בהמשך למה שכתבתי באכול על עידן רייכל - אני באופן כללי אוהבת שימוש בטקסטים מהמקורות, כמובן בגבול הטעם הטוב. עידן רייכל עשה זאת מעולה ב"מנעי קולך מבכי" ומאיר בנאי באלבומו החדש.
מה אתם חושבים?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני לא יודע אם זה צירוף מקרים או באמת כך, אבל כל השירים המוזכרים - סליחה על המלה - ממש חרא לטעמי. לדעתי הם פשוט שירים גרועים, והאשמה לא בטקסטים. יש את עמיר בניון שגם בקטע של שירי דת וזה, אבל הוא פשוט נשמע הרבה יותר טוב. (וזה בלי קשר לזה שכל השירים שלו נשמעים בדיוק אותו שיר...)

..

מסכימה לגבי עמיר בניון. הוא אכן יוצא דופן באיכויות שלו - שוב, לטעמי.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אם ארצה לשמוע תפילות או מזמורים חסידיים (גם אם במסווה של שירים "מודרניים" ) אלך לבית כנסת !
אני מחפש בשיר שיהיה קליט ושלא אצטרך לשבור את הראש בלנסות לפענח מה רצה המשורר לומר!

קשה לי עד כדי בלתי אפשרי עבורי להתחבר לשירים שכאלה ולז'אנר הזה בכלל, זה ממש לא אני .

עם זאת (וכיאה לטיפוס מעורער ומלא סתירות שכמוני) יש כאן קונפליקט ופראדוקס ...
סוג מסויים של פסוקים או מלל מהמקורות אני יכל לקבל כחלק משיר אך מדובר בעיקר בתוכן בעל משמעות שלילית או של זעם ולאו דווקא בסגנון של "שבחו את ה' והללוהו".....

דפוק?..
אני יודע !


אגב - נקודה מאוד מעניינת...
בעבר כתבתי כאן על "המוכתר", מה שהמוכתר עושה מבחינת "מקורות" זה מדהים מבחינתי !
האיש משתמש בשפה תנכי"ת אך ממציא בעצמו את המלל, הוא מסוגל לכתוב שיר שלם שמרכב כולו ממלל שלכאורה נלקח מהתנ"ך אך כלל לא קיים שם כשלרוב מדובר בסוג של "נבואות זעם" ותכנים קשים אחרים, לדעתי צריך להיות מוכשר בטירוף כדי ליצור כך.

בהמשך אביא מספר ציטוטים פרי עטו להתרשמותכם.....

אגב 2 - ממש בקרוב הוא מוציא פרוייקט חדש שנקרא "נבואה ותוף" שמציג נקודת מבט מאוד מעניינת העל ענייני העם ואלוהיו.....


ולהלן קישור לאשכול שעוסק באיש המיוחד והמוכשר הזה:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E5%EB%FA%F8%22

לדעתי בשירים כאלו שאינם משתייכים לזאנר המוסיקה ה"חסידית", מה שיפה בטקסטים זה הסגנון. סגנון של כתיבה שכיום נדיר למצוא בשירים. "מנעי קולך מבכי"- מי בדיוק יכתוב טקסט כזה כיום לשיר, שגם ישירו אותו? סגנון כזה אפשר למצוא בזאנר של שירי ארץ ישראל, בעיקר יוצרים שפעלו לפני שנות השישים.
שירים חדשים בסגנון כמעט ולא יוצאים (אולי חידוש פה ושם, עבודה עברית וכאלה) ולכן כשיש משהו דומה פתאום צצים כל אוהבי הסגנון וחושבים שיש כאן משהו נפלא וחדש

לא טענתי שיש כאן משהו חדש. אהבתי את השימוש גם בשירת ביאליק ורחל. אני אוהבת את הרעיון של חיבור העכשווי למסורתי, חיבור למקורות שלנו, לשפה של "שבת" הנהוגה בהם וכו'. מעטים היוצרים העכשוויים שמשלבים ניגון עשווי עם טקסט עתיק.
עוד דוגמה היא שולי ראנד - שגם את מה ששמעתי מהאלבום שלו אהבתי.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני עם לבני, בד"כ זה לא מתחרז לא מתאים למקצב קבוע ומישהו עם יותר מדי שיער,
מסלסל אותו במפגן רוחניות מדומה. אני מהאסכולה שאומרת שטקסטים מהמקורות
צריכים להשאר בתפילות בית הכנסת ולא ברינגטונים, למרות שמדי פעם ופעם זה עובד, וכשזה עובד זה עובד טוב

מהמעט ששמעתי זה היה טוב
לפעמים האומן נותן תוספת ייחודית שלו מבחינת הלחן
(מעין זכרונות מבית אבא)

אתה מתכוון למשהו בסגנון אהוד בנאי?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

יש לי בעיה עם הסקר - הוא לא משקף את למה אני בעד באופן בסיסי....

אני אוהבת את החיבור לשפה, לדברים שהם בבסיס הכי משותף לכולנו, את העירור מחדש לניגונים שהולכים ונעלמים מהעולם וככה מקבלים עדנה מחודשת, את העובדה ששימוש בטקסטים כאלה גורמים לכל עילג זב-חוטם להכיר טוב יותר את העברית, ולזמזם ניגונים או מילים שבצורה אחרת לא היה יודע בכלל על קיומם....


להמשיך?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

טוב מן הסתם, לכל אחד יש סיבות שונות - ניסיתי להכליל כמה שאפשר מבלי שיהיה סקר של כן ולא