הרגע שמעתי ברשת ב', את פינתו של אחד,אליעזר יערי. אליעזר הוא לשונאי ובכך הייתה אמורה לעסוק הפינה שלו. במקום זאת עסק אליעזר ב"שפה מכובסת". אתם יכולים כבר לנחש מי הם הכובסים ומי המכובסים ולאיזה סכסוך לאומי הוא התייחס. זה היה כבר צפוי מהמילה הראשונה, אולי מהאות. אליעזר התייחס ל"בלתי מעורבים" - אותם הכנסנו בעל כורחם ל "בנק המטרות". כמו כותב טורים שמאלני בשקל תשעים הוא סיפר לנו שלבלתי מעורבים היו עיניים (עד שבאו החיילים הישראלים) שהבלתי מעורבים הם מה שהיינו קוראים לו פעם ילדים נשים וטף והיום אנחנו מפילים עליהם את קירות בתיהם.

הפוזה הזאת מוכרת, מוכרת יותר מדי. שמענו אותה בחדשות, קראנו אותה בעיתונים ובספרים - אולי גם יצא לנו לשמוע אותה בשיחה של אחד על אחד. מטרתה - להוכיח לסובבים שהדובר יותר מוסרי מכולם, שלו יש מצפון טהור יותר , שהוא אדם טוב יותר. סוג של התנשאות פוליטית. לו היו הדברים נאמרים בכינוס פנימי של ארגוני זכויות אדם שהוא מחבל פלסטיני - ניחא. כל הצדקתם של ארגונים אלה היא התבשמות בריח עצמם - אבל מה מבקשים הדוברים להשיג כשהם מפרסמים את דבריהם לציבור הרחב?

האם יש מישהו בציבור, שלפני ששמע את דבריהם היה משוכנע שזוהי מלחמה צודקת נגד אויב אכזרי מאין כמוהו ושכמו בכל מלחמה יהרגו גם הרבה בלתי מעורבים (שלפעמים הם מעורבים בהחלט) - אבל אחרי ששמע את דבריהם אורו עיניו והוא החליט להפסיק את המלחמה הזאת, כפי שאמר אליעזר כדי שלא נהפוך את הבלתי מעורבים (שעד היום מתו עלינו) למעורבים של הדור הבא? שצריך להפסיק את חיינו (את חייהם של תושבי הדרום) כדי לא לפגוע באויב?

הם באמת חושבים שניתן בהבל מקרופון או עט לשנות את פני המציאות? להפוך את הפוזה שלהם לעמדה פוליטית של ממש? מה הם מנסים להשיג? לאלוהי השלום הפתרונים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

תיירים מטורקיה אולי הוא יצליח לשכנע

אם כן: אני ממליץ לנבור באתר שלהם ולבזבז עליה רוחב פס...

מפגן עלוב כזה של יחצ"נות עצמית לא נראה כאן ממזמן... אני כובן מדבר על הכתבה אודות "למה העיתונאים הישראלים לא מדווחים כל מה שהם יודעים".

הסצנות הדרמטיות ועטירות האקשן ועשן הקרב פשוט זיעזעו אותי וגרמנו לי להבין עד כמה מסכנים עצמם עיתונאינו למען אזרחים כפויי טובה שכמונו. הקטע שבו העורך בגל"צ מנסה לסחוט את נציג הצנזורה לאשר לו לפרסם עוד איזה פריט פורנוגרפי אודות קצין צנחנים שנפגע, פשוט זרק אותי לא מוכן היישר לחלום הביעותים שהוא להיות כתב בישראל: ריח הפחד, המגע עם האוייב וההקרבה למען אלה שבבית...

אם עד היום אמרנו שהעיתונות מנותקת, הערב באו כמה עיתונאים ובכתבה שהיא מופת לאוננות עיתונאית, הראו את קבל עם ועדה.

.