05-12-2008, 18:32
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
אישוני הכבאי לשרותכם - הסטוריה בוערת מתוך אתר הכבאות והצלה
http://www.102.co.il/apage/9021.php
אבא כהן – מייסד הכבאות בישראל אבא כהן הקדיש חמש עשרה שנים למלחמה באש, זו המכלה רכוש ופוגעת בנפש. עוד ברוסיה הצארית התחיל, והמשיך בארץ ישראל של ימי המנדט.
עם חלוף הזמן זכה לחזות בתקומתה של המדינה ובגדודי הכבאים המאורגנים בהם ראה את פרי עמלו.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.102.co.il/templates/professional/267/main/he/gfx/semel1.jpg] שנים רבות קודם לכן, ב1925, היה לו, לאבא כהן, יום חג גדול והוא אז כבר במיטב שנותיו, שעה שראש עירית תל-אביב הראשון, מאיר דיזנגוף, קיבל את הצעתו להקים גדוד כבאים ראשון בארץ. בלהט נפש התמסר לארגון הגדוד ולביסוסו ובמסירות זו המשיך שלושים שנה. הוא לא היסס לזנוח את ענייניו הפרטיים, כי בהקמת ארגון הכבאים ראה חוליה חשובה בבניין הארץ ובשמירה על רכושה ואוצרותיה. "לא די לבנות וליצור" היה טוען "יש צורך להבטיח את הרכוש מפגעי הטבע, ובייחוד מן האש."
תל אביב נראתה פגומה משהו בעיני אבא כהן בלי גדוד כבאים. בלשונו הציורית היה טוען ואומר כי עיר בלי גדוד כבאים משולה לחבית בלי תחתית או לבית בלי גג. בנאמנות לכבאות ובתשוקה להפיץ את שמעה היה מספר השכם והערב לצעירים שהודרכו על ידו על הכבאות היהודית בעיירות הגולה, ובייחוד על הכבאים היהודים בעיר חרקוב, שבה שימש קצין כבאים, כמו גם על אותות ההצטיינות בהם זכו הוא וחבריו בזכות גילויי גבורה בכיבוי אש והצלת רכוש. הוא היה מסיים ואומר: "אם היינו חרדים על שמירת רכוש זר ברוסיה הצארית, הרי עלינו לשמור ולהגן כפל כפליים על עמל כפינו בארצנו."
הפועל הפשוט, שעבד ביישור החולות בלב תל אביב, הלך לביתו של ראש העיר והציע לו להקים מוסד חשוב זה, ואף עשה את כל ההכנות והעמיד את עצמו לרשות המטרה ובמשך שנים רבות הקדיש לכך את מיטב אונו. אבא כהן גידל את בניו ברוח של חלוציות נאמנה והם למדו תורה ואף הגשימוה. אחד מבניו הוא אלוף בצה"ל ובנו השני נפל במלחמת השחרור. האב עצמו היה מופיע בימי המאורעות השונים בארץ, נזעק לכיבוי השריפות באזורי הספר של הישובים היהודים ולא חת מפני הסכנה שהיתה כרוכה בדבר.
תמיד היה זקוף קומה ובעל הופעה גאה. לא אחת הוטרד בפעולות הכיבוי בשטחים שמחוץ לתל אביב, או בעיר ערבית סמוכה על ידי קצין בריטי מתרברב. אבא כהן ידע לענות למחרפיו-מחרפינו דבר, ואף שמר זכותו להלחם באש, גם מפני מטרידים כאלה.
http://www.102.co.il/apage/9020.php
הציוד הראשון, המכונית הרשמית הראשונה, תחנת הכיבוי הרשמית הראשונה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.102.co.il/templates/professional/267/main/he/gfx/rishon.jpg] הסיוע הראשון שניתן מצד עירית תל-אביב לחיזוק ארגונו של גדוד המתנדבים
שהקים אבא כהן בשנת 1925, היה קביעת יום סרט בתאריך 15.1.1928. הארוע נערך בחסות ראש העיר והכנסותיו עמדו על 43,463 לא"י, סכום ניכר ביחס למצבו של הגדוד בימים ההם.
עירית ת"א החליטה להעמיד לרשות הגדוד את המכונית "לפלי", מכוניות הרבצה וחביות מים. כאשר הוענקה לכבאים מתנה מהעיריה - חבית גדולה להובלת מים, ששימשה לפני כן ככלי קיבול למי שופכין, גרם להם הדבר סיפוק ואף שמחה, אולם עד מהרה נוכחו לדעת שבחבית זו, כבשאר חביות העולם, ניבעו לעיתים חורים. לא פעם ולא פעמיים קרה שהגיעו הכבאים למקום השריפה כשהחבית כבר ריקה ממים. במקרים אחרים קרה שמרוב חיפזון להופיע מהר ככל האפשר למקום השריפה, שכחו הכבאים למלאה במים, וכבר החלו להישמע טענות ותלונות, שאין לכבאים כוח לרוץ בזמן דליקה ברחובות העיר ולחפש עגלונים שיסכימו להסיע את החבית והמשאבה למקום השריפה.
ב- 19.9.1930 נפגש ראש העיר עם חברי ההנהלה ושמע את טענותיהם, ובתוקף תפקידו הכריז שהוא רואה את מכבי האש כמוסד עירוני ויעשה הכל כדי לעזור להנהלה ככל האפשר כדי שלא יחסר מאומה.
העיריה סייעה במתן תלבושות ישנות ומשומשות לכבאים, וקבעה מקום להקמת תחנת הגדוד ברחוב רוטשילד פינת רחוב נחלת בנימין, ליד בניין העיריה הישן, יחד עם שאר שירותי הביטחון (משטרה ומגן דוד אדום). שם הונחה אבן הפינה ל תחנת הכיבוי הרשמית הראשונה בת"א ובארץ בכלל.
בסוף שנת 1930 נרכשה מכונית הכיבוי הרשמית הראשונה "אינטרנציונל". שנים רבות נשאה המכונית שם זה (זהו שם החברה שייצרה אותה). לעומתה, משאבת המנוע הרשמית הראשונה נקראה בפי הכבאים "יעל" וזאת מתוך חיבה למכשיר המשוכלל והמודרני שהיה בעיני הכבאים דאז כעין עוזר ומושיע, מציל ומגן. מאז נקבעו במשך שנים רבות השמות למכוניות ולכלי הכיבוי על טהרת העברית ולזכר אישים ומאורעות.
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 05-12-2008 בשעה 21:16.
|