21-05-2005, 13:10
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
|
|
אני מסכימה
בכלל - ה'הישרדות' במערכת הצבאית מתבססת על הגישה שאיתה אתה נכנס לחוויה הזו .
גם אני לפני שהתגייסתי הייתי מתוסכלת מזה שלא אעסוק בתחום החינוך והטיפול שבו אני שואפת לעסוק לאחר השחרור, אבל כשנכנסתי למערכת אמרתי לעצמי שזה שלב- קרש קפיצה לחיים האמיתיים, שבו אני יכולה ללמוד הרבה על עצמי, על היכולות שלי ועל אחרים ולא דווקא מקצועית .
וזו המציאות, מיום ליום אני לומדת להתמודד עם מצבים חדשים, אנשים חדשים וקשיים לא מוכרים .
רוב התכנים של המערכת אינם דומים לתכנים שבחוץ (מערכות, נהלים, סדר יום) .
אני יודעת גם שאם הייתי בבסיס סגור אז החוויות היו אחרות אך מסיבות מקלות (הת"ש 5), אין באפשרותי... בכל מקרה, אני חושבת שבבסיסים פתוחים ישנו קושי גדול שסובב סביב האוכלוסייה ואני רואה את זה מקרוב כי אני מתעסקת לעומק הבעיות האישיות של החיילים וגם אנשי הקבע שלנו .
כך שלכל מקום יש את החסרונות והיתרונות שלו, אבל זו עדיין חוויה גדולה שאני לא חושבת שכדאי לפספס אותה .
ואני חוזרת לנקודת הפתיחה - זה לא משנה מה תעשה, איך תעשה, הכל תלוי בגישה שתבוא תלך איתה .
וחשוב להדגיש שעצם העובדה שתקבל או לא תקבל את המקצוע שאתה שואף אליו לא צריכה לפגוע לך בגישה כי אחרת כל השלב הזה לא יעשה לך טוב, נסה לצאת מנקודת הנחה שלא כולם מקבלים מה שהם רוצים בצבא ואי אפשר לספק ולענות על צרכי כולם .
אתה יכול לבוא בגישה שאתה תקבל הכל בידיים פתוחות ואז שלושת השנים האלו יכולות להיות הכי יפות בשבילך .
ואתה יכול לבוא בגישה של וואלה- להעביר אותה, ואז חבל על הזמן- אתה לא תהנה בגרוש .
לנושא קורס הקצינים - אני מחזקת את GrimReaper - הכל תלוי בנתוני האיכות שלך ובחוות דעת מפקדיך, לי יש עובדים כלליים עם קב"א 54 שקיבלו זימונים לקורס קצינים (תומכי לחימה כמובן...) .
אז אל תפסול דברים על הסף...
בהצלחה
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."
נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 21-05-2005 בשעה 13:13.
|