29-11-2008, 04:40
|
|
|
חבר מתאריך: 07.11.04
הודעות: 71
|
|
התלבטות קשה בקשר להמשך השירות הקרבי ביחידת הצנחנים
שלום לכולם,
הטרום טירונות השביזה אותי - ממש ממש השביזה אותי שאין אפילו מילים לתאר.
הגעתי לחיל בתור מאותר דובדבן אבל מרוב השביזות לא יצאתי לגיבוש.
חשבתי שהגעתי להיות לוחם ובעצם ב" שבוע טיפוח הבא"ח " נהייתי עובד רס"ר מאנייק שמנקש עשבים, עושה מטבח, מטאטא רצפות, מנקה חרא של יונים מהמדרכה וכן הלאה.
זה אולי שבר אותי, אמרתי ? בשביל החרא הזה הגעתי להיות לוחם ?
בשביל היציאות המשביזות האלה ? בשביל החרא שאני יאכל ואוכל ?
עצרתי לרגע והסתכלתי על הג'ובניקים, אלה שעושים יומייות, שבוע שבוע.. כל החפשנים..
אמרתי - בעצם 2 השירותים הם שירות מלא בצבא, אז האם עדיף לטחון בצבא ולאכול חרא או לחיות את החיים הטובים ?
מה שבאמת השביז הוא היחס:
מתיחסים אלינו כמו אל ג'וקים - בחדר אוכל אסור לדרוך לסרס"פ על הבלטות,
כל הזמן שלשות, כל הזמן מסדרים לבדוק 1001 דברים,
חושבים שאנחנו טירונים מפגרים וצעירים שזה משביז רצח !
אני עדיין צעיר, וצעירים אוכלים חרא בצבא ויאכלו חרא.
אבל מאז שהתגייסתי לא הייתי בטוח על ללכת להיות לוחם.
למען האמת אני מפחד מכל הסיטואציה, לא מורעל ותמיד הסתכלתי לכיוון הג'וב.
אני יכול לנסות להיות לוחם - ואם אני לא אסתדר לפרוש לג'וב בבסיס בכל רגע - אבל היציאות הם חמשושים וסוגרים שבת 1 ל-3 או ל-4
יש לי ת"ש טוב אז תשמ"ש אני אוכל לקבל (קיבלתי כבר 120 שקל לחוגר) ואולי אני אוכל לסדר על לצאת רבעושים.
הבעייה שאם אני פורש בזמן הטירונות אז את השירות הצבאי שלי אני עושה בבא"ח צנחנים שזה 3 שעות נסיעה ברכבת בערך - וזה משביז (!!!) לעשות את זה 3 שנים.
אני לא יודע מה לעשות באמת, אני מתלבט.
הגשתי בקשה לחזור לבקו"ם אבל אני באמת שלא יודע אם זה כדאי עכשיו עוד לפני שהתחלתי לאכול באמת את החרא ובכלל - לא נגעתי בנשק אפילו אני צעיר מת שנשבר מהר מדי.
ההורים שלי והאחים שלי והמשפחה שלי לא כל כך רוצים אותי בתור לוחם ומעדיפים שאצא לג'וב.
אבל אני דווקא מצד אחד רוצה לתת לזה צ'אנס, ומצד שני לא כל כך סגור על זה שאם אני אצא מצנחנים אני אעשה ג'וב בבא"ח בתור תומך לחימה ואצא חמשושים...
בעייתי..
מבחינתי להמשיך עכשיו, אבל אני לא יודע איך אני אסתדר בסדיר עצמו ..
מפחידה אותי רצח עצם המחשבה של לתפוס קו... של להכנס למלחמה שתהייה עוד מעט, לאירועים - זה מפחיד אותי אני לא אשקר.
אני יודע שבכולם קיים הפחד - אבל חלקם מורעלים וחזקים בזה,
אני לא כל כך הייתי סגור על להיות לוחם מלכתיחלה ואמרתי "בוא ננסה".
עכשיו אני נימצא בדילמה המרכזית של חיי - בה אדע מה אעשה ב-3 שנים הקרובות,
ואני ממש ממש מתלבט.
אני מאמין שאני אוכל לבטל את הבקשה של החזרה לבקו"ם ולהשאר בחטיבה לטירונות, אבל אני מצד שני לא רוצה להצטער על זה אחר כך על כל השבת שאני אשאר בבסיס וכל החרא שאני יאכל.
יש לי חברה 8 חודשים שמחכה לי בבית, גם דיי קשה לי להיות רחוק ואני לא רוצה לאבד אותה.
בטרום טירונות הייתי חפשן, עשיתי את כל השטויות בפלוגה כי היה ממש בית זונות (המפקדים לא ממש יכולים לעשות לך הרבה, זה צ'ופר שלהם) ולא ממש פחדתי.
יכול להיות שלא ימליצו עליי להמשיך, אבל אני מאמין שלא יוותרו כזה מהר על לוחם.
לא תמיד מלאתי את הפקודות של המפקדים ולפעמים דיברתי אלייהם לא הכי יפה.
פשוט קשה לי לקבל הוראות, אין מה לעשות. אני ממש בדילמה,
אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא ומה אתם אומרים ?
_____________________________________
בברכה, אורי.
|