התקבלתי לאחרונה ליחידה מובחרת ועדיין לא התגייסתי.

היום בערב ישבתי עם החבר'ה והגיע אח של אחד מהם לשבת איתנו. הוא לוחם בדובדבן. כמובן שהשיחה התגלגלה לצבא. התחלנו לשאול אותו שאלות על המסלול והוא בחור ממש נחמד ודיבר איתנו בגובהה העיינים. הרגשתי כאילו אני מדבר עם מישהו בגיל שלי והעובדה שהוא שיחק איתנו פוקר וישב איתנו על ראש לפני שהשיחה הגיעה לצבא תרמה לזה. ששאלנו אותו שאלות על המסלול הוא סיפר לנו כל מיני דברים והנה חלק מהם:

1. היה להם מסע ניווט באורך 160 ק"מ שהתפרס על ארבעה ימים.
2. הוא דיבר על מסעות של 35 ק"מ עם אלונקות שחורות.
3. ששאלתי אותו מה קורה עם בזמן ניווט בנאדם מרגיש כאילו הוא לא יכול יותר אז הוא סיפר שזה קורה ואז הבנאדם עולה מול המפק"צ בקשר ואומר לו את זה ובתגובה הוא אומר לו:"טוב אין בעיה, תגיע" וזה קורה שאתה באמצע איזה יער עם חזירי בר בגודל של מקרר מסביבך.
4. קדרים של ריצות 2000 עם ווסט שחייבים לרדת את ה9 דקות באימוני קרב מגע (אותו קדר שבו נהרג הבחור והייתה על זה כתבה בעובדה).
5. שלוש וחצי שעות עמידה על האגרופים (הוא סיפר שלמרות הנוהל שמים על זה פס שם)

קיצור הבנתם את הרעיון. השאלה שלי היא כזאת - אני באמת לא חושב שאני מסוגל להתמודד עם קשיים כאלה. ישבתי עם בנאדם שלא שונה ממני בהרבה וכן הצליח להתמודד עם הדברים האלה. פשוט לא האמנתי. הייתי דיי בשוק במהלך השיחה. שאמרתי לו את זה הוא אמר שזה קשיים שהוא התמודד מולם אחרי שנה במסלול והכל הדרגתי והמסע הראשון היה 3 ק"מ וזה גם היה לו קשה. אבל בכל זאת - אני באמת לא רואה את עצמי מצליח לסיים מסלול כזה או דומה וזה ואני אומר את זה אחרי שנתיים של אימונים לצבא.

מה דעתכם? יכול להיות שיש אנשים שעברו מסלול כזה ויכולים להאיר את הדברים באור אחר?

אני מאמין שיש רשימה ארוכה של חבר'ה שהיו מתים להתחלף איתך או עם אח של חבר שלך ,גם עם ביער הזה היו נמרים ולא חזירי בר. תחשוב רק חיובי , תחשוב על הסיפוק שאחרי מסעות שכאלה ומסלול שכזה , אני חושב שיהיה פזיז מאוד לוותר על מסלול ביחידה מובחרת.

3 וחצי שעות אגרופים במצב 2? יש מצב הוא חירטט אותך רצח כדי לנפח את האגו שלו?
מצטער כי אני פשוט לא מבין מה ניתן להרוויח מלתת לבנאדם צלקות באגרופים למשך 210 דקות...

שמעתי על הרבה יותר.
הייתי בהרצאה של מפק"צ מסלול של שייטת והוא דיבר על חינוך וכל מיני דברים כאלה. והוא אמר שפעם אחד החבר'ה שלו איבד פין של נשק בים. חצי מהכוח היה על האגרופים על החוף, החצי השני חיפש את הפין. הם יכלו להתחלף. לקח להם איזה יום למצוא את הפין (אני לא זוכר בדיוק כמה זמן, אני זוכר שכאבו לי האגרופים מלחשוב על זה).

טנסי- אותו בחור שהרצה לנו אמר שהוא פגש את החבר'ה האלה כמה שנים אחר כך. הם לא זכרו את זה. הם זכרו שהם מצאו את הפין ועשו משהו באותו זמן. תזכור שהכל בראש, שיש איתך אנשים שעושים את זה וכשקשה לך תזכור את כל מה שעברת ולאן אתה רוצה להגיע.

בהצלחה.

סבבה, רק חוף = חול.
תנסה לעשות על רצפה 3 דקות על מצב 2, תראה איך יצאו לך נוזלים מהעור.
3 שעות וחצי על רצפה = אין עור.

יש חצץ וצדפים... בכל מקרה אתה מפסיק להרגיש את זה אחרי כמה זמן

חחחחח
נשמע לי מוכר משהו הסיפור הזה עם הנוקר. אם זה מה שאני חושב שזה, אז החברה שם לא היו 'כל היום' במצב 2 חוץ מזה שעל החול אתה סובל בעיקר מהמצב והקור ולא מהמפרקים באגרוף שנשחטים.

לבחור שמתלבט- הרבה ממה ששומעים הוא או מנופח או נשמע בלתי אפשרי במבט ראשון. 100 קילומטר זה לא תמיד 100 (לפעמים 95) וגם זה לא לרצף יממה של הליכה. ו3 שעות אגרופים זה לפעמים על כפפות או מזרון קרב מגע ופעם ב20 דקות קמים לאיזה ריצת תיזוז. קצת סימנים כחולים בגפיים בדרך כלל באים ממכה מעט פחות כואבת משחושבים וכו... הבנת את הכוונה שלי. תתגייס תראה תחליט. ברוב המקומות בהן הדרישות הן מעט מעל הנורמה, לא מחזיקים אותך בכוח. אם לא מתאים אז אתה תיהיה זה שיחתוך את העסק...

פשוט תתגייס, תעבור את המסלול.
אם זה יחידה מיוחדת אתה תמיד יכול לחתום ויתור אם זה מה שמדאיג אותך, בד"כ מה שיעזור לך לעבור את הדברים האלה הוא לא בגוף אלא פסיכולוגי כמעט לגמרי, ובתחום הזה אתה תתחזק עם הזמן וברגע שתבין את הראש.
בקיצור, אין לך מה לדאוג...
ד"א, בקשר למקרה ההוא בדובדבן עם אהוד שניאור(נדמה לי זה השם שלו אם אני זוכר נכון), נלמדו הלקחים, יש היום הרבה יותר מודעות לעניין של סרגל מאמצים וחזרה לכשירות, הדברים האלה קורים היום הרבה פחות...

אני מאמין שאם התקבלת ליחידה מסויימת אז לא אמור להיות לך יותר קשה מכל השאר שנבחרו.
אני מניח שלקחו בחשבון דברים כאלה לפני ושקלו אם לפי מצבך הגופני והנפשי תוכל לעמוד בקשיים האלו וכנראה שכן, אם התקבלת.

עוד גורם שיעזור לך לעבור את הקשיים (ככה אני מאמין), זה העובדה שאתה לא עובר את זה לבד, יש איתך עוד חבר'ה
שיעברו את זה איתך ואני מניח שגם להם יהיה קשה. לחלקם אפילו יותר ממך. ומי יודע, אולי זה לא יהיה לך קשה
כמו שאתה חושב.

אבל הכי חשוב - תאמין בעצמך. לא סתם הגעת לאיפה שהגעת. יש סיבה טובה. כי אחרת זה לא היה קורה.

בהצלחה!

חששות טבעיות..ככה זה שאתה נכנס לדבר שאתה לא יודע מה בדיוק יש בו, והוא אתגרי במיוחד..

כל המסעות שאמרו לך כל הדברים ,זה לא דבר שקורה במין רגע תהיה בטוח שיכינו אותך מראש,ועד שלא תהיה מוכן פיזית אתה לא תצא לזה..

אל תשכח שאתה נכנס ליחידה מובחרת לכן אין פלא שהרמת עצימות של האימונים תהיה גבוה ביותר..
דובדבן לדוגמא צריכים חוזק מנטלי מטורף,הקשיים בשירות שלהם אני בטוח בעיקר מנטלים.
אל תשכח שכל מה שאתה תעשה ,תעשה בקבוצה ,ובקבוצה חברים עוזרים לך מסביב ותומכים,לכן הקושי יהיה בהרבה פחות..


והמלצה שלי אם אתה רוצה להצליח בשירות ..
אתה חייב לומר לעצמך..אני גומר תמסלול כמו גבר ולא משנה מה יתנו לי לעשות...אני גמור תמסלול ומגיע להיות לוחם ביחידה מובחרת בכל מחיר ויתנו מה שיתנו לי אתמודד עם הכל כמו גבר..
רק עם גישה כזאת תצליח..
אבל בשביל שזה יהיה קל יותר תתחיל להתאמן תעלה תביטחון העצמי שלך.. יהיה בסדר...

תהיה גאה בעצמך שהתקבלת ליחידה כזאת..בהצלחה לך.

גם כשאתה מרגיש חרא שאין לך כוח שהבטן נדבקת לך לגב ושהרגליים שלך מתפוררות תסיים את האקט הספציפי הזה (ניווט\מסע\שיעור קמ"ג) באמת שבסוף אתה מסתכל אחורה וגאה בעצמך על המסלול שעברת ומה שעשית...חוץ מזה שאתה יוצא יותר מוכן לחיים מרוב האנשים בצבא...מבחינת התמודדות עם קשיים מצבי לחץ לקיחת סיכונים ועוד.

על ה3 וחצי שעות מצב 2 גם אני שמעתי מאחד שכרגע עושה מסלול דובדבן... הוא אמר 3 שעות.. אני מניח שזה בטח היה משו כמו שעה וחצי, רק שלהם זה נראה כמו 3 שעות כי זה היה קשה מאוד...

תאמין לי שיש דברים הרבה יותר גרועים, אבל כמו שאמרו כאן, כשאתה מגיע לזה אתה פשוט עושה את זה בלי לחשוב יותר מדי... וזה עובר... כמו כל גיבוש וכמו כל דבר קשה בחיים.

אני בטוח שגדודיונרים יגידו לך שלעמוד 12 שעות במחסום עם קרמי, זה קצת יותר קשה.
ואני איתם בקטע הזה.

שמע אחי מן הסתם תוך כדי ההתלהבות וחלק מהשיחה עם ילדים שעוד לא התגייסו הוא הגזים עם התיאורים וסיפר בצורה מוקצנת

שמע בסוף באמת הכל בראש ודברים שנשמעים לך מטורפים בפועל הם לא כאלה
בלי קשר גם לפי דעתי אם תשאל חבר'ה שסיימו מסלול בגדודים ושירתו בצבא קצת רובם יגידו לך שגם הם היו יכולים לסיים מסלול ביחידות ואם לא אז לפחות ביח"טיות בכיף


ועוד דבר - אם אתה מפחד מניווטים של 160 ק"מ בשבוע (מוגזם בטירוף לפי דעתי) אז אתה יכול להרגע, גם בגדודים בתרגילים גדודיים שעושים מידי חצי שנה הולכים משהו כמו 50-80 ק"מ בשבוע עם משקלים של 40-50 קילו לבנאדם

וככה כל המסלול אתה עושה משהו מאוד מאוד קשה שפשוט מתמשך ומתמשך...
ד"א גם כשמסיימים מסלול אתה לא רווה נחת הרבה יותר קשה לעשות ציר בחורף בעזה ולשכב בקור המקיא בצפון ולסחוב משקלים מטורפים (ופה לא מתחשבים בכלום כי זה צורך מבצעי אין סרגל אין כלום מקסימום צא בלי אוכל ומים)לחטוף אש באיזה מטע ולהתפלל לצאת מזה בשלום השאלה בשביל מה אתה הולך ואם אתה חושב שזה שווה את זה ואתה מאמין במה שאתה עושה זה לא משנה אם זה לעמוד במחסום8-8 או לעשות מארבים או לעשות פעילות בסוריה ובאיראן שורה תחתונה אם אתה ערכי חבר טוב ובן אדם טוב אתה תסיים מסלול כי חברים שלך יחזיקו אותך ואתה תחזיק אותם וככה זה לגבי כל שירות משמעותי בצה"ל...אם יש לך חברים ומטרה משותפת אתם תגיעו אליה בסוף

מרץ 7 ואוגוסט 7 של גולני עשו עשו בשבוע מלחמה מחלקתי 100 קמ ובמסכם כומתה 120 עם פקלים ותיקי לואו, אז ככה שמבחינה פיזית הגדודים הם לא פראיירים.

ועוד דבר עם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן הייתי עושה הכל כדאי להגיע ליחידה מובחרת כי כל הדברים שאתה מדבר עליהם הם שטיות.

אני ישאיר לך בסוף ציטטות שקראתי בשטח 100 שחברה מאוגוסט 7 השאירו שם - "גם בדקה הכי קשה יש רק 60 שניות"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טנסי ישב איתנו על ראש לפני שהשיחה הגיעה לצבא

אם הוא מתייחס בכזו אמינות להתחייבות בסיווג הבטחוני לא לעשן סמים, אז לך תדע איפה עוד הוא מבלף.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

מה קשור סמים הוא ישב איתם על ראש של נרגילה אחי
שאומרים הורדנו כמה ראשים זה יענו נרגילה ולא סמים

http://shmatul.net/sig_87908.gif

קצת ניפח, בטח ראה כמה חזירים(כמו בהרבה מקומות בישראל), ואמר שכל מטר יש חזיר.
סך הכל כמו שכולם אמרו פה אתה פשוט צריך לעבור את זה, יש עוד המון דברים שאתה לא יודע שאתה יכול,
ופה בדיוק נכנס התפקיד של המפקד שיהיה לך, התפקיד שלו להוציא ממך את המקסימום ולגרום לך לעשות דברים שלא ידעת שתעשה ותחזיק מעמד בהם, ותמשיך למרות שתחשוב שאין לך כבר כוח.

אחי גם לי יש חבר שאח שלו היה בדובדבן והוא אמר שהם עשו שכיבות שמיכה על כדור של רובה אני אומר שזה שטויות אבל הוא אומר שזה נכון.
וגם הוא אמר שהם היו במצב 2 על אגרופים 3+ שעות ולזה דווקא אני מאמין

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ניפח לא ניפח זה לא העיקרון.


הרעיון הוא חינוך, זאת דרך החינוך של היחידה ללמד משהו.
ככה היחידה בונה את חייליה, "על ידי 3 וחצי שעות על אגרופים".
אף אחד לא נולד לוחם מטכ"ל או שלדג או שייט שרץ ב 8 דקות 2000. הכל עיניין שבניית הגוף (חוזק פיזי) והנפש (חוזק מנטלי).

אם מישהו רוצה להיות לוחם בדובדבן ואומרים לו (תוך כדי המסלול, אף אחד לא מצפה ממישהו מהאזרחות לעשות דברים שלוחמים הורגלו אליהם) לעמוד על אגרופים או לתת מכות במשך 10 דקות לחבר שלך ואי אפשר לסיים או לעצור להתנשף. אולי הכוח הפיזי ירצה לקרוס אך המנטלי ירצה להיות בסוף לוחם של דובדבן ולא פחות....

הכל עניין של פסיכולוגיה...

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

הכל נשמע מטורף מבחוץ, וגם לא חסר ניפוחים שעוברים בין האנשים. בכל מקרה הראש שלך משתנה שאתה עובר דברים בצבא. אם היו אומרים לי שאני אזחל שעות רצוף ואעמוד במצבי 2 כ"כ הרבה זמן לפני הגיוס היה לי קשה לחשוב על זה, ושמגיעים לזה, זה קשה, זה חרא, אבל זה עובר. הכל מבחוץ נשמע נוראי וקשה, אבל בראש אם אתה מוכן לעבור ומבין שאין מה לעשות עוברים כל דבר שצריך לעשות עושים את זה.
זה נגמר בסוף.

