במשך שנים מומחים להנדסה עמלים למצוא דרכים להילחם במנהרות ההברחה בעזה. בצה"ל ממשיכים לנפנף אותם


בימים האחרונים של "עופרת יצוקה", קצת לפני הפסקת האש, העלו קצינים מחיל ההנדסה האמריקאי שורת רעיונות להתמודדות עם בעיית המנהרות. על פי אחת מהן, יבוצעו לאורך הצד המצרי של ציר פילדלפי מאות קידוחים במרחק של עשרות מטרים זה מזה. לתוך כל קידוח יוכנסו חומרי נפץ עתירי גזים, שפיצוצם אמור לזרוע הרס עמוק בתוך האדמה, גם בלי לדעת מראש היכן ממוקמת כל מנהרה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/690/910.jpg]

חשיפת מנהרות בציר פילדלפי צילום: אביר סולטן, דו''צ

ההצעה נשמעה מוכרת לגורמי ביטחון ישראליים, ולא בכדי: בדיקה מהירה העלתה כי מדובר בהצעה זהה לגמרי לתוכנית שנוסתה כבר לפני שבע שנים. הפרט המדהים במיוחד הוא שהניסוי ההוא, ממרס 2002, הוכתר בהצלחה. השיטה לא יושמה מעולם.

"ההתמודדות עם המנהרות היא מחדל מתמשך של מערכת הביטחון", אומר יוסי לנגוצקי, אלוף משנה במיל' ששימש בעבר כיועץ לרמטכ"ל, בהתנדבות, בנושא המנהרות. אם השם נשמע מוכר, זה מפני שמדובר בגיאולוג שהגה את קידוח הגז "תמר1" מול חופי חיפה, קידוח שנקרא על שם נכדתו תמר, ושהתגלה בו לאחרונה גז טבעי.

יש עוד "תמר" בסיפור. חברת "תמר". בספטמבר 2001, קצת אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ובעיקר אחרי שהפלסטינים כמעט הצליחו להשמיד את מוצב טרמית באמצעות מנהרת תופת, החברה הזו נכנסה לתמונה. המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) פרסם אז "קול קורא" לבוא ולהציע רעיונות לגילוי מנהרות ולהשמדתן.

ידע בסיסי בלבד
"תמר", המתמחה בעבודות חציבה ופיצוצים, וחברת "גיאוצטק", המתמחה בייעוץ בתחום הגיאופיזי, הציעו הריסת מנהרות באמצעות קידוחי עומק. "לא המצאנו שום דבר חדש", אומר שלמה לוין, איש "תמר" שהוסמך בברית המועצות לשעבר כמהנדס מכרות לפני 52 שנה.

ברזומה שלו רשומות עשרות שנות עבודה במכרות אורניום בברית המועצות וגם שנים כאחראי על תחום חומרי הנפץ במשרד הת עשייה והמסחר בישראל. "בסך הכל השתמשנו בנוסחאות בסיסיות ביותר, שמופיעות בכל ספר של הנדסת מכרות כבר מתחילת המאה שעברה", הוא אומר.

בועז חיון, הבעלים של חברת "תמר" ובעצמו קצין לשעבר בחיל ההנדסה, מוסיף: "בחיל ההנדסה אפילו לא הכירו את הנוסחאות, משום שכיום מדובר בחיל שמתעסק אך ורק בהנדסה קרבית, כלומר במציאת פתרונות הנדסיים לבעיות טקטיות בתחום הלחימה.

בניסוי מ-2002 הראינו כיצד שימוש שנע שה קודם לכן בפצצות אוויר לא היה יעיל. אז הצענו לצבא להשתמש בחומר נפץ המכונה 'אנפו', שהוא עתיר בגזים ונחשב בסיסי בכל מחצבה אזרחית. ההצעה התקבלה, אבל בחיל ההנדסה לא אהבו את האופן שבו התערבנו, כביכול, בעניינים שלהם, ועשו הכל כדי להכשיל את התוכנית".

בוחנים לאט את הפיתוחים
משנת 2002 ואילך בחן מפא"ת בקצב איטי עוד שמונה הצעות לפתרונות. ההתמקדות הייתה בניסיונות - שנכשלו, אגב, במשך שנים - לאתר רעשי חפירה באמצעות חיישנים רגישים המכונים "גיאופונים". הבעיה לאורך זמן הייתה שהחיישנים נתנו התראות שווא על חפירה, עקב רעשים שהשמיעו בעלי חיים בתוך הקרקע. רק בשנים האחרונות נפתרה הבעיה הזו.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/355/705.jpg]

כלי הנדסה של צה''ל בציר פילדלפי צילום ארכיון: יהודה לחיאני


עקב התראות השווא בשלבי הפיתוח המתקדמים, ה"גיאופונים" לא הותקנו כל עוד צה"ל שלט בציר פילדלפי עד להתנתקות, וכיום הם קיימים באופן חלקי לאורך הגדר המקיפה את רצועת עזה. בזמן שבמפא"ת נערכו אינספור דיונים על ההצעות השונות, הקים חיל ההנדסה "צוות מנהרות" שפעל בשטח באופן יומיומי. לצוות היה ידע בסיסי בלבד, ידע שנצבר ממנהרה למנהרה.

במאי 2005 נספה מפקד הצוות, אביב חקאני, עם ארבעה מחייליו - ליאור וישינסקי, זאור סמיילייב, אימן גדיר ואלעד כהן - כשטיל אר-פי-ג'י פגע בנגמ"ש שבו נסעו עם חומר נפץ מסוג "אנפו". מחליפו של חקאני וחברו הטוב מהתיכון, משה טרנטו, נהרג אף הוא חצי שנה אחריו, עקב ליקוי בטיחות בסיסי: עפר שנערם לצדי תעלה שחפרו, נשפך עליו וקבר אותו תחתיו.

בחיים האזרחיים קיימות הוראות בטיחות ברורות שאמורות למנוע תאונות כאלה. דימה שוורץ, שקדם לחקאני בראש צוות המנהרות ועובד כיום ב"תמר", סיפר כי אינו מצליח להבין בדיעבד מדוע צה"ל שלח אותם למנהרות שהיו עלולות להיות ממולכדות, במקום להשמיד אותן על ידי קידוח ופיצוץ.

לא מקבלים אישור משפטי
אסון הנגמ"ש שבו נספה הצוות של חקאני גרם בצה"ל לרתיעה מניסיונות נוספים "לטפל" במנהרות באמצעות חומרי נפץ. זאת, על אף שהאסון אירע מפני שה"אנפו" הובל עם הלוחמים בכלי רכב לא ממוגן. תחת זאת, חיל ההנדסה ופיקוד הדרום השליכו את יהבם על ניסיון לפתור את בעיית המנהרות באמצעות כלי חפירה שמכונה "טרנצ'ר", המיועד במקור לחפירת תעלות צרות מאוד, לצורך הנחת צינורות באדמה. הטרנצ'ר נרכש בארצות הברית בעלות של מיליוני דולרים. בפועל, הוא לא עבד בשטח אפילו יום אחד. הוא פשוט לא התאים למשימה.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/016/998.jpg]

תקיפות צה''ל ברצועת עזה. צילום: אי-פי


הרעיונות המשיכו לצוץ והניסויים בעקבותיהם. אחד מהם היה להקים לאורך ציר פילדלפי תעלה בעומק 20 מטר, שתמנע מעבר של מנהרות. על מנת שגדות התעלה לא יקרסו לתוכה היה צורך ברוחב של יותרמ-200 מטר שיצריך פינוי שלכ-30 אלף תושבים פלסטינים מבתיהם ברפיח, הצמודים לציר פילדלפי.

תת-אלוף במיל' שמואל זכאי, לשעבר מפקד אוגדת עזה, סבור עד היום כי התעלה הייתה "הפתרון הכי טוב והכי פחות מסוכן". מצד שני, אמר השבוע, "לא היה סיכוי שנקבל אישור משפטי ומדיני לכרות את התעלה".

לקראת סוף 2004 התחושה של החיילים בעזה הייתה שכל העת מתבצעות חפירות מתחת לרגליהם. הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון, הורה למנות את לנגוצקי כיועץ מיוחד. לנגוצקי, המוכר כמי שהקים את מחלקת המבצעים המיוחדים באמ"ן וכחתן פרסי ביטחון ישראל, נכנס לעובי הקורה במהירות.

רק 100 מנהרות נפגעו במבצע "עופרת יצוקה"
מסקנתו החד-משמעית הייתה שקיימת בעיה מערכתית חמורה בטיפולה של מערכת הביטחון בנושא. "רק טיפול חירום, התארגנות מיוחדת, בסיוע מומחים אזרחיים יוכלו לקדם את הנושא", כתב . הוא חזה מראש, בכתב, אפשרות שתתבצע חטיפה באמצעות מנהרה והוסיף כי "למרות מורכבות הנושא, אפשר להגיע לפתרונות מבצעיים טובים".

לנגוצקי קבע עוד כי לצה"ל אין הידע והיכולת להתמודד עם סוגיית המנהרות. בדיקה שנערכה באותה תקופה על ידי מחלקת המבצעים המיוחדים של צה"ל העלתה מסקנה דומה. על רקע מצוקת הדרג הצבאי הבכיר מול המנהרות, זכה לנגוצקי לאוזן קשבת אצל הרמטכ"ל יעלון וגיבש קבוצת מומחים שהתנדבו לסייע. אבל הדברים השתבשו באחת. עקב הדלפה לעיתון "הארץ" בוטל המפגש.

בהמשך, הצליח לנגוצקי לקומם עליו קצינים מחיל ההנדסה כשטען בדיון בכנסת כי "עוד יהיו מאות מנהרות בפילדלפי". קציני ההנדסה טענו באותו הדיון שהוא "חוצפן" ו"מגזימן". כיום הערכת השב"כ היא שאכן יש 300 מנהרות מתחת לציר וכי רק מאה מהן נפגעו חלקית בהפצצות "עופרת יצוקה".

אפילו את שר הביטחון שאול מופז הוא הכעיס במכתב נזעם, לאחר שנוצר רושם מדברי מופז בכנסת חודש לפני ההתנתקות, כאילו בעיית המנהרות נפתרה. "התמלאתי צער ודאגה מדבריך", כתב לנגוצקי למופז, "המציאות היא שאין בידי מערכת הביטחון שום אמצעי נגד המנהרות".

