18-05-2005, 01:41
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.05
הודעות: 208
|
|
אמממ... טוב.. אז הבנתי שאם הרופא התעופתי לא אומר לך שאתה לא מתאים אז כנראה שאתה.... מתאים.
חח אז הוא לא אמר לי שום דבר חוץ מזה שיש לי לחץ דם גבוה ושזו תופעה שכיחה שנגרמת בגלל התרגשות. אז הוא אמר לי למדוד לחץ דם אצל הרופאת משפחה ולפקסס להם... אני מקווה שבאמת זה הדבר היחיד שמפריד ביני לבין הגיבוש ו.... שאין לי באמת לחץ דם גבוה.. אחרת לא מטרידה אותי רק אי הקבלה לטיס.........
בקשר לכל המפרגנים והמעודדים..:
"אני חושב שהכותרת לא ממש מתאימה כי רוב הסיכויים שלא תהיה טייס"
"מי שאומר שהגיבוש לא קשה פיזית- זה חארטה! בשבילי הגיבוש היה קשה מאוד, אין לך מושג איזה קריעה זו הייתה!"
תודה רבה! אני מאחל גם לכם המון הצלחה!
ובקשר לכושר.... בואו נגיד ככה.. הייתי ביום סיירות חסר כושר לחלוטין, כי כשהגעתי לשם לא ידעתי לקראת מה אני עומד וכמה שזה הולך להיות קשה פיזית. רק שם הבנתי שאנשים התאמנו יותר משנה לקראת היום הזה.. אבל למרות הכל, ולמרות שהיה לי קשה, נשארתי עד הסוף כי רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל לסיים את היום הזה.
עכשיו... לפני שהייתי ביום סיירות אנשים אמרו לי שבקושי מעניין את הצבא הכושר, אלא הדבר העיקרי שמעניין אותם זה אופי, כושר מנהיגות, חברותיות, וכד', והתברר שהכל היה זיון שכל אחד גדול! הדבר היחידי שבאמת קבע שם היה הכושר. גם השאלון הסוציומטרי אידיוטי לגמרי, כי אני לא מסוגל לכתוב על מי שעשה 26 היקופים בדיונות עם שק חול על הגב..(ומי שהיה ביום הזה מבין שזה קשה) שהוא לא מתאים להיות לוחם.. גם אם הוא היה חרא לא קטן.
בכל מקרה... מבחינת נחישות.. אני מאד נחוש לעבור את הגיבוש הזה.. השאלה אם מה שמסתכלים עליו בגיבוש זה באמת יותר לכיוון של תכונות, של אופי, של כח רצון וכו', או שמא גם כאן הקריטריון החשוב ביותר הוא הכושר (או לחילופין: אם אני יוצא ברוב הריצות, הספרינטים והמאמצים הגופניים בין המקומות האחרונים, אבל ברגעים של דיבורים, של הנהגה, של חשיבה, של חברות ושל עזרה אני מוכיח את עצמי... האם יש סיכוי שאני אעבור?)
|