והמצבי 2 על האגרופים לא מונפצים בכלל, אבל באמת, זה שטויות של אזרחים, תגיע ותעבור את זה כמו גדול.

הרבה ממה שאמר לך זה ניפוחים.. אבל אתה צריך להבין שמסלול ביחידה מובחרת זה קשה, מתיש,מעייף,משביז.. אתה תעשה את הדברים הכי קשים שיצא לך לעשות בחיים.. וזה שלא שמים על חוקי הצבא זה ידוע אבל מתרגלים כמו כל דבר..רק שתדע שזה תנאי להשתתפות במסלול "החתימה על ויתור זכויות מטכליות

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nivlevy89 הרבה ממה שאמר לך זה ניפוחים.. אבל אתה צריך להבין שמסלול ביחידה מובחרת זה קשה, מתיש,מעייף,משביז.. אתה תעשה את הדברים הכי קשים שיצא לך לעשות בחיים.. וזה שלא שמים על חוקי הצבא זה ידוע אבל מתרגלים כמו כל דבר..רק שתדע שזה תנאי להשתתפות במסלול "החתימה על ויתור זכויות מטכליות

אמרו שלא קיים דבר כזה חתימה עם ויתור זכויות מטכ"ליות אבל בטוח משהו מזה חייב להיות רלוונטי ונכון כשמדובר ביחידות המובחרות של הצבא..

כשהייתי בטירונות היו באים אלינו חבר'ה מהגדודים ושואלים :"אם כבר חתמנו ויתור על לתבוע את הצבא אם ניפצע בשטח 100"... ואם "חתמנו ויתור על זכויות מטכ"ל" זה קישקוש אף אחד לא חותם על הדברים האלה...פשוט כשאתה בשטח המפקדים מרשים לעצמם יותר מאשר הם היו מרשים לעצמם בבא"ח כשיש לך מג"ד על הראש ושיכולים להלשין עליך...
ובלי קשר אין שעות ת"ש יש פחות שעות שינה יותר קאדרים אבל זה שטיות בסופו של דבר זה חוויה וזה עובר וזה בונה אותך כלוחם עד היום החוויות הכי חזקות בונות או לא יודע איך תקראו לזה קשורות בדברים קשים שעשיתי במסלול כי משהו קל אף אחד לא זוכר זה גם לא מעניין זוכרים את הדברים הקשים והמשביזים ואיך התגברת עליהם זוכרים לכל החיים ומתגאים בהם.

אתה פה מדבר על גדודים, מדברים פה על יחידות מובחרות אין גדודים בהם מקסימום צוותים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אמרתי שחברה מהגדודים היו באים אלינו ...
חוץ מזה סתם לידע כללי המסלול היום של הגדודים יחסית למסלול בסיירות הוא פחות קשה אבל כשהם מגיעים לותיקות הם סוחבים לא פחות משקלים ועושים לא פחות קילומטראז מכל הסיירות בגלל שיש עכשיו תקופת אימון עקב המלחמה בלבנון ושבוע מלחמה עם 60 קילו על הגב תרגילי מחלקה גדוד חטיבה וכ"ו הם קשים מאוד לא משנה אם אתה בגדוד או בסיירת....המשקל זה אותו משקל והחרמון הוא אותו חרמון בפעם האחרונה שבדקתי...

אגב מה שכתבת שביחידות מובחרות אין גדודים מקסימום צוותים זה קישקוש...
גם שייטת גם שלד"ג גם סיירת מטכ"ל הם סד"כ של גדוד לכל אורך הטירונות הם מפוקחים ע"י הבא"ח שבו הם מתאמנים הם לא יכולים לעשות מה שבא להם...
גם הפלס"רים עובדים היום במסגרת גדודית כגדס"ר הפלס"ר היחיד שעומד בזכות עצמו כפלס"ר זה פלס"רי השריון....

בדיוק כמוך גם לי היו חששות לפני הגיוס, חיכיתי לגיוס ליחידה מובחרת וגם לי עברו בראש תמונות של מפקדים שמרביצים לי כשאני במצב 2 על אגרופים ודברים כאלה. אחרי הגיוס המחשבות האלה נעלמות, אתה מתחיל טירונות- בטירונות אתה עדיין "ילד" וכך גם מתייחסים אליך, ידאגו אפילו שלא תלך לישון בלי שעשית פיפי לפני השינה, כנ"ל גם באימון מתקדם כמובן במקביל לכול ההכשרה שבה אתה מתחשל ואז אתה עולה ליחידה ומתחיל לעשות תכלס, אימונים מעניינים, הכול מקצועי, כמובן הרבה יותר קשה מבטירנות אבל הכול לעניין, אתה מרגיש שאתה עושה את התכלס ואז יום אחד אתה נזכר במחשבות שהיו לך לפני הגיוס ומסתכל על עצמך מהצד ומגלה שאתה עושה את כול אותם הדברים,וזה לא כזה נורא כמו שחשבת. אל תדאג אתה תראה כשתגיע לשלב כשתדרש לעשות משהו, סביר להניח שתיהיה מוכן לזה.
לגבי המצב 2 על אגרופים למשך 3 שעות- באמת שזה לא משהו מיוחד, 3 שעות זה זמן נורמלי, וכול מי שחושב שאי אפשר 3 שעות תיהיו בטוחים שאפשר גם יותר. לגבי מה שקורה לך אחרי זה לידיים- לא פוסל זה באמת פוצע.

שמע הכל נראה מפציץ בתור מלשב , אחרי שאתה נכנס לתוך המערכת הצבאית אתה תגלה שאתה עושה דברים שלא חלמת עליהם אפילו...
בקשר לכל "החוקים ההגיוניים" , אז כן אין מה לעשות רוב המפקדים ביחידות הובחרות שמים זין על החוקים האלה...
זה יכול להתבטא בהרבה דברים , אם זה בזמני טש,שעות שינה,מאמצים , או שטויות אחרות כמו מצב 2 על אגרופים הרבה זמן...רק שומע את ה 3 שעות מצב 2 הזה ומתמלא זעם על המפקדים המטומטמים האלה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שום מפקד לא מחליט שפתאום בא לו.
או שזה קורה במסגרת קרב מגע או שזה משהו שמפק"צ מחליט עליו ובדרך כלל עם אישורים מתאימים ממ"פ הכשרות

עדיין מטופש ברמות על.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תפסיקו לאכול סרטים מאנשים שמחרטטים אותכם...
חחח אלעק איבד פין בים והלכו לחפש אותו... מישהו פה פעם ראה פין פציל?
לקח פאקינג 70 שנה למצוא את הטיטאניק אז למצוא פין בים??

ו3 שעות על אגרופים? גם מר עולם לא יכול. זה לא קשור בכוח, כושר או סיבולת, זה פשוט לא אפשרי. שום שריר לא יכול להחזיק משקל שהוא גדול בהרבה משלו כל כך הרבה זמן. זה כמו להגיד שאפשר להקיף את כל יבשת אפריקה בריצה רצופה כי הבנאדם היה בכושר אקסטרים מגיל 16...

חלאס עם החרטא הזאת... 160 ק"מ ניווט? חחח
תעשה לי טובה

150 קילומטר מסע ניווטים זה בהחלט הגיוני..
אם אני לא טועה זה נקרא מסע סמל (של היחידה כמובן).

קרבי זה קריעה ויכול להיות מתסכל ברמות שלא נתקלת בהם בעבר, פשוט אתה צריך להחליט אם אתה באמת רוצה את זה..

מסע סמל זה מסע בו הסמל מוביל את הכוח והמ"מ מאחורה. זה בד"כ סימלי ועושים ככה במסעות עקרוניים כמו מכיני כומתה או מסע אחר עם משמעות כלשהי. אין שום קשר למרחק.

