פרסומים שונים מהלכים אימים בסוגית הגידול בחלקם של הקצינים הדתיים בצה"ל והנחלת ערכי היהדות מצד הרבנות הצבאית לחיילים. ד"ר עליזה לביא ממש לא מבינה על מה המהומה וגם: מה ההבדל בין גל חזרה בתשובה לבין מהפכה תרבותית-יהודית עליזה לביא פורסם: 26.10.08, 20:00


בשבוע שעבר, בשמחת תורה, נערכו הקפות באחד מבסיסי ההדרכה של צה"ל. היו שם פרחי קצונה קרביים, רובם חילונים וחלקם עולים מחבר העמים. כולם השתתפו בריקודים עם ספרי התורה. אף אחד לא הכריח אותם ולא כפה. זו לא הייתה פקודה וגם לא המלצה. אנשי הרבנות הצבאית לא סימנו את מי שלא השתתף. זה היה צימאון אמיתי: להיות חלק מהעם היהודי. לחוות את החוויה. להיות עם חברים.

זהו רק סיפור אחד מיני רבים המאפיינים את העת האחרונה. גם בצה"ל, כמו בחברה הישראלית, רוצים לדעת יותר, הרבה יותר. בעיקר על שורשי התרבות היהודית, על מושגים שבשפה ועל יסודות הלאום העומדים ביסודה של המדינה. ישראל היא מדינה יהודית, קובעים חוקי היסוד שלה, והחיילים בני כל הדתות המגינים עליה והבוחרים לומר "אחרי", מבקשים לדעת. רוצים לחדד מה באמתחתם, מהי דרכם ובשם אלו ערכים הם יוצאים לדרך וגם לקרב.

הבעיה היא, שמעטפת החינוך הכוללת כשלה, זו שבבית וזו שבבית הספר. מערכת החינוך הממלכתית מהססת וכושלת בהנחלת ערכים ובהפנמת ידע בסיסי ביהדות. ובבתים רבים שוררות אדישות והתעלמות. במילים אחרות: מושגי יסוד, החייבים להיות חלק מהשכלתו של כל ישראלי באשר הוא ישראלי, הם בגדר ספר חתום לחלקים ניכרים של החברה הישראלית – וכפועל יוצא מכך גם של חיילי צה"ל. לא אחת מתלוננים נבדקים לקורסי קצינים כי הפרק הקשה ביותר הוא מושגים ביהדות. פשוט משום שאיש לא לימד אותם את זה. בהעדר ידע בסיסי-ערכי משותף, ובחוסר הכרות עם אבני יסוד שבבסיס המארג החברתי הישראלי - וגם זה של שימושי השפה - לא תמיד ברור על מה נלחמים. ולמה דווקא כאן בארץ הזאת ומהי זכותנו המוסרית מול טענות אויבינו.

המהפכה הצעירה
לתוך הוואקום הזה נכנסת, כמעט בעל כורחה, הרבנות הצבאית הראשית. פעם, תפקידה המובהק היה לדאוג למשגיחי כשרות, לתחזוקת בתי הכנסת ולאספקת תפילין וסידורים. היום, הדברים הללו נעשים בצורה כמעט אוטומטית, כחלק מהמערך הצבאי כולו – וטוב שכך. אך מצד שני, השטח מבקש: יהדות. כי היום יהדות פירושה תרבות יהודית-ישראלית. אם מתרחשת כיום מהפכה תרבותית בישראל, הרי שזו מהפכת הצעירים הצומחת מלמטה, המבקשת לדעת, המבקשת לגעת.

כאשר מורות חיילות נשלחו במשך עשרות שנים למעברות ולערי הפיתוח – הריעו הכל לחלוציות של הצבא. כאשר חיילים זכו להשכלה בסיסית בעודם במדים – התבקשנו כולנו לתרום לשם כך ללב"י ול"שירותרום". אך כאשר הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב אבי רונצקי, מבקש להעניק לחיילים מעט ידע וחוויה – הוא זוכה לקיתונות של רותחין. אז רגע לפני הכעס – יש להבין, כי אין המדובר בגל של חזרה בתשובה, אלא במהפכה תרבותית-יהודית.

אין זאת, אלא שקיים כמעט הרגל של פחד בלתי נשלט בקרב דור הביניים מפני ערכי היהדות ומפני מה ש"עלול" להתחולל בעקבות הנחלתם. "החיילים עוד יחזרו בתשובה", רחמנא ליצלן. הם יישמעו לרבנים במקום למפקדים. חברים, אל תדאגו: השלמת מנין בקרב צעירים רבים נעשית באופן טבעי. גם בקרב כאלו שאינם מחויבים לשמירת תורה ומצוות. הם נענים, כי החבר הטוב ביקש או כי בעצמם ראו שצריך.

מהלכים אימים
לכך יש להוסיף כתבות שפורסמו לאחרונה בדבר ההשלכות העלולות לכאורה להיות לגידול המתמשך בחלקם של הקצינים חובשי הכיפות במערך הפיקוד הלוחם של צה"ל. שוב קולות רמים נשמעים על חשש שמא לא ניתן יהיה להטיל על הצבא משימות מסוימות. ויש אפילו המנסים להלך אימים כאילו יהיו מי שידירו את רגליהם מצה"ל (כך!) אם ייתפס כ"צבא דתי".

במקרה הטוב, אלו הם חששות שאין להם על מה להתבסס. במקרה הגרוע, זוהי דמגוגיה לשמה. האם קבלת מושגים בסיסיים על שבת, תפילה וכשרות מובילה אוטומטית לחזרה בתשובה? אם זה המצב, אולי צריך למנוע מהחיילים כל מידע שאינו חיוני לתפקידם. למשל: מורשת קרב.

ההתנתקות הראתה, שאין יסוד לחשש שמא חיילים יסרבו לפקודות בשל הוראות רבנים. ובכל מקרה, השימוש בצה"ל לביצוע צעדים פוליטיים שנויים במחלוקת –כמו ההתנתקות – הוא שצריך להחריד באמת את החוששים לדמותו של הצבא. ועוד דבר: אין זה סוד שבשנים האחרונות זוהתה חוסר מוטיבציה בקרב קבוצות הומוגניות להתגייס למערך הלוחם בצה"ל. היושרה, המוסר והאחריות הקיומית מחייבים בדק בית עמוק ללא פשרות. לבוא בטענות למי שכן מתגייסים, תורמים ומשרתים – אינה הדרך הנכונה.

