שאלה למומחים להיסטוריה ולמלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל.
אני מחפש מידע על מס"ב שהוקמה על ידי הבריטים כנראה בסוף שנת 1917, תחילת 1918 מאזור תחנת הרכבת הישנה ברחוב הרכבת בתל אביב, דרך מזרח שרונה, גשר שרונה על נחל איילון(כנראה מצפון לגשר נחלת יצחק כיום, אולי הגשר מזרחית לרכבת ארלוזורוב), חציית הירקון באזור חורבת חדרה ומשם דרך הדר יוסף לאזור מזרח רמת השרון של היום.
נתקלתי במסילה במפה המצורפת המתארת את מערך הכוחות והביצורים של הכוחות הבריטיים והתורכיים בין כיבוש תל אביב בסוף 1917 לקרב מגידו בסתיו 1918, אולם לא מכיר פרסום עליה.
שאלתי את השאלה אתמול גם בפורום טיולים וידיעת הארץ והופניתי לויקיפדיה לערך "קו שתי העוג'ות", אולם שם יש איזכור כללי אך ללא פירוט החל ממתי המסילה פעלה ועד מתי, האם יש לה שרידים כיום, האם שימשה אכן בפועל את הכוחות, תמונות ועוד וגם המידע שם לא מדוייק כי עפ"י המפה המצורפת ועוד מפה ששמתי בפורום טיולים המסילה נמשכה עד מזרחית לרמת השרון.בעיון במפות נוספות שאצלי רואים ביטוי לה.
מפה 1 מתארת את הערכות הכוחות של קו העוג'ה.
מפה 2 אותה קיבלתי לפני חודשיים מיואב אבניאון היא בקנ"מ 1:20,000 ובה רואים את החלק הצפוני של תוואי המסילה.
מפה 3 היא מפה שgish צירף לפורום בעבר. קצת מטושטשת כי חתכתי והגדלתי לאיזור המבוקש. יש אליה לינק. רואים בה לא בבירור את המסילה באזור רמת גן.
מפה 4 היא מפה בקנ"מ 1:5000 משנת 1923 שנערכה על ידי שיינפלד ובה רואים את הפיצול מתחנת הרכבת הישנה בתל אביב.
בגלל מגבלות גודל בפרש המפות כווצו ונחתכו לכן הרזולוציה לא טובה.
תודה!
https://2008-uploaded.fresh.co.il/2...21/62327565.ppt

הספר לא לנגד עיני ואעדכן בערב מן הבית. קבוצת העולים לאדמת עיר גנים ערכה נסיעה ראשונה לאדמות הישוב המתוכנן כשנה קודם לעליה לקרקע. צוין כי היה צורך בהתארגנות לנסיעה במסילת שרות זו, כי מבנה המסילה היה שונה [צר?] וכי כבר באותה עת היא לא חצתה את האיילון ואת יתרת הדרך עשו העולים לקרקע ברגל. חודש אח"כ תוכננה נסיעה שניה אך באותו יום פרצו הפרעות ביפו. הופתעתי לגלות בויקיפדיה כי סוללת עפר ששכנה ליד בית הציר אהון כהנא [בצמוד לירקון, לא הרחק מעמוד הצליחה של האיצטדיון] יוחסה למסילה זו. אכן במקום עמד או עומד מה שנראה כפסל סביבתי של מסילה על סוללה והמפות שצרפת אכן מעידות כי שם בדיוק עברה המסילה. אך בחיפוש שטחי וחובבני בספרים המתארים את ראשית העיר לא מצאתי סימוכין ממשיים להוותרות שרידים אלו לתוך שנות קיומה של העיר. יתכן ונבירה במוזיאון ר"ג תעלה אחרת. במקום נעשו עבודות עפר לא מעטות [בין הירקון לדרך אבא הלל סילבר] ולא סביר כי דווקא בסמיכות לשטחי ההצפה של הירקון יוותרו שרידים.