160 ק"מ ניווט, גם בלי קשר שזה נשמע מופרך, זה מטומטם לעשות. בצה"ל מזמן הבינו שהמרחקים לא מחשלים אף אחד, אלא סתם מזיקים ללוחמים ומשביתים אותם למשך פרק זמן מסויים כשהם מסיימים אותם.
ואף מפקד לא יכול לקבוע אורכי מסעות, אלא קאג"יות, והן צריכות לעקוב אחרי סרגל מאמצים מסויים. כי כמה שקשה וכמה שמנסים להוציא את האיתנות, זה מטומטם להביא חייל למצב שבו הוא מקבל שברי מאמץ או נפצע בדרך כזו או אחרת.

יש הבדל בלהגיד "היינו 3 שעות על האגרופים" לבין "עשינו קרב מגע 3 שעות ובין התיזוזים עמדנו על האגרופים". כי אם זה הסיפור, גם אני עמדתי 3 שעות ויותר על האגרופים. ואני משרת בגדודים.

אני עדיין משועשע מהסיפור של השייטת עם הפין פציל בים

כמה צעירות...

זה אומר שאתה הולך ביום 40 ק"מ כל יום 40 ק"מ ניווט זה אפשרי מאוד ביום אתה נח ולומד את הציר ובלילה אתה הולך אותו...

אתה לא מקבל שברי מאמץ כי זה מה שאתה עושה כל המסלול בצורה הדרגתית...כנ"ל לגבי משקלים אף אחד לא בא אלייך יום אחד זורק עליך תיק מסכמים ואומר לך יאללה צא ....

מה שאמרת שצה"ל כבר מזמן לא עושה מרחקים כאלה..זה אולי נכון במסעות אבל בניווט זה סיפור שונה לגמרי בניווט אתה מאמן לא רק את הרגליים אתה גם צריך להתאמן בלזכור ציר בלחץ של זמן 40 ק"מ ציר ללמוד ביום היה גם היה ואפילו במלחמה האחרונה.....

זה אפשרי מאוד...זה אומר 40 ק"מ כל יום וזה בכלל בכלל לא בשמיים....אני יכול להגיד לך שבמסכמים שלי עשיתי קצת יותר מ40 ק"מ ליום וזה אפשרי מאוד ולא צריך להיות מר עולם...זה קשה מאוד אתה מותש בסוף היום ויש לך "שווארמות"שאלוהים ישמור אבל לא צריך להיות סופרמן....

בקשר ל3 שעות על האגרופים...אימון הקרב מגע הראשון שלי בבסיס של היחידה ארך כ3 שעות 90 אחוז מהאימון היינו על האגרופים ברור שפה ושם מרימים אותך מהרצפה ומקדרים אותך קצת..לי התנפחה אחרי זה כל היד לאיזה 3 ימים ההורים שלי אפילו רצו שאני אלך למיון...זה מטומטם..מאוד מאוד מאוד להעמיד מישהו 3 שעות על האגרופים כי אתה יכול לגרום לו נזק שהוא בלתי הפיך אבל זה אפשרי..

עוד דוגמא:
במתקן אדם בקורס הקמה של הלוט"ר יש מסורת כזאת באימון השני או השלישי לשים אותך כל האימון (שעה וחצי) על האגרופים כשהמדריך קרב מגע (עופר למי שמכיר) יושב על כיסא ואומר לך פים-פום תכלס כמה שזה נשמע קשה בשלב הזה של המסלול אתה כבר צוחק מזה כי אתה רואה כל אחד מצתקמק באיזה תנוחה (אחד ב69 אחד בדוגי סתם סתם)

זה אולי נשמע מפוצץ ובלתי אפשרי כשזה כתוב בפורום נתונים יבשים אבל באמת באמת שזה אפשרי!

קפיצות והליכות פרייס למיניהן.
אבל תכלס אם כבר מדברים על דברים שוברים, אין על טבילות בוקר בימ"פ