מחכה לפגישה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/016/544.jpg]

מנהרת תופת שנחשפה על ידי כח צנחנים בצפון רצועת עזה. צילום: דובר צה''ל

השבוע הוא אומר כי צה"ל התמודד כבר בהצלחה עם בעיות טכנולוגיות קשות יותר, אבל רק אחרי שהתמודד עם אותן בעיות באופן מערכתי. לתת לחיל ההנדסה לפתור את הבעיה, לדבריו, זה כמו לצפות שחלבן מוכשר יצליח לרפא מישהו ממחלת הסרטן. עם זאת, יש לציין שכיום קיים בחיל ההנדסה צוות טקטי להתמודדות עם המנהרות, והנושא נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של קצין ההנדסה הראשי וסגן הרמטכ"ל.

עם כניסתו של גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל, לנגוצקי ביקש להציג לו את דרכי ההתמודדות האפשריות עם בעיית המנהרות. עד היום הוא לא זומן לפגישה. הוא ממשיך לטעון בתוקף שאם לא היו מתעלמים מהמלצותיו, ייתכן שאפשר היה למנוע את חטיפת גלעד שליט ואת התחמשות חמאס בגראדים שמגיעים עד באר שבע.

"אם צה"ל לא יתעשת", הוא מזהיר, "יהיו עוד חטיפות. ובפעם הבאה, החמאס יוכל לחטוף אפילו עשרה חיילים".
"הידע והניסיון שנצבר בצה"ל הוא מהטובים ביותר"
גם בועז חיון נדנד ללא הרף למערכת הביטחון. לפני כשנתיים נפגש עם סגן שר הביטחון דאז, אפרים סנה, שהתקשה להאמין שהשיטה שנוסתה בהצלחה כבר בשנת 2002 באמת אינה מיושמת. סנה ניגש מיד למזכיר הצבאי, תת-אלוף איתן דנגוט, וביקש ממנו שיסדר פגישה בין חיון לאלוף פיקוד הדרום יואב גלנט.

"לרוע המזל", אומר חיון, "הש"ג בקריה לא נתן לי להיכנס עקב תקלה במחשב, והצלחתי להגיע לאלוף רק חמש דקות לפני שהפגישה הייתה אמורה להסתיים. הוא אמר לי,'יש לך חמש דקות לדבר'. עניתי לו,'המפקד, בחמש דקות אני לא יכול להציג את הנושא'. סיכמנו שיתאמו לנו פגישה אחרת. אני עדיין מחכה.

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל, משרד הביטחון וגורמי מקצוע נוספים משקיעים משאבי זמן וידע רבים לטובת גילוי מנהרות ההברחה והתופת, ועוסקים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים ומבצעיים מתקדמים על מנת לתת מענה לאיום. הידע והניסיון שנצבר בצה"ל הוא מהטובים ביותר הקיימים בצבאות העולם. צה"ל פנה לכלל החברות והמוסדות האקדמיים העוסקים בתחום ועשויים להיות בעלי ידע בנושא, ובעקבות פנייה זו נעשו ניסויים ופיתוחים שונים, חלקם באופן מעשי בשטח. אנו מציעים לציבור לא ללכת שולל אחר אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=3&tmp=9731

לא שמעתי על זה האמת. אם זה נכון ואין פה אינטרסים כלכליים כפי שדובר צה"ל טוען, זה עצוב וחמור במיוחד.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

האמת, זה מריח בדיוק כמו נאוטילוס. לא בטוח שזה יעיל כמו שטוענים, ומאוד יכול להיות שבעלי אינטרסים ברורים ביותר מעורבים שם.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כאשר נטשו את הציר ב2005 וחשבו שהמצרים יעשו עבורנו את העבודה .

עובדה שמרבית אמצעי הלחימה שהועברו לחמאס הגיעו דרך המנהרות.

חבל מאוד שלא השתלטו על ציר זה במבצע " עופרת יצוקה ".

אם צ.ה.ל. היה יושב פיזית על הציר היה ניתן ,אולי , לסכל הרבה הברחות אמל"ח.

Sorry for the English reply, I just did an SP3 update and not sure what happening with the keyboard. My question is, what effect would bunker busting bombs have on the tunnles if they would be dropped apprx 100m from each other, for the whole leanght of the Philadephy line

אני חושש שאת המקרה הזה ואת ה-MTHEL העתיד ישפוט... נקווה רק שנהיה פה כדי לראות את זה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בהתייחס לנאמר במאמר:

1. האם החנ"מ הקיים בפצצות הללו בהשוואה ל-אנפו?
2. אם נחות, האם ה-אנפו מתאים להחליף את החנ"מ בפצצות הללו:
   • יציבות כימית,
   • יעילות-סגולית (ליחידת נפח ומשקל) בהשוואה לחנ"מ הנוכחי?
   • ...

בקיצור, שאלות לא לצורך קבלת תשובה, אלה בתקווה שיחלחלו לגורמים המקצועיים בחיל-האויר. והיה ועדיין לא בדקו זאת, שיבדקו.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

אינני רוצה להיכנס לנושאים פוליטיים שאין זה מקומם אבל טענתי עוד בזמן ההתנתקות שאין לצאת מפלדלפי ולצערי נראה שצדקתי.

האם למישהו יש הסבר מניח את הדעת מדוע הוחלט לא לכבוש את פילדלפי קרקעית בעופרת יצוקה? האם מבחינה צבאית מדובר במשימה כל כך מורכבת? בסופו של דבר מדובר על ציר לא מאד רחב (אפילו אם יורחב כפי שמתחייב מדובר על ק"מ-שניים ואורך של 14 ק"מ עד הים) האם מדובר במשימה שהייתה גדולה על היקף הכוחות שהיו בשטח בעופרת יצוקה (אני אישית קצת מתקשה להאמין). יש לזכור גם שבניגוד למקומות אחרים פילדלפי חשופה לאיום בעיקר מצד אחד (רפיח עזה) בעוד שהצד השני מוגן יחסית (רפיח מצרים). ברוב הכניסות האחרות של כוחות צה"ל לרצועה האיום היה מכל הכיוונים.

כניסה קרקעית ופעולה משמעותית לאורך כל חודש המבצע (אפילו השבועיים הקרקעיים) הייתה מאפשרת השמדה של חלק גדול יותר של המנהרות, תפיסת חלק מן המפעילים והמבריחים (מודיעין) ואולי ביצוע של עבודות הנדסיות כלשהן בעצמנו (למרות שברור ששום פעולה משמעותית לא ניתן היה להשלים מהצד שלנו במסגרת לחימה בטווח זמן של שבועיים וגם לא חודש).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הסוגיה שלך דווקא בטחונית, אבל המענה לה הוא מדיני.

וכן- גם לדעתי וגם לדעת אילנות גבוהים ממני שהייה בשטח אמורה להיות יעילה יותר במניעת הברחות (מבחינה צבאית), אבל את זה יגידו רק המדינאים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הבעיה היא מדינית נטו. הרעיון היה שאם נשאר בציר פילדלפי העולם ימשיך להתייחס אלינו כאל כובשים בעזה - כי אנחנו למעשה שולטים בכל מרחב הגבול של הרצועה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

באחד מן התאורים של ההפצצות על המנהרות, אמר הכתב משהוא כגון: ההפצצות הן באזור שמתאים לחפירת מנהרות...
מכך אני מסיק (ואכן זה הגיוני) שהאיזור הקרוב לים לא מתאים, אם בגלל סוג הקרקע ואם בגלל חילחול מי תהום. אולי יש עוד איזורים עם לפחות אחד מן המאפיינים הללו או דומים לאורך הציר?

