48
בהתקפה ראשונה נהרגו 4 חיילים. בשניה נהרגו 22 חיילים ובשלישית 2 חיילים.
(הספור של השניים האחרונים נשמע קשה - המצודה באותו שחר נתפסה ללא קרב (כי קדם לו ריכוך אווירי של כוחותינו) וכך מגיניה ברחו ממנה בלילה. הם השאירו את השער ממולכד אך הוא נפרץ ע"י חיילנו ללא פגע. 2 החיילים האמורים שכבו לנוח בקומה השנייה ופגז תותח טועה מכוון מלכיה פגע בקיר וגרם למותם).
איציקזון נהרג יום אחרי ההתקפה מפצעיו , ולוינסקי יומיים אחרי ההתקפה השניה. (לכן תאריכי מותם שונים ביום יומיים משאר ההרוגים. המעונינים למצוא מידע נוסף ומעודכן יכולים למצוא בספריו של
יהודה דקל -
משטרה עברית, מצודת ישע - מצודת כח, כרטא, ירושלים, 2003
וגם
מצודת כח, רעות תחת אש (מהדורה שנייה של הספר הקודם) כרטא, ירושלים,2006
וכמובן אצל מאיר שפירא שבדק וחקר את הנושא.

לפני כשבועיים הייתי בבית הקברות של חולתה והופתעתי לראות שם מספר קברים של חללי הקרב בנבי יושע. בינהם קיברו של בן נבט, אשר היה נשוי ואב לבן אותו לא זכה להכיר.

המושג "כ"ג יורדי סירה", מוכר ומקובל כשמה של טרגדיה שקרתה מחלקה של ההגנה, שמנתה 23
לוחמים, שנשלחה ע"י המודיעין הבריטי לפוצץ מתקני אנרגיה בטריפולי ב1941 (אז בשליטת ממשלת
וישי), ואבדה על צוותה. אתרי הנצחה לכ,ג קיימים בכל הארץ, וביה"ס לקציני ים בעכו, קרוי גם הוא על שם
הכ"ג.
אלא מה? הם לא היו 23 אלא 24 - למשימה הצטרף המייג'ור הבריטי אנת'וני פאלמר (שעד היום לא ברור
האם היה משקיף, או שמא היה מפקדו של המבצע, מעל למקד המחלקה, צבי ספקטור).
ללא קשר לתפקידו של פאלמר על הסירה, אין ויכוח שהוא היה שם, ונעלם יחד עם 23 הלוחמים. עם זאת,
כאשר מונצחים המבצע ומשתתפיו - פאלמר כאילו נמחק.

העמדה האישית שלי היא שמזמן מזמן היה צריך לכנות את המקרה "כ"ד יורדי סירה", ולשנות בהתאם
את ההנצחה.

חובת ההנצחה של כל הלוחמים חלה רק הגוף שיזם את המבצע ובמסגרתו בוצע - הצבא הבריטי.
ככל שרמת ההנצחה יורדת, יונצחו רק אלה הקרובים לליבו של המנציח.
כך לדוגמא, אם כמה מהם היו בני אותו ישוב, יונצחו שם רק בני המקום.
כך גם מנציחה משפחה את יקירה בלבד, למרות שנפלו נוספים איתו.
מההבט ההיסטורי אתה צודק, אבל ההנצחה אינה הסטוריה אלא זיכרון.

כאשר נקבע המושג, היו הבריטים גורם לא אהוד במיוחד ביישוב. במשך השנים השתנתה צורת
ההסתכלות לגבי המון דברים שקשורים כבהסטוריוגרפיה של תקופת המנדט - למשל, הכתיבה על צעירות
שנישאו לשוטרים/חיילים/אנשי ממשל בריטיים היום, בהשוואה לאיך שכתבו עליהן בעבר...

שימו לב לאנדרטה הזו וספרו את 28 הלוחמים המופיעים בה. הצילום הוא של ד"ר אבישי טייכר בויקיפדיה

בקבר האחים במצודה קבורים רק חלק מהלוחמים ( 19 לוחמים) מה -22 שנפלו ב 20.4.48 (י"א ניסן תש"ח) לפי מה, או מי, החליט לא לקבור שם גם את שלושת חבריהם? השערה שלי: ישראל לוינסקי נפצע ומת רק לאחר 3 ימים ונקבר בכפר גלעדי. פילון פרידמן נקבר זמנית בכפר גלעדי והועבר(אולי לפי בקשת משפחתו) ב- 4.9.50 לבית הקברות הצבאי בהר הרצל(על שמו מחנה פילון). בעז עמיקם נקבר כנראה עם חבריו במצודת כח אך הועבר (בקשת משפחתו?) ב- 15.2.50לבית הקברות הצבאי בחיפה.

הנה מצבה - ציון- קבר עוד משנת 1948 של חללי הקרב השני במצודת כח רשומים רק 20 שמות
(ולא 22 שמות) חסרים פילון פרידמן וישראל לוינסקי שכבר נקברו בכפר גלעדי. כן מופיע ברשימה בעז עמיקם שרק מאוחר יותר הועבר לחיפה