(הגיעני במייל ע"י הגולשת 02 .תודה ותזכי למצוות......)

קיצוץ פטרוזליה.
הנה פטנט עולמי גם לשמירה על טריות וגם לקיצוץ של פטרוזיליה, או כל ירק עלים אחר.
מחלקים את הפטרוזיליה בשקיות ניילון קטנות למנות בגודל הרצוי. מנפחים את השקית כמו בלון, שיהיה בה קצת אוויר, ועושים קשר. מכניסים להקפאה בפריזר. כשצריך להשתמש בפטרוזליה, מוציאים שקית אחת, אם היא עדיין מנופחת (בדרך כלל האוויר בורח במשך הזמן) מחוררים אותה קצת, ומתחילים לשפשף את השקית בין שתי הידיים. כל הפטרוזליה הקפואה נשברת בתוך השקית ומתפוררת. נחסך הצורך לקצוץ אותה!
שיחרור מהיר .
כשאופים מאפינס בתבנית שקעים, אחת הבעיות היא שהמאפינס לא תמיד משתחררים בקלות מן השקע, אפילו ולמרות שדאגנו לשמן את התבנית. המאפינס ישתחררו בקלות אם תניחו את התבנית החמה, איך שהיא יוצאת מן התנור, על מגבת מטבח מקופלת, רטובה. הניחו לתבנית לעמוד על המגבת הרטובה והקרה במשך כמה דקות, ואז הפכו את התבנית והמאפינס אמורים להחליק ממנה בקלות..
קילוף ביצים קשות
כל מי שניסה לקלוף ביצה קשה שזה עתה בושלה, מכיר את המאבק המתיש שיש לנהל עם הקליפה, המסרבת להיפרד בקלות מן הביצה. פטנט נהדר לקילוף, כשיש לקלף מספר ביצים: להניח את הביצים בקערה, או באותו סיר בו בושלו - ללא מי הבישול. שופכים על הביצים מים קרים. משהים לדקה. שופכים את המים. מגלגלים את הביצים על דופן הסיר או הקערה, תוך מעיכה קלה שמרסקת את הקליפה. שופכים עליהן שוב מים קרים ומשהים לדקה. אחר כך, הקליפה המרוסקת כמעט נושרת מאליה...
רסק תפוחים
מפחית באופן משמעותי את כמות השומן והקלוריות בעוגות: במקום שמן, לשים רסק תפוחים, באותה כמות. לשמנמנים כמונו זה מסייע מאד להפחתה של רגשי האשמה בנוסף לקלוריות!
הפרדת ביצים
רוצים להפריד בקלות חלבונים וחלמונים? הצטיידו לכם במשפך קטן, למשל מן הסוג המשמש נניח למילוי בקבוק שמן. הושיבו את המשפך על כוס, שברו לתוכו ביצה אחת, ונענעו אותו קלות. החלבון יחליק דרך החור אל תוך הכוס, ואילו החלמון - שהפתח צר לו מדי, יישאר בתוך המשפך. הפרדת ביצים מעולם לא היתה קלה כל כך!
שמירת טריות של לחם
אם רוצים לשמור על טריות של לחם, אפשר לשים אותו בשקית ניילון יחד עם 2-3 ענפים של סלרי. לא יודעת מה יחסי הגומלין בין שני אלה, אבל התוצאה היא שהלחם נשמר רך וטרי..
שמירת צבע בירקות
כשמרתיחים תפוחי אדמה במים, או כרובית, כדאי להוסיף למי הבישול רבע לימון, כולל הקליפה. הוא ישמור אותם לבנים וימנע אפרוריות שבדרך כלל מתלווה לירקות לבנים לאחר ההרתחה.
פירה תפוח אדמה
לקבלת פירה תפוחי אדמה אוורירי ותפוח, להוסיף למי הבישול 1 כפית אבקת אפיה על כל קילוגרם תפוחי אדמה. אין שום השפעה על הטעם, אך התפוחים 'תופחים' ולאחר מעיכתם, הם מתקבלים במרקם קליל ואוורירי יותר מאשר מחית תפוחי אדמה סטנדרטית.



פתיחת צנצנות
כולנו נתקלים מפעם לפעם בצנצנות שהמכסה העקשן שלהן מסרב להיפתח. מה אנחנו לא עושים בשביל לפתוח! מפעילים כוח, דוקרים בסיכה, נועצים סכין כדי לשחרר ואקום. בפעם הבאה נסו לעטות על היד כפפת לטקס דקיקה (כפפת גניקולוג.) המשמשת להגנה מעבודות המטבח, לאחוז את הצנצנת ביד החשופה, ולסובב את המכסה ביד עם הכפפה. הלטקס הוא חומר בעל כושר התנגדות, וככה היד לא מחליקה על המכסה, אלא לוחצת עליו להיפתח.
הסרת ריח שום
להסרת ריח שום שדבק בידיים, שני פטנטים:
1 - לערבב 1 כף מלח מעורב עם קצת מים, לשפשף עם זה את הידיים במשך כמה דקות, כאילו זה סבון נוזלי, ולשטוף. כל הריח נעלם.
2. לקחת כף מתכת, או מכסה של סיר נירוסטה, ולשפשף את הידיים על המתכת. אין לי מושג איך זה פועל, אבל הריח נעלם. שוטפים מיד אח"כ את הידיים עם סבון ריחני, ולא נודע כי ידיים אלו נגעו בשום. הפטנט אגב פועל גם להסרת ריחות אחרים - של תבלינים, של לישת תערובת בשר לקציצות וכו'.
חיתוך לפרוסות יפות
כולנו אוהבים להכין סלט תותים, נכון? בדרך כלל פורסים את תות השדה לפרוסות דקיקות. יש מכשיר שיכול להקל עליכם את המלאכה, וגם להנפיק פרוסות יפות, אחידות בעוביין. זוהי המנדולינה עם המיתרים המשמשת לחיתוך יפה של ביצים קשות. מניחים את התות - אחרי שהופרד מן הגבעול הירוק, ופורסים בעזרת המיתרים. אותו הדבר אפשר לעשות גם לפטריות שמפיניון שרוצים לפרוס יפה לפרוסות דקיקות ואחידות.
מרק צח
חלבון של ביצה יכול לעזור לכם לנקות את המרק שלכם מכל מיני חלקיקים צפים המעכירים אותו: שופכים את החלבון לתוך המרק הרותח, הוא מתקשה ומתרכז בשכבה העליונה של המרק, וסופח אליו את כל הדברים הקטנים שמעכירים את המרק. בעזרת כף גדולה, מסלקים את החלבון ואת כל מה שצמוד אליו, ונשארים עם מרק צח וצלול.
שמנת מתוקה
כשמקציפים שמנת מתוקה ורוצים להמתיק אותה, מוסיפים את הסוכר רק אחרי שהיא כבר התייצבה ותפחה, ואז היא עולה ותופחת עוד יותר. אם מוסיפים את הסוכר מלכתחילה, יש למקצפת פחות נפח.
תפוח אדמה אפוי בתנור
נכון שמאז פלש המיקרוגל לחיינו, תפוחי האדמה במיקרו הפכו ללהיט שדחק את רגלי תפוח האדמה האפוי בתנור, וזאת בעיקר בגלל משך הזמן הארוך הנחוץ לאפיה בתנור.
הנה פטנט שיקצר לכם את משך האפייה, במקרה ואתם, כמוני, לא מחסידיו הגדולים של מכשיר המיקרוגל: הרתיחו קומקום מים, הניחו את תפוחי האדמה בקערה גדולה, צקו עליהם את המים הרותחים וכסו את הקערה. השהייה של 10-15 דקות במים הרותחים, תקצר את משך האפיה כמעט בחצי.
נמלים במיכל הסוכר?
כמה מעצבן לראות את היצורים הקטנים האלה מנקדים את הסוכר הלבן בכתמי שחור וחום.. 2- 3 שיני ציפורן במיכל הסוכר - ואין נמלים. נמלים לא אוהבות ציפורן, בלשון המעטה..
הוספת שום לתבשיל
כשמתכון מסויים דורש הוספת ירקות למחבת או לסיר עם שמן חם, תמיד הוסיפו את השום אחרון. זה ימנע מהשום להיחרך ולתת לתבשיל טעם מריר, ויישמר את הטעם השום במלואו.
עגבניות ירוקות מדי?
אור השמש לא גורם לעגבניות שכבר נקטפו, להבשיל. זה החום שעושה את העבודה. הניחו את העגבניות במקום חמים במטבח, והירוק יחליף צבעו לאדום. מצד שני, אם רוצים להאריך את חיי העגבנייה ולשמור על טריותה - יש לשמור אותה הפוכה על ראשה, כלומר, הצד של הגבעול כלפי מטה.
סוכר חום שהתקשה
לסוכר החום, שעומד תקופת מה ללא שימוש, יש נטייה להתגבש ולהתקשות. כדי להוציא מתוכו כמות של כף למשל, צריך להיות ממש סתת-בניין. פטנט פשוט: הכניסו חצי פרוסת לחם טרי לאריזת הסוכר וסגרו אותה הרמטית. הסוכר סופח אליו את הלחות שבלחם, ובתוך מספר שעות הוא יתרכך ויהיה ראוי לשימו גם מבלי לחצוב בו בסכין או בכף..
טיפות חלמון שצנחו לחלבון
מכירים את זה שהפרדתם כמה ביצים לחלמונים ולחלבונים, וטיפה או שתיים ממזרות ומסוכנות של חלמון צנחו לחלבון המיועד להקצפה? תשכחו מלהקציף, זה פשוט לא ילך..
אז רקפת, מגולשות הפורום הנאמנות שלנו, נתנה את הפטנט הבא, והוא מובא כלשונו:
יש לי פטנט טוב לטיפות חלמונים שנכנסות לחלבונים ומקשות בהקצפה. בדרך כלל לוקח המון זמן עד שמצליחים לדוג אותם עם כפית. הפטנט הוא מתוכנית של אודטה. לוקחים חצי קליפת ביצה שבורה ומקרבים אותה לטיפת החלמון הסוררת ו"דגים" אותה. לא להאמין, אבל הטיפה כאילו "נשאבת" פנימה. (לא יודעת, אולי יש לה איזה זיכרון מהרחם?) זה עובד תמיד.
(תודה לך, רקפת.)
עשבי תיבול טריים תמיד
מי שמשתמש הרבה בעשבי תיבול טריים כדוגמת פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום וכו' - לא נתקל בבעיה של איך משמרים את חבילות הירק במצב של טריות. הוא פשוט משתמש בהם בתדירות גדולה, והן מתחסלות, ואז קונים חבילות חדשות, וחוזר חלילה. אבל מה עם מי שצריך רק 10 עלי פטרוזיליה, מתוך חבילה של 200? ומי יודע מתי הפעם הבאה שיצטרך שוב? קרוב לודאי שעד אז החבילה תרקיב ותיזרק לפח.
הפטנט - קצצו את כל הכמות כאילו אתם הולכים להשתמש בה מיידית. קחו תבנית לעשיית קוביות קרח. מלאו בכל קובייה עד שלושת רבעי מהקיבולת שלה בירק קצוץ, וכשכל הקוביות מלאות - צקו עליהם מים. הקפיאו בפריזר. כשתצטרכו שוב את הירק המסוים הזה, תוכלו לשלוף קובייה אחת, שתיים, שלוש, כמה שאתם צריכים. שימו להפשיר על צלחת, או טוב יותר במסננת קטנה. כל המים יתנקזו, ואתם תישארו עם ירק קצוץ ורענן, כאילו הרגע נקטף..
הפגת ריח מהידיים
אחרי טיפול בבצל , בשום, בדגים, בלישת תערובת קציצות - הידיים מקבלות ריח לא נעים, זאת כמובן אם עבדתם בלי כפפות..
כדי להפיג את הריח הלא נעים מהידיים, לא מספיק סבון ריחני. קודם לכן, כדאי לקחת כפית מלח, ולשפשף בה את הידיים. אחר כך לשטוף עם סבון - והידיים יריחו כמו גן ורדים פורח.
יש הממליצים לעשות זאת עם כף חומץ במקום מלח. פשוט שופכים לתוך כף היד חומץ, ומשפשפים את הידיים כאילו מורחים עליהן קרם. אחר כך רוחצים במים וסבון ריחני, ואין זכר ורקורד למה שעשיתם במטבח אך לפני רגע..







גירוד גבינה
למתכונים שדורשים מעט גבינה מגורדת - משתמשים בדרך כלל במגרדת, פומפייה, נכון? אני בכל אופן עושה כך.
לכמויות גדולות יותר של גבינה מגורדת - אני משתמשת במעבד המזון, ושומרת את כל הכמות המגורדת בשקית אטומה במקפיא. אבל אם צריך פה ושם קוביית גבינה מגורדת, הכי פשוט לגרד על המקום.
הרבה פעמים, בעיקר בגבינות רכות מאד, הגבינה נדבקת לפומפייה משני הצדדים וכמות לא מבוטלת מתבזבזת.
הפטנט - לרסס את הפומפייה משני הצדדים בתרסיס שמן. ממש קצת. זה ימנע מהגבינה להדבק למתכת, והיא תחליק למטה אל קערת הגירוד..
כמו חיילים במסדר
כשצריך לקרוץ עוגיות מגוש בצק, או לחמניות עגולות למשל, ורוצים שלכולן יהיה גודל אחיד ומראה ייצוגי - הכי טוב זה להשתמש באיזה כלי עזר, ולא לסמוך על טביעת העין.
יש שני מכשירים שיכולים לעזור לנו בכך:
לעוגיות קטנות, כדאי להשתמש בכף-פאריזיאן, זו שאנחנו קורצים את העיגולים הקטנים של אבטיח או מלון. מכירים? מחזיקים גוש בצק ביד, בעזרת הכף 'חופנים' עיגול בצק, אם קשה לו להשתחרר אחר כך מתוך הכף - תלוי בסוג הבצק ובמידת הדביקות שלו - אז עוזרים לו על ידי נקישה עם הכף על השולחן, עושים לעוגייה גימור על ידי גלגול ביד.
ללחמניות, או לעוגיות יותר גדולות, אפשר להשתמש בכף של הגלידה, זו שעושה את צורת הכדורים..
אחר כך מסתכלים על המגש ונהנים מהמראה האחיד, באמת כמו חיילים בשורה - הכל בגודל ובצורה שווים, המראה יפה ומקצועי, כאילו הכל יצא מפס ייצור מתקדם.
בצל מטוגן
יש מאכלים שדורשים על ידם המון בצל מטוגן.. מג'אדרה למשל, או פירה תפוחי אדמה..
אצלי בבית - לא משנה איזו כמות בצל מטוגן אכין כדי ללוות את המאכלים האלה - היא אף פעם לא תספיק. הנה לכם פטנט להכנת בצל מטוגן עם מעטה פריך וטעים, שגם נותן לו קצת נפח:
פורסים 4-5 בצלים לטבעות דקות. מכניסים שתי כפות קורנפלור לרבע עד שליש כוס מים מברז ומערבבים היטב. שופכים את הקורנפלור המומס על טבעות הבצל ומערבבים בידיים. מחממים שמן במחבת, לוקחים בכף מחוררת כמות נכבדת של בצל ומחזיקים קצת באוויר מעל הקערה, שכל הנוזלים המיותרים יתנקזו, ושמים במחבת. מטגנים עד להזהבה, אבל לא זזים מליד המחבת, כי זה דורש טיפול של נענוע הבצלים והפרדה, שלא יידבקו לעיסה אחת. מוציאים לצלחת עם נייר סופג.
הבצל מקבל מעטה פריך וטעים, ולא מסתמרטט ומתעלף, כמו סתם בצל מטוגן, ולכן גם אפשר להכין אותו מראש הרבה שעות לפני הארוחה עצמה. אם נשארת כמות - אפשר לשמור אותה בקופסה אטומה, זה יכול להחזיק מעמד באותה רמת טעם ופריכות במשך כמה ימים.

פעולת ריכוך לעוגיות קשות
קרה לכם פעם שאפיתם עוגיות, והן יצאו קשות לנגיסה, ומי שמתעקש לגרוס אותן מסתכן בביקור בלתי צפוי אצל רופא השיניים ? אולי שכחתם אבקת אפיה... אולי אפיתם יתר על המידה... אולי המעטתם בכמות הנוזלים? לא משנה מה בדיוק הסיבה - דעו לכם שהמצב הוא לא בלתי הפיך. לא לאבד תקווה. הכניסו את העוגיות לשקית ניילון גדולה, דחפו פנימה פרוסת לחם טרי, סגרו את השקית והניחו למשך לילה. העוגיות תספוגנה אליהן את הלחות של הלחם, ולמחרת תהיינה רכות ומתאימות לאכילה..



מטליות מטבח
אם יש משהו שנוא עלי, זה ריח מעופש של מטלית מטבח, זו שאנחנו מנגבים אתה את השיש. פוייי, איזה ריח היא מקבלת כשהיא עומדת כמה ימים... ולא משנה כמה נשתדל להקפיד על הניקיון שלה.. וכן, אני מכירה את פטנט ההשריה באקונומיקה. זה לא פחות מסריח, והריח נדבק גם לידיים האוחזות במטלית. נכון שריח אקונומיקה 'נעים' יותר מריח הסרחון של מטלית רווית בקטריות, אבל עדיין, מי צריך את זה.. אני פתרתי את הבעיה לפני כמה שנים, כשעברתי למטליות החד פעמיות. איזה תענוג!
אני קונה גליל גדול, של 1000 יחידות, מהמטליות הלבנות הדקות. קונים בשוק רמלה במחיר סביר של החל מ-25 ועד 70 ש"ח, לפי כמות המטליות בגליל. אני מחזיקה אותן בארון מתחת לכיור, ומשתמשת בלי רחמים. מחליפה כל יום מטלית, לפעמים פעמיים ביום. המטלית רכה, סופגת נהדר, תמיד נקיה ומבהיקה מלובן, וחסל סדר ריח ובקטריות על השיש.. מומלץ ביותר.
ואגב, ממש אל תתפתו לקנות את 'סנו רב-מגבת'. לא שאני רוצה להשמיץ, אבל זה ממש לא זה.
למנוע גלישה מהסיר
יש תבשילים שאוהבים לגלוש החוצה מעבר לקיבולת הסיר בו הם מתבשלים, בעיקר בזמן רתיחה חזקה. ובעיקר כאלה מין מאכלים שמעלים קצף קל. למשל - אורז, פסטה, אפונה יבשה וכו'.
לא נעים לגלות את נהרות המים והקצף שמטנפים לכם את הגז, מה גם שלפעמים הגלישה גורמת לכיבוי הגז. הפטנט - פשוט מאד.
לוקחים חתיכת חמאה, או מרגרינה אם לא רוצים 'להחליב' את התבשיל, ומורחים שכבה דקה על שולי הסיר, בצד הפנימי שלו. רק קרוב לשפה. המים שיטפסו עד לשם ויתקלו בחומה השומנית, לא יוכלו לטפס מעליה, ולגז שלכם שלום..
מרק שמן מדי?
כשמבשלים מרק עוף למשל, והעוף מפריש כמויות אדירות של שומן, רצוי להפטר מהשומן המיותר ולא להכניסו אלינו לגוף. ישנן כמה דרכים לעשות זאת. יש המחכים ליום המחרת, אחרי שציננו את מרק העוף במקרר, ואז פשוט מרימים מעל פני המרק את שכת השומן שהתקשתה, וזורקים אותה. יש כאלה שעומדים עם כף גדולה, ואוספים מעל פני המרק את שלוליות השומן הצפות במים. מלאכה סיזיפית לכל הדעות.

הפטנט - תנו לעלה חסה לעשות את העבודה במקומכם.. מעל לכל מרכיבי המרק, בראש הסיר, שימו עלה חסה גדול. העלה יספוג אליו את כל השומנים, ואז תוכלו להסיר אותו החוצה מתוך המרק. אם עלה אחד לא מספיק לספוח את כל כמות השומן, אחרי שתוציאו את העלה הראשון, הכניסו עלה שני, שיסיים את המלאכה. העלה נהיה סמרטוטי ושמנוני, ממש כמו מפית נייר שסופגת שמן. החסה חסרת טעם בבישול, והיא לא תקלקל או תפריע לטעם המרק.
פטנט נוסף - לזרוק מספר קוביות קרח למרק. כל השומן יתקבץ מיד מסביבן, ותוכלו להוציא בקלות עם כף לפני שכל הקרח יימס. זה כמובן מוריד את טמפרטורת המרק, אז צריך יהיה לחמם שוב כדי להגיש בטמפרטורה נכונה.

חריף עד דמעות
קרה לכם פעם שאכלתם משהו, בטעות או שלא בטעות, והוא היה כל כך חריף עד שבאו דמעות לעיניכם? עם כף היד אתם 'עושים רוח' על הפה תוך מילמול 'וא וא וא וא' ומסביבכם כולם מגישים לכם מים, ולחם, והבעירה לא פוסקת?
אז יש פטנט. בפעם הבאה, חפשו מיד את המלחייה. שפכו קצת מלח לתוך היד, ולקקו אותו עם הלשון. החריפות תיעלם מיד.
נכון שאחר כך תצטרכו להתמודד עם הטעם המלוח, אבל לפחות בלי דמעות..



שמן שומשום
יש לכם שמן שומשום בארון המטבח? אם לא - הגיע הזמן שיהיה! שמן שומשום משדרג המון מאכלים, בעיקר ירקות מוקפצים וסלטים. אבל, אני רוצה לספר על שימוש אחר שאני עושה בו.
בערך פעם בשבוע, אחרי מקלחת חמה בה גם חפפתי את השיער, והפנים שלי אדומות מהמים החמים, וכל הנקבוביות פתוחות מהחום והאדים, אני מורחת על הפנים מעט שמן שומשום.
אוי אוי אוי איזה הרגשה טובה זה עושה לעור.. על הדרך זה בטח גם מזין אותו בכל מיני דברים חשובים.. שעות אחר כך אני עוד צובטת לי על העור ונוגעת בו, כדי להתענג על המגע הקטיפתי שזה מקנה לו..
אני ממליצה לנסות, אבל!! שלא יהיה בסביבה אף בן זוג שירכון לעברך להדביק נשיקה, כי אז יהיה נדמה לו שהוא מנשק חביתה.. פשוט הריח של שמן השומשום הוא ריח של אוכל שאוכלים, ולא של משהו שמנשקים.. הריח מתנדף כעבור שעה קלה, אבל הרכות של העור נמשכת שעות ארוכות.
תבשיל מלוח מדי
קרה לכם שנשפך לכם יותר מדי מלח לתבשיל ? אתם טועמים על קצה הכף, ומתחלחלים מהמליחות... אם תגישו ככה, לפעמים יסתפקו בלהגיד שאתם מאוהבים, אבל לפעמים גם ישאירו את הצלחת על השולחן, לא אכולה, וזה .
הפטנט - להוסיף לתבשיל תפוח אדמה גדול, חצוי לשניים, ולתת להתבשל ביחד מספר דקות. תפוח האדמה סופח אליו את המליחות היתרה. ככל שתבשלו יותר, ככה יותר מלח ייספג בתפוח האדמה, כך שאם זה למשל מרק או תבשיל שבישול ממושך לא מזיק לו, בשלו עד שתפוח האדמה רך. אם בישול יתר יהרוס לכם את התבשיל - הסתפקו רק בכמה דקות.
את תפוחי האדמה שולפים החוצה בשלמותם, הם לא שייכים לתבשיל. אפשר אחר כך לאכול אותם בנפרד, אבל זה כבר סיפור אחר. כשתטעמו שוב את התבשיל שהקדחתם - תגידו שהוא הרבה פחות מלוח..
פיצלוח שיני שום
תגידו מה שתגידו, קילוף שום הוא לא מן המלאכות הנעימות של המטבח. אפילו גליל הפלסטיק הירוק שמקל מאד על הקילוף, לא ממש פותר את הבעיה במלואה, שכן גם אתו - לפעמים השיניים לא מתקלפות בקלות, או שהן נמעכות. מספיק שתהיה טיפת רטיבות על משטח העבודה, או בגליל עצמו, ואתם 'מסובבים' אותו על ריק, שן השום לא מגיבה.
שלא לדבר על הכאב שלפעמים יש אחר כך בכף היד מפעולת הגלגול.. לא נעים.
הנה פטנט שיהפוך את קילוף השום למשחק ילדים:
קחו את שיני השום שברצונכם לקלף, והכניסו למיקרוגל ל - 10 שניות. יתכן ומשך הזמן יהיה שונה במעט, בהתאם לעוצמת המיקרוגל. קליפת השום תתפצח מאליה ותתבקע, וכל מה שצריך זה לשלוף מתוכה את שן השום.
(זה לא כל כך מתאים לשום הטרי שמציף עכשיו את השווקים, בגלל כמות הלחות הרבה שבו. נסו את זה רק עם שום יבש..)

ריבה זורמת
במתכוני עוגות ועוגיות בהם משתמשים בריבה כמילוי, אני נוהגת להוסיף קצת אבקת ג'לי אינסטנט באותו צבע וטעם של הריבה. ג'לי תות לריבת תות שדה, ג'לי מישמש לריבת משמש וכו'.
מלבד חיזוק לטעם, הג'לי תורם גם למרקם יותר יציב של הריבה ומונע ממנה לנזול החוצה מתוך המאפה. הכמות? בערך כף אחת ג'לי לכל כוס ריבה.

לא עוד ביצים סדוקות
מכירים את הבאאסה שאנחנו שולקים ביצים שתהיינה קשות, ובמקום לקבל ביצה שלמה ויפה, אנחנו מקבלים קליפה מבוקעת, זרמי חלבון פורצים החוצה ומתקשים בכל מיני צורות אמנותיות, וכשמקלפים - פתאום פורץ נהר של מים חמים מתחת לקליפה? איזו מכה זאת. לכל אחת יש את הפטנט שלה לנסות ולמנוע ביצה מלהיסדק.
אני למשל נוהגת להוסיף מלח למי הבישול, ואל תשאלו אותי איך ולמה - אבל זה עובד.
ב - 90% מהמקרים הביצים נשארות שלמות.
טיפ לפטנט בינלאומי: כדי למנוע בריחת התוכן מביצה סדוקה בעת ההרתחה, יש להוסיף מקל גפרור (ללא הראש) לתוך המים הרותחים. התוכן - אפילו אם הביצה תיסדק עד מאוד... תישאר שלימה...
נסו ותיווכחו
בישול אורז מלא
על היתרונות של אכילת אורז מלא במקום אורז רגיל, אין צורך להרחיב את הדיבור, נכון? כולנו יודעים שזה בריא יותר. הבעיה היא, שלרבים מאתנו זה הרבה פחות טעים מהאורז הלבן! משום מה יש באורז המלא איזה מין טעם לוואי, ואפילו קצת ריח לא הכי מזמין..
הדרך להפטר מהריח וטעם הלוואי - היא להשרות את האורז במים במשך לילה שלם לפני הבישול.
למחרת, שופכים את המים, רוחצים את האורז היטב, מסננים אותו - וממשיכים בבישול לפי המתכון.
מתקבל אורז רך וטעים, ללא שמץ של ריח או טעם לא טובים.
נסו, ותתמכרו.
סוף עונת התפוזים
ישנם הרבה מתכונים הדורשים הוספת גרד של קליפת תפוז. במקום לדאוג שיהיה תפוז זמין לגירוד בכל פעם שזקוקים לו, אפשר לדאוג לכמות מוכנה מראש: קונים מספר תפוזים גדולים, עם קליפה עבה. רוחצים היטב במים, הפדנטים יכולים להוסיף גם סבון..
מנגבים היטב את הקליפה שתהיה יבשה, ומגרדים על פומפייה דקה את כל הקליפה סביב של 5- 6 תפוזים. מכניסים לקופסת טאפרוור ומאפסנים בפריזר.
בכל פעם שזקוקים לקליפת תפוז מגורדת, מבקעים קצת מתכולת הקופסה הקפואה עם סכין, כמו שמבקעים גוש קרח, במכות תיפוף קטנות של הסכין. 3 - 4 דקות המתנה על השיש, ויש בידיכם קליפה מגורדת מוכנה.
את התפוזים מגורדי הקליפה קולפים ואוכלים, או משתמשים לסלט פירות. אפשר גם לסחוט אותם למיץ, ולשפוך לתוך שקית ניילון המיועדת ליצירה של קוביות קרח. שקיות כאלו נמכרות בכל המרכולים. קושרים את קצוות השקית, ומתקבלות כעשרים קוביות של מיץ תפוזים. שומרים בהקפאה. וכשצריך להשתמש במתכון מסויים בשתיים-שלוש כפות מיץ תפוזים, א-וואלה, יש לכם. אפשר גם לשדרג משקאות קלים על ידי הוספה של קובייה או שתיים של מיץ תפוזים, גם בשביל הטעם, גם בשביל הקירור וגם בשביל היופי..
אלוף שום ואלוף בצלות
כשמטגנים שום, הוא נוטה להיחרך מאד מהר, בעיקר אם הוא כתוש. אפשר להאט את התהליך על ידי הוספה של כף מים למחבת עם השמן. מחממים את השמן, מוסיפים את השום הכתוש למחבת, ומיד מוסיפים כף אחת של מים ומערבבים. הטיגון של השום קצת יותר איטי וגורם למיצוי מירביי של הטעם.
שומרי משקל הנמנעים משמן לא צריכים להתנזר מבצל מטוגן. הם יכולים לטגן אותו ב.... מים. קוצצים בצל דק, שמים במחבת חמה על אש בינונית, ומערבבים. הבצל מפריש נוזלים, ואנו ממשיכים לערבב כל הזמן. אם אין מספיק נוזל במחבת, אפשר להוסיף מים.

גאוני ביותר !
תודה אפס שתיים

לי יש פטנט להוסיף, מניעת דמע בשעת קילוף בצל :
על מנת למנוע דמעות בשעת קילוף הבצל, יש לחצות אותו לשניים ולקלוף כל אחד מהחצאים תחת ברז מים פושרים .
הגורם לדמע למעשה הוא המיץ המופרש מהבצל, המים מסלקים את הנוזל וכך העיניים נשארות יבשות .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

חלקם הכרתי וחלקם עדיין לא שהם כמו שכתבה רחלי על סף הגאונות.
.רק מה שהפריע לי כל מה שניסיתי פעם אחר פעם להפחית את מליחות המרק בעזרת תפו"א,כלום לא עזר משום מה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gifs.net/animate/yellowrose.gif ]