נ.ב. באחד מן הקליפים ב youtube שצולם מן הקרקע ע"י מתנדבים זרים שעבדו באיזור, נראת סדרת הפצצות במרחקים די-אחידים, יתכן שזה מראה על הפעלת השיטה המוזכרת בכתבה לפיצוצים במרחקים מסויימים במטרה לא לפגועה במנהרה מסויימת, אלה בכל המנהרות באיזור.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AlexZ33 במשך שנים מומחים להנדסה עמלים למצוא דרכים להילחם במנהרות ההברחה בעזה. בצה"ל ממשיכים לנפנף אותם בימים האחרונים של "עופרת יצוקה", קצת לפני הפסקת האש, העלו קצינים מחיל ההנדסה האמריקאי שורת רעיונות להתמודדות עם בעיית המנהרות. על פי אחת מהן, יבוצעו לאורך הצד המצרי של ציר פילדלפי מאות קידוחים במרחק של עשרות מטרים זה מזה. לתוך כל קידוח יוכנסו חומרי נפץ עתירי גזים, שפיצוצם אמור לזרוע הרס עמוק בתוך האדמה, גם בלי לדעת מראש היכן ממוקמת כל מנהרה. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/690/910.jpg] חשיפת מנהרות בציר פילדלפי צילום: אביר סולטן, דו''צ ההצעה נשמעה מוכרת לגורמי ביטחון ישראליים, ולא בכדי: בדיקה מהירה העלתה כי מדובר בהצעה זהה לגמרי לתוכנית שנוסתה כבר לפני שבע שנים. הפרט המדהים במיוחד הוא שהניסוי ההוא, ממרס 2002, הוכתר בהצלחה. השיטה לא יושמה מעולם. "ההתמודדות עם המנהרות היא מחדל מתמשך של מערכת הביטחון", אומר יוסי לנגוצקי, אלוף משנה במיל' ששימש בעבר כיועץ לרמטכ"ל, בהתנדבות, בנושא המנהרות. אם השם נשמע מוכר, זה מפני שמדובר בגיאולוג שהגה את קידוח הגז "תמר1" מול חופי חיפה, קידוח שנקרא על שם נכדתו תמר, ושהתגלה בו לאחרונה גז טבעי. יש עוד "תמר" בסיפור. חברת "תמר". בספטמבר 2001, קצת אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ובעיקר אחרי שהפלסטינים כמעט הצליחו להשמיד את מוצב טרמית באמצעות מנהרת תופת, החברה הזו נכנסה לתמונה. המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) פרסם אז "קול קורא" לבוא ולהציע רעיונות לגילוי מנהרות ולהשמדתן. ידע בסיסי בלבד "תמר", המתמחה בעבודות חציבה ופיצוצים, וחברת "גיאוצטק", המתמחה בייעוץ בתחום הגיאופיזי, הציעו הריסת מנהרות באמצעות קידוחי עומק. "לא המצאנו שום דבר חדש", אומר שלמה לוין, איש "תמר" שהוסמך בברית המועצות לשעבר כמהנדס מכרות לפני 52 שנה. ברזומה שלו רשומות עשרות שנות עבודה במכרות אורניום בברית המועצות וגם שנים כאחראי על תחום חומרי הנפץ במשרד הת עשייה והמסחר בישראל. "בסך הכל השתמשנו בנוסחאות בסיסיות ביותר, שמופיעות בכל ספר של הנדסת מכרות כבר מתחילת המאה שעברה", הוא אומר. בועז חיון, הבעלים של חברת "תמר" ובעצמו קצין לשעבר בחיל ההנדסה, מוסיף: "בחיל ההנדסה אפילו לא הכירו את הנוסחאות, משום שכיום מדובר בחיל שמתעסק אך ורק בהנדסה קרבית, כלומר במציאת פתרונות הנדסיים לבעיות טקטיות בתחום הלחימה. בניסוי מ-2002 הראינו כיצד שימוש שנע שה קודם לכן בפצצות אוויר לא היה יעיל. אז הצענו לצבא להשתמש בחומר נפץ המכונה 'אנפו', שהוא עתיר בגזים ונחשב בסיסי בכל מחצבה אזרחית. ההצעה התקבלה, אבל בחיל ההנדסה לא אהבו את האופן שבו התערבנו, כביכול, בעניינים שלהם, ועשו הכל כדי להכשיל את התוכנית". בוחנים לאט את הפיתוחים משנת 2002 ואילך בחן מפא"ת בקצב איטי עוד שמונה הצעות לפתרונות. ההתמקדות הייתה בניסיונות - שנכשלו, אגב, במשך שנים - לאתר רעשי חפירה באמצעות חיישנים רגישים המכונים "גיאופונים". הבעיה לאורך זמן הייתה שהחיישנים נתנו התראות שווא על חפירה, עקב רעשים שהשמיעו בעלי חיים בתוך הקרקע. רק בשנים האחרונות נפתרה הבעיה הזו. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/355/705.jpg] כלי הנדסה של צה''ל בציר פילדלפי צילום ארכיון: יהודה לחיאני עקב התראות השווא בשלבי הפיתוח המתקדמים, ה"גיאופונים" לא הותקנו כל עוד צה"ל שלט בציר פילדלפי עד להתנתקות, וכיום הם קיימים באופן חלקי לאורך הגדר המקיפה את רצועת עזה. בזמן שבמפא"ת נערכו אינספור דיונים על ההצעות השונות, הקים חיל ההנדסה "צוות מנהרות" שפעל בשטח באופן יומיומי. לצוות היה ידע בסיסי בלבד, ידע שנצבר ממנהרה למנהרה. במאי 2005 נספה מפקד הצוות, אביב חקאני, עם ארבעה מחייליו - ליאור וישינסקי, זאור סמיילייב, אימן גדיר ואלעד כהן - כשטיל אר-פי-ג'י פגע בנגמ"ש שבו נסעו עם חומר נפץ מסוג "אנפו". מחליפו של חקאני וחברו הטוב מהתיכון, משה טרנטו, נהרג אף הוא חצי שנה אחריו, עקב ליקוי בטיחות בסיסי: עפר שנערם לצדי תעלה שחפרו, נשפך עליו וקבר אותו תחתיו. בחיים האזרחיים קיימות הוראות בטיחות ברורות שאמורות למנוע תאונות כאלה. דימה שוורץ, שקדם לחקאני בראש צוות המנהרות ועובד כיום ב"תמר", סיפר כי אינו מצליח להבין בדיעבד מדוע צה"ל שלח אותם למנהרות שהיו עלולות להיות ממולכדות, במקום להשמיד אותן על ידי קידוח ופיצוץ. לא מקבלים אישור משפטי אסון הנגמ"ש שבו נספה הצוות של חקאני גרם בצה"ל לרתיעה מניסיונות נוספים "לטפל" במנהרות באמצעות חומרי נפץ. זאת, על אף שהאסון אירע מפני שה"אנפו" הובל עם הלוחמים בכלי רכב לא ממוגן. תחת זאת, חיל ההנדסה ופיקוד הדרום השליכו את יהבם על ניסיון לפתור את בעיית המנהרות באמצעות כלי חפירה שמכונה "טרנצ'ר", המיועד במקור לחפירת תעלות צרות מאוד, לצורך הנחת צינורות באדמה. הטרנצ'ר נרכש בארצות הברית בעלות של מיליוני דולרים. בפועל, הוא לא עבד בשטח אפילו יום אחד. הוא פשוט לא התאים למשימה. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/016/998.jpg] תקיפות צה''ל ברצועת עזה. צילום: אי-פי הרעיונות המשיכו לצוץ והניסויים בעקבותיהם. אחד מהם היה להקים לאורך ציר פילדלפי תעלה בעומק 20 מטר, שתמנע מעבר של מנהרות. על מנת שגדות התעלה לא יקרסו לתוכה היה צורך ברוחב של יותרמ-200 מטר שיצריך פינוי שלכ-30 אלף תושבים פלסטינים מבתיהם ברפיח, הצמודים לציר פילדלפי. תת-אלוף במיל' שמואל זכאי, לשעבר מפקד אוגדת עזה, סבור עד היום כי התעלה הייתה "הפתרון הכי טוב והכי פחות מסוכן". מצד שני, אמר השבוע, "לא היה סיכוי שנקבל אישור משפטי ומדיני לכרות את התעלה". לקראת סוף 2004 התחושה של החיילים בעזה הייתה שכל העת מתבצעות חפירות מתחת לרגליהם. הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון, הורה למנות את לנגוצקי כיועץ מיוחד. לנגוצקי, המוכר כמי שהקים את מחלקת המבצעים המיוחדים באמ"ן וכחתן פרסי ביטחון ישראל, נכנס לעובי הקורה במהירות. רק 100 מנהרות נפגעו במבצע "עופרת יצוקה" מסקנתו החד-משמעית הייתה שקיימת בעיה מערכתית חמורה בטיפולה של מערכת הביטחון בנושא. "רק טיפול חירום, התארגנות מיוחדת, בסיוע מומחים אזרחיים יוכלו לקדם את הנושא", כתב . הוא חזה מראש, בכתב, אפשרות שתתבצע חטיפה באמצעות מנהרה והוסיף כי "למרות מורכבות הנושא, אפשר להגיע לפתרונות מבצעיים טובים". לנגוצקי קבע עוד כי לצה"ל אין הידע והיכולת להתמודד עם סוגיית המנהרות. בדיקה שנערכה באותה תקופה על ידי מחלקת המבצעים המיוחדים של צה"ל העלתה מסקנה דומה. על רקע מצוקת הדרג הצבאי הבכיר מול המנהרות, זכה לנגוצקי לאוזן קשבת אצל הרמטכ"ל יעלון וגיבש קבוצת מומחים שהתנדבו לסייע. אבל הדברים השתבשו באחת. עקב הדלפה לעיתון "הארץ" בוטל המפגש. בהמשך, הצליח לנגוצקי לקומם עליו קצינים מחיל ההנדסה כשטען בדיון בכנסת כי "עוד יהיו מאות מנהרות בפילדלפי". קציני ההנדסה טענו באותו הדיון שהוא "חוצפן" ו"מגזימן". כיום הערכת השב"כ היא שאכן יש 300 מנהרות מתחת לציר וכי רק מאה מהן נפגעו חלקית בהפצצות "עופרת יצוקה". אפילו את שר הביטחון שאול מופז הוא הכעיס במכתב נזעם, לאחר שנוצר רושם מדברי מופז בכנסת חודש לפני ההתנתקות, כאילו בעיית המנהרות נפתרה. "התמלאתי צער ודאגה מדבריך", כתב לנגוצקי למופז, "המציאות היא שאין בידי מערכת הביטחון שום אמצעי נגד המנהרות". מחכה לפגישה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/300x225/1/016/544.jpg] מנהרת תופת שנחשפה על ידי כח צנחנים בצפון רצועת עזה. צילום: דובר צה''ל השבוע הוא אומר כי צה"ל התמודד כבר בהצלחה עם בעיות טכנולוגיות קשות יותר, אבל רק אחרי שהתמודד עם אותן בעיות באופן מערכתי. לתת לחיל ההנדסה לפתור את הבעיה, לדבריו, זה כמו לצפות שחלבן מוכשר יצליח לרפא מישהו ממחלת הסרטן. עם זאת, יש לציין שכיום קיים בחיל ההנדסה צוות טקטי להתמודדות עם המנהרות, והנושא נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של קצין ההנדסה הראשי וסגן הרמטכ"ל. עם כניסתו של גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל, לנגוצקי ביקש להציג לו את דרכי ההתמודדות האפשריות עם בעיית המנהרות. עד היום הוא לא זומן לפגישה. הוא ממשיך לטעון בתוקף שאם לא היו מתעלמים מהמלצותיו, ייתכן שאפשר היה למנוע את חטיפת גלעד שליט ואת התחמשות חמאס בגראדים שמגיעים עד באר שבע. "אם צה"ל לא יתעשת", הוא מזהיר, "יהיו עוד חטיפות. ובפעם הבאה, החמאס יוכל לחטוף אפילו עשרה חיילים". "הידע והניסיון שנצבר בצה"ל הוא מהטובים ביותר" גם בועז חיון נדנד ללא הרף למערכת הביטחון. לפני כשנתיים נפגש עם סגן שר הביטחון דאז, אפרים סנה, שהתקשה להאמין שהשיטה שנוסתה בהצלחה כבר בשנת 2002 באמת אינה מיושמת. סנה ניגש מיד למזכיר הצבאי, תת-אלוף איתן דנגוט, וביקש ממנו שיסדר פגישה בין חיון לאלוף פיקוד הדרום יואב גלנט. "לרוע המזל", אומר חיון, "הש"ג בקריה לא נתן לי להיכנס עקב תקלה במחשב, והצלחתי להגיע לאלוף רק חמש דקות לפני שהפגישה הייתה אמורה להסתיים. הוא אמר לי,'יש לך חמש דקות לדבר'. עניתי לו,'המפקד, בחמש דקות אני לא יכול להציג את הנושא'. סיכמנו שיתאמו לנו פגישה אחרת. אני עדיין מחכה. מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל, משרד הביטחון וגורמי מקצוע נוספים משקיעים משאבי זמן וידע רבים לטובת גילוי מנהרות ההברחה והתופת, ועוסקים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים ומבצעיים מתקדמים על מנת לתת מענה לאיום. הידע והניסיון שנצבר בצה"ל הוא מהטובים ביותר הקיימים בצבאות העולם. צה"ל פנה לכלל החברות והמוסדות האקדמיים העוסקים בתחום ועשויים להיות בעלי ידע בנושא, ובעקבות פנייה זו נעשו ניסויים ופיתוחים שונים, חלקם באופן מעשי בשטח. אנו מציעים לציבור לא ללכת שולל אחר אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות". http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=3&tmp=9731