בקשר לחלק התל אביבי, קראתי בעבר (אינני זוכר את המקור. עמכם הסליחה) שלבריטים דווקא היתה תכנית להפוך את הקו למסילת ברזל ברוחב תקני בקטע שמבית הדר לכיוון צפון מזרח. אלא שהנהלת העירייה (שראתה באדמות המזרח הישן עתודת קרקע פוטנציאלית לפיתוח עתידי) התנגדה לקו רכבת שני שיעבור ברחובות העיר.

http://sc.tapuz.co.il/shirshurCommuna-1862-32878408.htm

בספרו של פול קוטרל ז"ל The Railway of Palestine and Israel בהוצאת Tourret Publishing 1984 עמ' 16 מופיעה מפה המראה את מ"ב בשטח פלסטינה-א"י נכון לימי מלח"הע ה 1. נראית שם בבירור שלוחה של מסילה ברוחב 600מ"מ המתפצלת מהקו יפו-לוד, לסמוך ליפו בכוון צפון מערב. הספר מזכיר מ"ב צרות שסללו הבריטים בימי מלח"הע ה 1 בשטח א"י, כך למשל נדונה שם בהרחבה יחסית מ"ב צרה מירושלים לאל-בירה (עמ' 21-26) אבל לא מצאתי הסבר על המסילה שאתה שואל עליה מעבר לסימון השלוחה במפה. בכל מקרה, קוטרל מציין שמהמסילות הללו שנסללו במהלך המלחמה לא נותר כמעט דבר לאחר סיום הקרבות (עמ' 26).
Paul Cottrell, The Railways of Palestine adn Israel, Tourret Publishing 1984

התכוונתי מתפצלת מהקו יפו-לוד בכיוון צפון מזרח

תודה לישראלה היפהפיה ול esamha כאן בפורום. הכל היה חדש לי.
קיראו תשובה מפורטת של חן מלינג בפורום תחבורה ציבורית של תפוז.
זה מה שחן כתב:
"מסילת הברזל שמסומנת במפה הוקמה החל מדצמבר 1917 על-ידי הצבא הבריטי לאחר התייצבות החזית מול התורכים במרכז ארץ ישראל, מצפון לירקון.

המסילה היתה מסילה צרה, ברוחב 60 ס"מ, שהקמתה החלה בנמל יפו, בו נפרקו החומרים והציוד עבורה. מנמל יפו נמשך התוואי לתחנת הרכבת של יפו לאורך רחובות העיר (כולל כיכר השעון) ומתחנת יפו הונחה המסילה על תוואי קו יפו-ירושלים, שקטע יפו-לוד שלו פורק בידי התורכים בתחילת המלחמה. הקו החדש הסתיים בתחנת לוד הבריטית החדש והגדולה, שם פגש קווים בשלושה רוחבי מסילה שונים אחרים.ממזרח לתל אביב של אז הוקם צומת, ממנו נמתחה שלוחה ארוכה צפונה, לעבר החזית. בניגוד למה שמופיע במפה, כנראה שלפחות בחלק מהזמן הצומת היה ממש משולש, כלומר אפשר נסיעה ישירה מכל כיוון לכל כיוון.

אחרי התקדמות הבריטים צפונה, איבדה השלוחה לחזית את תפקידה, אבל לפחות חלק מהמסילה נשאר עדיין מונח ומחובר עד אחרי המלחמה, כפי שיוזכר בהמשך. עם תום המלחמה המשיכה מסילת ה-60 ס"מ לשרת את הצבא ואת האוכלוסייה האזרחית בין יפו ללוד, עד שקטע תחנת יפו-תחנת לוד הוסב לרוחב תקני לקראת סוף 1920.

כאמור, זה לא היה סוף הסיפור - השלוחה צפונה עוד הופעלה לפחות עוד פעם אחת, כאשר בפסח 1921 נסעו מתיישבי עיר גנים העתידית לראות את השטח אותו רכשו ברכבת שהופעלה עם קטר ונמכרו עבורה אף כרטיסים (ראו אזכור קצר במאמר בויקיפדיה). הם קיוו להמשיך ולהשתמש בקו עבור עבודות הבנייה ואולי גם לשירות ציבורי בעתיד, אך זה לא הסתייע, ולכל היותר נעזרו במסילה בשביל לדחוף או למשוך קרוניות של חוברי בנייה, בלי הנעה מכנית. באותה תקופה החלו הדיונים בין מתיישבי פתח תקווה להנהלת הרכבת על הקמת שלוחת מסילה לפתח תקווה, והאפשרות הראשונה שנבדקה היתה שימוש במסילה הצרה והארכתה, עם אפשרות להסבתה למסילה תקנית. מאמץ רב הושקע בבדיקת תוכנית זו, אבל היא נזנחה לבסוף לטובת הקמת שלוחה מכיוון ראש העין. דרך אגב, אין לי מושג איך הגיעו הקטר והקרונות לנסיעה של פסח 1921, אם הקטע שבין תחנת יפו (בה נמצא מוסך הקטרים של ה-60 ס"מ) לצומת כבר הוסב למסילה תקנית ב-1920.

