28-10-2008, 04:51
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.09.06
הודעות: 178
|
|
|
מבט של אישה לא ברורה
קר לי ומר לי רוצה שוקו חם
מתגעגעת לתקופה בה היה מיוחם
אותו ילד שקט שאהב רק לרקוד
ועם השנים למד רק למעוד
יושבת בוכה עם אותה משפחה
שנים כבר עברו מרגישה כשפחה
לחיים בעלי/חסרי משמעות
להתאבד לא נראה פתאום כטעות
בונה לעצמי מחשבות על מקלדת
בוהה בגופי לעיתים אף חולמת
עקיצות של דבורים נעלמו מהעור
נשאר רק החורף המכבה את האור
מסתכלת קרוב וצמוד לאויר הפתוח
זה גשם או סתם דמעות בצבע מלוח
לא שוכחת חיבוק לטיפה ומגע
של אותו הבחור שלימד אהבה
נוסקת אל על כששכובה על מזרן
מדביקה שלכת למחברת 'דפרן'
והוא עליי מביט בעיניים חומות
מלטף צווארי ומראה לי גומות
אך לאן נעלמת? שוב נא לכאן!
בחור רגיש, שמנמן, רומנטיקן
כך ברחת ללא הודעה מוקדמת
ואני נותרתי שפויה מטומטמת
רחמים עצמיים עטפוני בכיף
מרגישה שאין כוח להתעייף
ערה, שוב, בלילה ללא כדורים
רק רוצה שיבוא וייתן הסברים
ומי זאת אני השוכבת בוכה?
ומי זאת אני? אשאל במבוכה
ואין לי תשובה ואני לא קיימת
וכך בתוך מיטתי נרדמת
_____________________________________
"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
