צהריים טובים,
כפי שהבטחתי בתקופה הקרובה אנו צפויים לפרסם שורה של ידיעות הקשורות לנושאי צו"ב - אשתדל לעדכן בעניין ככל שירשה לי הזמן.

הידיעה אותה פרסמנו אתמול נוגעת לפרויקט ה-ABL האמריקני המתקדם לו לאיטו במשך השנים האחרונות. הניסוי האחרון (עדיין קרקעי) בדק את תקינות מערכות השליטה של הלייזר. כדי לזכור שה-ABL אינו כולל רק את הלייזר הגדול אלא שתי מערכות לייזר נוספות המשמות לקבלת נתוני ירי בטרם הלייזר הגדול מופעל.

אגב כבר שנים מספידים את הפרויקט הזה ויש הטוענים שהוא גם צפוי למות בקרוב משום שאין ממנו התלהבות גדולה. בעיני זה יהיה חבל מאד לאחר כל ההשקעה העצומה בו בעיקר אם בסופו של דבר האבטיפוס יוכיח כי הוא מסוגל לעשות מה שהוא אמור לעשות (להשמיד טילים בליסטיים בזמן השיגור ממרחק של כמה מאות קילומטרים). ניסוי ירי אמיתי ראשון מתוכנן אם אני מבין נכון למהלך שנת 2009.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

איזה "מקבץ" של כתבות בנושאי צו"ב!
תודה לך ולצוות שלך

רב תודות.
האמת שצו"ב הוא יותר תחביב שלי ובשלב זה לא אחד הנושאים המרכזיים של TFOT למרות שאני מקווה שהדבר ישתנה בעתיד וניקח מישהו ייעודי עם רקע מתאים לכתוב ספציפית על טכנולוגיה צבאית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

השאלה שעניינה אותי היא: האם המערכת מסוגלת לזהות מה מכיל הרש"ק?
האם יש לה יכולות מעין אלו של ה BLUE BIRD שפורסם לאחרונה?

לי לא ידוע ואני לא יודע אם פורסם משהו בנושא (nsdq160 - הלך מידע?).

למה זה נראה לך חשוב אגב? המערכת אמורה להשמיד את האיום בשלב ההאצה הרחק מגבולות המדינה המוגנת - אם הרש"ק אינו קונבנציונאלי מה טוב - מי ייתן וייפול לצוררים על הראש.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש אמצעים אחרים שאמורים לאסוף מידע על מאפייני טיל המטרה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

אם אנחנו כבר בעניין - האם יש מידע גלוי בנוגע לשיטות לזיהוי הרש"ק מרחוק? (אני מניח שמדובר בנושא די רגיש הלא כן?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם הליזר מספיק חזק להפיל טילים בליסטים האם הוא יהיה מסוגל גם להפיל מטוסים?

ובכלל מה הטווח היעיל של לייזר כזה? (אני מניח שהמידע מסווג אבל אשמח לשמוע ההערכה)

תלוי איפה יפגע במטוס. בעיקרון יש אפשרות שהוא יגרום נזק אם יצליח לפגוע למשך זמן מספיק במטוס (או כלי אחר). קח בחשבון שטייס שיראה שקרן פוגעת בו (במידה והיא לא מעוורת את הטייס מייד) יבצע תימרוני התחמקות - טיל לא מודע לפגיעה בו וימשיך לטוס באותו מסלול.

לגבי טווח - מדובר בכמה מאות קילומטרים (400~ אם זכרוני איננו מטעני).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הלייזר הוא בתחום האינפרה-אדום. אם לא יהיה חיישן על המטוס, הטייס לא ידע.

אבל כמו שאמרת, אפשר לשערך את המסלול של הטיל, מטוס מתמרן ולא ניתן לחזות את נתיב התקדמותו מעבר לכמה מטרים. לכן יהיה קשה ליצור נעילה ארוכה דיו. בנוסף, הלייזר אמור לפגוע במנוע של הטק"ק, לגרום להתחממותו ולפיצוץ. אני לא מהנדס תעופתי, אבל לדעתי מיכלי הדלק במטוס יותר מוצנעים וממוגנים באי אלו אמצעים.

Never Odd or Even

אתה יודע או מנחש...?

יודע

"The laser operates at an infrared wavelength of 1.315 microns, which is invisible to the eye"
מתוך global security

Never Odd or Even

זה מה שאמרו בתוכנית בערוץ ההיסטוריה שעסקה בקרבות האוויר של העתיד.
(ציטוט מהזיכרון: "מאחר שהלייזר בתחום התת-אדום הטייס לא יידע מה פגע בו")

דיון בתוכנית התקיים כאן:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=446123

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

בקשר לתוכנית בערוץ ההיסטוריה - כדי לזכור שהם דיברו על תסריט דמיוני בשנת 2030~ בו מטוסים דמויי ABL אך בעלי לייזר מצב מוצק יורים על מטוסים אחרים. בקיצור אין ממש קשר.

התחום של הלייזר של ה-ABL הוא (למיטב הבנתי) NEAR INFRARED:

ראה כאן:

The primary laser beam is generated by a megawatt chemical oxygen iodine laser (COIL) located at the rear of the fuselage, which lases at 1.315 micron wavelength. The high-power laser beam travels towards the front of the aircraft through a pipe. The pipe passes through a Station 1000 bulkhead / airlock, which separates the rear fuselage from the forward cabins. The high-power beam passes through the fine beam control system mounted on a vibration isolated optical bench. Beam pointing is achieved with very fast, lightweight steering mirrors, which are tilted to follow the target missile.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

העיקרי הוא שככל שאורך הגל קצר יותר האנרגיה (הקינטית) של הפוטונים גדולה יותר.
כמו שמתבטא בנוסחא ל K (וקטור תנע) K=2*PI/d.
לכן אם אתה מצפה לעשות נזק כלשהו באמצעות חימום (העברת אנרגיה) תרצה אורך גל כמה שיותר קצר.
(יש קשר בין תנע לאנרגיה).
חוץ מזה עדיף שהאויב לא ידע מה פגע בו אבל זה כבר זניח ממש מגלל האילוץ הטכני הקודם.

מערכת ה- ABL (בה עסקו אשכולות כאן בעבר), הינה "שיירים טכנולוגים" מתוכנית ממשל רייגן ל"מלחמת הכוכבים"... התוכנית היתה מבוססת על חישנים ואמצעים שיוצבו, באופן זה או אחר בחלל.

מרבית נושאי הלייזר שבה עסקה, היו נוחים לפיתוח בשל "כר המרעה הידידותי" שבו היו אמורים לפעול, קרי - תווך החלל.

שימוש בקרני לייזר למטרת ריכוז אנרגיה הורסת על מטרה כדי להשמידה כתוצאה מחום יתר מצריך לא רק זיהוי ועקיבה מדויקת אלא מעבר קרן הלייזר בתווך "ידידותי". זאת גם הסיבה העיקרית לכך שניסויי ה- ABL נערכים מפלטפורמה מוטסת המסוגלת "לשייט" בגובה רב יחסית שם דלילות האויר נמוכה, שם ה"מדיום" (התווך) נקי יותר, שם בעיית ערפילים, טיפות מים וקרח, אבק, עננים, ערפל, עשן ואבק פחם ועוד כאלה "אויבים" לקרן הלייזר הינה נמוכה יותר...

זהו אם כך המקום הנוח ביותר ל"פגישת" פוטוני קרן הלייזר עם מטרה המשייטת במסלול "רגוע" בגבהים אלה ולמעלה מכך.

שימוש זהה בלייזר מעל גבי כלי קרקעי, לא יניב תוצאות טווח וריכוז אנרגיה מתאימות על משטח קטן ויהיה מוגבל מאד הן בביצועיו והן בתלותו במזג האויר ובזיהום תווך אטמוספרי.

אלה מגבלות טכנולוגיות בסיסיות ביותר המציבות סימני שאלה כבר שנים רבות לאמצעים אלה, ומסקנות את יישום המערכת ע"י הצרת אופן ויעילות הטכנולוגיה הזאת. קיימות כמובן עוד סיבות טכנולוגיות לא מעטות לכך שהתוכנית אינה תופסת תאוצה.

נחזור רגע ברשותך ליישום המערכת כנגד מטרות בגבהים נמוכים יותר -

אמנם מדובר על טווח אפקטיבי של כ- 400 ק"מ אולם -

א. הנתון מתייחס למשגר קרן המותקן על מטוס המשייט בגובה רב יחסית, והמכוון את הקרן כלפי מעלה לכוון חללי.
ב. בשל הבעיות שהזכרתי לעיל, קשה יהיה לפגוע במטרת קרוב למקום שילוחו, ועד הגיעו למדיום החיצון.
ג. המערכת גדולה ומסורבלת, וניתן להניח שהמפתחים מיעדים אותה לכטבמ"ים המשייטים באזורים שנבחרו לכך ולוא דוקא למטוסים כגון ה- 747 שבניסויים. מטוס שכזה יהווה מטרה לאויב המכין שילוח טילים.... (כטב"ם גדול, לא יהיה חסין לגמרי גם כן...)
ד. מישהו כאן הזכיר אפשרות פגיעה במטוסי אויב. לכאורה ניתן לעשות זאת, למעשה הדבר קשה ביותר, הן בשל התווך המזוהם עליו דיברנו לעיל, והן בשל הבעייתיות הטכנולוגית בעיקוב ובמירכוז אלומה "חמה" מדויק על מטרה מתחמקת (טיל בליסטי איננו בנוי ל"פלאורות" ושינויי מסלול חדים כמטוס קרב במעופו...)

ציינתי בקצרה מרובה אך חלק קטן ובסיסי ביותר מתוך מגוון גדול מאד של אתגרים טכנולוגיים ומבצעיים למערכות יירוט בעזרת לייזרים.

העובדה כי הושקעו במערכת תקציבים גדולים, אינה, לכשעצמה, עילה להמשכתו. כאמור חלק מהתקציבים הללו הופנו לפרויקט לפני שנים רבות במסגרת "מלחמת הכוכבים" בה עסק אז הפנטגון ועסקו התעשיות הבטחוניות בארה"ב.

למרות זאת, יש המיעדים למערכת הזאת תפקידים מוגבלים אם כי חשובים ל"מפגש" מטרות עוינות בחלל... במסגרת תקציבי מחקר ופיתוח של הפנטגון, יתרונות רבים להמשך הפרויקט הגורר כתמיד פיתוחי טכנולוגיות לוואי מענינות וטובות לכשעצמן.

זיהוי מהות רש"קים, כפי שנאמר כאן ע"י nsdq160 הינו משימה "מודיעינית" שונה וגם עליה שמים את הדעת.

ורק למען הרקורד ההיסטורי, ב-1973 וב-1976 התקיימו מספר יירוטי ניסוי מוצלחים של כטב"מי מטרה על-ידי לייזר שנורה ממטוס הנניסוי NKC-135 בתצורת ALL.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

כרגיל אנחנו צריכים להודות לNSDQ160 על המידע ההיסטורי המרתק (אני לפחות לא הכרתי לפני) - הינה הקישור (בחסות המסטר). אגב אני חושב שנכון לקרוא לכלי "האבא של ה-ABL" לכל דבר ועניין (גם אם מטרות הניסוי היו קצת שונות).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מומלץ לעיין בכ- 100 עמודי עבודת מחקר הנקראת: Laser Options for National Missile Defense בקישור הבא:
www.fas.org/spp/starwars/program/docs/98-165.pdf

עבודת המחקר הזאת, נכתבה אמנם בשנת 1998 ע"י רב סרן Steven G. Leonard - מחיל האויר האמריקאי, אולם לא חל שינוי מהותי ומשמעותי בטכנולוגיות הישימות המתוארות שם.