בין נמל יפו לתחנת יפו המשיכה המסילה הצרה בשירות ציבורי לפחות עד 1927, ונסגרה רשמית ב-1928. לפחות בחלק מהמסמכים, מתייחסת רכבת המנדט (PR) לקו זה כ-"Jaffa Tramway" - הגיוני, כי המסילה הונחה ברובה לאורך רחובות ציבוריים, גם אם לא היתה לאורך קטע זה תנועת נוסעים, אלא בעיקר משא. לפיכך, הרכבת הקלה בירושלים היא לא הרכבת הקלה הציבורית הראשונה בארץ..."

מה שבני כותב מרחיב מידע לגבי קטע המסילה מצפון לירקון ועל היחידות הבריטיות:

"היתה מסילה צרה שתמכה לוגיסטית בצד המערבי של כוחות הפלישה של אלנבי.
למיטב ידיעתי היא הונחה בחודשים אוקטובר - נובמבר 1917.
היא התפצלה מקו יפו - לוד בסביבות בית הדר של ימינו, עברה דרך הקיריה (שכונת שרונה), חצתה את האיילון והמשיכה במקביל עד אזור תחנת בני ברק של היום. (אז זה נקרא "תל אבו בייתון
משם היתה התפצלות קצרה למפקדת הכוחות הבריטיים של הקורפוס ה 21, תחת פיקודו של גנרל בולפין.
ההתפצלות העיקרית מ"תחנת בני ברק" היתה צפונה תוך חציית הירקון (היכן שנמצא כיום הגשר ליד הקניון) ומשם, בהתאם לתנאי החזית היו מספר התפצלויות כאשר העיקרית שבהן היתה לכוון ג'ליל באזור הרצליה של היום. והתפצלות קצרה יותר לשיח מוניס.
כל הקווים האלה היו של רכבות קלות והם היו נתיב אספקה לקורפוס ה 21. המסילות האלה ניתנו להנחה ופירוק קלים והציוד היה קטרי קיטור קטנים או קטרי בנזין.
מסילה דומה הונחה בירושלים וכן נזכור את ה"טרזינה" שפעלה ביפו מהנמל עד תחנת הרכבת, לפחות עד סוף שנות העשרים.
הערה: אני כותב מזכרון וייתכן מאד שאביתר רייטר יוכל לאשש ולהוסיף פרטים".

זהו עכשיו כולנו מרושתים.

[1] איזור תחנת בני ברק = תל אבו זייתון

[2] מפקדת הקורפוס עפ"י המפה שGLSH העלה = גבעת סוקולוב בבני ברק [האנטנות של גלי צה,ל מעל דרך זבוטינסקי]

[3] ועדיין נשאלת השאלה: באם נסללה המסילה קודם לצליחת הירקון - מה ההגיון בהעברתה בשטח הצפה צמוד לגדת הנחל ולקו המגע עם האוייב ומדוע נסחבו רפסודות הצליחה על כתפי החיילים ולא הובלו ברכבת.

[4] לגבי גישור הרכבת מעל הירקון באיזור 10 טחנות - הגשר המקורי נהרס ע"י התורכים קודם לצליחה השניה. האם יש תעוד / צילום או מזכרת יפה כלשהי מגשר הרכבת או מן הגישור הבריטי המחודש באיזור זה?

[5] האומנם נותרו שרידי סוללת רכבת באיזור 'בית הצייר אהרון כהנא'? היש קשר בין מיצג הרכבת לבין הסוללה הישנה? תמונות רמת גניות משנות השבעים והשישים תוכלנה להכריע. יש למישהו תמונות של האיזור [בין בריכת ספיבק לבין דרך אבא הלל. זהו דרך אגב המקום בו נתגלתה מצבה טמפלרית].

נרעש ומלא הערצה מעומק ידיעותיכם.
אין לי מה להוסיף אלא את שתי התמונות הבאות, המאיירות אולי את הגדרת המסילה לנמל יפו כ- טראמווי. שתיהן צולמו ביפו - אין לי תאריך מדויק.

שתי התמונות שהעלית של המסילה הצרה ברחוב המוביל לנמל יפו הן סריקות של נגטיבים מאוסף Matson בספריית הקונגרס, ארה"ב, שצולמו ע"י חברת American Colony הירושלמית.

