19-03-2009, 07:38
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
אתה מפריז בערך ומידת "נימוסי השולחן" של העשירות העליון...
בסופו של דבר, בישראל וכמעט רק בישראל, יכול גם אחד כמוני או כמוך לצאת לשירותים של איזו מסעדה, שבה אנו אוכלים במחיר מלא ותוך כאב בכיס בגלל איזה יום שנה עגול למישהו שאוהבים, ושם לראות איזה עשירוניסט עליון כזה שמוכר היטב, ןהןא אפילו לא הייטקיסט בן 30, ולראות כמה שווים הנימוסים שלו...
ולמרות שבורקס, ובכלל בצק עלים, אני לא אוהב (משאיר לי טעם לוואי), אני בהחלט מעדיף שווארמה על פני קרפצ'יו, מה שאולי אומר שאני לא בקלאסה של הקוליסאום, אבל מבחירה ולא משום הרמה האמיתית של המקום. בסופו של יום אני יכול לרענן את החינוך שקיבלתי אצל סבתא וסבא הייקים, ואולי אפילו ללמד כמה דברים על גינונים את שוכני הקוליסאום. הבעיה היא שיחד עם רענון זכרון זה, יבואו עוד ערכים מבית סבא כמו "שונא מתנות יחיה", או "בשביל כסף צריך לעבוד וטוטו-לוטו זה בשביל עצלנים" או "אין מתנות חינם".
ואולי לא ממש צריך את זה לרענן, כי דווקא אני די דבק בגישה זו ולא רואה את עצמי נכנס למקום כ"אורח" של חבר. פשוט נראה לי תסריט מביך, ומה עוד שאת סודות הטמפרטורה המדוייקת של הדיאט קולה שאיתו אני שוטף חצי מגש פיצה דומינו (כפול גבינה, חצי זיים ירוקים וחצי בצל), לא סביר שבקוליסאום מכירים.
_____________________________________
.
|