יש חיל הנדסה אמריקני? אני קורא על הגופים הצבאיים בארה"ב ואין חילות בכלל. יש רק זרועות. זרוע האוויר, זרוע הים, זרוע הצבא אשר מתחלק לחטיבות, שמתחלקות לבריגדות, שמתחלקות לגדודים, שמתחלקות לפלוגות (קומפני), שמתחלקות למחלקה (פלטון) שמתחלקות לכיתה (סקוואד). ככה זה בערך. החיל היחידי הוא חיל הנחתים ואפשר גם לו לקרוא זרוע כי הוא באותו מבנה בדיוק.

בעקרון לכל בריגדה או גדוד, יש חיילים שהם עוסקים בחבלה ובדי ניינים.

אז למה הם מתכוונים כשהם אומרים חיל ההנדסה?

הסבר כאן

אז מה

ההחלטה להישאר היא מדינית ההחלטה לתקוף במסגרת מבצע עופרת יצוקה היא החלטה צבאית (אולי הייתה צריכה לעבור אישור דרג מדיני אבל היא החלטה טקטית צבאית במהותה).

ואני אשאל שוב האם יש הסבר מניח את הדעת מדוע לא בוצעה התקיפה במהלך המבצע (לא מדבר על הישארות לאחריו)?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

האמריקנים פורסים "מכ"ם חודר קרקע" בגבול

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3665079,00.html

מישהו יודע להרחיב בדיוק כמה ולמה?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=3

ציטוט:

באחרונה נערך ניסוי מסכם באזור כרם שלום, לא הרחק מהנקודה שבה נחטף ב-2006 גלעד שליט, שבמסגרתו דימו לוחמי יחידה מובחרת של ההנדסה "חופרים פלסטינים" במנהרות, והמערכת החדשה, פרי פיתוח של החטיבה הטכנולוגית (חט"ל) בזרוע היבשה, הצליחה לגלות אותם. במהלך הניסוי חפרו לוחמי יחידת יהל"ם שורה של מנהרות בעומקים שונים ותוך שימוש בכלי חפירה שבהם נוהגים הפלסטינים לחפור. "התוצאות היו מרשימות", אמר קצין בכיר. מאחורי פיתוחה של המערכת הזו עומדים שלושה בוגרי הפרויקט היוקרתי "תלפיות", שרק לפני כשנתיים קיבלו על עצמם את המשימה הקשה. סגן הרמטכ"ל כבר הקצה את הכסף לפיתוח, ועד סוף השנה הבאה המערכת תוצב לאורך עשרה ק"מ בגבול הרצועה. "אנחנו סבורים שמצאנו פתרון לבעיית המנהרות, ולאיום הזה תהיה בקרוב תשובה טובה", אמר הקצין הבכיר. אל"מ טל חרמוני אמר כי האיום התת קרקעי ממשיך להטריד. "חמאס חופר מנהרות לישראל כדי לחטוף חיילים". הוא ציין גם כי המענה של צה"ל לאיום הוא בעיקר מודיעיני. [..] השיטה שבה עובדת הטכנולוגיה החדשה הינה מסווגת, אולם ניתן לומר כי שלושת המפתחים בחנו היטב את השיטות שנכשלו ופיתחו גיאופונים שיוטמנו בעומק 1.5 מטרים בתוך האדמה. מכשירים אלו אמורים לגלות גלי אנרגיה באדמה, והורכבו עליהם רכיבים אקוסטיים שנלקחו מחיישנים שונים אשר פועלים בחיל הים, כמו גם רכיבים המשמשים לאיתור נפט. "זה יצר מערכת שיודעת לתת התרעה על חפירה באופן מרשים", הסביר הקצין הבכיר. לנוכח הצלחת הניסוי נתן סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נוה, אור ירוק לפיתוח, וכבר בחודש הבא יוצא מכרז לחברה שתייצר את המערכת. בשלב הראשון, שאמור להסתיים עד סוף שנת 2013, תופעל המערכת לאורך עשרה ק"מ בגבול הרצועה, ולאחר מכן יושלמו עוד 54 ק"מ. העלות הכוללת, כולל שלב הפיתוח, תעמוד על כ-200 מיליון שקל.

