היי, רציתי קצת לפרוק את מה שיש לי.
נתחיל מזה שאני ילד רגיש, אני לא אחפש סטוצים אני אחפש אהבה זה דבר ראשון.
עד גיל 15 לא ממש התחברתי עם בנות, לא ממש אהבתי את עצמי ואפשר להגיד שהייתי שקוע קצת בלימודים(לא חנון אבל גם לא מי יודע מה "קול"), בכל הזמן הזה היה לי מלא חברים, זה לא הייתה בעיה.
קיצור החלטתי שאני רוצה להשתנות אז החלטתי להתאמן ולשמור על תזונה וכושר.
באותה תקופה שהגוף שלי התחיל להראות נורמלי(מההתחלה לא הייתי שמן אבל גם לא רזה) חבר שלי הכיר לי מישהי שבדיוק עברה אלינו לבצפר והכל זרם איתה יפה, כמה שהתביישתי, ובסופו של דבר סגרנו להיות ידידים כי היא הייתה יותר גדולה ממני.
אחרי זה התחלתי להראות ממש טוב(קוביות בבטן ) ולקבל הרבה ביטחון ואותה ודיברתי הרבה עם אותה הבחורה והתחברנו ברמה ממש טובה.
אז הייתה תקופה שלא יצא לנו להפגש והיא "עשתה לי טובה" שאמרה לי שלום עם נשיקה מסכנה על הלחי(התעלמה ממני עד שקראתי לה) קיצור אחרי כמה זמן שלא דיברנו ראיתי שהיא מסתכלת עליי אבל אני המשכתי והתעלמתי ממנה כי נמאסה עליי.
בקיצור עם הזמן קיבלתי ביטחון והסתכלתי לבנות בעיניים והבאתי חיוכים הן חייכו בחזרה ולפעמים זרמו דברים.(לא התחלתי לדבר עם בנות שאני לא מכיר, זה הבעיה שלי) אבל בנות שקצת הכרתי כן.
בקיצור במסיבות קיבלתי ביטחון לרקוד עם בנות אבל לא יותר מזה כי עדיין הייתי קצת ביישן.
התחלתי להרשם לאתרי היכרויות כאלה(לא דייטינג אלא שין,מקושירם וכו') הכרתי שם כמה בנות ודיברתי איתן מלא, אפילו הכרתי מישהי(היא התחילה איתי לפרוטוקול) והתאהבתי בה.
אחרי חודשיים נפרדנו בגלל קשיים לוגיסטים.
באותו הרגע הייתי בשיא, לא עניין אותי כלום, הרגשתי כאילו כל הבנות נכנסות לי לכיס הקטן וממש משכתי מבטים מבנות, הקרנתי ביטחון ושאני הבן אדם הכי מצליח בארץ, ככה הרגשתי וככה גרמתי לבנות לידי להרגיש.

אז נפרדנו, אני יצאתי עם לב שבור ועם בטחון של ילד בן 3.
(כל הזמן חיכיתי לאהבה, זה תמיד היה קרוב אבל לא זה, שוב פעם קרוב אבל שוב פעם לא זה, אחרי זה חודשיים קיבלתי את זה ואז הכל נלקח ממני, כמו ילד בן 5 שרוצה משחק מחשב ומתכנן להורים שלו ואחרי שמקבל ומתחיל להינות מזה, ולוקחים לו את זה לתמיד)
באותה תקופה(לא מזמן) התחלתי להיות נואש לאהבה, זאת שנעלמה לי תוך חודשיים קצרים.
אחרי זה יצא לי להכיר בנות רק באתרים האלה, והתחלתי פחות לחייך, פחות לשלוח מבטים לבחורות.
שוב תפסתי את עצמי והתחלתי לצאת למסיבות ולרקוד עם בנות ולהכיר אותן אבל שוב במסיבות לא מכירים בנות סתם רוקדים להנאה.
עבדתי לא מזמן בחנות גלידה, יצא לי לפלרטט שם עם מלא בנות בגיל שלי ומעלה.
וכרגע אני יוצא לכל מיני מקומות אבל עדיין לא יוצא לי להכיר בנות:התחלתי לצאת לפאבים, לפני חודשיים היה לי 18(רועשים מידי בשביל לשמוע את הבנות, וגם אנחנו יוצאים כמה חבר'ה אז לא נעים שאני יושב איתם וגם כל הבנות יושבות בחבורות),מסיבות(כמו שאמרתי לא סיטואציה להכיר מישהי), לבתי קפה(יוצא עם חברים, ככה שזה לא כזה אפשרי). וסתם ברחוב אני לא אפגוש אף אחת כי אני לא גר בעיר.