לפחות לגבי אחת משתיהן דווקא ידוע תאריך צילום מדויק, מפני שהוא נרשם על גב הנגטיב ומופיע בסריקה (כתמונת ראי, בצד שמאל): Oct 12 1920
התמונה השנייה צולמה מטרים בודדים מהראשונה, והמקום הנראה בה נראה ברקע התמונה הראשונה. מכיוון שמצב המסילה וקירות הבניינים נראים זהים, עד כמה שניתן להבחין, קשה לי להאמין שהן לא צולמו באותה הזדמנות, כלומר ע"י אותו אדם, באותו תאריך.

תודה רבה על הברכות,

תמונות נוספות של המסילה הצרה ביפו, מאותו אוסף:

LC-DIG-matpc-05423
http://memory.loc.gov/pnp/matpc/05400/05423v.jpg
המסילה ליד מסגד מחמודיה - משמאל ממשיכה המסילה לרחוב המוביל לנמל יפו, ברקע מסגד מחמודיה, ומאחוריו, משמאל, ניתן להבחין בראשו של מגדל השעון. התמונה צולמה לכיוון מזרח.

LC-DIG-matpc-00004
http://memory.loc.gov/pnp/matpc/00000/00004v.jpg
מבט מהקצה הדרומי של כיכר השעון לכיוון מסגד מחמודיה (צולם בערך לכיוון מערב). בסמוך למסגד היה העקלתון היחיד (?) לאורך הקו בין תחנת הרכבת יפו לנמל יפו (עקלתון בעולם מסילות הברזל הוא שלוחה קצרה שמתחברת לקו הראשי בשני קצותיה, ומאפשרת, בין היתר, מפגש רכבות) וניתן לראות בתמונה את הקצה המזרחי שלו.

(את הפרטים הביבליוגרפיים של התמונות וכן גרסאות באיכות גבוהה להורדה ניתן למצוא באמצעות גישה לעמוד החיפוש המתקדם:
http://lcweb2.loc.gov/pp/matpcquery.html#Number
וחיפוש המספרים שרשמתי מעל הקישור)

בקישור הזה:
http://www.masa.co.il/_content/pdf/...31b_jaffa_b.pdf
תמצאו מפה בה מסומן, בין היתר, תוואי המסילה הצרה בין תחנת יפו לנמל יפו. שימו לב שהתרשים אינו מפורט או מדויק במיוחד, וכמו-כן הוא מציג את המצב בשנות ה-20, ולכן חסר בו קטע הקו שהמשיך מדרום לנמל יפו, אל החולות.

שימו לב איך מגיעים לתמונה לבד בגודל קובץ מקורי ואז תהנו מתמונה יותר איכותית
כי זו המצורפת צולמה במצלמה שלי ממסך המחשב :
מקלידים בגוגל "אוניברסיטת חיפה", אחרי זה בצד ימין "ספריה", באתר הספריה
מקלידים "המרכז למדיה דיגיטאלית", במדיה בצד ימין מקלידים "חיפוש" על כל
הקבצים "All" והמילה שמחפשים היא JAFFA . נקרא מסובך אבל זה נורא פשוט.

ואז נפתחות מספר תמונות של מרים,אסף וליי שתועדו דרך ביתמונה(נדב מן) שבשתיים
מהן בצד שמאל רואים את הטראזינה:
- בתמונה אחת רואים רק פסים בסימטאות.
- בשניה שכותרתה "בית המכס והמסחר בנמל יפו" רואים את הפסים בנמל וגם קרוניות משא.

בפורום טיולים וידיעת הארץ של תפוז.
www.tapuz.co.il/Forums2008/Popups/ShowAttach.aspx?file=http://img2.timg.co.il/forums/1_125267218.bmp&msgid=125267218

שלום לכולם
אני מחפש תמונה של הקטר היורד בנסיעה מהאוניה אל גשר פסי הברזל ומשם לרציף ועושה דרכו אל תחנת הרכבת הטורקית ביפו
תמונה של גשר פסי הברזל מעל הים קיימת בידי כך שאותה אין צורך לחפש
בתודה
שמוליק

חבל שאין שלט הסבר כי אם אני הבחנתי בהם רק לפני חודש (וזאת רק אחרי התודעה לנושא מהאשכול בפורום - התמונה מאתמול), הרי כל מי שעובר במקום ולא מיודע לטרזינה לא מבין מה עושים שני פסי הברזל במדרכה.
ובהזדמנות זו גם תמונה של השעון ושל תחנת הרכבת המשוקמת.