במקום לבוא בטענות לרבנות הצבאית, המנסה להתאים עצמה לצרכי דור המתגייסים המשתנה, מוטב לבדוק (או לפחות להיות ערים) לבית הגידול של הדור הצעיר בארץ, למודלים לחיקוי המאתגרים אותו ולסוכנים התרבותיים המעצבים אותו. המסקנה המפתיעה לטובה תהיה, שלא הכל ריאליטי ולא הכל רייטינג. יש צמא אמיתי לידע, ואותו צריך להרוות.

מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3613080,00.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

הסיבה לעליה באחוז הלוחמים ובעיקר הקצינים מהמגזר הדתי לא נעוצה בחברה הדתית בארץ אלא בהתרדרות הערכית של החברה החילונית.

בעוד שבחברה הדתית המקפידה על חינוך לערכים ואשר הדור הצעיר בה מקפיד להתגייס לצבא ובמקרים רבים להמשיך לתפקידי קצונה מתוך ערכים, בחברה החילונית אנו עדים להתרדרות ערכית מתמשכת.

רוב המשתמשטים החילוניים לא עושים זאת מסיבות ערכיות מצפוניות (שגם איתן אני לא מסכים) אלא מסיבות אנוכיות לחלוטי, השקפת העולם כפישמשתקפת היא ראיית עולם אינדיבידואלית שלא מתחברת לשום מטרה גדולהיותר מהצרכים המיידים של הפרט
זו גישת חיים שדוגלת בלהשיג כמה שיותר לעצמי ולעשות רק מה שטוב לי והמטרות שלי בחיים קודמות לכל מטרה קבוצתית אחרת או כזו שפשוט לא מתאימה לו. כלומר אני,אני ואני-לא אנחנו.

נראה שהחברה החילונית כיום מתמקדת בשטויות של סדרות ריאלטי והתמכרות למותגים יותר מכל דבר אחר.

בנוסף אחוז המתגייסים מהמגזר החילוני הממשיכים לקצונה לא גבוה כמו במגזר הדתי.

מכאן אנו מקבלים תמונה של עליה חדה מהמגזר הדתי בקורס קצינים.

אין כל פסול בעליה באחוז החיילים והקצינים הדתיים הבעיה נעוצה בסיבה לכך
ועכשיו כל מני אנשי רוח ועיתונאים מתעוררים ושואלים למה? או מזהירים אותנו מהתופעה.

(גילוי נאות: אני חילוני לחלוטין)

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FiReBall ההתנתקות הראתה, שאין יסוד לחשש שמא חיילים יסרבו לפקודות בשל הוראות רבנים.

טענה שנשמעת יותר ויותר היא שהמשפט המצוטט לעיל אינו משפט של כבוד כי אם תעודת עניות. אם למרות מרכזיותם בצבא, לא היו סירובי פקודה באופן משמעותי וחיילים דתיים היו שותפים לגירוש, אזי כנראה שמשהו לקוי בחינוך של אותם משתתפים. אגב, יתכן כי הסיבה המרכזית היתה כי רוב רובם של משתתפי המעגל הראשון בגירוש, היו מיחידות עורפיות ששם אחוז הדתיים הוא הרבה יותר נמוך.

אינני מביע עמדה אלא רק מציג טענה.

המעגל הראשון התבסס בצורה מאוד מסיבית על אנשי קבע (באופן טבעי - עורפיים).

הסיבה די פשוטה - אילוץ מגוייסי חובה להשתתף במשימת שיטור אזרחית-פוליטית שנויה במחלוקת (לא שפינוי ישובי סיני והאתר המקורי של קשת בקונייטרה לא היו שנויות במחלוקת מסוימת, אבל היה קונצנזוס סביב מעשה מדינה בעוד שכל מה שסבב את ההתנתקות הריח מפוליטיקה פנימית) הינה מאוד בעייתית, והיה ניתן לעכב ולתקוע אותה בכל מיני תעלולים משפטיים.

אנשי קבע, לעומת זאת, קשורים לצבא בחוזה וולנטרי.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

נכון. גם יש להם יותר מה להפסיד במקרה של סירוב. זה, יחד עם שטיפת המוח המסיבית של ממד"ה, הביא לתוצאה ההרסנית.

מהי ה'תוצאה ההרסנית' תזכיר לי?

למרות שאני מאוד מקווה שלא, אתה תראה את התוצאה ההרסנית במלא תיפארתה במילואים הבאים שלך.

על רגל אחת:
מערכים של רקטות שמשוגרות מבונקרים נוסח שמורות הטבע, מאלצות את צה"ל להיכנס לעזה בלית ברירה.
מאה הרוגים בחודש זה יותר ממה שאפשר לסבול, אפילו שכולם מצביעי ליכוד מהפריפריה.
על צה"ל להילחם כמו באיו ג'ימה בכל בונקר, מחפורת או בית תוך התחשבות מקסימלית בחיי המגינים האנושיים של האויב עד כדי הקרבת חיילים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

1 חשבתי ההתנתקות.
2 שמואל בן ישי
3 אין מילים

איך זה קשור בכלל?

התנתקות תתפוצץ לנו בפנים.

מאחר ויש (כנראה, ר' הצבעות החיילים) יותר ימנים בצבא, אזי השמאל בישל דייסה שהימין יאכל וישלם בדם ברבית דרבית.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בעוונותינו.

לעיתים, אנשים משתנים.

דמגוגיה בגרוש.

כל החלטה מדינית צריכה להתקבל על פי התפלגות קולות החיילים?

מה לגבי קולות העם? גם מזה נהוג להתעלם היום... לפני ההתנתקות דיברו על משאל עם שנגנז. גם את משאל העם על הגולן רוצים להרוג... דמוקרטיה מסכנת את השלום, לא? בשם אותה "הדמוקרטיה" סוגרים אתרים, עיתונים, תחנות רדיו ומפטרים עיתונאים ושדרנים שלא מיישרים קו עם החבורה השלטת.

רדיפה משפטית על הסתה, קיימת רק נגד ימנים (בצדק או שלא בצדק לא העיניין כרגע), אולם פרופסורים, אימאמים וח"כים ערבים או מהשמאל זכאים לגיבוי מלא, מגינים בחירוף נפש על כל זכויותיהם אפילו פעלו בשירות האויב.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

תזכיר לעצמך מי היה ראש הממשלה (זו עדיין היתה הבחירה הישירה אם זכור לי נכון), מי בחר בו ובאיזה פער. מעבר לזה, עזוב אותי מפוליטיקה, לא בא לי להחסם.

לא רלוונטי, כאשר פוליטיקאי הופך את עורו ומתכחש להבטחותיו לשולחיו.
אם האשכול פוליטי, תמיד יכולים להעביר אותו לפורום פוליטיקה בפרש בלי לחסום אף אחד, אפילו שביטיס שונא אותי.
זה לא יהיה האשכול הראשון שם שמוצאו כאן.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

נו, אז מכיוון שאני שונא אותך , אני מזהיר אותך שוב - הגרירה הבאה לתחום הפוליטיקה תגרום לחסימתך לתקופת זמן ממושכת ביותר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הידרדרות ערכית? השאלה היא מה הם "ערכים". בדרך כלל כשמדברים על "ערכים" מנסים לדחוף בעזרת זה עמדות פוליטיות קיקיוניות למדי עד שנויות במחלוקת. אנשים ערכיים באמת לא מדברים על הערכים שלהם כל הזמן ועושים תחרות לאבא של מי יש ערך יותר ארוך ועוד באינצ'ים.

אם ב"ערכים שמרניים ופטריוטיים" מדובר, הרי שבתיכונים של צפון ת"א הכה-מושמצת בהדוניזם שלה יש 90% גיוס, בעוד שבאזורים שנוטים יותר לכיוון דת ושמרנות אחוזי הגיוס נמוכים בהרבה. בכלל, יש נטיה להאשים את הליברלים בכל הרעות החולות של השמרנים - החל מפשיעה (כוכבי הפשע מחוברים לרבנים יותר מאשר למאיר שלו) וכלה בסדרות ריאליטי (שהן תופעה חולפת, כמו מבול תוכניות האירוח של ערוץ 2 בראשית דרכו).

גם הדרוזים מתגייסים לקרבי באחוזים גבוהים יותר מחלקם באוכלוסיה, וכך גם חילונים מעיירות הפיתוח או קיבוצניקים. אלה משום מה לא מעוררים כל כך הרבה רעש של מתנגדים/תומכים.

חלה עלייה במספר הלוחמים הדתיים, אבל הם ממש לא רוב. גם לא בקורס קצינים וגם לא בקרבי. כתבת ההבהלה ההיא על "הסכנה עם הכיפה" עשתה בעצמה מניפולציות סטטיסטיות כדי לנפח את הנוכחות הדתית "20% דתיים בצוללות!" (רק אחד מכל חמישה), "חצי מהמ"פים שעמדו על הרחבה בבה"ד1!" (מנסים ליצור אשלייה של "חצי מהצוערים/קצינים" כמה מ"פים יש בכלל בבה"ד 1? צריך יותר משתי ידיים כדי לספור את כולם?)

למה יש עליה? בין היתר כי יש גם יותר מכינות דתיות שבוגריהן מגיעים מוכנים יותר מנטלית לקורס קצינים, כי יש "למעלה" יותר מאנשי-שלומם שיכולים לתת יד ולמשוך כשצריך (לא-דתיים עשו את זה אחד לשני לפניהם) וכי יש סביבה חברתית תומכת שמפעילה לחץ חברתי - מלש"ב ממוצע יתגייס לאן שהחברים שלו והאחים שלו מתגייסים. וכמובן - פחות דתיים מורידים את הכיפה במהלך השירות, בין אם בגלל הסביבה התומכת ובין אם בגלל שינוי תפיסה לפיו "דתי" הוא גם שייכות חברתית-אידאולוגית ולא רק שמירת מצוות, ולא צריך לגרש את עצמך מהקבוצה רק כי חיפפת פה ושם.

האם זה שדתיים מתגייסים יותר אומר שחילונים מתגייסים פחות? החילונים הם עדיין רוב בצבא, אבל בגלל שאין להם "מגזר" הם בולטים פחות. אם הדתיים יכולים להציג מסגרת התייחסות חובקת ו"מוסדות דגל" ששואבים ממקורות בכל רחבי מגזרם כמו המכינה בעלי, לנו החילונים אין מכנה משותף מיוחד ועל מוסדות דגל קשה לדבר - חוץ מהתיכון ההוא עם הטייסים ברעות-מכבים שלא ממש רלוונטי למי שלומד בתיכון בתל אביב או בנצרת עילית.

ה"השתמטות" החילונית היא זניחה למדי - העליה באחוזי הלא-מתגייסים מבין בני הנוער שמסיימים תיכון היא בעיקר בגלל העליה במספרם של החרדים, והרוב המובהק של הנוער החילוני מתגייס בערך באותם אחוזונים כבר כמה עשורים. מה שכן, חילונים נוטים פחות להשאר בצבא מעבר ל3 שנים, מה שמתבטא בפחות חילונים שרוצים לצאת לקצונה ואם כבר יוצאים לקצונה אז לא חותמים מעבר לתקופת החובה הנדרשת (שנה-שנתיים). למה נוטים לזה? (שוב - הכל יחסי, גם בקק"צ החילונים הם רוב) כי קיימות עוד אופציות למימוש עצמי שנחשבות ללגיטימיות באותה מידה. עם כל הכבוד ללהיות מג"ד ומ"פ, המג"ד והמ"פ הם לא אלה שיכניסו מטבע זר למדינה, לא אלה שיטפלו באנשים חולים, לא אלה שילמדו ילדים לקרוא ולכתוב ולא אלה שיכתבו את המחקרים שהכניסו את האוניברסיטה העברית לרשימת ה100 - לא בזמן שהם משרתים בצבא בכל אופן.

יש גם את "הפיל בחדר" זה שלא מדברים עליו - התפיסה שמשימות הצבא הפכו ל"משימות רשות" שעיקרן אבטחת וקידום ההתנחלות בשטחים. לדתיים אין עם זה בעיה (למרות שהזיהוי דתי=בעד התנחלויות הוא ממש לא גורף או מחייב) בעוד שיותר חילונים (יחסית - יש גם חילונים שתומכים בכך ולראייה תוצאות הקלפיות בישובים חילוניים שכוללות גם מצביעי ימין) רואים בזה משימה סקטוריאלית ואף מיותרת. זה כנראה משפיע על ירידה מסוימת במוטיבציה לשרת ביחידות שדה או להיות מפקד וקצין בצבא לאורך זמן, אבל לא מדובר במגמה אחידה - שכצצות משימות שנתפסות כלאומיות-באמת, כמו מלחמה בטרור (להבדיל משגרת בט"ש) רואים עליה מסוימת - מלחמת לבנון השנייה, כך אומרים, גרמה לגל חזרה לקבע של קצינים בתפקידים שונים, והגיוס לחטיבת כפיר (ה"ברומטר" הכי טוב לנכונות לשרת בשטחים כי היא נמצאת בהם באופן עקבי) מתנדנד לפי היחס בין "סתם עומדים במחסום" לבין "עושים מבצעים מהסרטים בקסבה".

