פנייה למנהלי האתר לשיתוף פעולה
שלום רב,
בראשית דבריי, אספר מעט אודותיי, שכן אני סבור כי יש משמעות רבה, לרבות ציבורית וחברתית כאחד לרקע,.
הנני יליד שנת 1979.
למדתי את לימודי התיכוניים בתיכון מקצועי במגמת מכונות ועם סיום לימודיי, עם בגרות מלאה, המשכתי ללימודי עתודה טכנולוגית. בשנת 2000 סיימתי את לימודיי בהצלחה עם דיפלומת הנדסאי ועקב כך - גוייסתי להמשך שירות צבאי.
באוגוסט 2000, גויסתי לחיל האוויר. כשנה וחצי לאחר גיוסי, בנובמבר 2001, חליתי והפרופיל הרפואי ירד ל – 24 וצה"ל החליט להפסיק את שירותי הסדיר.
משיקולים של עקרונות וערכים חברתיים, לרבות אידיאולוגיים החלטתי עם החלמתי, לעשות מאמץ על מנת לחזור לשירות סדיר על אף שנאמר לי כי אין הדבר אפשרי ומדבור בשאיפה שלא יכולה להתגשם, "חלומות באספמייה" נאמר לי לא פעם.
החלטתי לחזור לשירות סדיר ויהי מה גררה מצידי פנייה למספר גורמים בכירים במטכ"ל, לרבות מפקד חיל השריון דאז ומפקד הבקו"ם, בבקשה לחזור לצה"ל, לשם השלמת שירות סדיר.
לאחר שיחות רבות, מכתבים אישיים והרבה אמונה ביחד עם נחישות ומספר ראיונות אישיים עם גורמים בכירים, לרבות כאלו בבקו"ם וקצין שיריון ראשי, הוחלט לאשר את בקשתי באופן חריג -והוחלט על גיוסי מחדש לצה"ל - ולמסלול קצונה ייעודי בחיל השריון (מסלול "רחף"), בעקבות התרשמותו החיובית מאוד של הקשנ"ר וזאת חרף כל מה שנאמר.
זו גם ההזדמנות לספר, כי בסמוך למועד גיוסי, אובחנתי כלקוי למידה, בנוסף לדבר היותי מחונן עם רמת EQ גבוהה משמעותית מהממוצע.
זמן קצר לאחר שחרורי פניתי ללימודים קדם אקדמאיים באוניברסיטה העברית, מסלול מדעי הרוח והחברה, מתוך כוונה ללימודי עבודה סוציאלית, תחום אליו הנני מתחבר מאוד. את לימודים אלו סיימתי בציונים גבוהים.
במקביל לכך, סמוך למועד שחרורי, הקמתי את הפורום הראשון שהיה אז בארץ בתחומו – פורום תמיכה וסיוע לבני נוער חולי סרטן בפורטל "דוקטורס", ובאחרונה אף זכיתי באות "המלאכים ברשת" מטעם איגוד האינטרנט הישראלי.
הפורום פעיל עד היום, ובמסגרתו הספקתי לסייע לעשרות בני נוער שחלו . השאיפה העתידית היא - הקמת עמותה ייחודית שתתן סיוע משמעותי למי שזקוק לו, בין אם הוא חולה ובין אם זקוק לצרכים אחרים.
אציין בהזדמנות זו כי ניסיוני בנושא התקשורת האינטרנטית היה ניהול של פורום "צבא" בשני פורטלים ידועים.
פעילותי בתחום החברתי תקשורתי באה גם לידי ביטוי ככתב באתר חדשותי ופעילויות נוספות בהן אני מוכר. בימים אלה אני עומד לשתף פעולה כמאמן אישי ללקויי למידה ונוער בסיכון באמצעות עמותה מוכרת. באחרונה, התקבלתי לעבוד כרכז הדרכה בראשות עירונית לבני נוער בסיכון וכחונך בבית ספר לתלמידים בעלי בעיות רגשיות ולקויי למידה.
הרקע האמור, גרם לי להשקיע יותר מעצמי למען אחרים, אשר המזל לא האיר להם פנים ולמרות הכל, הם החליטו להתמודד ולהמשיך הלאה. לאנשים כאלה אני חש יכולת, רצון ונכונות לעזור.
כחלק מאותה פעילות התנדבותית יצרתי קשרים עם מספר גורמים במשק, לרבות עם מפקדים בכירים במחלקת הנפגעים בצה"ל – אשר שמעו על סיפורי האישי. הכרות זו הובילה לחונכות ראשונה, של חייל, אשר נפצע קשה במהלך שירותו ובקרוב עשוי להיות שיתוף פעולה רישמי יותר.
באחרונה, פנו אלי אנשים בתחילת שנת ה - 20 לחייהם לעזרה והחלטתי לסייע ככל יכולתי, למרות שטרם הקמתי עמותה לסיוע אישי - חברתי, ואני מנהל את פעילותי על חשבוני.
המקרה שאני מבקש לספר עליו במיוחד , הוא סיפורו של בחורק צעיר שאיבד את 2 הוריו, ולאחר מכן את 2 אחיו. למרות הקושי והמצוקה הנפשית, בעקבות טרגדיה זו, הוא החליט להמשיך ולשרת בצבא, בשירות קרבי. החלטתי לפעול על - מנת לסייע לו ככל הניתן, הן בהיבט הכלכלי, והן בהיבט הנפשי האישי. מיותר לציין, כי מצבו הכלכלי והנפשי קשים ביותר.
הנני פונה אליכם בבקשה לסיוע, ע"י הקמת פורום בתחום הפרוייקט אותו אני מקים ואשר ייקרא: "חברתי.קום". סיוע שכזה יכול להוביל לחבירה לאנשים רחבי לב ופעילים חברתיים.
מניסיוני ופעילותי, בשנים האחרונות, אני חש כי שזו היא חובתי, וזה הדבר הנכון ביותר שאני יכול לעשות.
אני אשמח מאוד לכל עזרה, אשר תביא אותי להגשמת מטרה נעלה זו.
אשמח להיפגש עם מי מכם, לפגישת התרשמות אישית, תוך הבאת תימוכין לדבריי הנ"ל.
בתודה וחג חנוכה שמח,
אלון
|