13-05-2005, 19:08
|
|
|
חבר מתאריך: 20.01.04
הודעות: 110
|
|
דברים, מחשבות ורגשות, בלאגן אחד גדול !
הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי לשם משתמש זה בשם אנונימי בן 20 .
להלן ההודעה שהתבקשנו להעלות :
שלום לכולם...
רציתי לשתף אתכם בכל מיני דברים שקורים לי בחיים ומשפיעים עליי מאוד...
אני בן 20, חייל... והייתה לי חברה....
לא סתם חברה, נפש תאומה, מישהי שהתאהבתי בה כל כך חזק שאי אפשר לתאר את זה... זה כבר מעבר לאהבה
משהו שאי אפשר להסביר במילים או במבטים או בשירים.... משהו עליון משהו מעבר...
בכל מקרה היינו ידידים בערך שנתיים ואז התקרבנו.. דיברנו יותר נפגשנו יותר נהיינו ידידים ממש ממש טובים.... ואז זה קרה..
היא התאהבה בי ואני בה.... ונהיינו ביחד... זה היה פשוט מושלם! היינו ביחד כמעט שנה ואני מודה לאלוהים על כל שנייה שביליתי איתה על כל פעם שנפגשתי איתה על כל פעם שנישקתי אותה (וכל נשיקה זה כמו צניחה חופשית.... אתה מרגיש בעננים, בחלום...)
אני מודה על כל פעם שישנו ביחד... זאת הייתה התקופה הכי מדהימה בחיים שלי....
ואני אומר לכם באמת שאף פעם לא הרגשתי ככה למישהי.... כזאת קרבה כזה קשר.... פשוט אי אפשר לתאר....
כמו שאבא שלי אמר לי פעם דבר מאוד חכם ומאוד מאוד נכון....
שלכל בן אדם בעולם יש את "האחד/ת" בישבילו... החצי השני... נפש תאומה... דג זהב אחד לכל בן אדם....
והוא אמר שכשאתה פוגש את הבן אדם הזה אתה פשוט יודע שזהו זה.... זה הבן אדם שאתה רוצה לחיות איתו ולמות איתו... לעבור ולחלוק איתו הכל... טוב ורע... שמחה ועצב.... פשוט הכל!
ובדיוק ככה הרגשתי.... אני עדיין מרגיש ככה ואני תמיד ארגיש ככה.... כי אהבה כזאת, זו אהבה לנצח....
ואז הגיע היום הכי שחור בחיי.... יום שבו היא אמרה לי שהיא רוצה הפסקה.... ידעתי שזה לא ייגמר בהפסקה... והיה לי הכי קשה בעולם אבל זה מה שעשינו... הפסקה.... בעקרון נפרדנו... אבל בהתחלה קראנו לזה הפסקה.... כי זה שנמע פחות כואב מפרידה...
עכשיו אתם בטח שואלים: " ל-מ-ה?! " הרי הייתם מאוהבים והכל היה מושלם....
נכון.... אנחנו עדיין אוהבים אחד את השני... אבל קרו כל מיני דברים שפשוט השפיעו לרעה עלינו... יותר עליה... בגללי.. גם... הצבא.... בעיקר.. זה היה החלק הכי קשה בקשר שלנו כי בהתחלה היא רצתה להיות בקרבי ואז כשהגיעה הטירונות זה בא לה בבום כי היא לא ציפתה לזה והיה לה הכי קשה והכי חרא בעולם ולקח כנעט חודשיים עד שהיא הצליחה לצאת משם... אבל תודה לאל שזה עבר..
אבל בכל מקרה זה השפיע על הקשר שלנו... כי לא היה יום שהיא לא הייתה מתקשרת אליי בוכה ואמורת כמה חרא לה שם וכמה היא רוצה להיות איתי ולצאת משם!
וזה גם היה משתקף עליי.... כי אם לה חרא אז גם לי חרא... ואז היינו נפגשים נגיד בסופ"ש והייתה אווירה רעה כזאת... שאנחנו יודעים שיום ראשון היא צריכה לחזור למקום שהכי חרא לה בו בעולם! ואין מה לעשות אי אפשר להתעלם מזה.....
ואני גם מאשים את עצמי על המון דברים שעשיתי כשלא היתי צריך לעשות ודברים שלא עשיתי כשכן הייתי צריך....
אבל לא בוכים על חלב שנשפך מה שהיה היה ומטעויות לומדים.... בהתחלה לא הבנתי אותה.. אבל עכשיו אני מבין...
למשל היו כל מיני דברים קטנים שהייתי עושה שהיו ממש מעצבנים אותה.... ממש אבל.
ולא היתי שם לב לזה.... גם אם היא הייתה אומרת לי שזה מעצבן אותה אז הייתי אומר שאני מצטער... ו10 דקות אחרי זה עושה את זה שוב....
לא בכוונה או משהו ממש לא... פשוט בלי לשים לב.... ואני יודע עכשיו למה....
כי פשוט הייתי עיוור הייתי כל כך מאוהב בה הכל היה נראה לי ורוד עם ריח טוב.... האהבה פשוט עירפלה אותי ולא ראיתי דברים מסביב.... טעיתי... קורה אני בן אדם...
אבל על טעויות משלמים....
בכל מקרה אנחנו עכשיו בתקופה מעפנה כזו שכאילו הכל בסדר... אנחנו ידידים ומדברים והכל.... אבל איפשהו עמוק בפנים אנחנו יודעים שהכל לא בסדר.... וצריך להתמודד עם זה ולעבור את זה...
לי זה הכי קשה בעולם... האתגר הכי קשה שלי..... אני כל כך אוהב אותה אתם פשוט לא יכולים לתאר לעצמכם ... פשוט לא! אני רוצה לתת לה את הזמן שלה לבד לת לה מרחק ממני שתחשוב שתסדר את הדברים בראש....
אבל זה כל כך קשה!!! אני כל יום מת לראות אותה להיות איתה לדבר איתה.... ואני לא עושה את זה.... כל פעם שאני בא להתקשר אני מגיע לשם שלה בפלאפון חושב קצת ולא מתקשר...
עד שכבר אני לא יכול להתאפק וכן מתקשר ואנחנו מדברים קצת....
אני ממש לא יודע איך להתמודד עם זה.... אני רוצה לחיות ולמות איתה.... להתחתן איתה ולהביא ילדים לעולם! ויהיה לנו בית קטן וחמוד וכלב.... אבל כל זה בגדר חלום עכשיו....
אני ממש ממש מודה לכם שהקדשתם את הזמן שלכם ואשכרה קראתם את ה-כ-ל.... ממש תודה אני מאוד מעריך את זה
אבל סה"כ אנחנו פה בישביל להקשיב ולעזור אחד לשני עד כמה שאפשר....
באמת תודה מכל הלב... אשמח לקבל תגובות ממכם....
ועוד דבר קטן... אני מאמין בגורל ופעם לא הייתי מאמין בזה... היא שינתה אותי לטובה... ובזכותה אני בן אדם טוב יותר...
ואם נועדנו להיות.... אנחנו נהיה לנצח! ללא שום ספק!
וכן אהבה זה הדבר הכי חשוב בחיים!
נערך לאחרונה ע"י משתמש אנונימי בתאריך 13-05-2005 בשעה 19:15.
|