14-10-2008, 13:37
|
|
מנהל 20+, מו"ס
|
|
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 23,509
|
|
אני אשים את השתי אגורות שלי בנושא ה"טווח המבצעי", מראש אני מציין שאלו הן דעותיי בלבד ואוסיף גם שלרוב יש לי נטייה להיות אנטי לרוב הגימיקים של מייקי הרטמן.
טווח מבצעי הוא נושא גמיש מאוד, הוא נוצר בנוסחה כלשהי שלא מוכרת לאף אחד חוץ מהוד רמ"דיותו (ואני לא בטוח שהיא בכלל קיימת, לדעתי זה סוג של שליפה מהמותן-מקסימום תחושת בטן) שכוללת כמה גורמים כגון לחץ, ערפל קרב, זיעה, מאמץ וכו', אין כל ספק שגורמים אלה משפיעים על היכולת של היורה לפגוע במטרה אבל עד כמה? כמה אחוזים נוגס כל אחד מהתחומים? אין פה גם משתנה אחד שאינו דינמי: מאמץ, למשל, נגזר מהכושר של החייל, מכמות המשקל שהוא סוחב, בתנאי השטח, בפעילות שהוא ביצע לפני הכניסה ללחימה וכו'.
הנוסחה גורסת בנוסף שעל כל קנה שמתווסף ליורה המקורי הטווח המבצעי גדל במס' מסוים (תלוי בכלי) עד שהוא מגיע למקסימום האפשרי, לרוב 250 מ'.
אני מזהה פה שתי בעיות עיקריות:
1. פתאום עברנו מלהגדיר טווח מבצעי ל"הסיכוי לפגוע במטרה" הטווח של נשק X לא גדל רק בגלל שY הצטרף לירי, הסיכוי להוריד את המחבל-כן ולכן קנה נוסף הוא לא רלוונטי לטווח, שהרי כאמור הוא לא משפיע על אף אחד מהמשתנים.
2. הסירוס העצמי שמגביל אותנו (תודעתית ואח"כ גם מעשית) לירות רק עד ה250 וזה עוד אחרי שאנחנו לארג'ים עם עצמנו ומגדירים 5 יורים על מטרה (למרות שאמרנו שזה לא באמת משנה).
אז כן, הטווח המבצעי של M-16 מנוסר הוא 100 מ', אתה יודע מה? אפילו הרבה פחות. אבל ככה גם לנגב, לM-4, לנשק קלעים, צלפים ולמאג. וזה לא קשור לא לזיעה או לחץ או מאמץ או ערפל קרב, זה קשור לדבר אחד בלבד, שאי אפשר להדגיש אותו מספיק:
הכשרה לקויה.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."
אראל סג"ל
ותודה לדורון
נערך לאחרונה ע"י golani_2 בתאריך 14-10-2008 בשעה 13:45.
|