אז יש יותר לוחמים דתיים, למה זה מפחיד מישהו וזוכה לכפולת עמודים במוסף בעוד שידיעות כמו "שיא במספר הלוחמים האתיופים" או "הסבא היה בצבא האדום, הנכדים קצינים בצה"ל" יקשטו את עמוד הקוריוזים האחורי בעיתון?

יש שתי סיבות. האחת בעיקר קטנונית, השניה פחות.

הסיבה הקטנונית היא אבדן הגמוניה. למרות ירידת קרנו של הצבא, הוא עדיין נתפס כמוקד כוח, שבאופן מסורתי נשלט ע"י אנשי שמאל-מרכז חילוני. כשהבלעדיות שלהם מתערערת ע"י חבר'ה מהימין-מהמרכז הדתי, דוברים שמזהים את עצמם עם הקבוצה הקודמת מתחילים לצעוק. באותה מידה, דוברים מהקבוצה החדשה מנסים ברטוריקה שלהם לנפח את מעמדם ומקומם בעמדה לה זכו מעבר למספרים היבשים, דבר שבתורו מלחיץ את הראשונים שצווחים חזק יותר, וחוזר חלילה.

הסיבה המהותית יותר היא חשש. הדתיים נתפסים כקבוצה די הומוגנית (אולי בטעות, גם ה"רוסים" נתפסים כקבוצה אחידה למרות שרובם בכלל אוקראינים) וכקבוצה עם מטרות ועמדות מסוימות. החשש הוא מפני יצירת חונטה או כת צבאית שלכל היותר תמרוד ולכל הפחות תטרפד מהלכים של הדרג המדיני שלא נראים לה.

ניתן לטעון שמדובר בסתם עלילה ושבאותה מידה ניתן היה לחשוש מקצינים אנשי מפ"ם בשנות החמישים-שישים, אבל קצינים מפ"מניקים אכן זכו לעין בוחנת ובתקופה מסויימת אף ריגלו אחריהם באופן פעיל (ובכמה מקרים געלו ממצאים מבישים למדי..).

אבל בכל זאת - עדיין לא היה לנו מקרה של סרבנות המונית או סרבנות שהוכוונה ע"י מפקדים דתיים, למרות שבתקופת ההתנתקות השנויה-במחלוקת עלו איומים על כך משני הכיוונים. יחד עם זאת, יתכן שאיום הסירוב/מרד לא נשלל אלא פשוט נוטרל - יחידות עם אחוז גבוה של דתיים הורחקו במידת האפשר מכל הקשור במשימת ההתנתקות. זה לא היה אמור להפריע למי שרצה למרוד ולסרב לעשות זאת, אבל זה גם לא יצר מתח-יתר.

מה שכן היה לנו ויש לנו זה מקרים בעייתיים אך עדיין בודדים יחסית שהמכנה המשותף שלהם הוא רקע דתי - החל מכל מיני סירובים קטנים שמוצדקים מטעמים דתיים בנסיונות לכפות על הצבא את רצון החייל ורבו וכלה במעורבות של ממש בטרור אידאולוגי-דתי. בניגוד למקרים בהם חייל חילוני לא רוצה להגיע לקורס מסוים או שחייל אחר יוצא לבלות ביום שישי בערב ואח"כ זורק בחורה מהחלון, כאן אין לנו משהו שניתן לבטל אותו כמופרעות אישית - מוצגת הצדקה אידאולוגית ולעיתים מעטפת תמיכה מגזרית.
ה"מרד הזוחל" הוא משהו שקיים, גם אם השפעתו נמוכה יחסית. החשש הוא שתינתן לו רשת של תמיכה בתוך הצבא מדרגים פיקודיים המזדהים איתו.

האם זה אומר שאחוזי גיוס עולים של דתיים הם איום? לא יותר משאחוזי הצבעה גבוהים של דתיים הם "איום" - קואופטציה והכנסה של קבוצות שמציגות עמדות-נגד לתוך המערכת עדיפה על השארתן בחוץ לגמרי. דתיים לא יפסיקו להיות דתיים ולא יעלמו פתאום אם לא יגייסו אותם (זה בסדר, גם הערבים לא הולכים להתפוגג לשום מקום) ואין שום דרך מהוגנת לסנן אותם החוצה או משהו - גם אם תמצא דרך כזו, העובדה שזה "לא הצבא שלהם" יכולה ליצור התנגשויות משמעותיות בהרבה מאלו שיכולות להגרם במצב כיום.

אם יהיה מרד - הוא יטופל. הרוב בצבא הוא עדיין חילוני, אין שום ערובה לכך שמרד צבאי היפותטי כלשהו יהיה מבוסס על טהרת הדתיים (יש הזויים פוליטית גם בלי כיפה - המחבל היהודי מחיפה לא היה דתי במיוחד) ולמרות שמקרי מרדנות בולטים בוצעו ע"י חיילים דתיים - זה לא אומר שכלל הציבור הדתי מחוייב לכך (גם אם יש בו כיסי תמיכה) - להיפך, לבוא לכל החיילים והמפקדים הדתיים ולומר להם "כולכם כתומים משוגעים וסכנה לצה"ל" מזיק בעיקר לאלה שלא.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אתה מבזבז את זמנך.
חילוני הוא סתם ריקא - חמור שעל גבו יבוא המשייח.
ודתיים - םהם נזר הבריאה, הם נקיים, תמים, זכים, לא פשע, לא אונס, לא סירוב פקודה, לא גניבה, לא כסף.
הכל ערכים.

יפה מאוד. אתה מתמודד עם הקושי המועלה בטענות ב: הקצנה, דמגוגיה והגחכה.
אדוני הפרקליט - הפסדת את התיק אבל זכית באהדת התקשורת. והרי זה מה שבאמת קובע, לא?

בב"ח.

לא . לא כך.
האמת, אחרי תקופה ארוכה של חיים בצוותא כאן עם כל ה'ערכים' אני כבר מכיר את העם שלי.
הייאוש רק יותר נוח.
אימרתי, דע עקא, שנאמרה בצער ולא בשמחה, מעידה בדיוק על מה שקורה כאן.
מי שחושב את עצמו רם ונישא, פטרוני, מרגיש נעלה נקי וזך מעל כולם זה רק מי שברור לו כי הקב"ה קבע את הדברים והכל משמיים.
איך היתה כאן אנקדוטה לפני זמן מה - "נס שהכדור פגע רק בספר התהילים...הכל נשרף חוץ מהתפילין...הטיל ראה מזוזה ומייד סב על עקביו.."
ככה זה.
זה מזכיר לי נשכחות בשעתו דיברתי עם מפקד בכיר בחטיבת גבעתי [שלצערי נפל ממארב בעזה] והיו לו תלונות רבות על החטיבה בעת הנהגתו של אפי פיין ועל מה שמנסים להחדיר מבחינת הדת בחטיבה.
ואל תתטעה, חברי היה בוגר ישיבה אשר עם הזמן הוריד את הכיפה.
אז תעשה לי טובה.
בב"ח,

כדי לעשות שירות צבאי מלא לא מספיק להגיע לבקו"ם (א), אלא גם לעשות שירות משמעותי (ב) (בכלל זה, תפקידים מקצועיים ג'ובניקיים הכרחיים כגון חימוש או מודיעין) לסיים תקופת שירות צבאי מלא (ג) של לפחות 36 חודשים.
90% גיוס מצפון ת"א באמת לא אומר לי שום דבר.

דוגמא שניה:
בחורה דתיה, מתגייסת לשירות לאומי במקום צה"ל, ועובדת קשה מאוד בכל התקופה במשימה חיונית.
חיילת צפונבונית, מתגייסת, לשבת על כיסא ולהעלות את המוראל של אנשי הקבע המשועממים.
מה עדיף למדינה?

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הדתייה, כמובן הדתייה.

הצפונבונית עושה אותו תפקיד שהייתה עושה הדתייה אם היא היתה מחליטה להתגייס.
היא זו שקובעת את השיבוץ שלה? היא מחוייבת על פי חוק להתגייס, והיא משובצת היכו שצה"ל מחליט שהיא תשובץ. זה משהו שאתה שוכח כי נוח לך כרגע.

א. בחורות דתיות לא מחוייבות על פי החוק להתגייס. לפי החוק הן פטורות.
ב. לפי מימדי האבטלה הסמויה בצה"ל, בייחוד אלו של בנות, לצה"ל יש בעיה עם מקומות לשיבוץ. וזה משהו שאתה שוכח כרגע.

הפתרון: שירות לאומי חובה, לאלו שנפלטו או פטורים מהצבא.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

שצה"ל יפתור את בעיות האבטלה הסמויה שלו. זה לא קשור כרגע לטענות שלך כאילו השירות הלאומי של בנות דתיות שם אותן בדרגה אחת מעל הצפונבוניות שמתגייסות לצה"ל (ע"פ חוק- אותו חוק שפוטר את עלמות החמד מהמגזר הדתי) ומשובצות לתפקידי גרבצת (ע"פ החלטת אכ"א).

בשורה התחתונה- לו בנות דתיות היו מתגייסות הן היו עושות את אותם התפקידים המשמימים כמו חברותיהן הצפונבוניות.

לגבי שרות לאומי- על פי השקפתי כל אזרח שפטור משירות צבאי צריך לעשות זאת- גם חרדים, גם בנות דתיות וגם ערבים. אדרבא- שבנות אולפנא נאוות יעשו את השרות הלאומי שלהן יחד עם בנות ערביות. רע זה בטח לא יכול להיות.

מסתבר שלטענת אי-אלו ממגיני טוהר גזענו המקודש והנאצל, גן ילדים מעורב יכול לגרום לנישואי תערובת והתבוללות.

בכלל משעשע הפחד היהודי הזה מהתבוללות - במקום שכמרי הפרבוסלבים יחששו שצאן מרעיתם יתפתה ע"י כל מה שיש לחברה הישראלית להציע וינטוש את דרכי קיריל ומפודי ואת ישו המתוק, כל מפגש בין יהודי לגוי הוא איום על שלמות זהותו של היהודי...

נו, אולי זה בגלל שליהדות יש מעט מאוד להציע למאמיניה וצריך להשגיח עליהם טוב טוב שלא יברחו למתחרים...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

להסתכל על הבנות שעושות שירות לאומי בבתי חולים (לא כולן דתיות, אגב) כעל מייצג בלעדי של בנות השירות הלאומי זה שגוי כמו להסתכל על פקידה בטלנית בקריה כעל מייצגת שירות הבנות בצה"ל (אגב - לא מעט דתיות מתגייסות כרגיל).

שירות לאומי אפשר לעשות גם בגן ילדים פרטי, בעמותה מפוקפקת ובמשרדי ממשלה שונים - בהם נערות השירות מתעסקות בין היתר בהעלאת המוראל לכל מיני פקידים מזדקנים.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אגב שירות לאומי הוא רק שנה.
שלא יעבדו עלייך.
[נ. שטרסלר, העם במיטבו]

שירות לאומי הוא בין שנה לשנתיים.
אנא ממך, אל תתן מידע מסולף.

אני שירתי במשרד הביטחון ולא התבטלתי, בתור בת שירות לאומי.
חוץ ממני, כל חברותי ששרתו איתי, פנו לשנה נוספת או שסיימו את השנה השניה שלהן.
עבדתי המון המון שעות ביום, ולא היה שמץ התבלטות.
החיילות קיבלו בהכרח תפקידים זוטרים ובלתי הגיוניים, החבשנות גאתה, ואילו אנחנו קבלנו תפקידים רציניים בהרבה, וטחנו זמן ועבודה.
כל אחד עשתה תפקיד עצום שתורם ותרם רבות לכלל הציבור והחברה הישראלית.

דווקא הבנות שבוחרות תפקידים זניחים בשירות לאומי כדי להתפטר, הן בנות חסרות אידיאולוגיה או ערכים מושרשים מהבית, והן, לצערי ובעוונותנו, בעיקר בנות שאינן דתיות.

יש בעיה הלכתית עם גיוס נשים, ועל כן, בחורה דתיה אמיתית לא תתגייס. על אף שגם זה מצוי היום.
חילוניות שלא מתגייסות מהסיבה שהציפורן המלאכותית שלהן מעט רופפת ואין להן כח, עליהן יותר הגיוני לקטרג. אבל גם אותן אפשר להבין.

כולנו עם אחד, אנחנו צריכים לחזק אחד את השני ולא להעמיק את השסע והפילוג.

לעיתים, אנשים משתנים.

".כולנו עם אחד, אנחנו צריכים לחזק אחד את השני ולא להעמיק את השסע והפילוג.."

קצת מאוחר לטעמי.
וגם הסיפור שלך, ככל שהוא מעניין ומרשים, לא עושה עליי את הרושם המתאים.
כל אדם שמבדל עצמו המרוב ולא משנה הסיבות לכך - גורם לשסע ופילוג.

אני לא מבדלת את עצמי מרוב.
להפך, בחורה דתיה שמתגייסת- היא מבדלת את עצמה מרוב.
אבל נניח רגע לנקודת ההסתכלות הסובייקטיבית.

תחשוב רגע אחד עם עצמך ובהיגיון:
במה שונה בחורה ששרתה בשירות לאומי מבחורה ששרתה בצבא?
לרוב הבנות משתבצות לתפקידי פקידות (וזו עובדה) כאלה ואחרים. אז מה בדיוק שונה בחורה ששרתה, לדוגמא, במרכז לפעילות נגד הטירור לבין מש"קית נפגעים? מה ההבדל בין תפקיד פקידותי בשירות צבאי לבין תפקיד פקידותי בשירות לאומי?

ברור שהשתמטות גרועה משירות לאומי. וברור שיש לגנות את הבחורה שפרשה מהצבא סתם.
ואתה יודע מה, יותר מזה, הזכויות שלי כבת שירות לא זהות לשל חיילת, בגלל שיש אנשים בקודקודים שמזלזלים בשירות הלאומי, כמוך.

וסלח לי, זלזול בשירות הלאומי נובע מבורות.

לעיתים, אנשים משתנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Marabiosa אני לא מבדלת את עצמי מרוב. להפך, בחורה דתיה שמתגייסת- היא מבדלת את עצמה מרוב.??? איזה רוב? הרוב בארץ דתיים, אני לא מבין את ההיגיון שלך. אבל נניח רגע לנקודת ההסתכלות הסובייקטיבית. תחשוב רגע אחד עם עצמך ובהיגיון: במה שונה בחורה ששרתה בשירות לאומי מבחורה ששרתה בצבא? לא שונה. בשביל מה בכלל היה צריך להמציא טריקים כאלה . כולם לצבא וזהו. לרוב הבנות משתבצות לתפקידי פקידות (וזו עובדה) כאלה ואחרים. אז מה בדיוק שונה בחורה ששרתה, לדוגמא, במרכז לפעילות נגד הטירור לבין מש"קית נפגעים? מה ההבדל בין תפקיד פקידותי בשירות צבאי לבין תפקיד פקידותי בשירות לאומי? ברור שהשתמטות גרועה משירות לאומי. וברור שיש לגנות את הבחורה שפרשה מהצבא סתם. ואתה יודע מה, יותר מזה, הזכויות שלי כבת שירות לא זהות לשל חיילת, בגלל שיש אנשים בקודקודים שמזלזלים בשירות הלאומי, כמוך. וסלח לי, זלזול בשירות הלאומי נובע מבורות.

- התכוונתי לכך שאיני מתבדלת מהבנות הדתיות שאינן מתגייסות. המתגייסות מאיתנו- הן המתבדלות, מסיבות אישיות שלהן.

- זה לא "טריק". אתה לא מבין שיש בעיות הלכתיות? אם אני בחורה דתיה, זה אומר שאני לא יכולה ללבוש מדים (בגדי גבר), לא יכולה לשמור עם גבר (ייחוד), נכשלת בצניעות ונחשפת לתרבות של קללות, גסויות ואנשים עם המון הורמונים מקפצים.

זה לא מתאים לבחורה דתיה.

חוץ מזה, שכמו כל שאר פסקי ההלכה שעליי לקיים בתור דתיה, כך גם את פסק ההלכה הזה.

לעיתים, אנשים משתנים.

לא אני לא מבין.
בבני ברק יש גשר לגבעת שמואל - אלפי אנשים עושים סיבוב מכניסת שבת עד יציאתה ובחגים ולא בדרך הקצרה כי יש כמה בנינים ליד גשר קוקה קולה שבהם גרים חרדים [דתיים].

את לא מבינה שגם לחילונים יש בעיות או שהן לא 'הילכתיות' הם ממהרים הילדים עייפים הם רעבים הם הבטיחו להגיע בזמן!
אבל הם מוותרים, למה?

למה שלא תשרתי 3 שנים בקרקל ותלחמי במחבלים ש'בעוונותינו' אני ושכמותי הביאו לפתח ביתך?

למה לך יש בעיות התנהגות?

תהיי כמו כולם וזהו.

לא הבנתי מילה, בטח לא לאן אתה חותר.

לעיתים, אנשים משתנים.

אוי באמת. חבל על היידישקייט.
עכשיו את לא מבינה.
טו ב. זה פורום צו"ב אז בואי נעזוב עכשיו את הנושא.
את תמשיכי להתמם ולא להבין והשסע יעמיק ויתחזק.
כל אחד כאן חושב שהוא צודק ושהשני צריך לוותר.

אני לא מנסה להצטדק, אני מנסה לגרום לך להבין (ולא בהכרח לקבל).
אתה, לעומת זאת, לא מסביר את דעותיך, אלא רק מתנגח.

לעיתים, אנשים משתנים.

אני המקופח מבין שנינו שמצפים ממנו ל'וותר ' כי נו 'המגבלות' שלך ושל כמותך לא נותנות לך למלא את תפקידיך במדינה כפי שהם רשומים בחוק.
ממילא אין לי שום הוראה 'חוקית' לסוע בכביש כזה או אחר אז למה שלא 'אכבד' את רגשות תושבי ב"ב ואעשה סיבוב כל שבת הביתה שהוא מיותר ועולה לי יותר כסף.
ככה זה.
לא חשוב.

אתה הופך *כל* דתי למשתמט, ו*כל* בחורה דתיה ששירתה שירות לאומי, גם אם זה לא פחות משירות צבאי בזמן - למשתמטת. ובתור בונוס, עושה לי סלט מדתיים וחרדים וגם בא בגישה שהצבא שייך לך ושאגיד תודה שאתה מרשה לי לטחון מילואים.


אז תודה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

חס ושלום.
הגענו בכלל לויכוח תיאורתי מדוע קבוצה אחת בחברה יכולה להשליט את 'ערכיה' על קבוצות אחרות.
וגם שבעניין הדת קבוצה קטנה יחסית משליטה את 'ערכיה' בנושאים שונים על קבוצות גדולות בהרבה ממנה.
אין לי שום בעייה עם דתיים, שישרתו או לא.
כשמתחילה כפייה בנושאים שונים אזי יש לי בעייה. ומדובר בעיקר בניסיון להגיד לי 'מה אכפת לך..תיסע מסביב.. אל תשמע מוסיקה..כבד את שכונתי..' וכו'.
למקום הזה בויכוח הגעתי עם הכותבת הנחמדה שלמעלה ומעבר לזה כל הכבוד לה שהיא שירתה בכחלל ולו רק בשירות לאומי.

לא נועם, אתה צבוע.
אתה מתנגד רק "להשלטת" דעות של ימנים, אבל אין לך שום בעיה עם אינודקטרינציה שמאלנית סוציאליסטית. אז לי יש...

פרט קטן מחיי בתחילת שנות ה-90, שעליך לדעת:
למדתי בתיכון איזורי, שהיה בקיבוץ.
שם, עברתי שיעורי אינוקטרינציה בכל הזדמנות. קראו לזה שיעורי גיאוגרפיה, שיעורי היסטוריה, חברה, אזרחות, סיפרות, תנ"ך אפילו מתימטיקה... והיו גם ביקורים של השכן הנערץ חיים "ג'ומאס" אורון. הוא גר בקיבוץ שכן אז הוא היה "קופץ" לביקורים. והיה לו חשוב שלא נתאמץ יותר מידי, לכן היה חושב בשבילינו, ש"ניישר קו" עם מה לאמר, מה לאהוב ואת מי לשנוא שינאת מוות. גם עיתון תהעמולה "על המישמר" חולק חופשי. (כדי שלא נתפס לעיתונים ציוניים ריאקציונרים כמו "הארץ").

כמובן, שאסור היה להגיב למנהיג, אסור לענות, ואסור לגלגל עיניים או לעשות פרצופים של מתבגרים... הרי זו חוצפה מצידינו שגוררת עונשים, ועלינו להבין מהי דמוקרטיה.(עממית).

כפי שאתה רואה, כל חברי נעורי מצביעי מרצ אדוקים... (ומאז האוניברסיטה: חד"ש). אצלי, אפעס... נכשלו.

אני עמיד בפני תעמולה, עמיד בפני אינדוקטירינציה ואלרגי לצביעות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בעייתיות הלכתיות תמיד ניתן לפתור, אם באמת רוצים. ובכלל, מי שלא משרת עקב בעיות הלכתיות הוא כשר ומי שלא משרת עקב בעיות אישיות הוא משתמט? קצת תמוה, לא? הבעיות ההלכתיות שלך מעניניות אותי כמו שהבעיות האישיות של אביב גפן למשל מענינות אותך. תחשבי על זה קצת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי lior432 בעייתיות הלכתיות תמיד ניתן לפתור, אם באמת רוצים. ובכלל, מי שלא משרת עקב בעיות הלכתיות הוא כשר ומי שלא משרת עקב בעיות אישיות הוא משתמט? קצת תמוה, לא? הבעיות ההלכתיות שלך מעניניות אותי כמו שהבעיות האישיות של אביב גפן למשל מענינות אותך. תחשבי על זה קצת.

בוא נדבר על זה.

אני אתן לך שני איסורים לדוגמא:

1. איסור ייחוד.
2. לא ילבש גבר כלי אישה ולהיפך.

איך בדיוק אתה יכול לעגל כאן פינות? מעניין דווקא.

בנוגע לשחרור על 21-
לא אמרתי כלום על אנשים עם לקות נפשית. אני אקרא משתמט לאדם שעשה את עצמו לא כשיר.
דתיה שמצהירה, היא לא משתמטת, באם היא פונה למסגרת של שירות לאומי.

לעיתים, אנשים משתנים.

לא ניכנס איתך בכלל לויכוח היכתי, זה מעניין אותי כקליפת השום.

לגבי החלק השני של דבריך- לך אי שירות צבאי מסיבות אישיות נראה לגיטימי לחלוטין. בעיני אי שרות צבאי מסיבות של פציפיזם או כל סיבה אינדיבדואלית אחרת נראה לגיטימי. עד כאן אין בעיה. הבעיה שאתה פוסל את סיבותי בטענה של השתמטות אבל טוען שסיבותיך כשרות וכתוצאה מכך, אתה מורם מעלי ואתה מצפה ממני לקבל זאת ללא ערר.

עכשיו יש מבין?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי lior432 בעייתיות הלכתיות תמיד ניתן לפתור, אם באמת רוצים. ובכלל, מי שלא משרת עקב בעיות הלכתיות הוא כשר ומי שלא משרת עקב בעיות אישיות הוא משתמט? קצת תמוה, לא? הבעיות ההלכתיות שלך מעניניות אותי כמו שהבעיות האישיות של אביב גפן למשל מענינות אותך. תחשבי על זה קצת.

זו תגובה שנובעת מחוסר ידיעה, במקרה הטוב ומבורות, במקרה הרע. לא ניתן לפתור את הכל, גם לא בהרבה מאמץ אלא אם כן אתה רפורמי.

יש דברים שכן אפשר למצוא עבורם פיתרון אבל בגלל שלא מעניינת אותך ושכמותך הבעיה ההלכתית, אתה ושכמותך לא עושים מאמץ כדי שהם ייפתרו. ואז אתה עוד מתלונן?

אגב, בסה"כ ניתן לומר צה"ל עושה מאמצים על מנת למצוא פתרונות לבעיות שונות, לא תמיד בהצלחה, מה שאי אפשר לומר על הארגון שאתה עובד בו!!! (למרות שמצד אחד צה"ל מעודד שירות בנות ביחידות קרביות ומצד שני יש את מינהלת השילוב הראוי - קצת סותר אחד את השני)

תודה לאל.

חשבתי שזה כבר לא יקרה. קצת הגיון, קצת אמת. תודה לאל.

לעיתים, אנשים משתנים.

דווקא הארגון שאני עובד בו הוא דוגמא קלאסית לאיך אפשר להתגמש כשרוצים. אותם חבר'ה שאיסור הייחוד היה ממש בנפשם במהלך השרות הצבאי מגלים ליברליות מדהימה במסגרת אזרחית.
אגב, לארגון שאני עובד בו מגיעים מבחירה. מי שלא חושב שהוא יעמוד בתנאים הללו, לא מגיע לשם או עוזב בדרך.

בהודעה זו אתה מוכיח בורות בנושאים יהודיים.
אני ימני חילוני, לא דתי. אני שייך למחנה הרוויזיוניסטי המקורי של הליכוד. דור שלישי לחירות (התנועה).
הפרשנות המקובלת "לכלי גבר" היא מדים ונשק.
הפרשנות המקובלת להתייחדות, היא גבר ואישה מאחורי דלת סגורה. במוקומות עבודה מודרנים זה נקרא "הוראות למניעת הטרדה מינית". לכן אסור לדרוש מדתיות להתגייס. שירות לאומי צריך להיות הפתרון בשביל כל החיילים שלצה"ל אין מה לעשות בהם.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

כן ירבו כמותך.

לעיתים, אנשים משתנים.

תודה רבה!

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הצחקת אותי פעמיים:
החוק להטרדה מינית חל על הטרדה מינית. גבר ואישה בחדר לבד זו עדיין לא הטרדה על פי חוק, אולי על פי אמונה. קרא את החוק אם אתה לא מאמין לי. אגב, איסור ייחוד חל גם על גברים.

לגבי כלי גבר- יש שוטרות דתיות, אפילו חרדיות תאמין או לא, עם מדים ועם נשק. אתה רואה שרוצים יש גמישות.

הצחקתה אותי שלוש פעמים.

לא דיברתי על חוקים, דיברתי על הוראות.
לכל ארגון, יש הוראות עבודה, אחד מהם אוסר על התייחדות. מנהל שמדבר עם עובדת, חייב בדלת פתוחה או נוכחות של אישה נוספת. ההיגיון להוראה היא הפחתת הטרדות מיניות.

אני לא יודע מי נחשבת לדתיה בעינך. אבל אקדח אינו רובה, ומשטרה איננו צבא. הבדלים דקים בשביל בור, משמעותיים ליהודי דתי.

אפילו שאני חילוני, יש לי מספיק איכפתיות לדעות ורגשות של אחרים. נסה לפחות להיראות כזה לפעמים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

יש סוגים שונים של דתיים, ויש כאלה שאוסרים מה שנראה לי מותר ולהיפך. לבוא ולומר "הנה, YGH עושה את זה והוא דתי, סימן שלך מותר" זה טיעון שלא מחזיק מים. אותן שוטרות *בחרו* לעשות משהו זה או אחר. מכאן ועד *להכריח* את מי שמאמינה שהדבר *אסור* לה לעשות את אותו דבר, יש דרך ארוכה - וזה שאותן שוטרות לא חושבות שזה אסור, זה לא מחייב אותה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ראשית, לא סוד כי ממצוע מספר הלידות לאישה שנולדה למשפחה של "הציונות הדתית" עולה במידה ניכרת על מספר הלידות הממצוע בישראל לאישה.

מאחר והם משרתים בצבא הרי לאורך שנים יש עליה באחוזם ביחס לכלל.

יחידות שבעבר היו כמעט על "טהרת" החילונים מכילות כיום לא מעט דתיים.

בחור בן 19 שיחזור לישובו \ שכונתו במדים, כומתה (סגולה, חומה, שחורה, אדומה, מנומרת, תכלת, ....), כנפי צניחה ורובה עם מיטב האופטיקה הצבאית יזכה למבטי תמיכה כמו שהיו בקיבוצים של שנות - 60. לא מעט מהם הולכים לשירות משמעותי (לא רק קרבי).

לאור מספר הלידות של אישה חרדית לו צה"ל היה מגייס חרדים היה עליו להכפיל את כמות הפלוגות בגדוד (ראו נתונים על מספר ילדים בגיל 6, 18, ....) ולו אם היו מתגייסים בהתפלגות אחידה ליחידות הצבא השונות (מעניין איך מג"ד היה שולט ב- 8-9 פלוגות מלאות - אולי היה מקבל עוד 2 סמג"דים?).

יצא לי לקחת טרמפ צעיר חרדי ושאלתי אותו אם כמות הלומדים בכולל גדלה במאות אחוזים איך לדעתך ניתן לפרנס את כולם? לדבריו רב הכסף מגיע מאמריקה. עדין הקשתי: אם כמות הלומדים גדלה מרבבה ל- 10 רבבות האם כמות הכסף גדלה? לדבריו, הבנים לא לומדים אנגלית בעוד את הבנות מלמדים (בלא מעט בתים לדבריו האנגלית היא השפה בה אם מדברת אל הבנות מבלי שהגברים בבית יבינו).

לגבי ערכים, אני מסכים עם כותב המאמר, מבלי להכניס לעניין את הכפייה הדתית או חזרה בתשובה.
משרד החינוך לא מלמד מספיק, לא מתמטיקה, לא פיזיקה, לא כימיה, לא לשון, לא ספרות, לא תנ"ך, לא היסטוריה, ... בהקשר של יהדות, הייתי מצפה כי כל מי שסיים 12 שנות לימוד ידע להכיר את הסדור, ידע להתנהל בבית הכנסת, ידע את סדרי התפילה (רק למען הסר ספק, אינני מדבר על אמונה או דרך חיים, שכל אחד יאמין במה שהוא רואה לנכון). כמו כן, הייצי כופה על החרדים להכניס תכנים נוספים לתוכניות הלימודים: אנגלית, מתמטיקה, מדעים, הסטוריה, ..... (לא, אינני תמים, הסכוי שיהיה למשהו את היכולת הפוליטית לכפות זאת שואף לאפס)

חלקם מעבר לקווי שביתת הנשק (הידועים בשם הקן הירוק) וחלקם מהעבר האחר.

אני בטוח שכל אחד מאנשי הפורום יותר ממכיר כמה מהם, לרב מדובר באנשים מצויינים אף ע"פ שגם בינהם יש .....

דיון מעניין - שייך בערך לשלושה פורום שונים בתכלית.
ננעל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -