לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 12-10-2008, 22:20
צלמית המשתמש של hagarblu
  hagarblu hagarblu אינו מחובר  
ארל'ה בלומברג ז"ל, מנהל פורום הסטוריה וידיעת א"י
 
חבר מתאריך: 14.06.07
הודעות: 1,115
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי hagarblu שמתחילה ב "סיפורה של איכרה ממשמר הירדן"

קראתי ולא האמנתי.סיפורה של רבקה גרבובסקי, מן המושבה משמר הירדן, אשר איבדה את בעלה ובנה בפרעות תרצח, ובן נוסף בקרבות תשח. ישבה בשבי הסורי, ואיבדה את ביתה ומישקה. ממליץ בחום להשיג את החוברת .אולי שם טמונים הזרעים של מה שאנו קוצרים היום.אסביר עי ציטוט :במחצית שנות ה50, היה שוער בית האבות של מלבן, בדרום נתניה, פותח בשעה 6 בבקר את השער לפועלת ניקיון בת חמישים וכמה, שהיתה מקדימה דרך קבע ובאה לעבודת יומה. היא היתה מדיחה כלים במטבח המוסד, שוטפת ומקרצפת רצפות, רכונה כל היום על עבודתה.זה מה שיכלה המדינה הצעירה להציע לרבקה גרבובסקי לפרנסתה ,לאחר שובה מן השבי, לאחר שהקריבה הכל...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 13-10-2008, 17:14
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
בדיוק. כולם יודעים שפנקס אדום לא היה רלוונטי לקבלת עבודה באותם ימים...
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי ציבי שמתחילה ב "מיד יהיו שיאמרו שהם היו מהמפלגה הלא נכונה."

אנשים הצטרפו להסתדרות בגלל שרצו באיגוד מקצועי חזק נחוש ונקי כפיים, ולא בגלל שבלי הפנקס, החיים
היו ה-ר-ב-ה יותר קשים...

הנה, אני מכיר שתי דוגמאות מהמשפחה שלי שמלמדות על אותם ימים שיוויוניים ומפוארים:
דוגמא אחת היא אביו של אבי, שעליית משפחתו לארץ ממחנה עקורים בצפון איטליה נדחתה פעם אחר
פעם, כמובן ללא קשר לעובדה שהיה חבר פעיל בבית"ר באוסטריה. למרבה הפלא, ברגע שנציג העלייה,
פעיל מהמפלגה הנכונה, שהתיידד עימו, התערב - נעלמו כל המכשולים, ובקלי קלות עלו לאנייה ארצה...

דוגמא שנייה היא אביה של אמי, שהיה, לא עלינו, לוחם אצ"ל וחבר בקופ"ח לאומית. הוא היה בעל עסק
עצמאי, והסתבר שללא הצטרפות ל"קואופרטיב", ה-ר-ב-ה יותר קשה למכור שמנים וסולר במדינת היהודים...
כמה מעניין הוא שכדי להיות זכאי להצטרף לקואופרטיב, היה עליו להצטרף לאיגוד המקצועי העשיר ביותר
בעולם (האיגוד המקצועי שהיה המעסיק הגדול ביותר בארץ - ואחד מהגרועים שבהם...), הלא הוא הסתדרות
העובדים הכללית. מובן מאליו שעם הצטרפותו להסתדרות, היה עליו לשלם מיסי חבר לקופ"ח כללית, ולשאת
פנקס אדום. רק אז ניתן היה לעשות עסקים כמו בימים שקדמו להקמת המדינה...
ייאמר לזכותו של איש סניף קופ"ח לאומית בדרום ת"א, שהיה מודע להכרח הקיומי של סבי להצטרף
לקופ"ח כללית, ובעצמו הציע לסבי לעזוב את הלאומית, בכדי להימנע מתשלום כפול על ביטוח בריאות...


לספר שבאותם ימים לא הייתה משמעות כלכלית לחברות בתנועה הלא-נכונה, זה לא ממש להתמצא
בתקופה, אלא להתמצא בנראטיב המפא"יניקי על התקופה (עפ"י הנראטיב הזה, שרגא נצר ו"הגוש"
היו מופת של ארגון ונקיון כפיים, ודאגו לחלוקת ג'ובים לחלוטין ללא מפתחות מפלגתיים למיניהם...).

כמה חבל שכיום לא נשמר אותו מינהל תקין מפואר שהשיתו עלינו שרגא נצר, מזכ"לי ההסתדרות
(וחברת העובדים זצ"ל...) לבון, נמיר, בקר, בן אהרן, משל וכד'.


אסכם במשפט של אריק שרון (שבערוב ימיו חזר לשורשיו המפא"יניקים) שאמר "קיבלתי אלוף משנה
באותו יום שהצטרפתי למפא"י".
אין טעם להרחיב על העובדה שראש השירותים החשאיים והרמטכ"ל היו פעילי מפלגה מובהקים
(הרמטכ"ל דיין היה חבר מרכז...)...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 14-10-2008, 12:05
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
צעטאלה היה יותר מעזרה - הוא היה ה-כ-ל...
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי hagarblu שמתחילה ב "ספרו של עבר הדני בידי, אך,לא..."

בספרו של דוד יצחקי (יליד יבנאל מצאצאי הקורקינים, שהיה לוחם בחיל הספר, מפקד "טנדר", מ"פ בפו"ש
ובחטיבה 8, ואח"כ איש שב"כ) "לילות כנען", מסופר כיצד האיש (שפשוט לא ידע "לעשות עסקים") הגיע למצב
שבו היה חסר פרנסה בשנות החמישים, ולמשפחתו לא היה היכן לגור.
עם זאת, הוא הכיר את רוב המחליטים, ובהם חברי נפש כמו יגאל אלון, והנ"ל, שר שיכון באותה עת, כתב
פתק למנכ"ל אחת מחברות הבנייה ובו ציין ש"דוד ויפה היו מאלה שבזכותם קמה המדינה. נא לדאוג להם".
מובן מאליו שהעניין עמד להסתדר - אלא שיצחקי לא היה מוכן לקבל דירה במתנה...
בהמשך מתואר כיצד זכה לעבודה בשב"כ: הוא היה בן 45 ומובטל, עד שחברו מילדות, חיימקה לבקוב,
הרים טלפון לדיין, שמצידו התקשר לראש השב"כ, ויצחקי (שנדחה קודם ע"י השב"כ בגללו גילו המבוגר באותה
עת, 45), קיבל עבודה כרכז. חשוב לציין שליצחקי היו כ-ל הכישורים לעבודה בתפקידו בשב"כ (דיבר ערבית
ברמה של שפת אם והכיר מקרוב את רוב החמולות והשבטים שבהן טיפל במסגרת תפקידו), אבל הוא-עצמו
מציין שהטלפון מדיין הוא שנתן לו את התפקיד, אחרי שהופלה לרעה מחמת גילו.

יצחקי הוא אדם שיכול היה, לו ניצל קשריו מההתחלה, להיות בכיר במגזר הציבורי. במקום זאת הוא עבד
כנהג אוטובוס ב"דן", אח"כ היה מובטל ולבסוף עבד בתפקיד זוטר בשב"כ - אבל מערכת הקשרים שהוא
היה מודע לה, ושתיאר אותה (לא בשנאה, אגב, - האנשים הללו היו חבריו במשך שנים), היא-היא מדינת
ישראל של ימי מפא"י העליזים (גם אם יגאל אלון היה באחדות העבודה...)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 21:34

הדף נוצר ב 0.04 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר