סַדֵּר
(מה מסדרים ומה אין מסדרים?)

אין לך פועל מצוי כל כך בשימוש הלשון כפועל סַדֵּר. בספרים ובהרצאות, בעיתונים ובשיחות, בבית הספר וברחוב - בכול שולט הפועל הזה. אין דבר, שאין פועל זה "מסדר". מסדרים שולחן למסעדה, מסדרים מיטה לפני השינה, מסדרים נשף, מסדרים בעבודה בכוח קשרים, מאיימים ב"אני כבר אסדר אותך" ועוד ועוד. קיימות גם "ועדות לסידור סכסוכי דירות". ולפעמים אנו מקבלים הזמנה של איזו אגודה ומזכירה מבקש "לסדר" את תשלום המסים (או החובות) עד יום פלוני.
ובעצם אין לשוננו כל כך ענייה, שהפועל "סדר" ישמש את כל הצרכים, הקשורים באיזו מידה שהיא בפעולת הסדר. דאגה הלשון לדיוק ולדקדוק ויצרה גוונים שונים של פעולות סידור. והנה הפעלים החשובים ביותר, הטובים לשימוש במקום "סדר", כדי לדייק וכדי לגוון את הלשון.

הערה. אנו מוצאים במקורות קצת בספרות התלמודית "סדר שולחן", אבל צירוף זה נדיר שם.

מסדרים - דברים, כשהעיקר בהם הוא הסדר:
שולחן כשמכניסים סדר בין החפצים שעליו, כגון בין מכשירי כתיבה;
מיטה בבוקר, אחרי שקמים מן השינה;
בית כשמכניסים סדר בין רהיטיו השונים.

שני הפעלים סדר, ערוך בהוראת פעולות הסידור מצויים הרבה בספרותנו העתיקה. הם קרובים זה לזה בהוראתם, ולכן הם זהים לעיתים במקרא ובספרות התלמודית.

מתוך:
עברית כהלכה- מדריך בענייני לשון / ד"ר י. פרץ
הוצאת יוסף שרברק, 1978
פריט 2, עמ' 23-24

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן