09-12-2008, 10:16
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.04
הודעות: 30,021
|
|
למעשה, 100% מהלקוחות (ללא יוצא מן הכלל) אינם מודעים לעובדה כי זכויות היוצרים על התמונות שייכים להם, ולא בכדי - החוק בן שנה בלבד (התיקון, החוק עצמו קיים מאז 1911).
כך שאם אני מבקש שיוותר על משהו שהוא בכלל לא ידע שיש לו, סיכויים גבוהים שהוא יסכים.
למעשה, זכויות היוצרים על התמונה מקנים לבעלים שלהם לעשות עם הצילומים 'כל דבר' (ללא יוצא מן הכלל).
כיוון שעבודתו של הצלם אינה נמדדת רק בזמן האירוע עצמו (כמו למשל בר-מן או מלצר), הוא יכול להרוויח (או אחרים בתנאי שיש להם זכויות יוצרים על עבודתו) מעבודתו הזו במהלך הזמן.
בדומה למשל ללהקה שמופיעה באירוע... במידה והם מקליטים את ההופעה שלהם באירוע, הם יכולים להשתמש בהקלטה הלאה כדי לעשות עוד כסף (הם או המפיקים או מי שמחזיק בזכויות היוצרים על ההקלטה).
תחשוב שאני מזמין את רובים ושושנים להופעת איחוד מטורפת, מקליט את ההופעה מוכר את ההקלטה, מבלי אישור שלהם... נשמע חוצפן, לא?
באותה המידה, יכול לקוח להזמין את שירותי הצילום שלי, לשלם לי כמה שסגרנו, ולמכור את הצילומים שלי - הלאה.
לכן, כדי למנוע מדברים כאלה לקרות (בהיבט החוקי, כמובן), הומצא המסמך אשר מחייב את הלקוח לא לקבל אליו את זכויות היוצרים ולהשאיר אותם אצל הצלם. בצורה הזו, הכל חוזר למצב הקודם.
בהנחה שהלקוח לא יעשה עם הצילומים שום דבר מסחרי, או שום דבר שיבזה את הצלם ע"י עיבוד מחדש של תמונותיו (יפגע במוניטין שלו), הלקוח יכול להשתמש לצרכיו האישיים (כגון הדפסה מחדש, שליחה לחברים ומשפחה) מבלי לבקש אישור של הצלם.
זה חלק מתנאי העבודה.
מבחינת הלקוח, הצלם בא לתת שירות ולתת תמונות.
את התמונות הוא יכול לשמור לעצמו (תמונות מקור באיכות מקסימלית) ולשכפל מספר הגיוני של העתקים כדי לשלוח לחברים / משפחה וכו'.
הרעיון הוא שלא יקח הלקוח את התמונות וידפיס מהן אלפי גלויות וילך למכור אותן ביפו העתיקה.
אם אני נקרא לצלם ללקוח שמסרב לחתום על מסמך כזה, אני אומר לו 'תודה רבה' והולך הביתה.
אין שום מצב בעולם שלקוח שלי יעשה כל דבר שהוא רוצה עם הצילומים שלי מבלי לבקש ממני רשות (וזה בדיוק מה שהחוק מקנה לו במידה והוא לא חותם על המסמך).
השאלה היא, עד כמה הצלם פראייר...
|