מכיוון שאחרי שאף אחד לא בצבא ולא במקומות אחרים הצליח להסביר לי כמו שצריך את העניין, אני מעלה אותו כאן.

העובדות1- כל חייל צריך לאפס את הנשק שלו ע"מ שיפגע במקום אליו הוא מכוון. כולנו מכירים ואפילו יודעים איך זה עובד.

2- כדי לראות תמונת כוונות נכונה לפי כללי הקליעה הנכונה העין חייבת להיות בנקודה אחת מסויימת מאוד, זאת מכיוון ששלוש הנקודות: מטרה, להבית וחרירית יוצרות קו ישר אחד שהעין רק "מצטרפת" אליו כדי לפגוע במטרה.

אז למה כל אחד מאפס אחרת את הנשק שלו? הרי אם ניתן לראות תמונת כוונות רק מזווית מסויימת בצורה תקינה, הרי שכל אחד שמכוון יצטרך בדרך זו או אחרת להניח את עינו באותו המקום ע"מ לראות תמונת כוונות. בפועל, אנשים שונים מאפסים שונה ופוגעים טוב.

איך? אם יש כאן מישהו שבאמת מבין בעניין אז שיתן בבקשה הסבר רציני.
שמעתי כבר את העניין שלכל אחד יש עין שונה וכל זה. אבל כבר אמרתי שכדי לכוון נכון יש רק נקודה אחת להסתכל ממנה גם אם קוראים לך מייק או משולם.
תודה.

א.פסיכולוגי, אי אפשר להתעלם מזה, אנשים מרגישים יותר בטוחים בנשק ברגע ש"מסדרים" להם אותו והם מרגישים שהוא מותאם להם - הם עושים פחות טעויות בגלל תחושת הביטחון.

ב. כל אחד מחזיק את הנשק בצורה קצת שונה, לכל אחד יש התנהגויות מוטוריות שונות, זה שאתה מכוון למטרה כמו שצריך עם העין לא אומר שאתה מחזיק את הנשק כמו שצריך, שאתה שוכב נכון, שאתה נושם נכון.

שים לב שככל שלאנשים יש יותר ניסיון עם נשקים אז גם לוקח להם הרבה פחות זמן לאפס והשינויים שהם עושים בכוונות קטנים (היום אם אני אקבל נשק יש מצב שאני בכלל לא אצטרך לגעת בכוונות אחרי האיפוס)

א- לגבי האפקט הפסיכולוגי. אני לא מדבר על נוחות אלא על עובדות.

לקחת נשק, כיוונת כמו שצריך, לא פגעת, איפסת, פגעת.
מישהו אחר היה לוקח את אותו הנשק, היה יורה, מפספס, מאפס ופוגע, אלא שאצלו האיפוס משום מה שונה.
אני מדבר על מצב שבו ממלאים את כל כללי הקליעה במלואם. איפוס זה לא עניין רוחני. חייבים לעשות אותו כדי לפגוע כמו שרוצים.

ב- שוב. אני מדבר על מצב עובדתי מסויים. לא על זה שיש אנשים שלא יורים טוב. ומלבד זאת. אם שחררת כדור כשהעין שלך נמצאת במקום הנכון לתמונת כוונות, אז כנראה שלשם ירית.

אנשים מנוסים יותר מאפסים מהר יותר פשוט מכיוון שאין להם "מקבצים מיותרים" (כך נקרא להם) שבהם לא ברור מהו הנפ"מ בגלל פיזור בעייתי (שורה, טור...) או בגלל שהם לא מכוונים תמיד אותו דבר.

הניסיון רק עוזר ביעילות האיפוס, לא בעצם הצורך שלו.

כך שתודה על ההסבר אבל אני עודני מצפה להסבר לשאלתי.
תודה.

או שאני לא הסברתי כמו שצריך.

זה שאתה שומר על החוקים כמו שצריך אז זה טוב ויפה, אבל לכל אחד יש גוף שונה והתנוחות השונות גורמות לכך שכשאתה לוחץ על ההדק הכדור יוצא מהקנה בצורה שונה מאדם לאדם, מפני שהגוף מתנהג שונה לרתע, בגלל סטיות קטנות שאתה עושה בזמן הלחיצה על ההדק.

בכל הקשור לפסיכולוגיה - אין לך מושג כמה זה משפיע על יכולת הקליעה של בן אדם, שהייתי מפקד טרונים הגיע אליי חייל התלונן שהוא עושה הכל כמו שצריך והוא לא פוגע, בדקתי אותו, ראיתי שהוא באמת עושה הכל כמו שצריך אבל הוא לא פוגע. אמרתי לו שישאיר את הנשק אצלי ויצא מהמטווח, יריתי בנשק, בדקתי את הפגיעות היו בסדר גמור, יצאתי החוצה עם הנשק "צודק, הנשק תקול, לך תחליף אותו בנשקייה", החליף את הנשק חזר למטווח, איפס בקלות.

בהתחלה לא הלך לו טוב אז זה השביז אותו והוא לא הצליח לאפס, ברגע שנתתי לו בטחון עצמי הוא איפס בלי בעיות.

אני מקווה שהוא רלוונטי לנושא

האשכול

תיאורטית אתה צודק, במציאות שבה כל אחד יורה מקפיד להחזיק את הנשק ישר, לשמור על להבית בדיוק במרכז חרירית, לא יהיה צורך לאפס מחדש אחרי שהנשק אופס.

