בטנק השוט (שוט מטאור או שוט קל) ישנם שני פריטים העשויים עץ. מהם?

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

לא .....?

ובכן בטנק השוט/ מג"ח/ מרכבה 321 ישנו מנוע קונטיננטל. על המנוע יש סבך של צינורות
שמובילים סולר לאינג'קטורים. הצינורות האלה מחוזקים למנוע ע"י מוטות/ "פלחים".
לפי מה שידוע לי בין הפלח לצינור הסולר יש חתיכת עץ שתפקידה לבודד מחום ולרכך זעזועים.

המהדרין אף תולים עץ ריחני על תקרת הצריח או/ ו בתא נהג.

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

רמז: שני הפריטים מצויים בצריח.

ואלו חלקים אינטגרליים לטנק ולא כלי עבודה כלשהו?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

וכך גם ציינתי בשאלתי. הפריטים הללו נימצאים רק בטנק השוט, וליתר דיוק בצריח השוט.

את השאלה אני עדיין זוכר טוב את התשובות כבר פחות :-)

ידית הפתיחה העגולה של פתח המתן דקה עשוייה משתי חצאי עיגול מעץ. (זה נחשב אחד או שניים?)
אם פירקת פעם BBC אז יש בו חלק משעם שזה גם עץ.

טל

הידית העגולה של פתח "המתן דקה" היא אחת הפריטים. והשניה?

הוא מצליח לתקשר גם כאדם!!!

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ואני אשמח אם מישהו יסביר מה זה "פתח המתן דקה".

פתח "המתן דקה" הוא חלון עגול בקוטר של 20 ס"מ בערך, והוא נמצא בצריח בתא הטען-קשר.
דרך פתח זה היה הטען-קשר זורק החוצה את תרמילי הפגזים. החלון נפתח ע"י דחיפת ידית שבקצה כדור עץ לאחיזה.
ואם תשאל, למה הוא ניקרא פתח "המתן דקה"? או, אני אומר לך: אם התותחן לחץ על ההדק ולא היה ירי, התרגולת היתה להמתין דקה, אולי הפגז "יתעורר" בינתיים, ואז לפתוח את הסדן, להוציא את הפגז, ולזרוק אותו דרך פתח "המתן דקה". לעיתים הפגז נתקע ולא רצה לצאת , אז היה צורך להפעיל את החולץ הכבד ששכן דרך קבע בצריח, לחלץ את הפגז בתהליך שאתאר אותו אם יהיה ביקוש לכך, ואז לזרוק אותו דרך פתח - אתם יודעים איזה...
ובאשר לפריט העץ השני בצריח השוט- הנה רמז נוסף: מחט ירי.

יתכן שמדובר בטבעת בידוד שנמצאת במכלול מחט הירי?

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

אתה מתכוון מכוש מתכת שצה"ל חשב שאנחנו משתמשים בו לעבודות עפר ולכן החתים אותנו גם על הידית שלו? (זה יכול להיות חידה בפני עצמה, מהי "כת עץ סגלגלה").
כי החולץ שלושה חלקים מעולם לא שימש טנקיסט אמיתי לשום דבר מלבד חתימות וזיכויים.

טל

טל

אכן, מצאת את הפיתרון!
בקופסא, שהיתה מוצמדת לגג הצריח על יד התותח, היה עץ ובתוכו חור, שם נחה לה מחט הירי הרזרבית.
מענין לראות כיצד השנים הללו בטנקים- שנות חיינו היפות ביותר- צרבו את נפשותינו. ולמרות שעברו מאז שנים רבות, ואנו עצמנו עברנו מאורעות רבים, טובים ורעים - אנו זוכרים כל פרט מהטנקים ומאנשי הטנקים- חברינו.
עוד מעט נשקע בתהומות הסניליות, והכל ימוג בערפל.
סליחה על ההשתפכות.

מוטלת עלי החובה להגן על כבודו של החולץ.
אמנם לא השתמשנו בו לעיתים קרובות, שהרי פגז תקוע בלוע היה מחזה נדיר, אבל הוא שימש כתחליף מצוין לפטיש אם היה צורך להפעיל כח. וכידוע מה שלא בכח הולך ביותר כח... או לאיים איתו על הטען-קשר אם הוא פישל.
אני יכול להעיד שהשתמשתי בו פעם אחת. אמנם זה לא היה קל אבל זה עבד. הבעיה העיקרית היתה לפתוח את את ה... איך, לעזאזל, קראו לצינור ההוא בחלק האחורי של הפגז?- בעזרת שני הזיזים בחלק הכבד של החולץ. השאר היה קל.

מי לעזעזל יתעסק עם פרוק התחל של הפגז בשביל לחלוץ אותו? זאת תאוריה של חדר תחמושת ולא יותר.
במקרה הגרוע ביותר יש ראש חוטר לחליצה (בצורת גביע) אבל גם בו לא יצא לי להשתמש.
מעולם לא נתקלתי בפגז שהמכוש לא הצליח לחלוץ כולל פגזים עקומים לחלוטין שיישרתי בעצמי בעזרת פטיש קילו כדי שיהיה לי משהו לירות חוץ מחצים.

טל

אבל פשוט אני כבר מהדור שראה תרמילים רק מנייר:

זה לא "קצת" מסוכן לחבוט בתרמיל פליז בפטיש קילו כדי ליישר אותו?

אותי לימדו שאם מרביצים לתחמושת יש סיכוי שהיא תחטיף לך חזרה.

אומנם השתמשתי בפיסת עץ כדי לרכך את המכות אבל זה בהחלט יכול להיות מסוכן. נשארתי רק עם חיצים ושני מעיכים (נפיצים) מעט עקומים והיו המון חיזבלונים בסביבה שהיו עלולים לחזור לביקור אז עושים שטויות לפעמים...

טל

נתקלתי במקרה בפורומים פה כי חיפשתי אחרי מידע אודות מלחמת יום הכיפורים (אובססיה עקב החותם שהשאירה במשפחה).

חבר'ה, אני אמנם איש מג"חים מתוסכל (כי לא צלחו נסיונותי להסב למרכבה) וגם צעיר (מעולם לא ראיתי שוט קל או שוט מטאור נוסע), אבל אני מבסוט עד הגג מהתכתובות כאן, שמלמדות כי הרוח היא הרוח גם אם מטרה בפגז ראשון מטווח 3000 בתנועה זה ביצוע שיכולת רק לחלום עליו בשירות הסדיר.

אני מצדיע ומתחיל מהיום לעקוב כאן.





"אני מעדיף דיוויזיה נאצית שלמה לפני על פני צרפתי אחד מאחורי"-ג'ורג' סמית פאטון

אנחנו לא היינו צריכים לחלום על שום דבר, כיוון שבשוט היה מייצב מקדמא דנא (אפילו בשוט מטאור) וירינו בתנועה- אמנם לא ל-3000 מטר, ואני מסופק אם המרכבה מסוגל לפגוע פגיעה ראשונה ממרחק זה בתנועה- לעומת המגח שלא היה לו מייצב (עד שהגיע ה-m-60 ).
אני זוכר כחניך בקורס מפי"ם תירגלנו על הטנקים של חטיבה 401 בסיני, וזה נראה משונה ומצחיק בעיני, שבכל פעם שהטנק היה היה יורד, התותח היה יורד איתו- ממש מכוון אל האדמה!- לעומת השוט שהיה שומר על קו האופק (אם התותחן היה מחזיק משבת).

למיטב זכרוני (והכרתי את השוט) פתח "המתן דקה" נועד לפינוי תרמילים לאחר ירי ובעת לחימה - הטען היה פותח את הפתח ומוציא דרכו את התרמילים. "המתן דקה" - עוצר דקה (את הנסיעה, לחימה) ומפנה.

אח.. כמה טוב שישנם טנקים המכלים את תרמילהם..

לעצור את הטנק ולהמתין דקה, גם בשעת לחימה?
למה?
מתוך דאגה לשלום התרמיל?