איני יודע כמה מכם ביקרו באתר שנקרא "גן העדן" או תל עבידיה ליד קיבוץ בית הזרע.
המקום נסתר מאחורי הפיתולים של הירדן. אחת הסברות אומרת שכאן היה גן העדן המקראי.
מדי פעם האיזור משנה את צורתו ע"י שינוי כוון הזרימה של הירדן.
ממולץ לא להגיע לאיזור לאחר הגשמים, כי האדמה היא שחורה ובוצית מאוד. אפילו רכבי שטח שוקעים ובלגן גדול.
הכניסה למקום היא לפני השער של הקיבוץ בית זרע קיים "כביש" משובש ימינה וירידה לאורך הירדן.
חוצים על הגשר החדש וחונים בצד הדרך.

http://www.inature.info/wiki/%D7%A9...%95%D7%9E%D7%99

http://www.inature.info/wiki/%D7%92...%93%D7%99%D7%94

http://www.boker.org.il/meida/negev...eraa_gesher.htm

אם יש תמונות אפשר לצרף כאן

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

קיימים בנופי הארץ למכביר.

בדרך כלל הכוונה לבוסתן ו/או מעיין שנותרו אחרי היעלמותה של אוכלוסייה ערבית-כפרית מנופי הארץ.

נדמה לי שכמעט לכל חברת נוער בכל קיבוץ, בעיקר בשנים שלפני 1990, היה ידוע על "גן עדן" כזה באזור של קיבוצם. מעיינות הסטף, כזכור לי, היו מוכרים כ"גן עדן" לפני שהקק"ל הפכו אותם לאתר תיירות מקובל. בעמק הירדן, באזור של חמדיה וכפר רופין, היה מעיין נסתר שהקיבוצניקים קראו לו גן עדן. בין הזורע למשמר העמק היה אחד כזה. עין אפק הוגדר ע"י הקיבוצניקים של הסביבה כגן עדן, ועוד.

מישהו רוצה להתחיל לאסוף אותם?