אבל, לצערנו המציאות היא שונה, וכל אחד מכוון שונה, אנשים מחזיקים את הנשק עקום, כל אחד שם הכוונת הקדמית במקום שונה וכו'...
ולכן יש צורך באיפוס.

אבל לדוגמה, אם תיקח כוונת אופטית כמו trijicon לדוגמה, ותתן למישהו לאפס, ואז תחליף בן אדם אתה תראה שההבדלים הם מזעריים אם בכלל, וזה בגלל שב trijicon אין צורך לשים להבית במרכז חרירית, וגם יש לנו צלב שמאפשר לנו לישר את הכוונת כמו שצריך.

ועכשיו חידה, אם אין צורך לאפס כוונות חוץ מהסיבות הפסיכולוגיות/פיסיולוגיות שעליהם ניתן להתגבר, הרי בעצם אנחנו מאפסים את הכוונות לנשק, למה לא פשוט ליצור נשק עם כוונות מקובעות?

המסקנה היא שהסיבה היחידה שהאיפוס שונה מאדם לאדם היא בגלל שכל אחד רואה תמונת כוונות שונה וחושב שזו תמונה נכונה? זה מה שאתה אומר?

ולגבי שאלת הסיכום שלך, היא עומדת בעינה, מי שיכול לענות שיענה.

מה הרקע שלך לידע הזה?
זו השערה שלך ומסקנות שהסקת לבד או שאתה יודע את זה בוודאות על סמך מידע מבוסס אחר?

כל מה שהאיפוס בא לעשות זה להתאים את קו הראייה שלך עם קו הקנה תחשוב על זה ככה אצל כל אחד העין ממוקמת במקום אחר בפנים ויש גם משתנים של גובה..(יותר גבוהה יותר נמוך)..וככה גם כל אחד סוחט את הלחי במקום אחר ורואה את הכוונת מזווית שונה...אבל הקנה עצמו תמיד נישאר באותו מקום מה שאתה בעצם עושה אתה מתאים את הכוונות לזווית הראייה המסויימת שלך שייבואו בקו עם הקנה ...ככה שתיראה ותפגע באותו מקום...אם עדיין לא ברור לך תעלה נקודות ספציפיות שלא הבנת ואני יינסה לענות..ואגב אני לא מבין גדול או משהו פשוט לימדו אותנו טוב וזה מאוד פשוט כשמבינים...

ברור שלכל אחד יש פנים שונות, עיניים שונות, גובה וכו'. וזו גם הטענה של רב אלה שניסו להסביר לי את עניין האיפוס.

אבל הטענה המרכזית שלי הייתה, ואני חוזר עליה- לא משנה מה גודל הפרצוף שלך ואיפה נוח לך להניח את העין, אתה תיאלץ לשים אותה אך ורק במקום שבו תראה תמונת כוונות.
וזה ממש לא רלוונטי אם העין שלך תהיה 20 ס"מ או 25 ס"מ מהחרירית, כל עוד אתה יכול לראות תמונת כוונות ברורה.

ויש רק מישור אחד, קו אחד שדרכו אפשר להסתכל כדי לראות את התמונה הזו כמו שצריך.

אני חוזר לצבא מחר, אני מקווה שבינתיים יצליחו לפתח בשבילי את הבעייה. שבוע טוב לכולם.

המקור שלי הוא רמ"ד קליעה של צה"ל סא"ל מייקי הרטמן.

בנוגע לסיבות לשוני בירי בין אדם לאדם על נשק מאופס: תמונת הכוונות היא הסיבה העיקרית אך לא היחידה.
כמו ש high-hopes אמר, יש גם את העובדה שלא כולם מחזיקים את הנשק מקביל לקרקע (ואז הקשת הבליסטית משתנה). חלק מהאנשים (בעיקר טירונים) גם מבצעים תנועות בלתי רצוניות (כמו דחיפת הכתף קדימה) לפני הירי מה שגורם להם לירות למקום שונה מהמקום אליו כיוונו. יש גם את הנושא הפסיכולגי שעליו דובר.

אך במידה והיורים מצליחים לשמור על תמונת כוונות זהה, ומחזיקים את הנשק מקביל לקרקע, הם יפגעו כולם באותו מקום.
כי בסוף דרך 2 נקודות (ובמקרה הזה אף 3) עובר רק קו ישר אחד.

אני חושב שקצת מבלבלים פה שני מושגים :

1) איפוס נשק : יכול להתבצע גם בלי ירי, ישנו מכשיר מתוצרת אלביט שמולבש על הקנה וניתן לאפס את הכוונות. ראה גם איפוס כוונות בטנק וכו'.

2) איפוס הנשק ליורה : האיפוס משמש את היורה על מנת לוודא שכאשר אותו אוחז נשק ספציפי אוחז בנשק הספציפי הזה הוא אכן יפגע לנקודה שבה הוא מכוון. וכאן מגיע לידי ביטוי כל מה שהוזכר לגבי תנוחת אחיזה, בעיית ראיה וכו'.

כיוון שממילא יבוצע איפוס לכל יורה, לא משקיעים בצה"ל באיפוס טכני של הנשק, אלא מבצעים מטווחי איפוס. ולכן תוכל לקבל נשק שהכוונת קיבלה מכה והאיפוס הקודם שבוצע בו אינו בתוקף וכו'.

ובל נשכח שמטווח איפוס מטרתו גם לוודא שהנשק אכן יורה..... כפי שנאמר "לא פחות חשוב".