13-10-2008, 17:14
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
בדיוק. כולם יודעים שפנקס אדום לא היה רלוונטי לקבלת עבודה באותם ימים...
אנשים הצטרפו להסתדרות בגלל שרצו באיגוד מקצועי חזק נחוש ונקי כפיים, ולא בגלל שבלי הפנקס, החיים
היו ה-ר-ב-ה יותר קשים...
הנה, אני מכיר שתי דוגמאות מהמשפחה שלי שמלמדות על אותם ימים שיוויוניים ומפוארים:
דוגמא אחת היא אביו של אבי, שעליית משפחתו לארץ ממחנה עקורים בצפון איטליה נדחתה פעם אחר
פעם, כמובן ללא קשר לעובדה שהיה חבר פעיל בבית"ר באוסטריה. למרבה הפלא, ברגע שנציג העלייה,
פעיל מהמפלגה הנכונה, שהתיידד עימו, התערב - נעלמו כל המכשולים, ובקלי קלות עלו לאנייה ארצה...
דוגמא שנייה היא אביה של אמי, שהיה, לא עלינו, לוחם אצ"ל וחבר בקופ"ח לאומית. הוא היה בעל עסק
עצמאי, והסתבר שללא הצטרפות ל"קואופרטיב", ה-ר-ב-ה יותר קשה למכור שמנים וסולר במדינת היהודים...
כמה מעניין הוא שכדי להיות זכאי להצטרף לקואופרטיב, היה עליו להצטרף לאיגוד המקצועי העשיר ביותר
בעולם (האיגוד המקצועי שהיה המעסיק הגדול ביותר בארץ - ואחד מהגרועים שבהם...), הלא הוא הסתדרות
העובדים הכללית. מובן מאליו שעם הצטרפותו להסתדרות, היה עליו לשלם מיסי חבר לקופ"ח כללית, ולשאת
פנקס אדום. רק אז ניתן היה לעשות עסקים כמו בימים שקדמו להקמת המדינה...
ייאמר לזכותו של איש סניף קופ"ח לאומית בדרום ת"א, שהיה מודע להכרח הקיומי של סבי להצטרף
לקופ"ח כללית, ובעצמו הציע לסבי לעזוב את הלאומית, בכדי להימנע מתשלום כפול על ביטוח בריאות...
לספר שבאותם ימים לא הייתה משמעות כלכלית לחברות בתנועה הלא-נכונה, זה לא ממש להתמצא
בתקופה, אלא להתמצא בנראטיב המפא"יניקי על התקופה (עפ"י הנראטיב הזה, שרגא נצר ו"הגוש"
היו מופת של ארגון ונקיון כפיים, ודאגו לחלוקת ג'ובים לחלוטין ללא מפתחות מפלגתיים למיניהם...).
כמה חבל שכיום לא נשמר אותו מינהל תקין מפואר שהשיתו עלינו שרגא נצר, מזכ"לי ההסתדרות
(וחברת העובדים זצ"ל...) לבון, נמיר, בקר, בן אהרן, משל וכד'.
אסכם במשפט של אריק שרון (שבערוב ימיו חזר לשורשיו המפא"יניקים) שאמר "קיבלתי אלוף משנה
באותו יום שהצטרפתי למפא"י".
אין טעם להרחיב על העובדה שראש השירותים החשאיים והרמטכ"ל היו פעילי מפלגה מובהקים
(הרמטכ"ל דיין היה חבר מרכז...)...
|