החברה הדתית לאומית היא חברה מוכה. במשך עשור וחצי כמעט, מכה בהם השמאל ללא רחם. דמוניזציה, רדיפה חוקית ושאינה חוקית, מניעת זכויות, הפקרות ביטחונית מכוונת ושיא השיאים - גרוש. ציבור, כל ציבור, אינו יכול לספוג מכות כה קשות ולהשאר מתון. ואף על פי כן, הציבור הזה, מהיהלומים שבכתר הישראלי, השתלב יפה בשוק העבודה, השתלט על עמדות צבאיות אותם נטשו ציבורים אחרים, והצליח לשגשג חברתית וכלכלית בתנאים-לא-תנאים. מהקארווילות הדולפות בניצן ועד לשכונות החדשות של גבעת שמואל מהווה רוב הציבור הזה אלמנט מתון, שפוי, שומר חוק ומועיל לחברה - מאוד מועיל(תשאלו בשדרות המופגזת)

אבל הציבור הדתית לאומי אינו מטלית יבשה, לכושר הספיגה שלו יש גבול. הרדיפה הבלתי פוסקת והצרת מרחב המחייה שלו (פיזית, פוליטית, חברתית, תקשורתית וכו') יצרה פארנויה. במקום להאשים את השמאל התחילו בימין הדתי לחפש אשמים בתוך הבית . כל מי שאינו אומר "אף שעל" הוא סוכן שב"כ, כל מי שלא תומך בפייגלין הוא שמאלני משת"פ , כל מי שמדבר נחמד בתקשורת ויש לו חוש הומור, הוא יחצ"ן של קדימה.

לתוך האוירה הפרנואידית הזאת נכנסה העסקונה הותיקה של המפלגות הדתיות -לאומיות. בניגוד לציבור שעל האינטרסים שלו היא מופקדת, מנהיגות זאת מורכבת ברובה מעסקני ליגה ד' אפרוריים וכושלים שחתומים על סדרה של כשלונות בבחירות שלאחריהן הרשימה מתקצרת. משחק הכסאות הזה במסגרתו כל העסקנים נצמדים מהר לכסאות והאחרון נופל, כבר דרדר את הציונות הדתית אל מחוץ לטווח ההשפעה וממשיך לדרדר אותה עוד יותר.

סוף סוף השכילו החברים לבחור מועצה ציבורית שתצעיד דמויות שונות לראשות הרשימה של הציבור הדתית לאומי. הם השכילו - אבל העסקנים סרבו להשכיל ולקבל את התוצאות. חרף זאת, הם רוכבים על גל הפרנויה הקיים בציבור ומנסים להציג את ראשי המפלגה כשמאלנים. אורי אורבך שמאלן? מסתבר שכן - כך טוענת העסקונה של התקווה ותקומה - הכל כשר לכבוד הבחירות. העסקונה ההולכת ומתפצלת מביאה במו ידיה ל "חורבן הבית היהודי". המפלגות שהיא ייצגה לא יעברו את אחוז החסימה, ידחקו מהכנסת ויאבדו אפילו את ההשפעה המועטה לה זכו.

יש לסייע לציבור הדתי לאומי לבנות הנהגה אלטרנטיבית. אם הוא ימחק מהפה הפוליטית הימנית - אפשר כבר לתת את מפתחות המדינה לשמאל - רק שלא ישכחו להעביר הכל לאבו מאזן.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אני מסכים עם כל דברייך בהתחלה, הסוף של דברייך תמוה מאוד בעיני.
אתה מדבר כל הזמן על זה שעשקו את הציבור הדתי לאומי- זה נכון.
אתה מדבר על רדיפה והשתלטות של עסקנים- זה נכון.
אז מה הפתרון?
תנו לציבור הזה אחת ולתמיד לדבר!
תנו ליצבור הדתי לאומי פריימריז והוא כבר יבחר מי הוא רוצה שירוץ לכנסת מטעמו.
למה לעשות וועדות מיני וועדות ציבוריות... הציבור הדתי לאומי בהחלט היה מגיע לבחור את מי הוא רוצה בכנסת.
הוועדה הציבורית הזו לא תרמה מאומה ליצבור הדתי לאומי, הרב דב ליאור והאנשיו כבר אמרו שהם הרגישו כמו תפאורה ריקה מתוכן בוועדה הזו.

למה מפחדים לתת לציבור הדתי לאומי לבחור?

אבל הבחירות בפברואר!

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

השמאל חילק פקודות, הנה מקצת מהם, לערך:

הליכוד חייב להתבייש שיש לו פייגלין.

הליכוד אסור לו לענות איך יש במפלגת עבודה את יריב אופנהיימר שמאלני קיצוני ביותר ואילו פייגלין החמוד פוסלים אותו.

הימין החילוני אסור לו להקים קואליציה עם המפלגות החרדיות.

הימין החילוני אסור לו להקים קואליציה עם המפד"ל בגלל שהם נחשבים לימין קיצוני.

למפד"ל אסור להתקרב ולפעול יחד עם המפלגות החרדיות.

למפד"ל גם אסור להסביר יותר מדי טוב את הדרך שלהם.

בקיצור, כולם (חוץ מהשמאל) צריכים לריב אחד עם השני, או להוריד פרופיל, אחרת...

ומה שמפליא זה שכולם רוקדים תחת החליל שלהם.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

איזו תגובה טיפשית.
השמאל לא שולט בשום מקום,צא מזה.
הציבור השפוי ברובו לא קיצוני ורדיקלי ולכן גם ביבי לא דוגל ברדיקליות (שלא קשורה לליכוד בכלל) של מר.פייגלין.
פייגלין "החמוד" לא מייצג את עמדות הליכוד המקוריות,הוא מתאים כפי שאמרתי בעבר למפלגות דתיות-לאומיות(כמו מולדת ותקומה שיותר "קיצוניות" מהמפד"ל) או מפלגות כשל פרופ' אריה אלדד.
אני לא רואה ביריב אופנהיימר קיצוני,או רדיקלי,הוא משקף עמדות שמאלניות מתונות וציוניות,מאמין בציונות ובפתרון של שתי מדינות לשני עמים,פתרון ציוני ומתון.
הימין החילוני מייצג השקפה יותר ציונית מאשר הימין החרדי שברובו אינו משרת בצה"ל בכלל,אני לא שמעתי שום טענה על קיצוניותו של המפד"ל,להפך,המפד"ל היא מפלגה ימנית דתית-לאומית-ציונית מתונה.
שוב,המפד"ל הרבה יותר ציוני ודתי-לאומי מהחרדים,לכן השכל הישר אומר שזה פחות מתאים וכשאני אומר חרדים אני מתכוון למפלגות החרדיות האשכנזיות בעיקר.
את הקטע שלמפד"ל אסור להסביר יותר מדי טוב את הדרך שלהם לא הבנתי,בכלל לא.
וההערה האחרונה פשוט בזויה,ילדותית ולא ראויה לתגובה.
הקטע שהשמאל שולט בתקשורת כבר חרוש ודי מעורר רחמים.



בנוגע לאשכול עצמו:
אני חושב שכל הסיכסוכים הפנימיים האלה הם מצעד האיוולת האישי של המפלגות הדתיות.
אם הם הסכימו להליך מעט לא דמוקרטי של ועדה מסדרת אז שילכו עם זה עד הסוף ולא ייזכרו פתאום שזה לא טוב להם לאחר שהם לא מקבלים את מה שהם רוצים,זה פשוט מצעד האיוולת במוצהר.
הסיכסוכים הללו אף יותר בעלי משקל מהסיכסוכים הפנימיים בליכוד,מפני שהם בעצם רבים על מנדטים בודדים וכל סיכסוך כזה משאיר את התמונה לא ברורה מספיק ולכן הם יכולים באמת לא להכנס לכנסת,בעוד שבליכוד המצב טיפה יותר נרחב ואידיאולוגי.
האשכול עצמו היה כתוב טוב ואני די מסכים עם המילים שלך,אבל העקיצה בסוף פשוט מיותרת,אל תאשים את השמאל בדברים שידם לא נגעה בהם.
כמו שאמרתי,הם בחרו ועדה מסדרת ולאחר מכן בכו כשהם לא קיבלו את מבוקשם כמו ילדי שמנת.

רועי, לראשונה אני מסכים איתך...
השמאל לא קשור לבעיות של המפלגות הדתיות לאומיות שלא יודעות מה הן רוצות מעצמם, עד שהעסקנים לא ייתנו לציבור להחליט- אין מוצא.

עד שהציבור הדתי לאומי לא ישכיל להעמיד מנהיגים אמיתיים בראשו התקשורת שגם ככה שונאת אותו, תכסח אותו כמו שהיא עושה כל הזמן.

כבר היינו בסרט הזה.

ולצערינו בכל פעם שבא שובר קופות כזה, אחריו מגיע "אוסלו 8 - נקמת המשובטים".

אגב: הציבור הלאומי דתי "התבגר" ולמעשה נטש את המפלגתיות הישנה: ואין שום סיבה שלא יקרה כדבר הזה. מצביעי הליכוד והעבודה ה"הארד קור" נדדו לכל אשר נשאה אותם הרוח, למר"צ יש אולי קומץ מצביעים שמבינים מה האידאולוגיה שלה ("אני אשכנזי, חילוני ויפה בלורית ותואר, ולא אצביע "הירוקים" כי ככה וככה" זו לא אידאולוגיה, לפחות לטעמי) וגם "ד'" האלמותית, מסתבר שהגיע לשיבה טובה. כל שנותר הוא קומץ מפלגות די קיקיוניות המונעות מתחושות הרדיפה של שנים בידי הממסד. היו ימים (כשעוד הייתי סגל באקדמיה) שהרדיפה הטריפה גם אותי, ולכן אני יכול להבין את מי שאומר "או שאני מוביל בדיוק בדרך שלי, או שממילא הכל אבוד", אבל זה רק כי ראיתי את זה מבפנים. הבעיה שקשה מאוד לשכנע אותם שסכנת הפילוג עולה פי כמה מונים על הסכנה שאיזו מפלגת ימין לייט עשוייה לגמור בממשלה עם ציפי לבני (ע"ע ליברמן). "הרע במיעוטו" הוא מונח שמרבית בני האדם לא מוכנים לפנים. מעדיפים ככל הנראה את האפשרות הקלושה לנס, מאשר אפשרות סבירה לתוצאה סבירה.

.

הציבור הדתי לאומי צריך להיות האליטה החדשה.
אליטה ציונית, חזקה, בטוחה בעצמה, אליטה יהודית משכילה.

הפוליטיקה אינה הדרך היחידה לחזק את הימין.
הם חייבים לחדור למוקדי הכוח, תקשורת, אומנות,קולנוע,תחום המשפט.
לצבא הם כבר הצליחו להכנס ולבסס את מעמדם.

עצם המושג אליטה הוא דבר פסול, עם ישראל צריך לבחור את מי הוא באמת רוצה.