חרוז סדיר אין,שיר זהב (סוניטה) לא הולך , שיר כתוב עקב הגשם השוטף ומחשבות שפקדו את נפשי זמן רב, אשמח לקבל ביקורת,פה או באתר שלי .

נופלים בלחש:

נפשי קרועה,תחת המים רטובה,
ביחס הדדי של תבונה וזדון,
ואנוכי תוהה,מה העתיד צופה.
נפשי מיוסרת,ליבי שופט אותה.

הסערה תגבר,
והגשם השוטף נגמר,
תיפח נפשי את אוצרותיה,
למשמע הלחש,התפוררה.

נופלת,מתפוררת,
ביחס הדדי של גשם ורוח,
מצאה את מטרתה,
בלי אפשרות לברוח.

רע מזלה,כי תם זמנה,
ולא אדע אם נפלה,
על מצע הרוח,או האדמה,
תוהה אני מה גורלה.

אנוכי מתפורר,
בנבכי הסערה,
אנחנו דומים,ותוהים,
מי הלוחש ומה הנלחש.


אשמח לתגובות באתר שלי www.mypoetry.area.co.il
לינק ישיר לשיר נופלים בלחש באתר

שלכם אמיל המשורר.