מענין מה ההבדל הטכני ממערכות קודמות שנבדקו לפני 5 שנים ויותר.
ומדהים עוד יותר ששנים אחרי שהבעיה מוכרת כאחת הבעיות העיקריות בבט"ש ובלחימה (רבאק- במאי 03' היה גיליון "מערכות" עם דגש על לחימה תת-קרקעית), ומבחינה מעשית גררה את צה"ל להינתקות שעלתה מיליארדים, צה"ל תלוי ב- "שלושה תלפיונים שקיבלו על עצמם את המשימה לפני שנתיים".

מסתבר שלעיתים מה שצריך זה לא מליוני דולרים של פיתוח אלא רעיון טוב אחד שמגיע ממישהו שחושב מחוץ לקופסא.
אני מקווה שיבדקו את הנושא גם עבור גבול הצפון בהקדם...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

http://www.jcs.mil//content/files/2...C_ version.pdf

Over the course of the last two decades, an evolving threat has emerged to challenge the territorial integrity and national security interests of the United States. This threat does not come in the form of a commercial airliner transformed into a fuel-laden cruise missile, a weapon of mass destruction smuggled into a container-laden port facility, or an extremist willing to trade his life for an explosive suicide attack. Instead, this new threat is quietly yet persistently emerging beneath our nation’s borders. Illegal cross-border tunnels have become an effective means for criminals, illegal aliens, and potential terrorists to clandestinely gain access to and distribute contraband throughout the homeland.

Since 1990, 118 cross-border tunnels have been discovered by law enforcement agencies. All but one have originated in Mexico and terminated in California or Arizona. Fortyone tunnels were discovered in 2008 and 2009 alone. Some of these tunnels are very simply built, just a few feet in diameter and only deep enough to bypass border fences and other obstacles. Other tunnels are built to make parasitic use of storm drains, culverts, and other legitimate underground infrastructure that links many US and Mexican cities. Still other tunnels represent relatively complex engineering undertakings. Some extend thousands of feet north of the international border with nearly 100-foot-deep vertical shafts, elevators, electric lighting, ventilation, and other amenities that increase the ability of those using them to efficiently move illicit contraband into the United States.

DOD, the Department of Homeland Security (DHS),and the Department of Justice (DOJ) have correctly identified these tunnels as significant homeland vulnerabilities that constitute an unchecked method of entry for smugglers, illegal aliens, and other transnationals who may desire to carry out nefarious activities. Moreover, these clandestine tunnels offer a potential means for the introduction of weapons of mass destruction into the homeland. The recurring discoveries of tunnels originating in Mexico and crossing into the borderland of the southwestern states illustrate how ineffective existing efforts have been in preventing the use of purpose-built tunnels for narcotics and human smuggling.

Regrettably, the US government does not yet possess a fielded capability to address the tunnel detection problem in the homeland or in support of our deployed military forces. Given these circumstances, it is clear that the development and use of effective tunnel detection, localization, and characterization capabilities are necessary to protect our national interests. To test and evaluate the utility of these of programs, USNORTH COM handselected a group of nationally renowned subject matter experts in the field of geophysics. These experts vetted proposed materiel solutions against actual tunnel
targets that had been discovered by law enforcement at a number of locations along the southwest border of the United States. The expert assessments revealed that although some sensors were promising, all of the proposed solutions lacked the technical maturity to produce reliable and consistent tactical results because these prototype technologies produced massive amounts of data and unacceptably high false-alarm rates. Hence potential users had very little confidence in either their accuracy or tactical utility.

Subject matter experts from the US Army Corps of Engineers Engineer Research and Development Center built a government off-the-shelf system to address rapidly evolving tunnel detection requirements in Iraq. They named their solution the Tunnel Activity Detection System (TADS). This system was rapidly developed and tactically used in response to an operational needs statement to detect and confirm tunnel activity within theater interment facilities in the combat zone. The system worked. In fact, it successfully detected a tunnel that was built by the commander of an internment facility who initially doubted the reliability of the system. Since the first successful operational deployment of the TADS in 2007, the system has matured and markedly improved. Redesignated as the Border Tunnel Activity Detection System (BTADS), it has become the core technology for USNORTHCOM and the DHS countertunnel initiative. Moreover, the system has been fielded in support of our foreign allies and has demonstrated notable tactical effectiveness and operational utility in support of this international countertunnel effort.

Other technical systems, such as active seismic imaging, fiberoptic passive surveillance systems, electromagnetic induction, and ruggedized miniaturized robotics platforms used as a holistic, layered complementary systems have been aligned to further advance the countertunnel effort. This “systems” approach is intended to mature, integrate, and ultimately field a “tool box” of materiel solutions with layered components that provide applicability within a number of differing geologic, physical, and battlefield environments.

ואיך אפשר בלי

Organizational and policy hurdles must be navigated prior to fielding a countertunnel capability. Presently, there are layered and occasionally competing authorities, jurisdictions, and organizational priorities among various law enforcement agencies that often come together once the location of a suspected tunnel has been identified. Effective courses of action are debated and often delayed for months at a time when one law enforcement agency is focused on immediately closing the tunnel as soon as it is identified, whereas others advocate observing the target to build greater understanding and stronger case evidence regarding the network using it to move human and material contraband into the homeland.

הסודיות יסודית והמידע ממודר לחלוטין. כך נוצרו שני מפלסים ברצועת עזה - על פני השטח בעלי קרקעות מוכרים, ומתחתיו רשת סבוכה של מנהרות שליטה וירי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4388565,00.html