נניח שכל העובדים בחברת החשמל יפוטרו, ובמקומם יבואו עובדי קבלן עניים וחלשים. ונניח שהעובדים כבר לא יוכלו לשבות או להילחם על הזכויות שלהם כי כבר לא יהיה להם ועד. נניח שכל זה יקרה. מה אכפת לנו? מה לנו, אנשי המעמד הבינוני שעושה מילואים ומשלם מס הכנסה (ועוד קלישאות מקובלות) עם חבורת הכוחניים האלה?

אל דאגה, מהר מאוד תבינו מה להם ולכם. יום אחד, כשיודיעו לכם בעבודה שמקצצים לכם בשכר, או נורא מזה – מפטרים אתכם, או מוציאים את התפקיד שלכם למיקור חוץ, ביום הזה תגידו לעצמכם שלא ייתכן שהמעסיק יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, ותחליטו להילחם על הזכות שלכם לפרנס משפחה.

ביום הזה תחפשו את הדלת של ועד העובדים. ואז תיזכרו שבעצם אף פעם לא היה לכם ועד. הרי מנהל משאבי האנוש אמר לכם, כשהתקבלתם לעבודה, שהוא בעצמו יו"ר ועד העובדים שלכם והוא ידאג לכם יותר מכל אחד אחר, בטח שיותר מעוד איזה ועד כוחני. ותיזכרו בעצב איך הייתם מחייכים בלעג בכל פעם ששמעתם את יו"ר ההסתדרות עופר עיני מדבר ברדיו על זכויות עובדים, ועל מאבק בהפרטה, ועל האטימות של משרד האוצר.

ותחליטו לכתוב מכתב למנכ"ל, ותגידו לו בחיל ורעדה שעל אף שאתם משתכרים 14 אלף שקל ברוטו, בפועל ההפרשות שלכם לפנסיה הן רק על 6,000 שקל, וגם ככה קרן הפנסיה שלכם קורסת מאז שנתניהו הוציא אותה לקזינו של הבורסה, ומה יהיה כשתפרשו, ומה עם הילדים שצריכים ללכת לאוניברסיטה? ומה עם המשכנתא, שנשארו עוד לא מעט שנים להחזיר, ומה עם החוגים של הילדים (שמנת וקצפת, מפונקים שכמותכם)?



טוב שיש להם את הכוח להיאבק
אולי גם תיזכרו אז בשומר שבירך אתכם כל בוקר בכניסה לבניין והוחלף לפני חודשיים (מישהו מחליף אותם כל הזמן), וכששאלתם את זה שהיה לפניו כמה הוא מרוויח והוא ענה עשרים שקלים ושבעים אגורות בשעה, לא האמנתם שבאמת יש אנשים כאלה. ולא הבנתם איך הוא בכלל מצליח לפרנס את המשפחה שלו בכבוד, ומעניין אם הילדים שלו הולכים לחוגים, ואם יש לו משכנתא, ומי בכלל ייתן לו משכנתא כשמפטרים אותו בכל כמה חודשים.

ואז תיזכרו במאבק של ההסתדרות נגד הלנת השכר ברשויות המקומיות ב-2007 ואיך שביתה סולידרית אחת של 24 שעות בכל המגזר הציבורי, כולל של עובדי חברת החשמל שזה לא נגע להם בכלל, הכריחה את הממשלה לתת פתרון. ותפתיעו את עצמכם במחשבה: אולי העובדים במחלקה שלידנו ירצו להשתתף בשביתה, שאולי נארגן, אם אולי


נמצא מישהו, שאולי יעיז לארגן ועד?

ואז תעצרו. ותבלעו רוק, ותהיה לכם קצת צמרמורת. פתאום הבנתם. כולנו עובדי חברת חשמל.
כמה טוב שלהם יש את הכוח להיאבק על מה שמגיע להם. וכמה טוב לעובדי הרשויות המקומיות שהוועד של חברת החשמל יכול לארגן שביתה שתתמוך במאבק שלהם. ואיך הוליכו אתכם שולל והסכמתם לוותר על האפשרות שיהיה לכם ועד. ואיך ההשתלחות בעובדי חברת חשמל היא השתלחות שפוגעת לא רק בהם - אלא גם בכם.

כי מי יוביל את המאבק הבא נגד האוצר, כדי להכריח אותו לקחת אחריות ולא לתת למשק לקרוס – עובדי הקבלן החלשים? עובדי ההיי-טק הלא מאורגנים? ופתאום זה מתחבר: אם הנהלת חברת חשמל ומשרד האוצר יצליחו לכופף את עובדי חברת חשמל ויפגעו בזכויות שלהם – אתם ממש לא תרוויחו מזה כלום. להיפך.

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/830/022.html

לא יהיה מי שיגן על החלשים כפי שעושים עובדי החברה מזה דורות
לא יהיה מי שירסן את תאוות הבצע של אנשי ההון אשר חברי הוועד מתרחקים מהם כהרחק מים מחשמל
לא יהיה מי שימנע את התוקפנות העזתית
לא יהיה מי שיבלום את ההתחממות הגלובלית
לא יהיה מי שיניק את גורי השימפנזים הנטושים החמודים בקטוב הצפוני
לא יהיה מ י שיעביר זקנות את הכביש.

עובדי חברת החשמל וועדיהם הן 9 מתוך עשרת הקבים של טוב אשר ירדו לעולם.

בעיקר לא יהיה כמובן מי שיספק תעסוקה לעשרות טוקבקיסטים המגיבים לרשימה שמידת צביעותה מקנה לה מעמד של פרסומת לטמבור.