המאמר הבא: http://www.omedia.co.il/Show_Articl...hreadID=1014010

מציע "לחשוב מחוץ לקופסא", אינני מסכים עם כל האמור במאמר - אבל אני מסכים עם המסר: חשיבה יצירתית.

לתחושתי, האויבים שלנו יודעים לחזות את המדיניות הישראלית (היוצא מהכלל הוא מלחמת לבנון 2 - עת בה ישראל יצאה להכות על רמיסת כבודה כמדינה - מעבר לברברת שחייבת להאמר).

להערכתי, חלק ניכר מהמדיניות השבלונית היא תוצר של וועדות החקירה בהן עוברים 7 מדורי גיהנום העושים במלאכה.

וועדת חקירה הפכה מכלי לתחקור לטקס השפלה בו משך כ- 30 עורפים כל מי שהאחריות אינה על כתפיו את מי שנאלץ לקבל החלטות בזמן קצר, מבלי לדעת את כל המידע כשאחריות לאלפי לוחמים ורבבות אזרחים על כתפיו.

למען הסר ספק, אינני מבקש להוביל את הדיון לכוון פוליטי (שמאל או ימין).

קיימת בדיחה: מעולם לא פוטר מנהל שהחליט לקנות cisco (ביחס לאלטרנטיבה זולה בהרבה).

השאלה שאני רוצה להציג: עד כמה נכונה המערכת לקבל החלטות שבדיעבד הסכון שנלקח לא הוכיח את עצמו?

ללא מתן אפשרות לטעות לא נוכל לדרוש חשיבה יצירתית וכזו שלא תפעל ע"פ המתאר אותו האויב צופה.

דעתכם רבותי.

הלואי והבעיה היתה יצירתיות ונכונות לקחת סיכונים.

ציטוט:

וועדת חקירה הפכה מכלי לתחקור לטקס השפלה בו משך כ- 30 עורפים כל מי שהאחריות אינה על כתפיו את מי שנאלץ לקבל החלטות בזמן קצר, מבלי לדעת את כל המידע כשאחריות לאלפי לוחמים ורבבות אזרחים על כתפיו.

מהלך שינוי כיוון 11, למשל: האם היה לחץ זמן אמיתי בתכנון? האם אופן הלחימה של החיזבאללה היה עדיין מפתיע (לאחר כחודש של לחימה נגדו)? האם יש אישהוא הסבר אובייקטיבי לטעויות שצה"ל עשה?

אני חושב שיש בעיה אמיתית ביכולת המקצועית. כשאתה רשלן ובור, הכי נוח לתרץ טעויות בכך שניסית ליזום ושפעלת תחת לחץ. מצידי, שצה"ל יראה קודם שהוא מסוגל לפעול באופן מסודר וקבוע- ואז נתחיל לדבר על יצירתיות.

הוא אומר משהו שבבסיסו הוא נכון. חוסר הפרופורציה בין העונש על טעות לבין ה"רווח" על הצלחה גורם לכך שמי שמצליח במערכת הזו הוא למל"מ וכסת"חן.
אם רוצים לשפר את המערכת אי אפשר להעניש מפקדים על כל טעות. צריך להבדיל בין טעות תמימה מקצועית לבין רשלנות פושעת.
מי שלא מקצועי צריך לקבל עוד הכשרה - לא עריפה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מי שלא מקצועי צריך לקבל עוד הכשרה - אם הוא סמל, סמ"ח,מ"מ או סמ"פ. או כל אחת מהמקבילות שלהם בח"א או חה"י.
לא מקצועי לא צריך להגיע להיות מ"פ או מעבר לזה בשום חיל.
אני חושב שבהצעה שלך, שהיא חלק מהרוח הנושבת בצה"ל טמון זרע הבינוניות.

אתה טוען שמג"ד שהיה מ"פ סופר מקצועי, יהיה גם מג"ד מקצועי?
מה שאתה אומר, זה בדיוק הדרך שבה צה"ל עובד. אם אתה לוחם על - אתה יכול להיות רמטכ"ל...

ציטוט:

אני חושב שבהצעה שלך, שהיא חלק מהרוח הנושבת בצה"ל טמון זרע הבינוניות.

ממש הוצאת לי את המילים מהפה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא זה לא מה שאני אומר, אבל המדד שלך לקידום אנשים אמור להיות הצלחה בתפקיד הקודם.
אני חושב שאם תשפר את רמת ההכשרות מלכתחילה - למשל תפקיד רוחב כמג"ד שיריון למי שלא בא מהמערך לפני קבלת תפקיד בכיר יותר - תשיג תוצאות הרבה יותר טובות במינוים הבכירים.
הכשרה נוספת תתפרש כשחרור מאחריות, ואחריות פיקודית/מנהלתית (קרא לזה איך שבא לך) היא הדבר שהכי חסר בצה"ל.
תראה לי קצין בכיר אחד שסיים את תפקידו - לפני מלחמת לבנון השניה - בגלל רשלנות, תראה לי אחד שסיים את תפקידו בצה"ל של אחרי ועדת ווינוגרד, אף לא אחד, והליקויים זועקים עד לב השמיים עד היום.
תוסיף לזה את העובדה שהאחריות הפיקודית במקרים שמגיעים לידיעת הציבור מגולגלת תמיד כלפי מטה, בלי שלקצינים הזוטרים שתמיד יהיו אשמים תהיה את היכולת לקבל על עצמם את האחריות המקצועית / מבצעית המקבילה. וכל המבנה הזה הוא עקום מיסודו.

בבאלי"ש, היתה בדיחה שהסתובבה בין החונכים:

ציטוט:

אז מי שלא עושה לא טועה. ומי שטועה - הולך הביתה. משמע - מי שלא עושה מקבל קידום!

זה הצבא שלנו.

והסיבה לכך היא שכולם, כבר הרבה שנים, מכסים את התחת. אז כולם מכסים את התחת, והכסת"ח מקבל חשיבות גדולה יותר מאשר לעשות את העבודה.
אז מה קורה? מי שכן לוקח אחריות, עף מהמערכת. מי שלא לוקח אחריות, מתקדם. אז לא לקחת אחריות הופכת להיות החלטה מקצועית נכונה!
אתה מבין? אם התוצאה היחידה של טעות היא הדחה, מבלי לקחת בחשבון את מקורה, סיבתה והיחוס שלה, אנחנו מגיעים למצב בו היחידים שמתקדמים הם הטפלונים.

זה הצבא שאתה רוצה? זה בהחלט הצבא שאני ממש לא רוצה.
מי שעושה טעות, צריך ללמוד ממנה. אם מדובר על חסר בידע או הכשרה, הוא צריך לקבל אותה.
מי שרשלן - צריך לחטוף באבי אביו. רשלנות היא סוג של טעות, אבל לא כל טעות היא רשלנות או מחדל

ולגבי הטענה ההתחלית - גם ולא רק. אבל הצלחה בתפקיד קודם אינה מדד להצלחה בתפקיד הנוכחי! בשביל זה נדרשת הכשרה והכנה!

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני מסכים לחלוטין- אגב, הסקטור האזרחי סבלני הרבה יותר לטעויות. יעדיפו להשאיר אדם שטעה, יודע להודות בטעות ולתקן אותה על פני העפתו והעסקת אדם חדש, אשר לו יש פוטנציאל לטעות ובנוסף, צריך להכשיר אותו על מנת שיגיע לרמה של העובד הקודם.

ליאור איך אתה בכלל משווה ? בסקטור האזרחי טעויות עולות כסף
הכסף בצבא מתחלף לא פעם בחיים של אנשים הווה אומר מרווח הטעויות שהמערכת תהיה מוכנה לקבל הוא קטן הרבה יותר.

לאו דווקא- מנהלי הבנק למסחר שכשלו (ברשלנות פושעת) אולי איבדו כסף, אבל כמה אנשים איבדו את חסכונות חייהם ואולי שלחו יד בנפשם?

כמה אנשים קפצו מהגג (כמו בשיר של שלום) אחרי מפולת הבורסה בשנות השמונים, עקב ניהול שערורייתי (ופלילי)?

בכלל, לניהול כושל יש גם השלכות חברתיות כמו אבטלה וכיו"ב שאת התוצאות לא רואים במעגל הראשון, אלא לפעמים בכמה מעגלים אחרים.

נקודה נוספת- אולי טעויות של מפקד עולה בחיים, הטעות של להדיח מפקד אחרי כל טעות יכולה אף היא לעלות בחיים. מי שלא עושה לא טועה, מי שלא טועה, סביר להניח שהוא גם לא לומד, מי שלא לומד, בסופו של דבר יטעה. השאלה אם אנו מעדיפים מי שטעה בקטנה ולמד או מי שלא למד ובסופו של דבר יטעה בגדול.

מ"פ שניכנס למארב עקב תכנון מוטעה של פעילות מורכבת והודח, יוחלף באחד שיעדיף לא להיכנס לביצועים מורכבים, יקודם למגד ושם יאבד פי 10 יותר חיילים עקב תיכנון שאותו מ"פ שהודח כנראה לא היה חוזר עליו.

מה שאני רוצה לומר בסופו של דבר הוא שלדעתי המערכת צריכה להעדיף מפקדים שלא חוזרים על אותה שגיאה פעמיים

כן אבל בהגדרה לטעות מבצעית יש פוטנציאל הרג גדול הרבה יותר.

יש חוק מרפי ללחימה שאומר שכל מה שתעשה יכול לגרום לכך שתיהרג, כולל לא לעשות כלום.

נו אז מה הנקודה שלך ? יש חוק מרפי יופי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי lior432 שלדעתי המערכת צריכה להעדיף מפקדים שלא חוזרים על אותה שגיאה פעמיים

ועכשיו רק צריך שהמפקד פעמיים יהרוג את החיילים שלו. "כי בפעם הראשונה לא היינו בטוחים.."
מפקד שלי פעם עשה לי הרצאה (בצרחות) על ההבדל בין שגיאה ותקלה:

1. תקלה: עבירה ביודעין או שלא ביודעין על כללי "אל תעשה" רשמיים ולא רשמיים. עבירות בטיחות הן כמעט תמיד תקלה כדוגמא. בחירת ציר התקדמות שלא עפ"י תו"ל היא גם כן לדעתי תקלה.
2. שגיאה: טעות בשיקול הדעת של המפקד כשהיא בפירוש בתוך טווח סמכותו לקבלה. אותו טווח אפור ידוע שהמפקד נדרש לקבל החלטה ע"ב מידע חלקי והוא מתבסס על ההכשרה שלו, הניסיון שלו והאינטואיציה.

בגלל שהכשרת המפקדים גרועה, הוא אינו יכול להתבסס על ההכשרה שלו ולכן תקלות ברורות שהוא מבצע נתפסות בעיניו כשגיאות. הבעיה היא שהמפקדים שמעליו כיום גם כן לוקים בהכשרתם ולכן התקלות שהוא ביצע נתפסות כשגיאות והוא מפנים טעויות.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

לא ברורה לי הנקודה שלך.

הבעיה עם הטענה ההתחלתית היא שהצבא יכול למנות מג"ד רק מקרב אלו שהיו סמג"דים קודם ובחרו להישאר בצבא ולחתום תקופה נוספת, ולכן המדד העיקרי הוא הצלחת המועמד בתפקידו הקודם, והצלחתו בהכשרות השונות שהוא עובר בדרך להיות מג"ד.
כמו שכתבתי לליאור, כיוון שטעויות בחיים האזרחיים עולות כסף אבל טעויות בצבא עולות בחיים, מרווח הטעויות בצבא מה לעשות הוא הרבה יותר קטן, מה נשאר לך ? לסמל"צ הרבה יותר, להוסיף הרבה יותר תרגילי חשיבה כאלה ואחרים ובאמצעותם לדרג את הקצונה שלך תקופתית ושלחרר את מי שלא עובר את הרף שקבעת.
מי שלא עושה לא טועה, זה יפה כססמא זה יפה פחות כשהטעויות עולות בחיים שלך.

אבל לא כל טעות עולה בחיים, נכון?
לעומת זאת, אם תדיח את כל אלה שעושים - וטועים - אתה תשלם בריבית דריבית כשתגיע לעימות רציני (ע"ע המלחמה האחרונה), כי מי שישאר לא יהיה ראוי - הוא הרי למל"מ.
דווקא משום שמדובר בנושא רציני - צריך וחשוב להכשיר כמו שצריך, וללוות מקצועית, ולהיות סלחן לטעויות - כל עוד הן לא תוצאה של רשלנות.

אני יכול לומר לך בהשלכה ישירה על באלי"ש - שכבסיס שלא ממלא את תפקידו נאמנה, כתוצאה ישירה של מה שנאמר לעיל - יחידות לא זוכות לאימון הראוי להן, וכתוצאה מכך יכולתן להלחם נפגעת. אז זה טוב לנו?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תראה אנחנו למעשה אומרים אותו דבר. אם הטעויות שהבחור מבצע הם בתרגילים סימלוצ"ים וכולי סבבה, החונך שיש לו והבוחנים שלו ידרגו אותו בהתאם ויעניקו לו חינוך נוסף, כמובן שגם פה אתה תהיה הרבה יותר סלחן כלפי מ"מ מאוגדונר.
הסלחנות כלפי טמטום מבצעי - כמובן שהיא צריכה להיות הרבה יותר קטנה - אבל תיבדק לגופו של עניין.
בח"א למשל מרחב ההחלטה של המוביל הוא נושא שנלעס לא מעט בעקבות מוביל של טייסת שלא הצליח להגיע ליעדו במלחמת יוה"כ עקב תנאי מז"א, בעוד שמוביל של טייסת אחות שטס מ"ס קילומטרים משם כן הגיע ליעד.
שתי ההחלטות הוכחו כסבירות ומקובלות בתנאים שהתקיימו.
עכשיו כל הדברים האלה לא חדשים, רק בחלק הירוק של הצבא התעלמו מהתיקים המאוד מפורטים ומהמתודות שלו עצמו, בנוגע לכל דבר החל מתורות הלחימה וכלה בהכשרות. ולכן הוא נראה כמו שהוא נראה.
לטעמי בין השאר ד"א בגלל שהסלחנות שקיימת במערכת האזרחית, הגיעה גם לצבא, כי זה הרי לא פייר באזרחות על חטאי היו מעניקים לי הכשרה נוספת.
תאמין לי שאם מג"ד שהגדוד שלו היה מתגלה בביקורת המטכל"ית כגדוד שלא מתפקד נכון (בהתאם לפרמטרים שהוגדרו מראש) היה מודח ע"י הרמטכ"ל במעמד של כל קציני צה"ל מרמת סא"ל ומעלה, הטעויות שהובילו להדחתו של המג"ד היו מצומצמות בהרבה ע"י המקבילים לו.
אתה יודע שמעתי פעם ממישהו על יופי של שיטה להתמודד עם תאונות בצבא, הוא אמר, קח סכין וכל פעם שיש תאונה דקור את עצמך בירך, כמה תאונות אתה חושב שיהיו בצבא אם זה מה שהרמטכ"ל יעשה - לא הרבה.
חביבי פעם הדיחו את אחד מקציני השיריון היותר טובים שהיו בגלל שני שקי סוכר, היום אתם מבקשים סלחנות, והבנה. פעם הצבא ניצח את כל העולם כמעט בשישה ימים, היום הצבא לא מצליח להתמודד עם כמה אלפי מחבלים שמצוידים משמעותית הרבה פחות טוב ויש להם פחות אמצעים במשך חודש.
כל השאר זה סיפורים.

ההבדל הוא בשיטה. ברגע שהתחילו להדיח בסיטונות על כל שטות - מערך המפקדים נהרס. אתה מדבר על שני שקי סוכר? צא וראה על כמה דברים לא הדיחו.
אתה חושב שב-20 שנה האחרונות היו סלחניים? הפוך ידידי. מאז שנכנסתי לצבא הדבר העיקרי שראיתי מפקדים עוסקים בו, הוא איך לא להיות מודחים - לא איך להיות טובים. והתוצאות בהתאם. אם היו משקיעים אותה כמות של מאמץ בלעסוק בתכל'ס אולי היינו מצליחים יותר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הדיחו מג"ד ב20 שנה האחרונות על חוסר מוכנות של הגדוד שלו ?
הידחו רמ"ט של אלוף על חוסר מוכנות בימח"ים ?
אני לא יודע על מה כן הדיחו, אני יודע על מה לא הדיחו.
ודרך אגב שום מערכת אזרחית לא הייתה מרשה לעצמה להתנהל בניגוד לנהלים שהיא עצמה כתבה.
ופה הכול מתחיל ונגמר, הרי בצבא היו תיקים מסודרים על איך להפוך קצין שלא הגיע ממערך חילות השדה לאוגדונר למשל, רק מה הצבא עצמו התעלם מהנוהל שהוא כתב, ואת התצאות כולם מכירים.
ביטיס הבעיה היא לא בהכשרות ובחונכות, הבעיה היא שיש תיק לכל דבר ועניין אבל אף אחד לא מסתכל בו.

אני לא מסכים כ"כ עם הסיפא שלך - גם תיקים טובים ומסודרים אין כ"כ, אבל בהחלט עם העקרון שלא עושים את מה שצריך.
אני אספר לך עוד משהו - יצא לי לחנוך תרגילים במא"ט קצת, ותמיד התחושה של המג"ד המתורגל היתה עויינת. למה? כי תמיד היה חשש שאותו מג"ד יחטוף על אי הצלחה בתרגיל. אז מה קרה בסוף - גם את מה שניתן היה להפיק מאימון לא הפיקו.
לשאלתך - אף אחד. אתה יודע למה? כי ב-20 שנה האחרונות לא היתה ביקורת פתע אחת. אני לא מכיר שום ביקורת שלא ניתן לה מספיק זמן להתכונן - ואז כולם עוצרים ולא עושים כלום בשביל להתכונן כמו שצריך.

הבעיה היא בדיוק בהכשרה ובחונכות. אם מההתחלה הכל חפיף, אל תצפה שיצאו לך מפקדים וקצינים מסודרים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לדעתי יש פה שלוש בעיות.:
1. חוסר הבנה שהצבא הוא לא מערכת אזרחית, הדגשים בו הם אחרים ולפיכך המדדים לכישלון אמורים להיות סלחניים הרבה פחות. מי שלא עושה לא טועה זה טוב לבורסה, לא לחיים של אנשים. ונכון שאי אפשר להגיע לאפס טעויות אבל אפשר להגיע קרוב לזה.
2. משמעת, הרי את צה"ל לא המציאו בשנת 2008. ואיך לנהל מערכת צבאית יודעים כולם רק מה אין משמעת, אין משמעת מבצעית, אין משמעת פיקודית ואם תראה איך נראים חברי הפלנגות השיראליות אז אין משמעת בכלל, אחד השירשורים היום עוסק במילואימניק שנוסעים עם מחסנית בהכנס, מישהו טרח וענה שלדעתו מחסנית בהכנס זה דבר בטוח וכ"ו. אני לא אגיד מה דעתי בנושא, אני רק מכיר את הפקודה אחרת. אתה מבין ? כתבו פקודה, השקיעו בזה זמן וחשיבה ומאמץ של הרבה אנשים, ובא מישהו ואומר אז מה, אני אשנה. וזה כולל לבוש, והופעה, ומיקום הכוחות שלי ודרך הפעלתם וההכשרות ביחידה שלי ומה שבא לך.
3. אחריות, כל הקצינים בצבא מדרגת מ"פ ומעלה הם מתנדבים, הם התנדבו לתפקיד והוסיפו חתימה מעבר לחתימה הבסיסית הנדרשת מכל קצין. ההתנדבות מחייבת, ומי שלא רוצה לשאת באחריות שלא יתנדב.

1. נכון - אבל אתה קיצוני. מדובר בחיי אדם אתה צריך שהמפקדים יהיו ראויים ולא כסתחניים. זה נחמד מאוד לפטור את זה כסיסמה (בפעם השניה), אבל לא התייחסת למהות של העניין: התוצאה בשטח של מפקדים כסתחניים.
2. זה נכון בצבא שהוא מקצועני. מה שאתה רואה הוא תולדה של חוסר מקצוענות, וחלק מזה זה הפלנגיסטיות. ברגע שיהיה אמון במערכת ותבונתה (ומפקדיה), תהיה משמעת. ואמון מרוויחים, לא רוכשים מכוח פקודה. (אלא אם כן אתה רוצה להתחיל להוציא להורג חיילים).
3. אחלה וסבבה - אבל לא התייחסת לנקודה: אם תדיח את כל אלה שמנסים להיות טובים, תשאר עם כל אלה שלא שעושים כמיעוט יכולתם ומטילים את האחריות על זולתם.

זה הצבא שקיבלת עקב להיטות יתר בהדחה!

וזה בערך ההבדל בין הגישה שלנו -
אתה רוצה משמעת ברזל ואחריות אישית ועד עולם, מבלי להתחשב בליקויי המערכת.
אני מאמין שהמערכת לוקה בצורה כזו, שהיא חסרת יכולת לבצע את תפקידה ולכן חובתו של מפקד לעשות כמיטב יכולתו לטובת המערכת, גם אם מדובר בהפרה בוטה של חוקי המערכת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

רגע אחד חבריקו, עד למלחמת ששת הימים הצבא כן היה כזה.
כן הייתה משמעת בצבא, ונכון שנהרגו אנשים אבל קצינים לקחו אחריות.
אז אם תבדוק מה השתנה, תראה שזה התחיל כשצבא במקום לדאוג שהמדיניות שלו תיושם בשטח
החליט ללכת עם העדר, ולמשל הורידו את הכומתה מהראש לכותפת - משם הדרך של הכומתה לבין הכת לרובה (בגליל/ גלילון) או של הכומתה בכיס הייתה מאוד קצרה.
בקיצור מאיפה שלא תסתכל על זה, משמעת רופפת וסלחנות פיקודית מביאים כשלונות מבצעיים.
אז מה אתה אומר, בוא נהיה סלחנים עוד יותר ?
אם אני רמטכ"ל היום הייתי מאיים להכניס לכלא ל45 יום מג"ד על משמעת של הגדוד שלו - אפילו לא שלו אישית - תאמין לי אף אחד בגדוד הזה לא היה נראה כמו פלאנגיסט.
כתבתי לך קודם, בצבא היום שום דבר לא אישי, אם הדברים יהפכו לאישים לא תהיה הפקרות, מרווח הטעויות יצטמצם פלאים והתוצאות המבצעיות יהיו אחרות לחלוטין. ואת הנקודה שלי כבר הוכיח צה"ל עצמו, גם את הנקודה שלך דרך אגב.

ורק דרך אגב, אני לא מאמין במילוי עיוור של פקודה, אני רואה בפקודה קובע יעד והמלצות לישום, ואני חושב שמפקד אמור להישפט בהתיחס ישירות לתוצאה הסופית, ודרך אגב מינימום נפגעים לא יכול להיות - בהגדרה - חלק מהתוצאה הסופית.
אבל כמה שזה אולי ישמע לך מוזר, הכול מתחיל ונגמר במשמעת.

לא, אני לא אומר נהיה סלחניים לברדק. אני אומר - נהיה סלחניים לטעויות של אנשים במקצוע (ואולי כאן ההבדל בגישות בינינו?). מ"פ טועה - הוא יכול לטעות בהחלטות לגבי כוח האדם, לגבי האימונים, לגבי הציוד. הוא יכול להחליט לבצע תרגיל אש כשהכוח שלו לא מוכן כמו שהוא חושב, וכמה אנשים נפגעים כתוצאה מכך. הוא יכול לקבל החלטה שגויה לגבי חייל כלשהו, ואותו חייל יפגע (כלכלית, שירותית). הוא יכול לטעות בניווט ולעלות על שדה מוקשים ולאבד אנשים.
מג"ד שמאבד חייל באימון כי אותו חייל חטף מכת חום ומת - צריך להיות מודח? לא בכל מקרה. יכול להיות שאותו מג"ד עשה את מה שצריך לעשות בצורה סבירה בשביל לוודא שהכוח לא יפגע, הוא לא אשם, נקודה.
אם הוא שלח אותם לאימון בבקעה בקיץ ללא הגבלות, נוזלים ומעקב רפואי - הוא אשם.
דברים קורים - אין מה לעשות.
אני מציע שתחזור חזרה ותקרא מה שכתבתי בהתחלה: טעות שהיא תוצאה של רשלנות, ברדקיזם לשמו וזלזול במקצוע, הן בהחלט עילה לשחרור אותו מפקד משירות. לעומת זאת טעות שמקורה בנקיטת דרך פעולה מוטעית, אבל מתוך נסיון להגיע לתוצאה שהיא נכונה, היא לא רק סבילה, היא צריכה להיות מעודדת.

אני מסכים לסיפא, רק בסייג אחד. בסופו של דבר משמעת היא תוצאה ישירה של אמון בין מפקדים לחיילים. אם האמון הזה קיים, תהיה משמעת - ואם לא, תהיה פריצות.
אם אתה, כמפקד מגיע למצב בו מצייתים לך כי מאמינים בך, אשריך. אם זה כתוצאה שמפחדים ממך - כדאי שתפחד מהיום שתסובב את הגב.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תראה אין בעיה להיות סלחנים לטעויות של אנשים, אבל הסלחנות מגיעה רק לאנשים שלוקחים אחריות.
ובזה אנחנו חלוקים, אתה אומר אני אסלח קטגורית, אני אומר קח אחריות אחרת לא תלמד.
תראה לי מג"ד אחד שלקח אחריות על מוות של חיילים מהתייבשות ? זה הרי תמיד מגיע ל:
"זה לא אני אשם, זה הוא", ולזה אני לא מוכן להיות סלחן.
אחריות לוקחים אחריות לא מקבלים, ואני חושב שזה ההבדל בנינו, אתה מחפש שיתנו לך אחריות
אני טוען שאם היית רוצה היית לוקח אחריות.
ושלא תעלב לי אפילו לשניה, אני מדבר פה על הבדלי גישות, אני לא מכיר אותך ולא יודע איך אתה באמת נוהג באופן אישי אבל ממקרא דבריך זו התמונה שעולה.

בהתייחס למ"פ שטועה, אנחנו לא חיים בוואקום והמ"פ לעולם יביא את התרגיל שהוא מתכנן לאישור, האישור הזה נועד להקטין את מרווח הטעות, ומיניסיון אני יודע שכל טעות מתחילה בהכנה.
הבעיה מתחילה כשאותו מ"פ לא מבצע את מה שהוא עצמו סיכם עם החונך שלו.
או בקיצור, את רוב הטעיות שלך ושלי ושל כל אחד אחר, אפשר לראות לפני שהן מתרחשות אם רק נתאמץ, בח"א למשל מתאמצים לראות את הטעויות הללו מראש, זה ומשמעת הן שתים מהסיבות שהחיל הזה נראה אחרת ומתפקד אחרת מחילות היבשה.

בנוגע למשמעת, יש שני סוגים של משמעת, זו שהטלת וזו שהרווחת. אתה מתייחס לשני ולא לראשון.
ככה זה לא צבא, זה אולי בית מרזח טורקי.
כל מ"מ של טירונים מטיל משמעת כי זו הפקודה, אין לו זמן ויכולת להרוויח את המשמעת שלהם.
במלחמה הנושא יהיה הרבה יותר קיצוני, כיוון שמפקדים מה לעשות מתים ראשונים.
אז מה אתה אומר ? שאם לא רווחתי את המשמעת של חיילי אז הם לא יסתערו ? ומה אם הם לא מכירים אותי ? אז נבקש מהאויב שעה הפסקה ונעשה פעילות חברתית יוצרת כמו שעושים היום בבה"ד 1 ?
תגיד אתה רציני ?

לא נעלב
ואני בהחלט מסכים לנקודה שבהודעה שלך. הטענה שלי היא שצריך לדון מקרה לגופו ולא להרשיע קטיגורית. לא כל מי שטועה - רשלן. גם אם אנשים נפגעו בגלל זה.
ואתה יודע מה? אני גם לא צריך שיבוא המפקד ויגיד "טעות שלי" על מה שלא אחריותו, אפילו אם מדובר ביחידה שלו.

ב-98, כשהייתי כבר מ"מ, חייל בפלוגה אחרת ירה והרג את חבר שלו במהלך תרגיל חוליה.
אני לא צריך, ולא רוצה, את הדרגות של המג"ד ולא של המ"פ במקרה כזה. ואתה יודע מה? אם המ"מ עשה את העבודה שלו כמו שצריך, אני גם לא צריך את שלו.
במקרה הזה ספציפית, החלטת מ"מ מסויימת "תרמה" למוות, אבל בסופו של דבר מדובר בטעות של חייל שלא וידא מיקום של חברים, הרים רובה וירה.
המ"מ לא נענש ולא הודח - ואני בהחלט מסכים עם זה (ולזכות שרשרת הפיקוד אני אומר שגם המ"מ וגם המ"פ לקחו אחריות).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תשמע אם רפול היה בנינו, הוא היה אומר לך שאותה טעות של החייל היא למעשה בעית משמעת.
ולבעיה הזאת יכול להיות רק גורם אחד:
והוא המ"מ, והסיבה ?
תראה אחד מהשניים, או שהחייל הוא טמבל מוחלט ולא הבין מה שאומרים לו, ועל זה המ"מ היה אמור לעלות קודם ואו להדיח אותו או - מערכת לא מתפקדת - להעביר אותו לתפקיד שהוא לא יפריע.
או שמשמעת במחלקה הייתה לא משהו והחייל פשוט לא מילא את ההוראות.
אתה חושב שהמ"פ והמג"ד חפים מאחריות למה שמתרחש במחלקה של אותו מ"מ.
וזאת בדיוק הנקודה שדיברתי עליה קודם , רוב הדברים אם תתאמץ תראה אותם קודם, כשאתה לא מתאמץ לראות אותם - ופה נכנסת הנקודה של לקיחת אחריות - אזי באמת זו רק אשמת החייל. אחריות לא מתחילה ולא נגמרת בזה שקצין כלשהוא בא ואמר אני אחראי, דרך אגב שים לב שהאיות של המילים אחראי ואחרי מאוד דומה.
תגיד לא קצת מוזר לך שכל הפאשלות בצבא הן אף פעם לא באשמת קצינים ? לזה קוראים אחריות מתגלגלת.

כשאתה מטפח תכונה מסויימת (כמו יוזמה) אתה צריך לקחת את הטוב עם הרע - אין מה לעשות. לפעמים אותו חייל יעשה משהו ברוח הדברים שיהיה שלילי. גם בסיירת מטכ"ל לא תמצא כלילי שלמות, מה לעשות.
וגם המ"פ וגם המג"ד יכולים לחנוך את המפקדים - הם לא צריכים להכיר כל חייל לרמה כזו שהם ידעו מה ומי ומה חולשותיו. הם כן צריכים להכיר את המ"מ, חולשותיו ויתרונותיו (וגם זה לוקח זמן), ולדעת על מה לשים דגש אצלו. מרגע שעשו זאת, הם מילאו את חובותיהם. אחרת - הם יעסקו במיקרו ניהול של היחידה ולא ניהול היחידה האמיתי - ואז אנחנו נחטוף בראש.
אישית לא יודע (ולא מעניין אותי - האמת) מה רפול היה אומר על זה. אני כן יודע את ההבדל בין יחידות בהן המפקד נמצא באחיזת ברזל ביחידה שלו ולבין יחידה בה המפקד מאפשר מרווח תנועה - ולא סוד גדול, כך גם נוהגים הצבאות המקצועיים והממושמעים יותר.

ציטוט:

תגיד לא קצת מוזר לך שכל הפאשלות בצבא הן אף פעם לא באשמת קצינים ? לזה קוראים אחריות מתגלגלת.

לפעמים כן, ולפעמים לא. תלוי במקרה

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אתה קצת מפספס את הנקודה,
האשמה היא אשמתו של המ"מ בוודאות כיוון שאם עשיתם יבש לפני רטוב הרי שלאותו מ"מ הייתה יכולה להיות אינדיקציה טובה למדי לגבי התנהגותו של אותו חייל, ואם חייל בניגוד לפקודה ביצע משהו ברטוב שהוא לא ביצע קודם ביבש הרי שאתה חוזר לעניין של בעית משמעת. דרך אגב חבריקו, ביחידות שנהוג בהם מרווח תנועה גדול יותר, יש משמעת הרבה יותר חזקה - נגדיר זאת כך - והרבה פחות בעיות משמעת. ע"ע ח"א, שלדג, מטכ"ל, שייטת 13 וכולי. וזה נכון לגבי צה"ל וזה נכון לגבי כל צבא אחר בעולם.

אם טייס עושה משהו בניגוד להוראות, האם יש להדיח את מח"א? סה"כ, יש תחת פיקודו הישיר טייסים בכמות לא גדולה יותר מאשר יש קצינים באוגדה ממוצעת, ובטח פחות מחיילים לוחמים בחטיבה. האם מרווח הדרגות קובע את האחריות?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אני חושב שאם אתה מתייחס להודעה שלי מלמעלה אזי ההשואה שלך היא קצת לא במקומה, לא הגיוני להשוות בין מח"א ואחרון הטייסים למ"מ ואחד החיילים שלו.

לא מ"מ. אבל למג"ד יש תחתיו מאות חיילים, ואם הגיוני שזו מוטת השליטה המחייבת עריפת ראשים, אני מניח שאפשר לעשות אקסטרפולציה כזו גם לחה"א, למרות הבדלי דרגות.

(וזו, אגב, אחת הסיבות העיקריות בכל העולם להבדל בין צבא היבשה לחיה"א: מוטת שליטה של סא"ל בחה"א לא גדולה בהרבה, מבחינת אנשים עליהם הוא מפקד בקרב, משל מ"מ בחי"ר. כמובן שיש לזה סיבות מצויינות, אבל זה גם גורם לכך שנסיון - כמו שגורדון עשה פעם - לומר 'ככה זה עובד פה, אז בטוח ככה זה צריך לעבוד שם' - בד"כ לא עובד, ואני לא מדבר על משמעת כאן).

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

גם לא נכון להשוות בין מח"א וטייס למג"ד וחייל, מבחינת מוטת השליטה ההשוואה שלך היא לא במקומה.
ואם הנושא הוא משמעת, אז משמעת היא משמעת היא משמעת, הווה אומר כללי המשמעת דומים הישום שלה בשטח שונה.

משמעת היא כלי - לא מטרה. משמעת לשם משמעת הינה חסרת משמעות - במלחמת העולם הראשונה, הבריטים לא היו חיילים יותר טובים מאשר האוסטרלים, למרות ההבדלים במשמעת בין הצבאות.

וכאן אני אומר - לילה טוב לכולנו...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בואנה אני לא מבין מה הקטע שלכם עם משמעת ?
הצבא הוא לא מועדון ויכוחים אמר פעם גורדיש (אירוני קצת, אני יודע) והבסיס לפעילות צבאית נמצא במשמעת.
כשאתה מפעיל מסות של אנשים אין לך זמן ויכולת לרצות את כולם, כל טוראי נושא שרביט של מרשל בתרמילו אמר נפוליאון, עכשיו לך תנהל עם זה מלחמה.

האשמה היא בוודאות לא של המ"מ. בתרגיל היבש (עוד פיקציה, אבל ניחא) כל אחד קיבל הוראות לגבי אישורי ירי וכדומה. אני לא נכנס לעדות של אותו חייל, אבל המ"מ עשה מה שנדרש ממנו (ואף יותר) וכאן אחריותו מסתכמת.

ציטוט:

דרך אגב חבריקו, ביחידות שנהוג בהם מרווח תנועה גדול יותר, יש משמעת הרבה יותר חזקה - נגדיר זאת כך - והרבה פחות בעיות משמעת

דרך אגב חבריקו, בשייטת אנשים פוחדים מהדחה, כך שאפשר לנופף חרב רצינית מאוד. אם תאמר ל-95% מהחיילים שמתגייסים לקרבי, בשלב הא"מ שהם מודחים, הם יגידו לך תודה ותנדפו (וגם כלא כבר לא מפחיד במיוחד). שלא לדבר על כך שחיילים בשייטת וכו' מוכשרים איזה 18 חודש ומעלה, בעוד שלמ"מ חי"ר יש בקושי 6 חודשים (ברוטו).
כך שאין להשוואה שלך כל אחיזה במציאות.

אני מאוד מציע שתבדוק הלכה למעשה איך עובדת המערכת בנחתים האמריקאים (לדוגמה) בנוגע ליוזמה וחופש פעולה - או לגבי אחריות מפקד. ואם אתה מתעצל, הרי ציטוט מכתבה על קצין ישראלי באימון של הכומתות הירוקות:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E0%F0%F7%E5%F8
"לא. באחד הימים צנחנו, צוות של שנים-עשר איש, ממטוס קטן. אחרי שהגענו לקרקע ראינו שהמצנח של האחרון הסתבך במטוס, והבחור נשאר תלוי מבחוץ. המדריך ראה והפטיר 'בואו נמשיך'. בצה"ל היו מיד עוצרים את כל האימונים. שמה אף אחד לא דיבר על זה יותר. רק בסוף סדרת השטח, שלושה שבועות אחרי כן, גילינו שהבחור פצוע קשה".
בצה"ל לא רק היו עוצרים את האימונים, היו גם מדיחים את המפקד...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

זו בדיוק הבעיה- מי שלוקח אחריות ואומר- טעיתי- שגיתי, נבעט החוצה.

בשנות החמישים המוקדמות, עם משמעת פנימית עזה, הביצועים של צה"ל היו מבישים לגמרי, כולל מקרה שבו גדוד חי"ר ניגף בפני כיתה של מה"ל ירדני בפיקוד סרג'נט.
במלחמת סיני הודח מפקד חטיבה 10 אחרי סדרת כשלונות מבישה של החטיבה שלו.
מצד שני, במלחמת סיני *לא* הודח מח"ט הצנחנים למרות שהכניס את חייליו לקרב מיותר שעלה בחיי 38 מהם.
את הדיבידנד לעניין האחרון הזה קיבלנו באום-כתף ב-1967 ובצליחה ב-1973.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ששש, אל תגלה לאף אחד שהסטורית אריק הוא בכלל לא מלך ישראל
עוד יאשימו אותך במרידה במלכות, ודרך אגב אם היו כופים עליו משמעת אולי חלק גדול מההמשך היה נמנע ?

למקצועיות יש שני נדבכים, הראשון הוא משמעת, השני הוא אימון.
בתחילת שנות החמישים מצבו של צה"ל היה אחר ממצבו היום, וע"פכ מצבו הכולל היה טוב מהיום.
גם במבצע קדש ד"א זרקנו את המצרים לקיבינימאט עם הרבה פחות אמצעים ממה שהיה בידינו בששת הימים. נכון שעם קצת עזרה מבחוץ.

היסטורית - אתה טועה. במלחמת קדש המצרים לא נלחמו. נלחמנו כנגד אויב שעשה מאמץ לכנוס חזרה למרכזי השלטון. מי שכן עמד ונלחם, עשה צרות צרורות (ע"ע עזה, רפיח, המתלה וכו').

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חטיבה 9 הכריעה את שארם בעיקר בגלל ההלם שנגרם להם מהופעתה שם בכח כזה, וחטיבה משוריינת 1 ניסתה להיכנס תחילה לקרב עד שחה"א פגע בה קשות ואז חטיבה 7 זינבה בה היטב היטב. ולמרות שמי שנשאר עשה צרות צרורות, הדוגמה של גד' 82 ברואיפה ובאבו-עגילה (והאמת, גם הצנחנים במתלה) מעידה היטב שגם אנחנו עשינו צרות צרורות למי שנשאר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תל מוטילה, פאלאמה, ועוד, היו פאשלות שכיום היו מעיפים עליהם חצי מצמרת צה"ל. הן רק מדגימות כמה מהר צה"ל יכול היה אז ללמוד מהטעויות.
לגבי "חלק גדול מההמשך" אני לא מבין לאילו אירועים אתה רומז, אז אני לא יכול להתייחס. בכל אופן, דיין אמר את זה אחרי מלחמת קדש - מוטב לעצור סוסים אבירים מאשר לדחוף שוורים עצלים. וזה בדיוק היה ההבדל: הוא היה מאוד סלחן על טעויות שנבעו מרצון להילחם ולמלא את המשימה (גם אם עלו בהרוגים רבים), ובכלל לא על טעויות שנבעו מהססנות. זה לא בדיוק מה שאתה מציע: מה שדיין ואחרים עשו היה לדחוף ערך מסויים - מילוי המשימה - בכל מחיר, גם על חשבון חיי אדם, גם על חשבון טעויות. תאר לעצמך, אגב, שהיה מתרחש כיום מצב כמו שהתרחש במלחמת סיני, שבו הותקפה חטיבה 7 בידי חיל האויר כל-כך הרבה פעמים, עד שמחצית מנפגעי (אבל לא מהרוגי) החטיבה היו מתקיפות חיל האויר שלנו, ושחיל האויר היה האיום העיקרי על התקדמותה של החטיבה בשלב האחרון של המלחמה - יותר מהמצרים. מי לדעתך מהמעורבים היה נשאר בצבא, מן הירוקים ומן הכחולים? את בן-ארי היו מאשימים שהוא חצה קו בטיחות, את מרכז השליטה של חה"א היו מאשימים שהוא לא טרח לעדכן את הקו, וכן הלאה וכן הלאה.

אגב, לגבי הדחתו המפורסמת של בן-ארי בגלל העלמת העין מהנהג - שקי הסוכר היו רק תירוץ להדחה שהיה לה רקע פוליטי, ואילו על דברים הרבה יותר גרועים מצד דיין ואחרים בן-גוריון לא טרח לפצות פה ולצפצף, למרות שידע על כך היטב.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אבל זו בדיוק הנקודה, פעם לקחו אחריות, ולאחריות היה מחיר, ולכן סלחו להם על המחיר, והצבא למד ושיפר, היום לא לוקחים אחריות עדיין סולחים להם על המחיר, והצבא מתדרדר.
ודרך אגב השיפור ביכולת הלחימה של צה"ל הגיע רק בזכות זה שבצה"ל של אז מילאו פקודות ואף אחד לא העז לפצות פה כשההנהלה אמרה משהו.

אני מכיר אל"מ לוחם אחד, שיום אחד היחידה שלו יצאה למבצע כלשהו, כשהיה סגן-אלוף. כשחזרו, עשו תחקיר, והוא עלה ראשון והתחיל לפרט איפה טעה ומה עשה. התוצאות היו עיכוב קידום במשך שנים. או בלשונו, "פעם הבאה אני אבדוק איזה אלוף נמצא בקהל לפני שאני אומר איפה טעיתי". הדוגמאות האלה הרבה יותר נפוצות מאשר סלחנות לטעויות מבצעיות.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אפשר כבר לומר את שמו - הוא השתחרר.
הצבא הפסיד הרבה מעזיבתו של רוני בלקין. הוא מפקד ראוי בהרבה יותר מהרבה מאוד מפקדים בכירים כיום בצבא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הוא היה המחט לשעבר של שנינו...יצא לי לפגוש אותו בשבוע האחרון שלו באוגוסט האחרון- הוא בא לבקר אותנו בבאפ לכיש (עם המ-16 הארוך) יחד עם המחליף שלו ולצפות בתרפ"ל חי"ר שביצענו בשטח.

הוא באמת אבידה לצה"ל, מצד שני צה"ל לא ירגיש בחסרונו כי אני לא חושב שמישהו במערך הלוחם היום מבין מה הוא מפסיד.

הדוגמה הכי בולטת לסחלנות מבצעית בח"א היא התקיפה של המטכ"ל הסורי במלחמת יוה"כ.
שלושה מבנים, שלוש תוצאות שונות, וההחלטות של כל המובילים - זה שתקף וקיבל צל"ש, זה שלא הגיע סב לאחור ביקש וקיבל מטרה חלופית בגולן ותקף שם והמוביל שסב לאחור וחזר למועדון בטייסת, כולם התבררו כסבירות.
אף אחד מהמובילים האלה לא עוכב קידומו הצבאי.

כל הכבוד לח"א - אולי כדאי להתחיל ללמוד ממנו משהו (ותבדוק מה בני פלד חושב על צה"ל).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תבדוק מה בני פלד אמר על מרחב ההחלטה של המוביל בתחקור של הארועים הנ"ל.
מה הוא אמר על צה"ל בכלל אני יודע.

קראתי את הספר שנכתב לאחר מותו מספר פעמים. לא תופתע לשמוע שאני מסכים איתו ברוב המוחלט של הדברים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני חושב שלצה"ל של שנות ה- 50' וה- 60' היה יתרון נוסף, ארגוני: הוא פשוט היה צבא קטן וממוקד יותר. עם מפקדי טייסות רס"נים, ללא דרגת תא"ל, חטיבה כיחידה הסדירה הגדולה ביותר (אוגדות קיימות רק בחירום, בפיקוד חברי המטכ"ל) ועם נוהג שאל"מ נהיה אלוף רק אחרי תקופה מסוימת בתפקיד- כך שמדי פעם יכול להיות מח"א בדרגת אל"מ, ועם איומים ברורים ומיידיים. צבא כזה אפשר לשנות מהר ולבקר ביעילות.

אני חושב שאתה טועה פה- מ"כ מעולה לא בהכרח יהיה מ"מ מעולה.מ"מ מעולה לא בהכרח יהיה מ"פ מעולה וכך הלאה.

הקצין אמור להתקדם על פי מידת התאמתו (המשוערת) לתפקיד הבא ולא ע"פ מידת הצלחתו (הודאית) בתפקיד הקודם. הראייה שנדרשת ממג"ד שונה לחלוטין מראייה שנדרשת ממ"פ. מג"ד צריך להיות בעל יכולות ניהוליות טובות יותר ממ"פ כי התפקיד שלו בהגדרה ניהולי יותר. ומ"פ שהחזיק פלוגה של מפלצות כושר עם רמת קליעה מטורפת וחיילות פרט מעולה, אבל מבחינה ניהולית הפלוגה שלו היתה קטסרופה, לא יתאים לתפקיד מג"ד.

ניתן להכשיר מג"דים טובים גם דרך הכשרה מקצועית בקורסים שונים אבל גם בשטח על ידי תפקידי סמג"ד עם שיניים. במילים אחרות- כאשר מישהו ממונה לסמג"ד- זה אומר שהוא ניכנס לחניכה של שנתיים לצורך התקדמות לתפקיד מג"ד.

לעניות דעתי צריך ללמד היסטורייה צבאית עדכנית ולטפח רוח לוחמים כמו אז בפלמ"ח
חברות ואחריות כמוטיב מנצח.
צריך לוודא שהנושאים הנ"ל הובנו והוטמעו ולא לחפף כמו ברוב הקורסים,

בגדול הקצינים שלנו טובים ומקצועיים - צריך לאפשר להם מרחב תמרון והחלטות בזמן אמת ולחזק את
הרוח הכללית בצ"הל, כמו כן לחזור ולהתעקש על לבוש צהלי תקני כולל נעליים מצוחצחות כן כן נעליים
מצוחצחות, רפול צדק בגדול בנושא הנ"ל, חיילי החיזבאללה נראים יותר מסודרים מהפלנגות שלנו,
לצערי.

השאר כבר יבוא על מקומו

אולי.

קצין שיודע שאין טעם להפעלת יוזמות בשטח כי במקרה הטוב הוא ייצא מהן בסדר ובמקרה הרע הוא יישפט ויישלח הביתה פשוט לא ינקוט יוזמות מבלי לקבל אישור מהגורם האחראי עליו.

גם הגורם האחראי יהסס לאשר יוזמות ללא אישור הממונים עליו וכך יוצא שכל פעם שיש לקצין בשטח רעיון למהלך הסוטה מעט מהתבנית המקובלת צריך לקבל על זה את אישור אלוף הפיקוד - מה שנותן לנו צבא איטי ומסורבל.

כמובן שגם לא צריך ללכת לקיצוניות של ימי מלחמת העולם השנייה שם במסגרת מלחמות גנרלים חיילים רבים וטובים קיפחו את חייהם לטובת רקורד הגנרלים.

לאחר המלחמה והרחק מעיני התקשורת צריך לבדוק כל מהלך שננקט במהלכה לפי המוטו הבא:

עדיפות 1: שמירה על חיי הלוחמים.

עדיפות 2: פעולות מקוריות הן רצויות.

עדיפות 3: התבניות המקובלות

אני הייתי מחליף את 1 ב- פעולות המביאות לתוצאה הרצויה למשימה ואז שם את חיי הלוחמים. אבל זה אני.

בכל מקרה - זו בהחלט הפואנטה במה שאני אומר.
אני אעיד על עצמי שעם ובלי אישור מפקדים החלטתי לפעול למיטב הבנתי על מנת לעמוד במה שנדרש ממני. בסופו של דבר, אם יחליטו להדיח אותי, זו בעיה של הצבא - לא שלי...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שייקה פייקה לאחר המלחמה והרחק מעיני התקשורת צריך לבדוק כל מהלך שננקט במהלכה לפי המוטו הבא: עדיפות 1: שמירה על חיי הלוחמים. עדיפות 2: פעולות מקוריות הן רצויות. עדיפות 3: התבניות המקובלות

סדרי העדיפויות שלך מאוד בעייתיות בלשון המעטה.
אם שמירה על חיי החיילים זו העדיפות הראשונה - האויב הכי גדול שלהם זה המ"מ שצועק "להסתער".

אם כבר הייתי מציע סדר עדיפויות כזה:

1. עמידה במשימה לאור המטרה.
2. התאמת הפקודה המבצעית לתמונת המצב בשעת התכנון.
3. התאמת הפקודה המבצעית למצב בשטח בצורה דינאמית תוך כדי הקרב.
4. שמירה על חיי החיילים.

מקוריות היא לא יעד בפני עצמו. מקוריות היא כלי מאוד יעיל להשגת המטרה, כמו גם יכולת תכנון.
לכן שני אלו באו ישירות אחרי העמידה במשימה - שהיא זו שחייבת לעמוד בראש.
אחרי שבדקתי האם עמדת במטרה - אני אבחן איך עשית זאת (תכנון והתאמה למציאות דינאמית) בכדי לוודא שלא לקחת הימור לא סביר או שפשוט היה לך מזל.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אני חושב שאם אתה רוצה לשמור על חיי החיילים, עדיף שנאמץ את הצעת הנשיא האיראני ונעבור לשוויץ.
אלכסנדר מוקדון אמר כבר שאם צריך להסתכן אז מסתכנים. אם שמירה על חיי החיילים תהיה בתוך המשוואה שלך כנגזרת אתה תסתכן פחות, ותגיע לתוצאות פחות טובות.
אכזרי, אולי אבל מלחמה כבר אמרו לפני היא עסק מסריח.

יש לך מחוייבות כלפי החיילים שלך להשתדל להחזיר אותם בחיים הביתה.
מחוייבות זו באה כמובן הרבה אחרי העמידה במשימה שלך.
לכן עמידה במשימה נמצאת אצלי בראש הרשימה, ושמירה על חיי החיילים בסופה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

שמדבר על הנושא ונוגע בנקודות מאוד נכונות:

http://www.gplanet.co.il/prodetails....asp?pro_id=888

"לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ"
"ואם כל זה עוד לא נשברת ואתה עוד מאמין שהתקווה לא רק שיר אז רד מיד למילואים"

נו - מבלי להכנס לנושאים הפוליטיים - הוא בהחלט אומר את מה שאני חושב.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הגיליוטינה הצה"לית והסיבה השלישותית שאנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו

איזה דיון מלבב !

אני חייב להתייחס למספר דברים כדלקמן (אשמח לשמוע את דעתכם):

1) בפתח דבריי - נושא המשפיע על כל מה שאני כותב - איכות כוח האדם והמוטיבציה. לצערי (העמוק בצורה שאתם לא יכולים לתאר - כדי כאב), פחות ופחות צעירים מתגייסים לצבא ומשלימים מסלולי שירות קרביים. לפיכך, עוד פחות מתנדבים לתפקידי פיקוד וקצונה ארוכים ותובעניים. אני לא מתייחס בכלל לצורך בכוח אדם מרובה ואיכותי למסלולים תומכי לחימה. חוסרים אלו הם הרי אסון - כל אחד כשלעצמו. בינוניות אמרתם ? כדרך חיים, כמובן, שאין לה מקום, אולם כברירה קיומית על פני חולשה (דהיינו בעלי תפקידים חלשים על פני בינוניים) - כנראה שהיא עדיפה.

2) קשה לי מאוד עם ההשוואות למלחמות ישראל. אומנם על פניו הנסיבות מאוד דומות, אבל בשדה הקרב הן מאוד שונות. לבחור קרב כזה או אחר ולהשליך את מסקנותיו על כל צה"ל - קלוש. לעומת זאת, לבחון מסקנות קונקרטיות ומנותחות של מלחמה ולבדוק אם הלקחים הרלוונטיים נשמרים - קריטי.

3) כנ"ל ההשוואות בין לוחמי יבשה לטייסים. יש הרבה מה ללמוד מחיל האוויר, אבל אין שום דרך לבצע השוואה בין מפקד טייסת למג"ד (גם לא בין מפקד טייסת למפקדי יחידות מיוחדות).

4) השוואה לצבאות זרים - הבעייתיות בנושא הזה נעוצה בתפקידי קצונה זוטרה - עד מ"פ. בצבאות זרים, המאיישים תפקידים אשר בצה"ל מוגדרים "תפקידי קצונה זוטרה" הם לרוב מש"קים - נגדים. המש"קים האלו זוכים להכשרה הטובה ביותר בנמצא - ניסיון וחניכה - במשך תקופות ארוכות - שנים רבות. במציאות של שלוש שנות שירות אנחנו נדרשים למצוא פתרון אחר להכשרת המפקדים לתפקידים אלו והכוונה היא שהמיון והתכונות הבסיסיות של האנשים יתנו את המענה. אם ניזכר בסעיף 1 ובבעיית כוח האדם הראשונית - מוארת ההנחה הזו באור מעניין.

5) הכשרה והתאמה של מפקדים - נושא כאוב. הצבא צועד בכיוון הנכון בתחום ההכשרה - היחס בין המפקדים (מרמת מ"פ) שעוברים במסלולים המקצועיים מתאזן כל שנה - ויותר ויותר מפקדים מקבלים את מירב ההכשרה המקצועית הנדרשת לתפקידם.אולם, כרגיל - הבעיה מתחילה בכוח האדם (סעיף 1). אני מכיר יותר מג"דים מוצלחים (ומעולים) שהם היום מנהלים בהיי-טק מאשר מח"טים. עד שהצבא יבין את זה (או עד המלחמה הבאה) לא תתרחש התקדמות משמעותית בתחום הזה.

6) אחריות/אחראיות - בצבא אוהבים את האנקדוטה שבדימיון בין אחרי לאחראי (או "אחרי אי.." - לאחר מחדל). אבל לא חסרים בצבא מפקדים טובים עם אות קין מוצדקת לחלוטין (אולי גיבנת היא דימוי יותר מוצלח), ומנגד מפקדים רשלנים "טפלון סטייל" שלא נדבק להם שום כישלון (וגם שום הצלחה). לגביי זה - כולכם צודקים, אך, לדעתי, ביטיס הכי צודק - כל מקרה לגופו זה כלל המפתח.

7) המ"מ הסורר שהחייל שלו הרג את החבר שלו - איזו דילמה משובחת ! אבל כאמור - כל מקרה לגופו. הצבא מגדיר מאוד בדייקנות את הפעולות שמ"מ, מ"פ ומג"ד (בשפה מקצועית - כנראה שיופיעו: כותב תיק תרגיל, מנהל תרגיל, מאשר תיק התרגיל ומפקד אחראי) נדרשים להן. עד כדי אבחנה "שחור-לבן". אין לי את כל הנתונים של המקרה המדובר, אבל על פניו נשמע שהמ"מ והמ"פ לא חפים ולא בטיח. מה צריך להיות העונש - זו השאלה המרכזית. הדחה ? בסעיף הבא...

8) הדחות וענישת אחראים - לצערי אין לי נתונים מעניינים וקונקרטיים על הדחתם של מפקדים. אני יכול לספר כי הייתי עד בשירותי הצבאי (מקרוב ומרחוק) להדחתם של אנשים בגין כל הסיבות שציינתם לעיל כסיבות שלא מדחים בגינן, להדחתם של אנשים בגין אחריות פיקודית - על לא עוול בכפם (בצדק ובטיפשות) ולאי-הדחתם של מפקדים-פושעים-רשלנים - מתוך רחמנות, ומתוך מחשבה כי טעויות אינן חוזרות. המסקנה שלי היא שהמוטיב חוזר - כל מקרה לגופו - יש כאלה שלומדים, ויש כאלה שרשלנים (לנצח). אבל (וזה אבל חשוב) הכי גרועים הם אלה שלא עושים - "מי שלא עושה לא טועה" - זהו משפט המפתח, ובצד זה - "לכל טעות יש מחיר" - 100 ש"ח קנס או הדחה (וגם מחבוש). אני מכיר מפקדים מעולים, שהודחו מתפקידם (כאלה שטעו וגם כאלה שלא טעו אבל נהרגו להם חיילים) וכוכבם לא דרך.

בסיכום דבריי (הארוכים - ועימכם הסליחה), אני חושב שניכר כי בעיני הבעייה העיקרית של הצבא נעוצה בכוח אדם. כל עוד האנשים הכי טובים לא יהיו איתנו, אנחנו נטליא טלאים על חורים כאלה ואחרים. חלק מהטלאים יצדיקו את עצמם וחלק יהרגו את הילדים שלנו.

באופן כללי אני לא חושב שיש בעיה בדרך חשיבה של הצבא בנושא אחריות ובקרת איכות של מפקדים. הבעיה מתרחשת כשמי שמחליט החלטות שייך לדרג הבינוני (או גרוע יותר) שציינתי לעיל. כך חזרנו שוב לבעיית כוח האדם - וזה הגורם המחולל של המרדף אחרי הזנב של עצמנו בדיונים כדוגמאת זה.

ליל מנוחה לכוחתינו באשר הם !

תשמע אם לסכם את מה שאמרת, בשביל לגשר על אותם פערים ביכולות כוח האדם המציאו את המשמעת הצבאית.
מה לעשות יש כאלה שלומדים מהראש ויש כאלו שלומדים דרך הרגליים.
הבעיות מתחילות ונגמרות - לדעתי - בחוסר משמעת.

אני נאלץ לא להסכים איתך.

משמעת צבאית הומצאה בשביל לגשר על פערים טכניים (דהיינו רלוונטיים לטכניקות ולפעולות חייליות) ולא על התנהלות מחשבתית-ארגונית.

נכון ש... משמעת חזקה וטובה מעידה על התנהלות טובה ונכונה של מפקדים, אבל זה תוצר לוואי של המפקדים האלה ולא מה שהופך אותם ואת היחידה שלהם להיות טובים (סממן ולא מקור).

המשמעת שאתה מציע להבנתי היא לשלוח את מי שלא מתאים - מפקד רשלן או חייל טיפש - הבייתה. לעניות דעתי, בשביל זה צריך מאגר דיי גדול של כוח אדם.

ברמת הפיקוד זה דווקא עובד: גם אם נוצרה "תרבות הטפלון" שכבר דשנו בה, בסופו של דבר המפקדים הטובים זוכים לקידום הכי מהיר בצבא, ומי שלא מתאים לא מתקדם.

ברמת החייל, בגלל היעדר כוח אדם, ההרתעה - הפחד מפני הדחה מהיחידה - הצטמצם מאוד. בגדול אני חושב שברמות הזוטרות (גם חילים וגם מפקדים) כאן ה-"משמעת" הזו רק פוגעת ביוזמה.

חברה אתם מסתובבים במעגלים סביב הזנב של עצמכם.
משמעת היא אחת מאבני היסוד בבנין הכוח הצבאי, זוכרים מהטירונות שלכם את ה 30 זוז ?
אחד מהגורמים שיניעו חייל לזוז קדימה תחת אש היא נושא מילוי הפקודה.
אני לא מציע משמעת, אני רק מציע לקיים את הפקודות הקיימות.

בנוגע להכשרת אנשים : הצבא מציע מתן חניכה והכשרה מתאימים לסגל הפיקוד הצה"לי, וקידומם של האנשים המתאימים על בסיס השגי העבר מחד והתאמה לתפקיד מאידך, וכן אחד הפרמטרים הוא משמעת. וזה עובד כך כמעט בכול צבא בעולם.
בהתייחס לחפ"שים, אני כיוונתי את דברי לאחריות המ"מ באותו ארוע, וחלק מאחריות המ"מ היא בחינוך אנשיו, ובאיוש מתאים של תפקידים. נגזרת אחת של נושא החינוך : להסביר לחיילים שלך איך עושים דברים במחלקה ואיפה היזומה האישית של אותו חייל יכולה לבוא לידי ביטוי, ואיפה אסור שהיא תבוא לידי ביטוי.
חייל שרוצה יוזמה אישית מעבר לגבול מסוים - עדיף ילך לביה"ס לאומנות.

משמעת היא לא אבן יסוד. היא ערך.

כן זה חלק מהגורמים שיביאו חייל להסתער (אבל סתם כדי לסבר את האוזן - גורם יחסית שולי).

המצב הקיים לא מאפשר את המותרות לשלוח לבית ספר לאומנות. זו הנקודה ואני לא מבין מה זה קשור לזנב שלי.

משמעת היא ערך ? איזה ערך יש למשמעת ? לא אתה היית זה שאמר שמשמעת היא תוצר לוואי שלא עומד בפני עצמו ?
רק פה בהודעה למעלה ?
חביבי לא יעזור לך משמעת היא אבן יסוד, על בסיס המשמעת אתה יכול להטמיע דברים אחרים. למשמעת אין ערך בפני עצמה.
ובהתייחס לביה"ס לאומנות, אני אזהר להבא ולא אהיה ציני אם אתה עדיין לא מבין למה כיוונתי תגיד ואני מבטיח להסביר.

ההערה הצינית על בית הספר לאומנות דווקא הייתה בסדר גמור בעיני. לראיה אפילו בחרתי להשתמש בה בעצמי.

לגביי משמעת אני לא רואה את הסתירה שאתה מנסה לרמוז לה: לצה"ל יש רשימת ערכים - שם מופיעה המשמעת. כבודם של הערכים האלה במקומם מונח ותולים אותם על קירות בהרבה חדרים בצבא. למכולת קשה ללכת איתם.

יש גם רשימה של אלמנטים שמוגדרים כאבני יסוד למשל האדם, הזמן, שדה הקרב, תורות... אלו אבני יסוד.

אלה הן הגדרות אקדמיות, לפיכך התייחסותי לדברייך לגביי משמעת ודעתי בנושא.

עד כמה שאני זוכר המשמעת היא הסעיף ה8 בערכי צה"ל, אבל גם שם ההתיחסות למשמעת היא ככלי שיאפשר לחייל ביצוע משימותיו, ע"פ רוח הפקודה ונכונות החייל לציית לפקודה תוך חתירה מתמדת לביצוע מתוך הבנה והזדהות, כמובן כל זה בהנחה שהפקודה איננה בלתי חוקית בעליל.

בקיצור גם ברשימה המצחיקה של ערכי צה"ל המשמעת היא כלי שבאמצעותו מושגת השלמת המשימה וכ"ו.

למזלינו שכרם ותנאיהם של הקצונה הקרבית הזוטרה טובים וראויים.

ניתן לפרנס משפחה בת 4-5 נפשות משכר מ"פ קרבי.

הבעיה: צבא זה לא קרביים בלבד.

אדם שמרוויח שכר מינימום (או קרוב לכך) אך נאלץ לטפל בכלים כבדים שעלותם מליונים רבים (אני מדבר על אנשי קבע במקצועות טכניים). האם הטובים ביותר נשארים במערכת? האם מטוס ה- F15 מטופל בידי המכונאי הטוב ביותר? האם באזרחות אדם שאחראי להפעיל מכונה של 20 מליון דולאר היה מתוגמל בשכר מינימום? מצד שני יתכן שמולו נמצא עובד אחר המבוגר ב- 13 שנים ואחראי לרשום פריטים, האם מוצדק כי רק בשל גיל יתוגמל עד פי 4 מהעובד המקצועי?

ועוד טרם שדברתי על כוננות, עבודה בשטח אויב, ....

מי שמשרת כסמ"ר והוא בן 22 האם המערכת צריכה להשקיע בו? כמה שנים הוא ישאר במערכת? שנה? 20?

לגבי משמעת, דובר אחד חזר על משמעת, משמעת, משמעת כחזות הכל.
משמעת נכונה במקומות בהם דורשים להגיב בחלקיק שניה לפקודה.
האם חיילת שמשרתת במחסן נשק קל לא יכולה להעיר כי יש בעיה עם הרשימות ביחס למצאי או שהיא חייבת לעבור לדום מתוח כאשר עובר הרס"ר שהוא מפקדה?

מה לגבי אלטרנטיבה באזרחות?

להערכתי לצבא יש די והותר תקציב לשכר ותנאים אבל מסיבות הסטוריות אין ביכולתו למשוך את הטובים ביותר שלא למקצועות לחימה.

היות ונסחפנו כרגיל מצא חן בעיניי התגובה של CRE666 היות והוא בחר בסדר עדיפות שונה מיזה
שהציג קודמו ולדעתי בצדק,
אפשר לפתוח דיון כללי בעיניין חשוב זה ואולי אני מתפרץ לדלת פתוחה כיוון שכבר טחנתם דק את הנושא
ואני פשוט לא טרחתי לחפש בדפי ההיסטורייה של FRESH .
בכל אופן ראוי שהצעירים ביננו יוכלו לשפוט את מערכת קבלת ההחלטות של כל מפקד יחידה . גדוד. חטיבה
טייסת , פלגה, שייטת וכו' ויוכלו לשקלל את מסת ההחלטות הקריטיות בלחימה בכל שטח נתון ונוכל לחייך
בידיעה ששיעור חשוב מאוד נילמד או תורגל בפורום וירטואלי כזה, לא צפוי שנסכים על סדרי עדיפות -אני
יודע, אבל אולי נתכנס מעט ואולי נלמד מחכמים, יש כמה כאלו באתר,

כבד מידיי - מצטער חברים - נחזור לשיגרה.

קראתי את אשר כתבתם, עם חלק אני מסכים עם חלק לא.

בדיעבד מבצע יהונתן הצליח, אך הוא יכול היה להכשל כשלון חרוץ, המבצע יכל להסתיים עם מאות הרוגים, כשלון במשימה. האם יש להסתכל רק דרך מבחן התוצאה?

האם פקוד בכיר דהיום היה מעז?

אם היה נכשל כיצד תוכניות התחקיר למינהן היו מראינות אבות שקולים שמסרם אחיד, עיתונאים היו לועגים לכל, באיזה מן מזוכיזם אליו התמכרה המדייה הישראלית. ראשי המחבלים היו מפרטים ולועגים לישראלים - כנראה שמזוכיזם טוב לרייטינג.

מעניין אילו תוכניות תחקיר היו נערכות אם מבצע יהונתן היה נכשל.

אני אומנם עדיין לא משוחרר אפילו, אך קראתי את הדיון, ויש לי כמה דברים להגיד עליו (כמובן, אחרת לא היתי מגיב פה

א. עקורנות המלחמה הם דבר שהוחלט בצה"ל לאחר דיונים רבים. אני לא זוכר אותם בע"פ, ולצערי לא הצלחתי למצוא אותם, אך הסדר שלהם ידוע ומחייב. הדיון על כך לא רלוונטי כל-כך. אני גם אגב מסכים איתם.

ב. לצורך העניין, אני מניח (ונשמע ככה מדבריו) כי המשתמש "יואב בן צוריה" לא שירת בחיל השריון. החיל הנ"ל ידוע ובצדק, כי החיל עם המשמעת הכי קשה בצה"ל (לפחות עם אנשים שלי יצא לדבר איתם). כן - מוודאים שעשית גלצ"ח כל בוקר (גם בשטח. בקו כחול היה לנו תקופות ארוכות של שטח, וחבר'ה מ"חרב" היו בשוק שאנחנו כל בוקר עושים גלצ"ח ומעבירים חוטר בנשק האישי שלנו) ודברים נוספים שפחות מקפידים ביחידות אחרות - כמו מסדר יציאה שבאמת בודק שאתה יוצא מסודר וכד'. שלא תבינו לא נכון, אני מסכים לחלוטין עם הגישה הזאת (ולו בגלל שככה חונכתי בצבא). אני לא חושב, שזה מה שימנע מהטעות הבאה להתרחש.

ג. אחת הסיבות המרכזיות, לדעתי, לטעויות שקוראות בצה"ל, הוא הניתוק בין הדרגים - גם בדרגים היחסית נמוכים. אם הפלוגה שלי תפסה קו, כשהמג"ד לא נמצא איתנו לגמרי באותה גזרה, והוא מתעקש על נוהל מסוים, כשהוא טעות לחלוטין ברמה הטקטית הקטנה של אותו מקום - כל עוד לא מתנוסס על זה דגל שחור (שזו הגדרה בעיתית, אבל היא ההגדרה בצה"ל) - חובה עלי כחייל צה"ל (או אפילו כמ"פ) למלא אותה. אני יכול להמליץ, אני יכול להסביר - בסופו של יום עלי לעשות אותה. מצד שני - כמה החלטות כאלו ישתנו בגלל חיל שיבוא ויגיד למ"מ ולמ"פ שלו שהוא חושב שזה טיפשי. למה ההתיחסות (לפחות איפה שאני מכיר-בגדודים) לחיל היא בגישה של "תעשה מה שצריך ואל תחשוב יותר מדי"? כנ"ל אם מ"מ יבוא למח"ט וכד'.

ד. אין ברירה, עד כמה אני רואה את זה, אלא לקדם קצינים על פי יכולותיהם הקודמות ועל סמך ההשערה (במאוד בעיתית והדי מנוחשת) איך הם יהיו בתפקיד הבא שלהם. מצד שני, זה לא המצב היום בצה"ל. בצה"ל שאני מכיר ורואה, כמעט כל חיל שירצה יהיה מ"כ, כל מ"כ שירצה יהיה מ"מ וכל מ"מ שירצה יהיה מ"פ. ולו רק בגלל החוסר בקצינים ובמפקדים בצבא שמגיע למצב אבסורדי שאנשים נשלחים בכוח לבה"ד 1 ואפילו לא נתנת להם האפשרות לסרב קצונה (מכיר מקרה אמיתי שכזה. כמובן שאותו אדם הפיל את עצמו - אבל אז גם נתנו לו תפקיד במבצעים ולא נתנו לו לחזור לפלוגה).

ה. כהמשך לדיון "מקרים ותגובות" שעלה פה קודם בהקשר של החלטות פיקודיות - היה לי ויכוח על זה עם הקמב"ץ גדוד שלנו - האם חי אדם ניתנים להקרבה על כל דבר בצבא. הדיון מבוסס על סיפור אמיתי - בשנה וחודש האחרונים התאבדו 2 חיילים בגדוד שלי. אותי הרתיח שאפילו לא עשו "עצור" גדודי וחשבו איפה טעינו. הקמב"ץ (קצין בדרגת סרן) טען שלא טעינו, אלא זה חלק מהמחיר שמשלמים בצבא, ואין מה לעשות. מענין אותי לשמוע את דעתכם.

אסף.

לגבי עקרונות המלחמה: אתה טועה, אין סדר מחייב. גם לא יכול להיות, כי אין דרך טקטית שהיא 100% בטוחה (עקרון מלחמה: האבטחה) או 100% מנצלת את כל הכוח (עקרון מלחמה: מיצוי הכוח), וממילא אי אפשר למלא כל עיקרון לפני שעוברים לבא. ישראל טל המשיל בספרו את עקרונות המלחמה למרכיבים בתבשיל: צריך להיות איזון.