כרגע אני חודשיים לפני גיוס, לא יוצא לי להכיר בנות נורמליות.
כל מה שאני עושה זה מדבר עם בנות באינטרנט וזהו.
איך לעזאזל אני אמור להכיר מישהי? איפה אני אמור למצוא אותה?
אני חייב איזה בוסט רציני לביטחון ולשטוף לעצמי את הראש.
חשוב לציין שעבדתי על עצמי הרבה זמן כדי לבנות את הביטחון שהיה לי.
אבל כרגע אני מרגיש נואש לאהבה ואני חושב שזה מבריח בחורות.
אני לא מסוגל לבוא למישהי שאני לא מכיר ולהתחיל לדבר איתה, פשוט לא מסוגל!!!!
אפילו לא מסוגל להתסכל לה בעיניים ולהביא חיוך.
מה גם שאם תתנו לי לצאת לדייט ראשון עם 100 בחורות, עם 90 מהן אני אמשיך לצאת לדייט שני, אני אחלה בן אדם שזורם עם כל סוג בחורה, הבעיה היא זה רק לגשת אליה, להגיע ממצב אנונימי ל"נפגש מחר ב 7 אני מזמין".

מצטער על החפירה ואני אשמח לזריקות עידוד

גבר = בנאדם, אישה = לא, לא מפלצת, אלא.. כן... בדיוק! גם בנאדם!

זה נשמע מטופש, אבל מה שחסר לך זה סוויץ' קטן. אתה מסוגל לעשות אותו. אז קדימה.

לעיתים, אנשים משתנים.

כן אישה זה בן אדם.
אבל כמו שאני לא בא לשום גבר אנונימי אחר ומתחיל לדבר איתו(אלא אם כן שנינו באותה סיטואציה, כמו שנינו מחכים בתור לX, שנינו בגיבוש Y, שנינו בפאב ועוברת כוסית ממול אז זורקים הערה כדי לראות מי מגיב).
בכל זאת אני אבצע, או אנסה לבצע, את מה שרשמתי בתגובה השנייה.

אולי פשוט אל תחפש בכזאת נואשות? בכל זאת אמרת שאתה נראה טוב אז אין סיבה שתעשה את זה...
דווקא שלא מחפשים משהו בא...
" הרצון להתאהב הוא הגורם מספר אחד לרווקות..."
Think about it...

גם יש משפט שאומר שבחורות לא יפלו עליך מהשמים.
אני צריך למצוא איזון בין לא להתחיל בכלל עם בחורה לבין לגשת אליה.
ובחורה לא תבוא לבד ותתחיל איתי פשוט לא קורה!! אלא אם כן היא לא נראית משהו(בד"כ), היפות אוהבות שבאים אליהם גברים כי כל יום בא מישהו חדש להתחיל איתן.

ובאמת עכשיו אני אהיה פחות נואש, מעכשיו רק להסתכל לבחורה בעיניים ולראות מה יהיה לא לחפש שום דבר.
יוצא למסיבה סתם רוקד אם אני מוצא מישהי חמודה אני רוקד לידה מסתכל לה בעיניים ומחכה לה שתצמד(מניסיון).
יוצא לפאב אני עם חברים מי שרוצה שתחפש אותי.
יוצא לרחוב עם חיוך מרוח על הפנים מסתכל לכל עבר כדי לא לפספס איזה כוסית חחחחח

בקיצור מעכשיו אני לא מחפש אף אחת!!!
(תאכלס זה מה שהיה לי שהייתה לי חברה, לא חיפשתי אף אחת והבנות באו לבד אומנם קצת אבל עדיין באו).

טעות.
אתה לא בכיוון הנכון.
אתה צריך להיות פעיל או אדיש לגמרי, ואתה לא זה ולא זה.

לעיתים, אנשים משתנים.

את יכולה לפרט קצת יותר?
מה זה אומר להיות אדיש או להיות פעיל?
כי יש דברים שאני אדיש בהם ויש דברים שאני פעיל.
מה כן לעשות שאני אדיש ומה לא לעשות שאני אדיש, וכנ"ל לגבי פעיל.
תודה